חפש רק בנושא זה






הפסקת אימון
שלום איציק, אכן סוגיה מעניינת.
מבלי להיכנס לפרטים אנחנו יודעים שמרכיבי הסבולת יורדים מהר יותר ממרכיבי הכוח. מדובר על כך שכבר לאחר 3 ימים של העדר פעילות מתחילה כבר ירידה במרכיבי הסבולת.
מאידך, קצב הרכישה של מרכיבי הסבולת מהירה יותר בהשוואה לרכיבי הכוח.
עלינו לזכור שמדובר בשני מישורים עיקריים, האחד - המערכות המרכזיות: לב, ריאות, כלי דם והשני - מערכת השרירים שהיא בעצם הצרכן האנרגטי המשמעותי.
הפסקת פעילות גורמת לירידה בכשירותם של מספר מנגנונים שריריים כמו: כמות מיטוכונדריה, פעילות אנזימטית, מאגרי אנרגיה תוך שריריים, יכולת ניצול מקורות האנרגיה, קצב סילוק וניצול הלקטט ועוד.
גם במערכות המרכזיות תודגם ירידה בכשירות הפיזיולגית ומכאן גם לירידה ביכולת.
כמובן שקצב האיבוד וקצב הרכישה תלויים בגיל, בוותק האימוני, בזמן הפסקת האימון ובתכונות אישיות.
מסיבה זו ספורטאי לא מבצע מנוחה מוחלטת כמעט אף פעם אלא תמיד נמצא ברמה מסויימת של פעילות.
בברכה,
מולי

כותרת: הוסף סמיילי
תוכן:
צרף קובץ (עד 200kb)

שם המחבר:
דואר אלקטרוני:
קוד אימות:
Captchaהקשב והקלד את הקוד שתשמע

Back
נבחרות ישראל בג'ודו, גברים ונשים, מארחות במכון וינגייט, מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות 20 נבחרות מובילות מרחבי העולם

מדליית זהב לאורי ששון (100+ק"ג) בגרנד פרי ת"א

מדליית זהב לפיטר פלצ'יק (100 ק"ג) בגרנד פרי ת"א

מדליית ארד לטל פליקר (66 ק"ג) בגרנד פרי ת"א. ברוך שמאילוב (66 ק"ג) סיים חמישי

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט