חפש רק בנושא זה






שתהיה לכם טיסה בריאה

מי לא מקטר על תנאי הישיבה במחלקת התיירים. עכשיו מסתבר שזה לא רק מטריד - זה גם מסוכן. "תסמונת מחלקת התיירים" עלולה ליצור "פקקת וריד עמוק", ועלולה להיות גם קטלנית. פורסם במגזין "דינמי", גיליון מס' 12, אוגוסט 2005
  30/09/05


היא נקראת גם "פקקת וריד עמוק" או Deep Vein Thrombosis (DVT), היא שכיחה יותר בטיסות ארוכות, היא נפוצה יותר במחלקות התיירים והיא עלולה להיות קטלנית. מהי התופעה וכיצד נוכל להימנע מחוויה בלתי רצויה שכזו?

 

פקקת וריד עמוק, או תסמונת מחלקת התיירים (Economy Class Syndrome), היא מצב שבו נוצר קריש דם במערכת כלי הדם העמוקים של הגפיים התחתונות, בדרך-כלל בין הקרסול לאגן. קשה לאבחן את התופעה באמצעות תסמינים חיצוניים, אך אם יופיעו כאלה -  ניתן יהיה לצפות למתח שרירי מוגבר בחלק התחתון של השוק, כאב עמום או כאב חד פתאומי, ולעתים ייתכנו התכווצויות בשרירי השוק האחוריים בליווי נפיחות ועלייה בחום הגוף. אולם, כאמור, הופעת תסמינים היא תופעה נדירה למדי, כיוון שהיווצרות הקריש מהירה וכך גם ניתוקו והסעתו באמצעות זרם הדם. במקרה שבו מובל הקריש בזרם הדם, הוא עלול לחסום כלי דם באיברים שונים ולגרום לירידה משמעותית באספקת החמצן לאיבר ולנזקים חמורים, החל מקטיעת גפה ועד למוות כתוצאה מיצירת תסחיף ריאתי. הנזק עלול להתרחש גם מספר ימים לאחר היווצרות הקריש.
 

 

מהי שכיחות התופעה וכיצד היא נגרמת?


מדיווחי הספרות הרפואית עולה כי 5% עד 10%  מכלל הנוסעים בטיסות הארוכות מ- 5,000 מייל חשופים לתופעה, אולם היא עלולה להתרחש גם בעקבות ישיבה או נסיעה ממושכת ברכבת, ללא תנועה. ברוב המקרים מדובר ביצירת תסחיפים שנעלמים מאליהם תוך מספר ימים, אך כאמור - ישנם מקרים שבהם הם עלולים להיות קטלניים. נוסעים שנמצאים בסיכון גבוה הם נשים, אנשים שמנים, גבוהים, מעשנים, ואנשים עם היסטוריה של קרישיות-יתר או ניתוחים באגן וברגליים.
 

ההסתברות ליצירת קרישים עולה כאשר מפרקי הרגליים כפופים במצב ישיבה, ובמיוחד כאשר אין די מקום להניע את הרגליים. מכיוון שפעולת שרירי הרגליים היא אחד הגורמים העיקריים להחזרת הדם במערכת הוורידית מהרגליים לכיוון הלב - חוסר תנועה לפרק זמן ממושך יגרום לשהייה ממושכת של דם בחלק התחתון של הרגל ולעלייה בהסתברות ליצירת קרישי דם. מכאן מובן אפוא מדוע התופעה שכיחה יותר במחלקת התיירים ובטיסות ארוכות, שכן באלה הרגליים נמצאות במצב סטטי במשך שעות ארוכות. בנוסף, במטוסים יש ירידה קלה בלחץ, שמפחיתה עוד יותר את לחץ הדם ומקשה על חזרת הדם מהרגליים ללב כנגד כוח הכובד, והאוויר היבש גורם להתייבשות ולעלייה בצמיגות הדם.


כאשר הישיבה נינוחה יותר, יורדת שכיחות התופעה באופן דרמטי, כפי שקורה - לדוגמה - במחלקת העסקים.



כיצד נוכל למנוע את התופעה?


מאחר שהגורם הראשוני הוא חוסר תנועה, הפתרון הטוב ביותר יהיה הפעלת השרירים והגברת זרימת הדם. להלן מספר הנחיות ביצועיות להתמודדות טובה יותר עם התופעה:


אם באפשרותך לקום וללכת - עשה זאת, לפחות במשך 5 דקות מדי שעה (לכן מומלץ להזמין מקום ישיבה במעבר או קרוב אליו).

אם אינך יכול לקום, בצע מדי שעה תרגילים אלו:

1.       פשוט את ברכיך למצב ישר (עד כמה שניתן), כפוף את קרסוליך מטה (בתנועת "פוינט") ומעלה (בתנועת "פלקס") לסירוגין. במהלך כפיפת הקרסול כלפי מעלה פרוש את בהונותיך למשך 3 שניות, ובעת ביצוע תנועת "פוינט" כווץ אותן לתנועת לפיתה במשך 3 שניות. חזור על כך 10 פעמים.

2.       כפוף את ברכיך לזווית של 90 מעלות ולחץ עליהן מעט בעזרת כפות הידיים. כעת בצע תנועת "פוינט" בכף הרגל כך שהעקב יורם גבוה וכל המשקל יהיה על הבהונות. בצע זאת 20 פעמים ברצף.

3.       בשביל להפעיל את שרירי הירך, הרם ברך כלפי הבטן (כפיפה במפרק הירך) תוך כדי העברת משקל הגוף אל הרגל השנייה. בצע זאת 20 פעמים בכל רגל.

4.       כפיפת ברך לאחור תוך לחיצת השוק למושב למשך שנייה . חזור על כך 10 פעמים.

 

הגברת התנועה במהלך הטיסה היא אחד הגורמים המגנים הטובים ביותר מפני הישנות התופעה, אך על מנת להפחית את שכיחות התופעה מומלץ להקפיד גם על פעולות מניעה נוספות:
 

א. לבישת בגדים רפויים ושימוש בגרביים אלסטיות;

ב. יש להימנע מישיבה ברגלים שלובות או בקצה המושב, על-מנת למנוע חסימה בזרימת הדם לרגליים ומהן;

ג. בשביל למנוע התייבשות מומלץ על שתיית רבע ליטר מדי שעה, הימנעות מעישון והפחתת צריכת קפה ואלכוהול לפני הטסה ובמהלכה;

ד. לאנשים שנמצאים בקבוצת סיכון (ראה לעיל) מומלץ להיוועץ ברופא באשר לנטילת אספירין לדילול הדם קודם הטיסה;

ה.  לאחר תום הטיסה יש להמשיך ללכת, ובשום פנים אין לעבור מיידית ממצב של שינה במטוס לשינה נוספת מחוץ למטוס.

 

חשוב לזכור: הפעילות הגופנית הנה התרופה המניעתית הטובה ביותר למגוון מחלות החברה המערבית, שהמכנה המשותף לכולן הוא אורח חיים לחוץ, העדר תנועה ותזונה לא מאוזנת. ויפה שעה אחת קודם.


  

שון פורטל - פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. מנהל מקצועי רשת מועדוני בריאות וכושר שייפ והולמס פלייס


 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף