חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
הוועד האולימפי
החוויה האולימפית
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

רצים עם מוזיקה? תקשיבו לזה

מעדיפים לרוץ עם הפלייליסט האהוב עליכם ולהתנתק מהעולם או לרוץ לצלילי הטבע בקצב הדופק שלכם? רצים "שנהנים" מהסחת דעת חזותית או קולית במהלך הריצה, עלולים לסבול משכיחות גבוהה יותר של פציעות, כך על פי מחקר חדש – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, מנהל מקצועי בקורסים להכשרת מאמנים, מכון וינגייט
  20/02/17

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

רצים לא מעטים מחפשים הסחה חושית במהלך הריצה שלהם, בין אם זו מוזיקה, הודעות טקסט, חלימה בהקיץ, הנחת ספר על סיפון המסילה הנעה ועוד. מסתבר שהסחת הדעת הזו מפעולת הריצה אינה דבר מבורך כל כך. לאחרונה מצאו חוקרים מאוניברסיטת פלורידה שהסחת הדעת הזו עלולה להוביל לפציעות. המחקר הוצג בכנס: Association of Academic Physiatrists Annual Meeting בלאס וגאס.
"אין מחקרים רבים שעוסקים בקשר שבין גורמי עקה קוגנטיביים או הסחת הדעת ובין הסיכון לפציעה", הסביר ד"ר Daniel Herman, רופא וחוקר מהמחלקה לאורתופדיה ושיקום באוניברסיטת פלורידה. "מדובר בנושא חשוב מאוד למחקר משום שרצים רבים נתונים להסחות דעת מסוג מוזיקה, רעש הקהל או הסחה מצדם של רצים אחרים בסביבה".

השפעתן של הסחות ויזואליות והסחות קוליות
קבוצת המחקר בראשותו של ד"ר הרמן בדקה את השפעתה של הסחה ויזואלית ושל הסחה קולית על 14 רצים במטרה לקבוע איזו השפעה, אם בכלל, יש להסחות הדעת האלה על המדדים הבאים: קצב הנשימות בדקה, קצב ניצול החמצן, הדופק במאמץ, קצב הוצאת האנרגיה, קצב הריצה, אורך הצעד ומדידת החזר הכוח מן הקרקע לגופו של הרץ.

הרצים, 8 גברים ו-6 נשים (גיל 25.7±5.8), היו "נקיים" מפציעות בזמן המחקר. מרחק הריצה השבועי שלהם עמד על כ-50 ק"מ 47.8±16.0)).
כל אחד ואחת מן המשתתפים רץ במהלך המחקר 3 פעמים על גבי מסילה נעה. בפעם הראשונה הם רצו ללא כל הסחה, בפעם השניה הופרעו הרצים על ידי הסחה ויזואלית שגרמה לרץ להתרכז במסך שעל גביו הוצגו סוגי אותיות במגוון צבעים. על הרץ היה לזהות שילוב מסוים של צימודי אותיות וצבע. כאשר הנבדקים הגיעו בפעם השלישית למעבדה הם הופרעו בהסחה קולית, בדומה להסחה הוויזואלית והיו צריכים לזהות מתי מילה מסוימת נאמרת על ידי קול מסוים.
כאשר הושוו ביצועי הריצה נטולת ההסחות לאלה עם ההסחות, נמצא שהכוח האנכי שהופעל על הרגליים (Loading Rate) היה גדול יותר בריצה המוסחת בהשוואה לריצה "הנקייה". בנוסף, הרצים ספגו בשתי הרגליים כוח החזר גדול יותר מן הקרקע (GFR - ground reaction force) כאשר הם רצו עם הסחה קולית. עוד נמצא שכאשר הרצים היו מוסחים, הם נטו לנשום בכבדות גדולה יותר (4.5% ו-5.7% יותר בהסחה הקולית והוויזואלית, בהתאמה בהשוואה לנתוני הביקורת) וקצב לבם היה גבוה יותר (2.8%-3.4%) בהשוואה לריצה נטולת ההסחות.

"ריצה בסביבה שגורמת להסחות מסוגים שונים, עשויה להשפיע לרעה על ביצועי הרצים ועלולה להגביר את הסיכון לפציעה", הסביר ד"ר הרמן. "לעתים אין לנו מה לעשות בנוגע למפגעים הסביבתיים אולם ביכולתנו למזער את ההשפעות של האפקט המצטבר. לדוגמה, אם אתה רץ על גבי מסלול חדש כשמסביבך המולה רבה, כמו למשל בריצת מרתון ביעד שונה, מומלץ לדלג על האזנה למשהו שדורש ריכוז נוסף כמו רשימת השמעה חדשה או פודקאסט".
ד"ר הרמן וצוות החוקרים שלו ימשיכו לחקור את הקשר הפוטנציאלי בין ריצה מוסחת ובין פציעות בגפיים התחתונות, כולל בדיקת מאפייני הרצים שעשויים להיות פחות רגישים להסחה זו. בנוסף, ינסו החוקרים לבדוק כיצד ההסחות השונות משפיעות על מתודות שונות של אימון.

מקור:
 The Effect of Visual and Auditory Attention Tasks on Biomechanical and Metabolic Performance during Running. Association of Academic Physiatrists (AAP). February 2017.
Daniel C. Herman, MD, PHD; Andrew Harris, BS; Christopher Massengill, MS; Cong Chen, MS; Trevor Leavitt, BS; Heather Vincent, PHD

לרוץ עם מוזיקה – בעד ונגד
השימוש במוזיקה במהלך הריצה הוא נפוץ ביותר. הוא נפוץ בעיקר בקרב הרצים החובבים, אולם אינו בשימוש כלל בקרב רצים מקצועיים. אתם לא תראו לעולם אתלט מקצוען מתחרה או מתאמן עם נגן ואוזניות, אולם כן תוכלו לראות את התמונה הזו בחימום לתחרות, אבל זה כבר סיפור אחר. לעומתם, רצים חובבים רבים רצים בחדרי הכושר או בפארקים ולאורך הכבישים כאשר לזרועם נגן ובאוזניהם תחובות אוזניות. חלקם עושים זאת על מנת להסיח את דעתם מן הפעילות, במיוחד אם הם לא נהנים ממנה והשאר פשוט נהנים לרוץ עם מוזיקה.
הרעיון של מוזיקה כמשפרת ביצוע הוא נושא מחקרי חדש למדי בפסיכולוגיה ובפיזיולוגיה של המאמץ. בשנים האחרונות נעשו מספר עבודות שבדקו האם האזנה למוזיקה (סוגים שונים, עוצמות, קצב) משפיעה על ביצועים ספורטיביים. לכתבה המלאה ולמה חושבים על כך יעל ארד, מירי נבו, טל שמואלי וענת הראל הקליקו כאן.

מולי אפשטייןפיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ומנהל קורסי פרימיום בבית הספר למאמנים, מכון וינגייט. חבר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, אתלט עבר, מאמן אתלטיקה ופרשן אתלטיקה של ערוץ הספורט. קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור ומנהלו המקצועי של הקורס להכשרת עתודת המאמנים הלאומיים. מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
28.7.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן