חפש רק בנושא זה






שיפוט מהיר - הפיזיולוגיה של האנשים עם המשרוקית

שליטה במתרחש והגבה לכל מה שקורה במהלך המשחק מציבות בפני שופט הכדורגל הבכיר דרישות קוגניטיביות וגופניות גבוהות ביותר. מאמר שלישי בסדרה על הפיזיולוגיה של הכדורגל
  06/06/06


בשני הפרקים הקודמים דנו בהיבטים הפיזיולוגיים הקשורים לתפקודו של שחקן הכדורגל במגרש. הפרק השלישי בסדרה יעסוק בהיבטים הפיזיולוגיים של שופט המשחק.


בימים אלה אנו נמצאים בעיצומו של טירוף
עולמי. מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם צופים מדי יום בביצועיהם המופלאים של גיבוריהם הלאומיים, או פשוט נהנים מתצוגת כדורגל צרופה של טובי השחקנים בעולם. בזמן שהצופים עוקבים אחר מהלכו של הכדור ואחר המבצעים בשדה המשחק, מתוך סימפתיה או העדפה אישית של צד זה או אחר – יש מי שעושה זאת מקרוב, תוך אחריות כבדה ביותר. מדובר, כמובן, בשופט המשחק.

 


שופטי הכדורגל


משחק הכדורגל מתנהל על ידי שופט, שבסמכותו לאכוף את כל החוקים הכלולים בחוקת המשחק. שופט הכדורגל חופשי לנוע בכל חלקי המגרש תוך שהוא מנצל את מגוון צורות התנועה במטרה להימצא קרוב ככל שניתן לאירועים המתרחשים במהלך המשחק. שופט המשחק נעזר בשני עוזרים, שנעים לאורך קווי האורך של המגרש. כל עוזר שופט אחראי למחצית אחת של המגרש. אף על פי שמנקודת מבט פיזיולוגית העומס הגופני שמופעל על השופט עשוי להיות דומה לזה הפועל על שחקן מרכז השדה, קיימים מספר היבטים שמבדילים את יכולת הביצוע של השופט מזו של השחקן. לדוגמה, שופט הכדורגל אינו מעורב במהלכים עם הכדור ואינו יכול להיות מוחלף במהלך המשחק. בנוסף לכך, בהשוואה לשחקני הכדורגל, שעבורם המשחק הוא מקצוע, שופטי הכדורגל הפכו רק לאחרונה, ולא כולם, למקצוענים במשרה מלאה. 


היבט רלוונטי נוסף שקשור לשיפוט הוא פער הגילים שקיים בין שופטי המשחק לבין השחקנים. הגיל הממוצע של השחקנים שמשחקים בליגות הבכירות הוא 26-24, ואילו גילם הממוצע של השופטים בליגות אלה הוא 40-38. הסיבה לפער הגדול בין גיל השחקנים לגילו של השופט היא מרכיב הניסיון, שהוא תנאי מוקדם לשיפוט כאשר מדובר ברמות הגבוהות של המשחק. הפרדוקס הגדול הוא ששופטי העילית מגיעים לשיאם בגיל שבו מרבית שחקני הכדורגל כבר פרשו מן המשחק. "גיל הזהב" עבור שופטי הכדורגל הבכירים הוא בדרך כלל אחרי גיל 40. על פי נתונים מהמונדיאל הקודם, גילם הממוצע של השופטים שניהלו את המשחקים משלב רבע הגמר ואילך היה 41 (סטיית תקן של 4± שנים). 

 


היבטים פיזיולוגיים של השיפוט


פעילות במהלך המשחק


מתצפיות שנערכו אחר שופטי כדורגל נמצא שבמהלך המשחק עובר השופט מרחק ממוצע של 11.5 ק"מ (טווחי המרחק נעים בין 14-9 ק"מ). מתוך המרחק הכולל נמצא כי 17%-16% מבוצעים בריצה מהירה יותר מ-18-15 קמ"ש. עוד נמצא כי השופט עומד 22%-14% מזמן המשחק. המרחק הכולל של המאוצים שמבצע השופט ברמות הגבוהות של המשחק נע בין 12%-0.5% מסך המרחק שאותו הוא עובר במהלך המשחק. 


אנליזה של המרחק שעובר השופט במחצית הראשונה בהשוואה לזה שעבר במחצית השנייה יכולה ללמד על העייפות של השופט או על אסטרטגיית שיפוט, אולם הנתונים המדווחים על כך בספרות אינם אחידים. מנתונים שנאספו באיטליה נמצא שבמחצית השנייה חלה ירידה של 4% במרחק שעובר השופט, ואילו נתונים שנלקחו מהליגה הדנית הבכירה מראים שאין הבדל משמעותי בין שתי המחציות. חשוב להדגיש שסך המרחק שמכסה השופט הוא אינדיקציה גסה למדי לתיאור פעילותו של השופט במהלך המשחק. 


הדרך הנכונה יותר להעריך את פעילותו של השופט היא באמצעות ניתוח אחוז התנועה המהירה מסך המרחק שעובר השופט. ניתוח כזה יכול לספק מידע רלוונטי יותר בניסיון להעריך את השפעת תהליכי העייפות על תפקוד השופט במהלך המשחק. ניתוח איכות התנועה, ולא רק הסך הכולל שלה, יכול להצביע על "התנהגות חסכונית" מצדו של השופט במהלך המשחק. במחקר שבוצע באיטליה נמצא שלמרות הירידה בסך הכולל של המרחק שעבר השופט במחצית השנייה בהשוואה לראשונה, לא נמצאה ירידה בכמות התנועה המהירה במהלך המחצית השנייה. דפוס "ההתנהגות החסכונית" אושש במחקרי אורך שבוצעו על אוכלוסייה דומה של שופטים בליגת-על. לעומת האיטלקים, במחקר שנערך בדנמרק נמצא שסך התנועה המהירה במחצית השנייה היה נמוך יותר בהשוואה למחצית הראשונה, אולם סך התנועה בכל מחצית היה דומה. על סמך הנתונים הסותרים נראה ששופטים במקומות שונים מאמצים לעצמם אסטרטגיות שיפוט שונות ומווסתים את התנועה במגרש באופן שונה. 


שופטי הכדורגל חייבים להיות בעלי כושר גופני מעולה. במיוחד אמורים הדברים לגבי התפקוד של השופטים בסופי המחציות, שם הם אמורים לקבל החלטות מכריעות תחת עייפות מנטאלית ועייפות גופנית גבוהה. 


בדומה לשחקני השדה, שופט המשחק משנה את דפוס ההתנהגות התנועתית שלו בממוצע בכל ארבע שניות. במהלך משחק שלם יבצע השופט כ-1,270 שינויי תנועה! במטרה לשלוט בהתרחשויות במהלך המשחק לוקח השופט 137 החלטות בממוצע (162-104). שליטה במתרחש והגבה לכל מה שקורה במהלך המשחק מציבות בפני שופט הכדורגל הבכיר דרישות קוגניטיביות וגופניות גבוהות ביותר. 

 


דופק וצריכת חמצן


מדידת הדופק של שופט המשחק בהשוואה למדידות הדופק של השחקנים נוחה וקלה יותר מאחר שהשופטים לא מעורבים במגע גופני. הדיווחים בספרות המדעית מראים שהדופק הממוצע של השופט במהלך המשחק נע בין 95%-80% מהדופק המרבי החזוי או המדוד.  טווחי הדופק נשארים דומים במחצית הראשונה ובמחצית השנייה. 


מדידות מטבוליות ישירות (שימוש במערכת מטבולית) שבוצעו על שופטים במהלך משחקי ידידות הראו שבמהלך המשחק השופט נמצא בממוצע ב-68% מצריכת החמצן המרבית שלו. במהלך משחקים רשמיים העלות המטבולית של השופט גבוהה יותר ומגיעה ל-81% מצריכת החמצן המרבית. חשוב מאוד לציין שהערכים המיוחסים למשחקים רשמיים נגזרו מתוך היחס "דופק-צריכת חמצן מרבית" ולא נמדדו באופן ישיר באמצעות מערכת מטבולית.

 


ריכוז חומצת-חלב


ריכוז חומצת חלב שנמדד בסיומה של כל מחצית במהלך משחקי ידידות היה סביב 5 מילימול/ליטר. הערכים שהתקבלו בסיום כל מחצית במהלך משחקים תחרותיים היו גבוהים יותר ונעו סביב ערך של 7 מילימול/ליטר. 

ריכוזי חומצת החלב משקפים בעצם את התרומה הגדולה של הפעילות האנאירובית במהלך המשחק. מדידה שנעשית רק בסיומה של כל מחצית אינה משקפת למעשה את מה שהתרחש במהלך המחצית כולה. חשוב לזכור שריכוזי חומצת החלב בדם ברגע נתון משקפים את הפעילות האנאירובית שהתרחשה זמן קצר קודם לכן. על מנת להעריך באופן מדויק יותר את התרומה של המערכת האנאירובית חשוב מאוד לדגום את השופט בנקודות זמן שונות במהלך המשחק.

נתונים שנאספו בליגה הדנית מראים שריכוזי חומצת החלב של השופט נעים בין 9.8-2

מילימול/ליטר במחצית הראשונה לבין 14-2.9 מילימול/ליטר במחצית השנייה. 

 


כושר גופני ורמת הביצוע במגרש


למרות הדרישות הגבוהות שבהן צריכים לעמוד שופטי המשחק נראה שהם אינם ניחנים בהספק אירובי מרבי (צח"מ –
VO2max) גבוה במיוחד. מנתונים שמופיעים בספרות נמצא שצריכת החמצן המרבית הממוצעת של שופטי כדורגל בכירים נעה בין 40 ל-56 מיליליטר/ק"ג/דקה (בממוצע 51-46  מיליליטר/ק"ג/דקה). 

ספי חומצת החלב של שופטי כדורגל מקצועיים מתאימים למהירויות ריצה של 10 ו-13 קמ"ש בריכוזי חומצת חלב של 2 ו-4 מילימול/ליטר, בהתאמה. ממצאים דומים נמצאו אצל

Bangsbo וחבריו במחקר שנערך על שופטי כדורגל בליגה הדנית הבכירה. בדומה לשחקני הכדורגל, גם אצל השופטים נמצא קשר ישיר בין הצח"מ לבין יכולת התפקוד במגרש. נמצא ששופטים בעלי צח"מ גבוה יותר מסוגלים לנוע מרחק רב יותר ובעצימות גבוהה יותר בהשוואה לעמיתיהם בעלי הצח"מ הנמוך. 


מבחני השדה הפופולריים ביותר להערכת כושרם ולהערכת יכולת התנועה העצימה (מהירות ריצה של מעל ל-15 קמ"ש ומעל ל-18 קמ"ש) של השופטים הם מבחן ריצה של 12 דקות ומבחן יו-יו מקוטע. במבחן הריצה למשך 12 דקות נדרשים השופטים לרוץ את המרחק הארוך ביותר בפרק הזמן הנתון. מבחן זה מנבא את התנועה במגרש במהירות של יותר מ-18 קמ"ש. במבחן היו-יו נדרשים השופטים לרוץ מרחק נתון הלוך ושוב על פי קצב מוכתב.  בסיומו של המבחן מחשבים את המרחק המצטבר שעבר השופט. מבחן זה נמצא כמנבא את יכולת הריצה במגרש במהירויות גבוהות מ-15 קמ"ש. מבחנים אלה הפכו לפופולריים בשל העלות הנמוכה שלהם ובשל העובדה שניתן לבחון בו בזמן קבוצות משתתפים גדולות.     

למאמר הראשון בסדרה
למאמר השני בסדרה
 


מולי אפשטיין - פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט