חפש רק בנושא זה






הפיזיולוגיה של המנוחה
סיבות בריאותיות גרמו לי להפסקת אימונים, ובעקבותיה צצה אצלי שאלה...

כאשר ספורטאי התנגדות מפסיק להתאמן, קל להסביר את הירידה בכושר שלו ע"י הירידה במסת השריר. הסיבה האבולוציונית לירידה זאת ברורה מכך ששריר הוא איבר צורך אנרגיה ולכן הגוף אינו מעוניין לתחזק יותר ממה שנחוץ ומעדיף להחליף אותו בשומן שיוכל להביא יותר תועלת ברעב הבא. ניחא.

השאלה שלי היא מה ההסבר הפיזיולוגי לירידה המהירה בסבולת האירובית של ספורטאים כמו רצים למרחקים ארוכים וכד'' זמן קצר אחרי הפסקת אימונים. הרי תוך שבוע-שבועיים לא נעלמו כלי הדם החדשים שנבנו, הלב ודאי לא איבד מנפח הפעימה המכסימלי (או שכן?)... האם חוסר מאמץ גורם לדלדול מהיר של המיטוכונדריה? אולי הכל נעוץ בשאלת יכולת גיוס היחידות המוטוריות שמשום מה אובדת מהר כשאין בה שימוש מאתגר? או שהגורם הוא משהו אחר בכלל? מהו אותו גורם (או גורמים) שהגוף ממהר להיפטר מהם כשלא מתאמנים, ולמה?

כותרת: הוסף סמיילי
תוכן:
צרף קובץ (עד 200kb)

שם המחבר:
דואר אלקטרוני:
קוד אימות:
Captchaהקשב והקלד את הקוד שתשמע

Back
נבחרות ישראל בג'ודו, גברים ונשים, מארחות במכון וינגייט, מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות 20 נבחרות מובילות מרחבי העולם

מדליית זהב לאורי ששון (100+ק"ג) בגרנד פרי ת"א

מדליית זהב לפיטר פלצ'יק (100 ק"ג) בגרנד פרי ת"א

מדליית ארד לטל פליקר (66 ק"ג) בגרנד פרי ת"א. ברוך שמאילוב (66 ק"ג) סיים חמישי

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט