חפש רק בנושא זה






מדעי הכדורגל: מה קורה בשעה וחצי של משחק

"כדורגל משחקים 90 דקות", אומרת הקלישאה. ידוע פחות שבאותן 90 דקות שחקני השדה רצים 12-10 ק"מ. לקראת המונדיאל מולי אפשטיין מביא סדרת מאמרים על הפיזיולוגיה של הכדורגל
  28/05/06


ב- 9 ביוני זה מתחיל. במשך חודש ימים יתנהלו חייהם של מיליארדי אנשים ברחבי העולם סביב לוח הזמנים של משחקי גביע העולם 2006. משחק הכדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בעולם. משחקים אותו גברים ונשים, ילדים ומבוגרים ברמות יכולת וניסיון מגוונות ביותר. הפופולריות העצומה של המשחק הופכת את המונדיאל לאירוע הספורט הנצפה ביותר בעולם. עבור אנשים רבים מדובר בחוויית ספורט מזוקקת שתוזרק במינון יומי היישר לווריד ותגרום ל"סוטול" ספורטיבי מתמשך של חודש ימים. 


רמת הביצוע של משחק הכדורגל תלויה במספר יכולות: טכנית, טקטית, מנטאלית ופיזיולוגית. אחת הסיבות לכך שמשחק הכדורגל פופולרי כל כך היא שהשחקנים לא נזקקים ליכולות יוצאות דופן בכל אחד ממרכיבי המשחק אולם נדרשים להיות בעלי יכולת סבירה בכל אחד מהם. כאשר מדובר ברמות הגבוהות ביותר של המשחק הסיפור שונה לחלוטין. תהליך הבחירה, המיון והאימון מבוצע ברמות גבוהות והשחקנים שמשחקים ברמות אלה הם ספורטאים בעלי יכולות גבוהות מגוונות ביותר. בדומה לענפי ספורט אחרים, הכדורגל הוא לא מדע אבל המדע יכול לעזור הרבה בקידום היכולות של שחקן הכדורגל. בפרקים הבאים נבחן מהו האפיון הפיזיולוגי של משחק הכדורגל, נעסוק ביכולות הפיזיולוגיות שלהן זקוק השחקן ונציע סדרת מבחנים לבחינת היכולות הפיזיות של השחקן.

 


דרישות פיזיות

המרחק שאותו מכסה שחקן הכדורגל במהלך משחק של 90 דקות נע בין 12-10 ק"מ לשחקני השדה ו-4 ק"מ לשוער. מתצפיות שנערכו אחר שחקנים ברמות משחק שונות נמצא ששחקני מרכז השדה רצים את המרחק הארוך ביותר. כמו כן נמצא כי שחקנים מקצוענים רצים מרחק רב יותר מאלה שאינם מקצוענים. עוצמת המאמץ במחצית השנייה של המשחק נמוכה יותר מזו המופגנת במחצית הראשונה והמרחק שאותו עוברים השחקנים קטן ב-10%-5% בהשוואה לזה המושג במחצית הראשונה. חשוב לציין שסך המרחק מורכב ממגוון מרחקים המבוצעים בעוצמות שונות.     


במהלך משחק הכדורגל מבצע השחקן בכל 90 שניות בממוצע מאוץ שנמשך 4-2 שניות.  המאוצים מהווים 11%-1% מסך המרחק שאותו עבר השחקן במהלך המשחק; פרק הזמן המוקדש למאוצים מהווה 3%-0.5% מהזמן האפקטיבי של המשחק (הזמן שבו הכדור משוחק). בהיבט הסבולת של המשחק כל שחקן מבצע 1,400-1,000 פעילויות קצרות; כל 6-4 שניות משנה השחקן את דפוס הפעילות שלו על המגרש. הפעילויות האופייניות הן 20-10 מאוצים, ריצה בעצימות גבוהה בכל 70 שניות, 15 תיקולים, 10 נגיחות, 50 פעולות שבהן מעורב הכדור, כ-30 מסירות, שינויי קצב והפעלת כוח במטרה לשמור על שיווי משקל ולעמוד מול הלחץ ההגנתי או ההתקפי של היריב.  

במחקר שבוצע על ידי ווית'רס (Withers) וחבריו נמצא שהמגנים מבצעים יותר מאוצים בהשוואה לשחקני מרכז ההגנה (פי 2.5 יותר במרחק המצטבר), ואילו שחקני מרכז השדה והחלוצים מבצעים פי 1.7-1.6 יותר מאוצים בהשוואה לשחקני מרכז ההגנה. 


רכיבי הכוח וההספק במשחק הכדורגל נחשבים לשווים בחשיבותם בהשוואה לרכיבי הסבולת. ככל שהשחקן ניחן ביכולות כוח גבוהות יותר כך הוא מסוגל להפיק הספק גבוה יותר בפעילויות המגוונות של המשחק. שיפור ברכיבי הכוח של השחקן הכרחי על מנת לאפשר ביצוע מהירות והאצה במיומנויות כמו פניות ושינויי קצב במהלך המשחק. רמות גבוהות של כוח בפלג הגוף העליון ובחלק הגוף התחתון עשויות למנוע פציעות שאופייניות למשחק הכדורגל. במחקר שנערך על ידי לנהארט (
Lehnhart) וחבריו נמצא שאימוני כוח מסודרים מקטינים ב-50% את כמות הפציעות בקרב שחקני כדורגל מקצועיים. 


אין ספק, אם כך, שעל מנת להוציא לפועל את היכולות הטכניות והטקטיות הנעלות (אישיות וקבוצתיות) במהלך 90 דקות המשחק שחקני הכדורגל נדרשים ליכולות גבוהות של סבולת וליכולות גבוהות של כוח.

 


עצימות המשחק


ריכוזי חומצת חלב גבוהים במהלך המשחק. שחקני כדורגלבשל אורכו של המשחק, הכדורגל תלוי בעיקרו באספקת אנרגיה דרך המסלול האירובי. העצימות הממוצעת שבה מתנהל המשחק קרובה מאוד לאזור הסף האנאירובי (עוצמת המאמץ הגבוהה ביותר שבה קצב הייצור וקצב הפינוי של חומצת החלב שווים; בדרך כלל בעצימות של 90%-80% מהדופק המרבי של השחקן). מבחינה פיזיולוגית לא ניתן לתפקד ברמת עצימות שכזו במשך כל 90 דקות המשחק משום שהתוצאה תהיה הצטברות תלולה בריכוזי חומצת החלב. בחלקים מסוימים של המשחק העצימות גבוהה מאוד וכתוצאה מכך עולים ריכוזי חומצת החלב בדם. זו הסיבה שהשחקנים צריכים קטעים של פעילות בעצימות נמוכה הרבה יותר על מנת לפנות את ריכוזי חומצת החלב שהצטברו. באופן כללי אין הבדל בעוצמת הביצוע בין שחקנים מקצוענים לבין חובבים, אולם העוצמה המוחלטת גבוהה הרבה יותר בקרב המקצוענים. במילים אחרות, גם השחקנים החובבים עובדים ב-90%-80% מהדופק המרבי, אולם הביטוי המעשי של עוצמה זו על המגרש קטן באופן משמעותי בהשוואה למקצוענים. 


עד היום לא נעשו מדידות מדויקות ותקפות שמטרתן למדוד את צריכת החמצן במהלך משחק כדורגל. המדידות שנעשו עד כה בעלות אומדן נמוך משום שציוד המדידה הפריע לפעילותו של השחקן על גבי המגרש.

במחקר שפורסם בשנת 1993 מצא אוגושי (Ogushi) שצריכת החמצן הממוצעת של שני שחקנים במהלך משחק שלם היתה 35 ו-38 מ"ל/ק"ג/דקה במחצית הראשונה ו-29 ו-30 מ"ל/ק"ג/דקה במחצית השנייה. ערכים אלה היוו 61%-56% מצריכת החמצן המרבית של השחקנים ו-49%-47% עבור הערכים של המחצית השנייה. השחקנים רצו מרחק קצר יותר מזה שרצו השחקנים ללא מכשיר המדידה ומכאן גם המסקנה שציוד המדידה הכבד יחסית (1.2 ק"ג) הקשה מאוד על תנועת השחקנים. בנוסף, מכשירי המדידה לא יכלו לנטר באופן רציף את צריכת החמצן של השחקנים מכאן שכמות רבה של מידע, במיוחד המידע עבור העלות האנרגטית שלאחר ביצוע מאמצים קצרים ועצימים, לא נרשמה. 


היחס שבין קצב הלב לבין צריכת החמצן
(HR-VO2), שמאפשר להעריך את הוצאת האנרגיה במאמץ קבוע אינו מדויק כאשר באים לנתח את הדרישות האנרגטיות של משחק הכדורגל. מאמץ גופני שמאופיין ברצף של מאמצים מקוטעים, בכיווצים סטטיים המערבים קבוצות שרירים קטנות ובעקה (סטרס) פסיכולוגית ותרמית יגרום לדופק גבוה עבור צריכת חמצן נתונה. המשמעות – שינוי הקו המתאר את הקשר שבין קצב הלב לבין צריכת החמצן וקבלת מידע לא אמיתי. מאחר שמשחק הכדורגל הוא משחק שמערב קבוצות שרירים גדולות, ואף על פי שמאוצים תורמים לעלייה לא פרופורציונלית בערכי הדופק ביחס לערכי צריכת החמצן, עדיין ניתן להשתמש ביחס הנ"ל כאמצעי חיזוי טוב להערכת ההוצאה האנרגטית במהלך המשחק. מאחר שהמאוצים מהווים רק 1% מהזמן הכולל של המשחק ניתן להסתמך על היחס HR-VO2 בביטחון סביר. 

בהנחה שהיחס HR-VO2 משמש להערכה מדויקת הרי שדופק ממוצע של 85% מהדופק המרבי שקול למאמץ בעצימות של 75% מצריכת החמצן המרבית. ערך זה שווה ל-45, 48.8 ו-52.5 מ"ל/ק"ג/דקה עבור שחקנים שצריכת החמצן המרבית שלהם היא 60, 65 ו-70 מ"ל/ק"ג/דקה, בהתאמה. עבור שחקן ששוקל 75 ק"ג מדובר בעלות קלורית של 1,772-1,519 קלוריות למשחק שלם (תלוי כמובן בערכי צריכת החמצן המרבית שלו). 


חשוב לציין ששיפור ביעילות הריצה יאפשר לשחקן להשיג מרחק ריצה גדול יותר במהלך המשחק, תוך השקעה אנרגטית דומה לזו שהיתה טרם השיפור ביעילות. 5% שיפור ביעילות הריצה יאפשרוהיכולת האנאירובית מהווה גורם מכריע לתוצאה הסופית של המשחק ריצה של 1,000 מטר נוספים על המגרש! 

 


מאמצים אנאירוביים במהלך המשחק


אף על פי שהמערכת האירובית היא זו שתומכת במרבית אספקת האנרגיה במהלך המשחק הרי שהפעילויות המשמעותיות במשחק נתמכות על ידי המערכת האנאירובית. היכולת האנאירובית מהווה גורם משמעותי כאשר השחקן צריך להשיג יתרון על פני היריב בביצוע מאוצים קצרים, קפיצות, תיקולים ובמאבק על הכדור. היכולת האנאירובית מהווה, אם כן, גורם מכריע לתוצאה הסופית של המשחק. 


ריכוזי חומצת החלב בדם במהלך המשחק גבוהים יותר בקרב שחקנים מקצוענים בהשוואה לשחקנים חובבים. בנוסף, ערכי חומצת החלב בדם גבוהים יותר במחצית הראשונה בהשוואה לערכים שמושגים במחצית השנייה. הירידה בריכוזי חומצת החלב במחצית השנייה תואמת את הירידה במרחק הריצה ובעצימות המשחק. חשוב לציין שריכוזי חומצת החלב שנלקחים בנקודת זמן נתונה במהלך המשחק משקפים את הפעילות שביצע השחקן ב-5 הדקות שקדמו לדגימה.  

קצב פינוי חומצת החלב מן הדם תלוי בריכוז חומצת החלב בדם, בפעילות השחקן בזמן ההתאוששות ובכושרו האירובי. ככל שריכוז חומצת החלב גבוה יותר כך קצב הפינוי מן הדם מהיר יותר. חשוב לציין ששחקנים בעלי צריכת חמצן מרבית גבוהה יותר (VO2max) יהיו בעלי ריכוזים נמוכים יותר של חומצת חלב בזכות יכולת התאוששות טובה יותר לאחר ביצוע מאמצים עצימים מקוטעים המאפיינים את המשחק. הסיבות לכך הן עלייה בתגובה של המערכת האירובית, שיפור יכולת הסילוק של החומצה והאצה של תהליך הבנייה מחדש של מולקולות הקריאטין-פוספאט. שחקנים בכושר גופני נמוך יגיעו לערכי חומצת חלב דומים לאלה שישיגו שחקנים בכושר גופני גבוה, אולם עוצמת הפעילות המוחלטת תהיה נמוכה יותר. במילים אחרות, ריכוזי חומצת החלב עבור ביצוע מאמץ תת-מרבי נתון יהיו גבוהים יותר עבור השחקן בעל הכשירות האירובית הירודה. עצימות של 70% מהדופק המרבי במאמץ גופני נמצאה כיעילה ביותר לפיזור ריכוז חומצת החלב.                       

 

בפרק הבא – הפרופיל הפיזיולוגי של שחקן הכדורגל.                                                

          

 

מולי אפשטיין - פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט

 

קורס מדריכי כדורגל בווינגייט

קורס מאמני כדורגל בווינגייט



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט