חפש רק בנושא זה





מנהל הספורט במשרד התרבות והספורט
מכון וינגייט +Google
החוויה האולימפית
הוועד האולימפי
איגוד השחייה
איגוד המשקולות
התאחדות הרכיבה
התאחדות הצלילה
ספיישל אולימפיקס
הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט

מי מזיע יותר, גברים או נשים?

כולנו מזיעים בקיץ בין אם יצאנו מן המרחבים הממוזגים ובוודאי כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית בחוץ. מחקר חדש בוחן מה משפיע יותר בתגובת הגוף לחום - הבדלים מגדריים או הבדלים ביחס שבין שטח הגוף למסת הגוף? מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ, מנהל מקצועי בקורסים להכשרת מאמנים, מכון וינגייט
  20/03/17
מאמרים נוספים בתחום
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
תוספי ג'לטין לשמירה על בריאות המפרקים
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
מאמרים נוספים בתחום
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

הבדלי הלחות הגדולים בין מישור החוף לבין אלה של פנים הארץ מעצימים את סבלם של שוכני רצועת החוף "שנהנים" משילוב מצמית של טמפרטורה גבוהה ושל אחוזי לחות אסטרונומיים. בגופנו קיימת מערכת ויסות טמפרטורה שמונעת מאתנו להגיע להתחממות יתר במהלך פעילות גופנית או בעיצומו של יום קיץ חם. אולם מי מזיע יותר – גברים או נשים?

מנגנון ויסות החום וההזעה
הזיעה הרבה שניגרת מגופנו בעת מאמץ בתנאי אקלים חמים מקורה במערכת ויסות חום פנימית שמשולה לכבשן: היא מייצרת חום מטבולי ואחר כך מפזרת אותו באמצעות כמה מנגנונים פיזיולוגיים ופיזיקליים – הולכה, הסעה, קרינה והזעה.
הפגת חום הגוף נעשית בתהליך של הרחבת כלי דם ופיזור החום החוצה באמצעות קרינה והסעה. כאשר פיזור החום באמצעים אלו אינו מדביק את קצב צבירת החום, הפגת החום מתבצעת באמצעות נידוף זיעה שהוא לרוב המנגנון העיקרי להפגת חום הגוף. מנגנוני פיזור החום מווסתים באמצעות מרכזי בקרה במערכת העצבים המרכזית בהיפותלמוס ובחוט השדרה, וכן באמצעות מרכזי בקרה היקפיים המצויים בעור ובאיברים השונים.

טמפרטורת הגוף הנורמלית שלנו נעה בטווח צר מאוד של מעלה אחת – Cº36.5-º37.5. כאשר הטמפרטורה החיצונית עולה, נשלחים אותות אל מרכז בקרת הטמפרטורה שבמוח (ההיפותלמוס) שיש המתייחסים אליו כתרמוסטט.
ההיפותלמוס מגיב לשינויים בטמפרטורה באמצעות מערך של תגובות פיזיולוגיות פנימיות ובכך דואג לשמירת הטמפרטורה של הגוף בגבולות הרצויים.
ביום קיץ חם או בזמן אימון גופני עצים חיישני הטמפרטורה שעל העור שולחים אותות להיפותלמוס, שמצדו מורה לגוף להתחיל לקרר את עצמו באמצעות ייצור זיעה.
במהלך פעילות גופנית עולה טמפרטורת המוח מ-37 ל-40 מעלות צלזיוס. העלייה בטמפרטורה מלווה בירידה בזרימת הדם המוחית, בשינויים בפעילות החשמלית של גלי המוח ובירידה בתפיסת התחושה. כמו כן, חלים שינויים בהפעלת השרירים הרצוניים – זכורים לכם בוודאי מקרים בהם ספורטאים קרטעו בחוסר שליטה אל קו הגמר. בנקודה זו חלק מהמתאמנים יפסיקו את הפעילות ובכך תיעצר גם אגירת החום. אחרים, שיתעלמו מתחושותיהם, ימשיכו את הפעילות עד לכדי עליית הטמפרטורה לטמפרטורת הסף (41-40 מעלות צלזיוס), שתוביל לקריסת מערכות כללית כביטוי למכת החום.
עד כה מקובל היה לחשוב שגברים ונשים מגיבים באופן שונה לעלייה בטמפרטורה בגלל מאפיינים פיזיולוגיים תלויי מין.
מחקר חדש שבוצע באוסטרליה וביפן מנסה לאתגר עתה את האמונה המקובלת הזו. החוקרים שיערו שתגובת הגוף לחום תלויה ביחס שבין שטח הגוף למסת הגוף, ואינה תלויה במגדר. השערה נוספת היתה שאנשים גדולים יותר יזיעו יותר כדי להסתגל לעלייה בחום.
ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה במגזין Experimental Physiology.

המגדר אינו משנה, אבל גודל הגוף בהחלט כן
המחקר בדק את התגובות הוואזו-מוטוריות (השינויים בקוטר כלי הדם בתגובה לחום ולקור) ואת התגובה הסודו-מוטורית (Sudomotor), תגובת בלוטות הזיעה, בקרב 60 נבדקים בריאים, 36 גברים ו-24 נשים, בצורות גוף ובגדלים שונים.
הנבדקים ביצעו שתי משימות בתנאים של Cº28 ו-36% לחות יחסית, הם נחו במשך 20 דקות ולאחר מכן רכבו בקצב קבוע, כזה שמגביר את קצב ייצור החום של הגוף, במשך 45 דקות. עצימות הרכיבה הותאמה באופן אישי לכל אחד ואחת ממשתתפי המחקר. הנבדקים תירגלו פעם אחת בעצימות קלה ובפעם השנייה (מינימום 48 שעות לאחר המבדק הראשון) בעצימות בינונית. עוצמת העבודה התייחסה לשטח גופם של הנבדקים - area-specific work rate.
בתנאים אלה, הגוף באופן טבעי מנסה לשמור על כך שהטמפרטורה לא תעלה והוא עושה זאת באמצעות הגברה בזרימת הדם אל העור ובאמצעות הזעה מוגברת.
צוות המחקר העריך את זרימת הדם אל העור באזור האמה ואת המוליכות הווסקולרית של הגוף.
הניסיונות הראו שמדד המסה ביחס לשטח הגוף אכן מהווה גורם משמעותי בקביעות התגובות הוואזו-מוטוריות והסודו-מוטוריות הן אצל גברים והן אצל נשים. נמצא שמדד זה מהווה 48%-10% מהשונות האישית בתגובת הגוף לעלייה בחום.
החוקרים לקחו בחשבון הבדלים מורפולוגיים בין המינים, אך ההבדלים תלויי המגדר הסבירו פחות מ-5% מהשינויים הבינאישיים.
לכן, מסקנת המחקר היא כי הדרך שבה גופנו מגיב לחום תלויה בשינויים מורפולוגיים ולא בהבדלי המגדר. אותם שינויי טמפרטורה התרחשו בכל הנבדקים ללא הבדלי מין. יתר על כן, המחקר מצא שגברים ונשים בעלי גוף קטן יותר, שיש להם יותר שטח פנים לכל ק"ג של משקל גוף, מאבדים חום על ידי הזרמת דם אל העור ופחות באמצעות ההזעה.
לשם השוואה, וכפי שהחוקרים שיערו,אנשים גדולים נוטים להסתמך יותר על מנגנון ההזעה שלהם ופחות על מנגנון הזרמת הדם לעור.
"בעבר נהוג היה לחשוב שהמגדר הוא זה שמשפיע על מידת ההזעה ועל זרימת הדם לעור במצבי עקת חום. מצאנו שהתגובות הפיזיולוגיות באמצעותן הגוף מסלק את עודפי החום בזמן מאמץ אינן תלויות מגדר; מדובר על תנאי טמפרטורה סביבתית שמאפשרים לגוף לווסת בהצלחה את עודפי החום שנוצרים בו בשעת מאמץ", סיכם החוקר הראשי.

מקור:
Sean R. Notley, Joonhee Park, Kyoko Tagami, Norikazu Ohnishi, Nigel A. S. Taylor. Variations in body morphology explain gender differences in thermoeffector function during compensable heat stress. Experimental Physiology, 2017;

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט ומנהל קורסי פרימיום בבית הספר למאמנים, מכון וינגייט. חבר הסוכנות הלאומית למניעת סימום בספורט, אתלט עבר, מאמן אתלטיקה ופרשן אתלטיקה של ערוץ הספורט. קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור ומנהלו המקצועי של הקורס להכשרת עתודת המאמנים הלאומיים. מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט". 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
31.3.17 יום פתוח למסלולי הלימוד של מכון וינגייט




משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן