חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ

מכירים את התופעה המעצבנת שבה אחד משרירי השוק מחליט לו כך סתם להתכווץ ספונטנית בפתאומיות ולסחוט מאתנו נאקות כאב? מילא אם מדובר באירוע נדיר שנמשך מספר שניות, אבל אם זו תופעה חוזרת ונשנית בחייכם, המשיכו לקרוא! מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, מנהל מקצועי בקורסים להכשרת מאמנים, מכון וינגייט
  20/09/16
מאמרים נוספים בתחום
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
מאמרים נוספים בתחום
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

אני מניח שרבים מכם חוו את התופעה הזו, בין אם במיטה, בבריכה או סתם כך באופן ספונטני במצבים לא צפויים. הכיווץ הפתאומי והמכאיב הזה נקרא עווית שריר (Spasm, Cramp), התכווצות חזקה ובלתי רצונית, ממושכת ומכאיבה של שריר. היא נגרמת לעתים בגלל חוסר איזון של מלחים בגוף, אך בדרך-כלל זוהי תוצאה של עייפות, תנוחה לא נכונה או מתח.
יש סוג של עווית שאינו מאפשר פעילות ספציפית, אך מאפשר שימוש בשרירים אלה לכל תנועה אחרת, לדוגמה: עווית הסופרים, הפוגעת בשרירי כף היד המשמשים לכתיבה.
השרירים המועדים לפתח עווית, הם כאלה העוברים על פני שני מפרקים, לדוגמה שריר התאומים (Gastrocnemius) , שנמצא בחלקה האחורי של השוק, פושטי הירך (Hamstrings), הנמצאים בחלקה האחורי של הירך ושריר ארבעת הראשים (Quadriceps), הנמצא בחלקה הקדמי של הירך. אזור מועד אחר הוא שרירי כף הרגל וגם שרירי כלוב בית החזה. העווית יכולה לתקוף חלק מסוים בשריר, את השריר כולו או אפילו כמה שרירים יחד. העווית עשויה להימשך שניות ספורות או דקות ארוכות. היא יכולה להתרחש שנית כמה פעמים ברציפות עד שהיא נעלמת לחלוטין.
עווית שריר יכולה להתרחש במנוחה ובעת מאמץ גופני. כאשר היא מתרחשת במאמץ היא מכונה בצפון אמריקה בשם Charley horse (בתרגום חופשי 'סוס צ'רלי'). 

תסמינים של עווית שריר במאמץ
תופעת Charley horse מאופיינת בהתקשות פתאומית של אחד השרירים במהלך המאמץ. השריר שנוטה להיפגע יותר מן האחרים, הוא שריר התאומים, שנמצא בחלקה האחורי של השוק. מדובר בעווית כואבת ובלתי נשלטת שיכולה לחלוף במהרה, אולם עלולה להימשך גם מספר דקות. במרבית האנשים התופעה תחלוף תוך פרק זמן קצר מ-10 דקות. מסתבר שמדובר בתופעה די שכיחה ו-1 מתוך 3 אנשים יחווה אותה לפחות פעם אחת בחייו. עבור מרבית האנשים יסתכם הכיווץ החד והכואב מבלי להותיר נזק, אולם עבור אחרים הכאב עלול ללוותם במשך ימים רבים.

עווית שריר – כל התשובות נכונות:
• תופעה שכיחה שאינה קשורה למחלה מסוימת
• מתרחשת יותר באנשים מבוגרים ובנשים הרות, במיוחד במצב מנוחה
• שכיחה בעת פעילות ספורט עצימה כאשר הספורטאי מנסה לדחוף עצמו בעת מאמצי סבולת
• עשויה להיות קשורה למצבים רפואיים מסוימים או לנטילה של תרופות מרשם

הסיבות להיווצרות עווית שריר
כאשר עווית השריר מתרחשת כך לפתע במהלך פעילות גופנית ולא על רקע של מחלה מסוימת, הגורם המדויק לכך אינו מובן במלואו אם כי קיימים רמזים לכך שהסיבה היא עצבית.
אנשי המדע סבורים שהסיבה לכך נעוצה בגורמים עצביים ולא ברקמת השריר עצמה. במחקר שבדק את התופעה נמצא שהעצב שאחראי לעצבוב "השריר הסורר" מייצר עד 150 התפרקויות חשמליות בשנייה, דבר שאינו מאפשר לשריר להשתחרר ולהירגע.

תרופות ועוויתות שריר
שימוש בתרופות מרשם עלול לעתים לגרום לתופעה של עוויתות שריר במטופלים. במקרים כאלה יש להיוועץ ברופא או ברוקח ולא להפסיק את השימוש בתרופה על דעת עצמכם. במקרים מסוימים תישקל החלפתה של התרופה.
התרופות שעלולות להיות מזוהות עם שכיחות גבוהה של עוויתות שריר:
• תרופות המשמשות לסילוק עודפי נוזלים מן הגוף
• תרופה בשם Domperidone המשמשת לטיפול בבעיות בקיבה
• תרופה בשם Donepezil המשמשת לטיפול בבעיות דימנציה
• תרופות לטיפול באסתמה שניתנות ישירות לדם – סלבוטמול וטרבוטלין
• תרופות ממשפחת ה-beta-adrenergic agonists
• תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ממשפחת מעכבי ACE
• Telmisartan – לטיפול ביתר לחץ דם
• Celecoxib – תרופה אנטי-דלקתית
• פסיאודואפדרין – לטיפול בנזלת ובגודש
• סטטינים – לטיפול בערכים גבוהים של כולסטרול
• Raloxifene – לטיפול באוסתיאופורוזיס
• Nifedipine – לטיפול ביתר לחץ דם
• קיימות תרופות וחומרים נוספים שעלולות להיות קשורות בהופעתן של עוויתות שריר, ביניהם חומרים ממריצים כדוגמת: אמפטמינים, קפאין, קוקאין וניקוטין.

גורמי סיכון נוספים לעוויתות שריר
• שתייה מופרזת של אלכוהול עלולה לגרום לעוויתות שריר. בנוסף, קיימים הסברים רפואיים אחרים שיכולים לבאר את סיבת התופעה:
• גיל – שריריהם של אנשים מבוגרים נוטים לסבול יותר מן התופעה
• התייבשות
• חוסר איזון בריכוז המלחים – נתרן, כלור ואשלגן
• מחלות כליה
• תת פעילות בלוטת התריס
• הפרעות במערכת העצבים כמו נוירופתיה ומחלות של העצבים המוטוריים
כל מי שסובל מן התופעה בתדירות גבוהה צריך לפנות לבירור רפואי. הרופא יכול להחליט על המשך בירור או יציע טיפול, במידה שאכן קיים כזה.

אבחנה וטיפול בעווית שריר
הדבר הראשון שעושים הרופאים בבואם לתחקר את מקרי העווית הוא למידת ההיסטוריה הרפואית של המתלונן.
התחקור יכלול את השאלות הבאות:
• מה הם תסמיני העווית ובאיזה שריר מדובר
• מתי זה קורה וכמה זמן זה נמשך
• עד כמה חמור וקבוע הוא הדבר ומתי זה קורה בדרך כלל – ביום או בלילה
• האם מדובר בתופעה חדשה או בתופעה מוכרת
• האם קיים קשר כלשהו לפעילות גופנית, לתזונה מסוימת, לבעיות רפואיות מסוימות

דרכי פעולה לטיפול והמלצות:
• הסרה או ניהול של הגורמים שעלולים לעודד את התופעה
• אבחון וטיפול בכל בעייה רפואית רלוונטית
• המלצות למניעה: מרווח זמן בין הארוחה לבין ביצוע הפעילות הגופנית, מתיחות עדינות לשריר בטרם ביצוע הפעילות הגופנית, השלמת נוזלים ומזון לאחר הפעילות במטרה להשלים את החוסר שנוצר.

הטיפול בעוויתות שריר מסתכם במניעה ובטיפול עצמי במצב וזאת משום שאין עדיין עדויות לפתרון תרופתי כלשהו. האפשרויות המוצעות בטיפול העצמי אינן מוכחות מדעית ככאלה שעשויות למנוע את התופעה, אולם יש המדווחים שהן עוזרות להם. חשוב שאפשרויות הטיפול העצמי לא תגרומנה לנזק. שווה לנסות תרגילי מתיחה עדינים, עיסוי וטכניקות הרפיה לצד מניעה וייעוץ רפואי.
נבדקו מספר אופציות טיפוליות נוספות, אולם לא נמצא להן בסיס מדעי. 
אופציות טיפולית שאינן פתרון לבעיית העווית אולם יש להן תועלות נוספות:
• החלפת נעליים
• הפחתה במשקל ועיסוק בפעילות גופנית
• לא להגזים בביצוע פעילות גופנית
• טיפול באמצעי חימום
• התייחסות לסגנון החיים ובמיוחד לשעות השינה והמנוחה

מה עושים כאשר חווים עווית שריר?
יש לבצע מתיחה עדינה של השריר בניגוד לכיוון ההתכווצות שלו. כאשר העווית מתרחשת בשרירים האחוריים של השוק, יש למתוח את האצבעות ואת כף הרגל בכפיפה גבית ("פלקס") – קירוב כף הרגל והאצבעות לחלקה הקדמי של השוק.

מדוע עווית שריר נקראת Charley Horse?
השימוש במונח Charley Horse לתיאור עווית שריר נולד בשנות השמונים של המאה ה-19. הסיפור מתייחס לשחקן בייסבול שדיבר על סוס צולע. היתה זו סיבה אפשרית אחת מדוע המונח השתרש דווקא במגרשי הבייסבול. בעבר הסוסים עזרו במלאכות חצרנות במהלך המשחק, פעולות שכיום מבוצעות באמצעים מכניים.
סיפור אחר שנמצא על ידי האגודה לניבים אמריקאיים ופורסם בשנת 1907 בעיתון הוושינגטון פוסט מספר שהמונח התייחס כנראה לפיצ'ר (זורק בבייסבול) בשם צ'ארלי שסבל מעוויתות שריר במהלך המשחקים בעונת 1880. תיאורים נוספים מאותה התקופה הופיעו גם בעיתון The Fort Wayne Gazette. למרות שהתופעה אינה ייחודית לבייסבול השתמר המונח בארה"ב ככזה המתאר עווית שריר.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ומנהל קורסי פרימיום בבית הספר למאמנים, מכון וינגייט. חבר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, אתלט עבר, מאמן אתלטיקה ופרשן אתלטיקה של ערוץ הספורט. קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור ומנהלו המקצועי של הקורס להכשרת עתודת המאמנים הלאומיים. מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 
 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
24.2.17 יום פתוח במכון וינגייט



משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן