חפש רק בנושא זה






בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ

במאי 2006 הלך לעולמו אמנון חרל"פ, שהיה דמות בולטת בספורט הארץ-ישראלי בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. לזכרו מובא ראיון עמו שנערך ב-2001 עבור הארכיון לספורט שבמכון וינגייט
  05/06/06
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא


הראיון עם אמנון חרל"פ, נערך בביתו שברח' סמילנסקי ברחובות, ב-5.6.01. הראיון נערך על ידי ד"ר אורי זמרי ובתיה אור, בנוכחות בנו של מר חרל"פ, מר אורי חרל"פ, עבור הארכיון לחנ"ג ולספורט במכון וינגייט.

 

זמרי: אמנון הוא האחרון שנשאר מחברי נבחרת ארץ ישראל ב-1934. נלמד ממנו על התפתחות הכדורגל בארץ ישראל, בעיקר בשנות ה-30 .


חרל"פ
: היה גם קודם, למה רק שנות ה-30?


זמרי
: לא רק אבל העיקר.


חרל"פ
: למדתי בגימנסיה הרצליה מ-1925.


זמרי
: אתה יליד 1909.


חרל"פ
: כן, 1909. סיימתי את לימודי בבית הספר העממי ברחובות ועברתי בחמישית לתל-אביב. יחד איתי היו האחים מאייר, מוסטה (פוליאקוב – בתיה אור) וסופיק – סנפרסקי, והיות שאהבתי כדורגל המשכתי לשחק בת"א. למעשה שיחקתי בקבוצת הנוער של מכבי ת"א, שבה יוסלה וייסברג היה ה"אבא". הוא למעשה גר במגרש. ב-1927 החליטו במכבי להעביר חלק מהשחקנים לקבוצה הראשונה ואנחנו התנגדנו להפרדה . יוסף ו. עזב את העבודה שלו והתקשר אתנו וקיבלנו את המגרש בדרך יפו ת"א – מגרש הפועל, היכן שהוא שוכן היום (ההמשך של רח' אאורבך של היום, בעבר היה שם שיכון עולים – אורי זמרי). לאחר שהוקם המגרש החדש, יוסף עבר לגור שם עם משפחתו וכולנו עזבנו את הקבוצה, חוץ מרזניק שנשאר במכבי. בזמן זה היו אגודות הפועל ת"א והפועל חיפה. לא הכרנו את הפועל ת"א. התקשרו אלינו מהפועל חיפה וכך הצטרפנו להפועל, שהיתה קבוצה מאוחדת של ת"א וחיפה.



נבחרת הפועל בתורכיה, בדרכה לאולימפיאדת הפועלים בפראג 934 .
חרל"פ יושב בחזית משמאל. לדבריו, בגלל גובהו תמיד ישב בצילומים
כדי לא להזדקר מעל האחרים

זמרי
: בסוף 1927 הוקמה ההתאחדות הארץ ישראלית לכדורגל אך ההקמה הרשמית היתה ב-1928. ספר לנו על המגרש שהיה ברח' קינג ג'ורג'.


חרל"פ
: זה היה מגרש של מכבי. שיחקה שם קבוצת הכח וינה.


זמרי
: קבוצת אלנבי לא זכתה לשחק שם? (קבוצת אלנבי נקראה כך כי רוב שחקניה גרו ברח' אלנבי).


חרל"פ
: רק אחרי שרצו להפריד אותנו.


זמרי
: התחלת באלנבי ועברת להפועל ת"א עם הקבוצה. קמה ההתאחדות לכדורגל והתחילו משחקי הכדורגל הסדירים פחות או יותר. אנחנו מתעניינים בעיקר במשחקים הראשונים של נבחרת א"י נגד המצרים במוקדמות הגביע העולמי של 1934, כאשר המשחק הראשון במצרים הסתיים בתוצאה 7:1 לטובת המצרים והמשחק השני ביפו הסתיים 4:1 לטובת המצרים. יש הרבה תהיות שלא נפתרו בספר "70 שנות כדורגל" של פז וגבאי, כמו מי היה המאמן?


חרל"פ
:לא היה מאמן. 


זמרי
: מי היה ראש המשלחת?


חרל"פ
: בן גד, שניהל גם את החשבונות.


זמרי
: נסעתם בלי מאמן. מי היה ראש הקבוצה?


חרל"פ
: נדמה לי שאני, אבל אני לא בטוח.


זמרי
: אתה אומר שבן גד היה ראש המשלחת. מי קבע את ההרכבים? מי קבע שאתה תשחק מקשר ימני, כפי שקראו לזה פעם?


חרל"פ
: אני לא זוכר שהיה מי שקבע. זה היה ברור שה-11 האלה ישחקו.


זמרי
: איך נקבעו השופטים, שמרביתם היו בריטים?


חרל"פ
: אני לא זוכר שופט ארץ-ישראלי יהודי.


זמרי
: איך הגעתם למצרים?


חרל"פ
: ברכבת לקנטרה ומשם למצרים.


זמרי
: מתי היו המשחקים?


חרל"פ
: אחד במצרים ואחד בארץ.


זמרי
: מתי הגעתם: באיזה יום, באילו שעות?


חרל"פ
: אני לא זוכר שישנו שם.


זמרי
: וחזרה?


חרל"פ
: נסענו ישר חזרה. אני זוכר שהיתה ארוחת בנקט בצהריים, אבל לא זוכר שישנו שם.


זמרי
: אבל לא שיחקתם בקהיר ובאלכסנדריה באותו יום.


חרל"פ
: אני לא זוכר.


זמרי
: ב-1934 נסעת גם עם נבחרת הפועל לאירופה.


חרל"פ
: קודם נסענו לתורכיה.


זמרי
: שם נערך משחק מפורסם, שבו הופיעה נבחרת הפועל ללא התלבושת שלה, בגלל הסמל.


חרל"פ
: היה בתלבושת סמל שהזכיר את ברה"מ ולכן התורכים הכינו לנו תלבושות עם מגן דוד. היינו שם שבוע ונסענו גם לבולגריה, כאשר המטרה היתה צ'כוסלובקיה, שם הופיעו ראשי משלחות כמו משלחת האופניים הארץ-ישראלית. (הכוונה למשחקים הבינלאומיים של ספורט הפועלים בצ'כוסלובקיה, שהפועל א"י השתתף בה – בתיה אור).


זמרי:
את ברוך בג וישראל כרמי פגשת?


חרל"פ
: הכרתי אותם, אבל אני לא זוכר שהיו.


זמרי
: בן גד היה?


חרל"פ
: כן.


זמרי
: יש צילומים משם של בג, כרמי ובן גד ביחד.


חרל"פ
: אני לא זוכר.


זמרי
: זו היתה הופעת הפרידה שלך מהכדורגל הבינלאומי?


חרל"פ
: לא. כשהיו משחקים בארץ עם קבוצות מחו"ל לא ישבתי בבית, אלא שיחקתי.


זמרי
: מתי עזבת את ת"א? כשנסעת ללמוד?


חרל"פ
: לא, זה היה קודם. חזרתי לארץ באוניה ובאו מהפועל ת"א לנמל להגיד לי שיש משחק נגד קבוצה אנגלית. זה היה ב-1932.


זמרי
: מתי עברת להפועל רחובות?


חרל"פ
: אני לא יודע את המועד הרשמי. הפסקתי בת"א, עוד שיחקתי בהפועל רחובות נגד ת"א.


זמרי
: אך כשעברת לרחובות הפכת לאיש פרובינציה רחוק מהכותרות.


חרל"פ
: אז התחילו הצעירים לבוא לשחק. אני לא זוכר את התאריך המדויק שבו זה קרה. שיחקתי שם עונה אחת או שתיים.


זמרי
: מי שיחק בהפועל רחובות? (מכבי רחובות היתה כבר קבוצה עם מסורת – אורי זמרי).


חרל"פ
: אריה חביב. מוסי ליטבק שיחק במכבי. אבל הם צעירים יותר.


זמרי
: חשבת לעסוק בעסקנות בספורט?


חרל"פ
: הייתי בהנהלה של הפועל רחובות.


זמרי
: אבל לא היו לך מחשבות מעבר לגבולות רחובות?


חרל"פ
: לא, כבר היו לי אשה וילדים וזה לא הלך ביחד. היום זה הולך כי הכסף עושה הכול.


זמרי
: איך הצלחתם לנסוע למצרים ולהיעדר שבוע?


חרל"פ
: אצלי לא היתה בעיה. האחרים היו שכירים: האחים פוליאקוב עבדו במחלקת העלייה אבל הם לא נסעו למצרים. פוקס ושוורץ עבדו במפעל "שמן" בחיפה וברוייר רק הגיע והם קיבלו כסף מהמעביד, חיים גלובינסקי ועוד מישהו שעבד בוועד הקהילה.

זמרי: השחקנים קיבלו פיצוי על ימי העבודה?


חרל"פ
: לא, אבל עובדה שנסעו.


זמרי
: זה יכול היה לקבוע את ההרכב. למשל, זליבנסקי ממכבי לא נסע ודוד ויינברג לא נסע אבל רזניק נסע למשחק הראשון במצרים ושיחק במשחק השני בארץ. השאלה אם זה היה בגלל הכסף?


חרל"פ
: לא התעניינתי בענייני כסף. גם לת"א היה צריך כסף לנסיעה. אני התגוררתי בת"א אצל אחותי או אחי.


זמרי
: מה זכור לך מגמנסיה הרצליה בתחום החינוך הגופני?


חרל"פ
: בתחום זה פעלו נשרי ואחר כך בעלה של אסתר. שיק היה בזמני, אבל בסוף. היתה התעמלות ומעט מאוד משחקי כדור. זו היתה הפעם הראשונה שהופיע הכדוריד. דווקא לגמנסיה היתה נבחרת כדוריד טובה.


זמרי
: שיחקת כדוריד?


חרל"פ
: שיחקנו נגד ביה"ס הריאלי בחיפה.


זמרי
: שיחקתם משחקים חשובים נגד גמנסיה רחביה ונגד ביה"ס הריאלי?


חרל"פ
: רק נגד הריאלי, לרחביה לא היתה קבוצה.


זמרי
: כמה משחקים?


חרל"פ
: אחד או שניים. הם היו מארחים אותנו ואנחנו אותם בבתים.


זמרי
: בשיעורי החינוך הגופני למדו בעיקר התעמלות?


חרל"פ
: השיעורים התקיימו פעם בשבוע.


זמרי
: היתה סככה?


חרל"פ
: לא.


זמרי
: היתה במה שיצאה מחדר המורים, שהמורה היה עומד עליה.


חרל"פ
: אתה מתכוון להתעמלות בוקר, שבה נשרי היה עומד על הבמה ומאמן את כל ביה"ס.


זמרי
: ומשחקי הכדוריד?


חרל"פ
: מה יש לספר, כולם היו תלמידי בי"ס. כנראה שהייתי טוב גם בכדורגל וגם בכדוריד.


זמרי
: לסקוב היה?


חרל"פ
: לא, הוא צעיר יותר.


זמרי
: מה היה עיסוקך בתחום האתלטיקה הקלה?


חרל"פ
: לא היו לי נעליים, אז הייתי רץ ברגל אחת יחפה והשנייה בנעל של אלישע גלייזמן. הייתי ראשון בקפיצה לגובה, עם תוצאה של 1.67 מ', וראשון בקפיצה לרוחק ובריצת 100 מ'.


זמרי: אתה מדבר על הכינוס הראשון או הכינוס הרביעי, כינוס הרבבה ב-1934, אז השתתפת בשלושת הכינוסים הראשונים?


חרל"פ
: לרוץ ריצות ארוכות לא יכולתי כי תמיד דקר לי בצד אחרי 400 מ'. שאלתי את זה שהיה רץ למרחקים ארוכים בהפועל איך רצים, כי לא עברתי אימון בריצה ולא בקפיצה בשיטת מספריים שהיתה נהוגה אז.


אורי חרל"פ
: ראו אדם שהיה גבוה וחזק אז נתנו לו גם הדיפת כדור ברזל.


חרל"פ
: נכון, כי לא למדו אצלנו הדיפה.


זמרי
: אחרי 1935 נשאר מיורצ'יק בארץ אבל אתה פרשת כבר. בכינוס הראשון השתתפת?


חרל"פ
: לא, אחר כך כן.


זמרי
: באותה תקופה הפועל לא רצה לטפח מנצחים, אלא ספורט המוני ולכן אין שמות מנצחים, אלא קבוצות. ב-1935, כשכבר לא השתתפת, הופיעו פרטי הקבוצה ושמו הפרטי של המנצח כדי לא להבליטו, כך שאנחנו צריכים לבדוק (בספר של גיל) מה מופיע.


חרל"פ
: גלייזר השתתף אך לא קיבל פרסים.

זמרי: אתה היית היחידי מרחובות. איפה התחרו בדרך כלל?


חרל"פ
: במגרש בדרך יפו-ת"א.


זמרי
: כי ב-1935 כבר התחרו במה שהיה איצטדיון המכביה בצפון ת"א. זו הקריירה שלך כאתלט.


חרל"פ
: קריירה קצרה.


זמרי
: חזרה לכדורגל. איך הייתם מתאמנים?


חרל"פ
: היינו באים ובועטים. לא היו אימונים. המשחק היה האימון.


זמרי
: לא היה מאמן לקבוצה?


חרל"פ
: היה מאוחר יותר. ארתור בר ואחר כך אגון פולאק.


זמרי
: בר היה מנהל קבוצה ולא מאמן. היו לך חברים מבין השחקנים?


חרל"פ
: לא, חיי הפרטיים היו מחוץ להפועל. אמנם כינסתי אותם פעם כשגרתי בראשון-לציון אך לא קשר ממש. רק עם מוטקה מאייר, שהמשיך איתי כל השנים בגמנסיה הרצליה. איתו היה לי קשר טובו והיינו מבקרים אחד בביתו של השני.


אורי חרל"פ
: באנו לביקור פעם בקיץ וההורים דיברו ביניהם על מה שעושים הבנים ומוטקה אמר שבנו עמית משחק טניס שולחן. אז העמידו שולחן בסלון ושיחקתי נגד עמית והגביע הראשון בספורט שזכיתי בו היה ממוטקה מאייר.


זמרי
: אמנון, אתה היחידי שהגיע לנבחרת.


חרל"פ
: מוטקה מאייר.


זמרי
: לא. נודלמן כן, נוצ'ה לא, רייך לא, יוחנן סוקניק כן, דג'מפה לא היה בת"א, רק חרל"פ ונודלמן מאלנבי היו בנבחרת. בהפועל ת"א בקבוצה הראשונה היה רופא שבא מוינה ולא היה איש הכוח. הוא החזיק מעמד שנה וחצי, חלה בקדחת, חזר לוינה ועלה לארץ שנית בשנות ה-30. היה גם עשני התימני, אך עד שבאה קבוצת אלנבי לא היה כדורגל בהפועל ת"א. היו גדליה פוקס, שנפטר לפני שנתיים, ויינה שטרן, שנפטר גם לפני שנתיים, שהיה כדורגלן בוינה ואח"כ בהפועל חיפה והיה אחד מטובי השחקנים בחצי הראשון של שנות ה-30.

שוקה ברשצקי עבר מת"א לחיפה.


חרל"פ
: הוא היה בגימנסיה, במחזור אחד מתחתי ושיחקנו ביחד.


זמרי
: שבל היה שוטר בהרצליה ואחר כך העבירו אותו לחיפה. הוא ושוקה היו ההתקפה. אחרי שטרן יוליוס קליין היה השוער.


חרל"פ
: הוא היה "יבוא", ואחרי זה נשאר בארץ.


זמרי
: מכבי הביאו אנשים שלא נשארו בארץ.


זמרי וחרל"פ
: בחיפה היו ריקלין, קליין, דויטש, פוקס. ריקלין עבר מת"א לחיפה, עופר מהונגריה, שמוליק ליפמן, שהיה צעיר יותר, היה יליד הארץ והיחידי שהביא אשה בסרטיפיקט מזויף ונשאר אתה. הקיצוני הימני היה ארוין דורון.


אורי חרל"פ
: ספורטאים היו נוסעים לחו"ל, מתחתנים בנישואים פיקטיביים, באים לארץ ומתגרשים.


חרל"פ
: גם אחותי התחתנה כך, אפילו שהיתה נשואה. היא חתמה בשם אחותו של דויטש וכך ההיא הגיעה ארצה.


זמרי
: היו ספורטאים שהיו להם קשיים לצאת לחו"ל כי הם נחשבו לא לגליים. יושו ענבר סיפר לי שהוא נסע לתורכיה כי השוער ברגר היה בבית הסוהר.

 



תגובות הוסף תגובה
1.גדולמנחם12/11/10
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן