חפש רק בנושא זה






תוכנית להצלחה

מטרת התוכנית "הצלחה במגע" – במוטוריקה גסה ועדינה!, המפורטת בספר בעל אותו שם, להעשיר את היכולות המוטוריות-תנועתיות אצל ילדים בגיל הרך ולקדם ילדים בעלי קשיים מוטוריים
  27/09/06
מאמרים נוספים בתחום
כוח הסוס
פעילות גופנית למען השקט
במגמת התאמה
שוב לא שקט, הילד
מאמרים נוספים בתחום
חשיפה למים: משחקי הסתגלות והתמצאות
מאמרים נוספים בתחום


תנועה ומשחק הם עיסוקים משמעותיים בחייהם של ילדים. יש להם השפעה רבה על    התפתחותם בכל התחומים, כולל בריאות פיזית ורגשית, מיומנויות חברתיות ותקשורתיות, מיומנויות גסות ועדינות ומוכנות ללמידה. בשנים האחרונות קיימת תחרות בין פעילויות תנועה לבין פעילות פסיבית מול מסכי הטלוויזיה, הווידאו, המחשב ועוד רשימה ארוכה של פיתויים אשר מרחיקים את הילדים ממשחקים בעלי אופי תנועתי. ידוע, כי אחת מהתוצאות של ההפחתה בעיסוקים תנועתיים פעלתניים היא עלייה דרמטית בשכיחות הילדים בעלי משקל עודף והשמנה. בקרב מדגם של ילדים בגילאי 13-7, נמצא כי 33% מהבנים ו-27% מהבנות סובלים ממשקל עודף, וכי 10% מהבנים ו– 9% מהבנות שמנים
Tremblay, Katzmarzyk, & Willms, 2002)). לתופעה זו השלכות שליליות הן בהיבטים בריאותיים והן בהיבטים רגשיים-חברתיים.

 

בנוסף לכך, כ- 6% מאוכלוסיית ילדי הגן ובית הספר היסודי סובלים מבעיות מוטוריות בדרגה חמורה ועוד כ-12% סובלים מבעיות מוטוריות בדרגה בינונית. (יזדי-עוגב, 2000; 2001). ילדים אלה מכונים כיום "בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה" (Developmental Coordination Disorder - DCD).  מדובר בילדים בעלי אינטליגנציה נורמלית ואף למעלה מהממוצע, אשר מציגים רמה נמוכה בביצוע של מיומנויות מוטוריות ובלמידתן בהשוואה לילדים בני גילם. אמנם בעייתם המרכזית של ילדים אלה באה לידי ביטוי בתחום המוטורי, אך בדרך כלל לבעיה זו נלווים קשיים בתחום התפקודי היומיומי, הריגושי-חברתי, ההתנהגותי והלימודי. הנורות האדומות לזיהוי ילדים בעלי DCD, באות לידי ביטוי בעיכוב משמעותי בהשגת אבני הדרך המוטוריות (לדוגמה: הליכה, זחילה, ישיבה), הפלת חפצים, "סרבול" וביצוע חלש בתחום הספורט והכתיבה (יזדי-עוגב, 2005). 

 

"'הצלחה במגע' – במוטוריקה גסה ועדינה!" הנה תוכנית אימון שפותחה עבור הורים, גננות, מורים לחינוך גופני ומחנכים בגיל הרך אשר מעוניינים לקדם ולחזק את הדימוי העצמי והשליטה המוטורית של ילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי בכלל וילדים בעלי בעיות מוטוריות בפרט.

 


באמצעות התוכנית "הצלחה במגע" ניתן להשיג מספר מטרות:

 

א. טיפוח דימוי עצמי חיובי וחיזוק הביטחון העצמי של ילדים, כשהתנועה מהווה אמצעי.

ב. קידום השליטה המוטורית של ילדים, כמטרה בפני עצמה, בביצוע מטלות היומיום ובמיומנויות הנדרשות במשחקים ובפעילויות עם בני גילם. 

ג. הידוק הקשר האישי והרגשי בין ילדים להוריהם.

ד. הנחיה עבור אנשי מקצוע בגיל הרך.

 

 

התוכנית "הצלחה במגע" מניחה מספר הנחות יסוד: 

 

א. מעורבות ההורים מהווה גורם משמעותי בקידום הילד בעל בעיות מוטוריות בתחום הרגשי והמוטורי

 

שיתוף מלא של ההורים בתהליך הטיפולעקב קשיים המתגלים, במקרים מסוימים, בתחומי תפקוד שונים, הגישה הרב-תחומית היא המתאימה לטיפול בילדים בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה. במסגרת חינוכית ובמסגרת קלינית יש צורך בשיתוף מלא של ההורים בתהליך הטיפול (ייעוץ, הכוונה ואף יישום פעילויות בבית) כחלק מהצוות הרב-מקצועי שמטפל בילד. אחת הדרכים לשיתוף ההורים בקידום הילד באה לידי ביטוי ביישומה של תוכנית אימון משלימה בהנחיית ההורים.  מידת מעורבות ההורים בתוכניות המותאמות לילדיהם תלויה, בחלקה, במידת המאמץ שעושה איש המקצוע בתחום זה בכל הקשור במתן הסברים, הנחיות וייעוץ להורים.

 

בעבר, קשיים מוטוריים היו מטופלים על ידי מי שכונה המומחה בתחום, מבלי שאנשים המקורבים לילד והשוהים איתו בחיי היומיום יהיו מעורבים בתהליך ההתערבות. לאחרונה, עלתה המודעות בנוגע לתרומה שיש להורים בתהליך ההתערבות. זאת, הודות להבנה כי אחד המרכיבים הבסיסיים של תוכנית התערבות אמור להתבטא בתדירות גבוהה של תרגול. מכאן, שיש מקום לטענה כי הוריו של הילד הם האנשים החשובים ביותר בתהליך ההתערבות. חלק ניכר מקשייו של ילד בעל קשיים מוטוריים באים לידי ביטוי בסביבה הביתית. הורי הילד הם אלה אשר נמצאים במקום הנכון בכדי להתמודד עם קשיים אלה. 

 

בספרות קיימות הוכחות מחקריות אשר מצדדות במעורבות ההורים במסגרת הביתית, לשם השגת שיפור משמעותי בתפקוד המוטורי של הילד (Sugden & Wright, 1998; Wright & Sugden, 1998). מהממצאים עולה, כי רצוי שתוכנית האימון בהנחיית ההורים תיושם בתדירות של לפחות 5-3 פעמים בשבוע. האימון והתרגול בבית מאיצים את ההתפתחות הפיזית והמוטורית של הילדים, מביאים לשיפור בכישוריו המוטוריים, תורמים להעלאת הכושר הגופני של הילד ולחיזוק הקשרים בין הילד לבין הוריו. 

 

ב. בניית דימוי עצמי חיובי – מטרה נעלה עבור ילדים בעלי קשיים מוטוריים

 

קיימת סכנה כי ילדים בעלי קשיים מוטוריים יסבלו מדימוי עצמי נמוך בעקבות קשיים בהשגת רמת מומחיות מוטורית אשר אצל חבריהם מושגת בקלות ובטבעיות. קיימת אפשרות סבירה כי תחושת הכישלון תשתלט במידה כה גבוהה על ילדים אלה, עד למצב שבו הם יאבדו את הביטחון שלהם ברוב הפעילויות שהם יידרשו לבצע בחיי היומיום. למצב זה של תחושת כישלון ותחושת חוסר ביטחון עלולות להיות השלכות שליליות אף בטווח הארוך.

 

תוכנית האימון "הצלחה במגע" - במוטוריקה גסה ועדינה!, שמה דגש רב על קידום הילד בתחום הרגשי, מלבד התחום המוטורי. 

 

ג. לשם קידום השליטה המוטורית בקרב ילדים בעלי קשיים מוטוריים, יש צורך בתוכנית אימון משלימה במסגרת הביתית   

 

מדוע הילד בעל קשים מוטוריים זקוק לפעילות נוספת עם הוריו, מלבד הטיפול שהוא מקבל מאנשי המקצוע? ילדים בעלי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה מציגים פער משמעותי בלמידה ובביצוע של מיומנויות מוטוריות ביחס לבני גילם. במקרים רבים הם אף נמנעים מלהשתתף בפעילויות מוטוריות היות שהללו מבליטות את חולשותיהם. מכאן, שאותם הילדים אשר זקוקים להתנסויות למידה מוגברות, סובלים מחסך משמעותי בתרגול (יזדי-עוגב, 2005). חשוב להדגיש כי אימון מוטורי המיושם על ידי אנשי מקצוע, בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע עם ילדים בעלי קשיים משמעותיים בתחום המוטורי, בדרך כלל אינו מביא לתוצאות מרחיקות לכת כפי שמצופה על ידי רוב ההורים. התוכנית המשלימה "הצלחה במגע" הנה תוכנית תגבור בנוסף לזו המיושמת על ידי אנשי מקצוע בתחום המוטורי. 

 

 

הנחיות להשגת יעד א' של התוכנית "הצלחה במגע": חיזוק וטיפוח הדימוי העצמי של הילד  


להלן מספר הנחיות שנועדו להביא לטיפוח תפיסה עצמית חיובית אצל הילד ולקידום שליטתו בתחום המוטורי. ההנחיות מכוונות לפיתוח גישה חיובית כלפי הילד בחי היומיום, ובאופן מיוחד במהלך יישום התוכנית לקידום כישוריו המוטוריים. ההנחיות מפורטות בהרחבה בספר הצלחה במגע.

 לפתח תפיסה עצמית חיובית של הילד

1. שבחו את הילד ועזרו לו לפתח את כישוריו.

2. גלו הבנה לקשיים של הילד.

3. אמצו גישה חיובית כלפי הילד.

4. חישפו את הילד להזדמנויות רבות שבהן מובטחת לו הצלחה.

5. תנו לילד חיזוקים רבים.

6. עשו שימוש במערך של תגמולים.

7. כבדו את הקצב האישי של הילד.

8. היו סבלניים.

9. הישארו הוריו של הילד. 

10. דאגו לחלוקת זמן הולמת לכל בני הבית. 

 


הנחיות להשגת יעד ב' של התוכנית "הצלחה במגע": חיזוק וקידום השליטה המוטורית של הילד  

 

להלן רשימה של הנחיות אשר מפורטות ומלוות בהסברים בספר:

 

א. הנחיות לקראת יישום מערך תרגול עם הילד

1. הכינו רשימה של הקשיים המוטוריים של הילד.

2. הציבו ציפיות ריאליות מהילד ובחרו פעילויות בהתאם ליכולת הילד.

3. קבעו את תדירות ומשך זמן התרגול.

4. ארגנו סביבה מתאימה לאימון במרחב שבתוך הבית ומחוצה לו.

5. דאגו שהילד ילבש בגדים נוחים לפעילות מוטורית. 

6. הכינו מראש את האביזרים והחפצים הנדרשים לפעילות עם הילד. 

ב.  הצעות ליישום במהלך התרגול עם הילד

1. תנו לילד הנחיות קצרות וברורות.

2. פרקו את המשימה לחלקים בהתאם לרצף הביצוע.

3. הציעו לילד תרגול ב"דיבור עצמי".

4. התחילו בפעילות וסיימו אותה כשהילד צובר הצלחה.

5. אפשרו לילד לבחור פעילויות.

6. שחקו עם הילד - היו לו למודל.

7. תנו לילד חיזוקים חיוביים רבים על ביצועיו.

8. ספקו לילד משוב.

9. החליפו תפקידים עם הילד.

10. התנהגו באופן טבעי. 

11. שתפו בני משפחה בפעילות עם הילד.

12. שלבו בפעילות את חבריו של הילד.

 


מוקדי הפעילות בתוכנית "הצלחה במגע"


חלק ב' של התוכנית "הצלחה במגע" מכוון לקידום הילד בביצוע מגוון מיומנויות מוטוריות. הפעילויות מאורגנות ומסווגות למוקדי פעילות. מוקד פעילות הוא אוסף של משימות ופעילויות בעלות אופי ייחודי, המכוונות להשגת יעדים שונים בתחום המוטורי והרגשי.  הפעילויות במוקדים נבנו תוך הקפדה על העקרונות המנחים הבאים:

הפעילויות המוצעות במוקדים השונים מתאימה לכל ילד וילדה ובמיוחד לאלה בעלי בעיות מוטוריות.

הפעילות במוקדים מאתגרת ומהנה - לילד ולהורים.

היישום של הפעילויות במוקדים נוח, פשוט ולא מסובך להורה ולילד.

העלות הכרוכה ביישום הפעילויות במוקדים נמוכה.

 


מאפייני הפעילויות הכלולות בתוכנית:

רבות ומגוונות, אשר ניתן ליישמן בבית, בחצר הבית, בגן השעשועים, בחוף הים ועוד. 

חווייתיות ומאתגרות, כשכל ילד עשוי להשיג באמצעותן הצלחות.

מאפשרות להורים בחירה של מוקדים אשר יסבו לילדיהם הנאה במידה הגבוהה ביותר ואשר אליהם יש להם נטייה. 

היישום של הפעילויות נוח ופשוט להורה ולילד.

ברוב הפעילויות ניתן להשתמש בציוד המצוי בדרך כלל בבית.

מסווגות בהתאם לסוג הפעילות והיכולות המעורבות בביצוען כך שיהיה ניתן לבחור את הפעילויות המתאימות לפרופיל הביצועי של הילד. 

 

מוקדי הפעילות אשר נבנו לשם קידום הביצוע המוטורי מופיעים כאן בקיצור. בספר כל אחד מהמוקדים שלהלן מפורט בהרחבה.  



פעילויות בישול ואפייה לפיתוח היכולת המוטורית של הילדמוקד א': פעילויות מוטוריות לתרגול בבית 


מגוון רחב של פעילויות ליישום במסגרת הביתית, אשר מכוונות לקדם את הביצוע של מיומנויות מוטוריות גסות. 


מוקד א1: פעילויות לעוררות הגוף ולזריזות.

מוקד א2: פעילויות לחיזוק הגו וחגורת הכתפיים. 

מוקד א3: פעילויות לטיפוח שיווי משקל.


משימות יומיומיות-סטנדרטיות

מוקד א4: פעילויות במטבח הבית: פעילויות של סדר וניקיון, פעילויות בישול ואפייה, הכנת מאכלים וכריכים. 

מוקד א5: פעילויות ניקיון וסדר בבית.

 

משימות מוטוריות עדינות

מוקד א6: פעילויות יצירה. 

מוקד א7: משחקי חדר ושולחן.

 

משימות גראפומוטוריות

מוקד א8: פעילויות לטיפוח היכולת הגראפומוטורית.

 


מוקד ב': פעילויות מוטוריות ליישום בחצר ובקרבת הבית


בחלק זה ניתן למצוא פעילויות אשר תורמות באופן ייחודי לקידום הביצוע של מיומנויות מוטוריות גסות:


מוקד ב1: פעילויות לטיפוח מיומנויות כדור.

מוקד ב2: משחקי נופש פעיל ופעילויות שתורמות במשולב הן לטיפוח המוטוריקה הגסה והן לטיפוח המוטוריקה עדינה.

מוקד ב3: פעילויות בגינת הבית.



מוקד ג': פעילויות מוטוריות ליישום מחוץ לבית


בחלק זה ניתן למצוא מוקדי פעילות אשר בהם ההורה והילד מעורבים בפעילויות תנועתיות שתורמות בעיקר לטיפוח המוטוריקה הגסה.

 

מוקד ג1: פעילויות בגן השעשועים ופעילויות אשר בהן ניתן לטפח את המוטוריקה הגסה

והעדינה.

מוקד ג2: פעילויות בחוף הים.

 


מוקד ד': מעורבות הילד בתחביבים ובחוגים בקהילה

 

מוקד ד1: הצעות לטיפוח תחביבים בשעות הפנאי.

מוקד ד2: חוגי העשרה מתחום התנועה והאומנויות.

 


להלן דוגמאות לפעילויות מהמוקדים השונים
:

 

איזון חפצים במסלול סללום - העמידו מספר בקבוקי פלסטיק גדולים בטור, עם רווחים של 40-50 ס"מ האחד מהשני. כל אחד בתורו ירוץ בסללום בין הבקבוקים מבלי להפילם. לאחר ניסיון זה, הניחו כדור טניס על כף ידכם כשהיא פתוחה ונסו ללכת מהר ככל שניתן במסלול הסללום מבלי להפיל את הכדור.

 

"סוחטים ושותים" - הילד יסחט מיץ מתפוזים באמצעות מסחטה ידנית. היד הדומיננטית תאחז בפירות ותבצע את הסחיטה באמצעות תנועה סיבובית של פרק כף היד. היד הלא דומיננטית תייצב את המסחטה.

 

משחקי קלאס - שרטטו בגיר צבעוני על הרצפה מבנים של משחק קלאס בצורות שונות (דמות ילדה, בית, אחר). בקשו מהילד להתקדם ממשבצת למשבצת תוך שילוב קפיצות בשתי רגליים סגורות, קפיצות פישוק בשתי רגליים וניתורים על רגל אחת. הנחו את הילד שלא לגעת בגבולות המשבצות.

 

בדמינטון עם בלון - הכינו מחבטי בדמינטון ובלון (למחבטי הבדמינטון מצורף בדרך כלל כדור נוצה). שחקו עם הילד תוך חבטת הבלון האחד לשני. היות שתנועת הבלון בחלל איטית יותר, אחוזי ההצלחה של הילד גבוהים יותר. עם התקדמותו של הילד, ניתן לשחק בחבטות עם כדור הנוצה.

 

למעוניינים במידע מעמיק על אודות ילדים בעלי בעיות מוטוריות מומלץ לעיין בספר: "אני לא קלוץ! יש לי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה ((DCD" (יזדי-עוגב, 2005) ובספר "הצלחה במגע!".

פרטים אודות הספרים ניתן למצוא באתר: http://www.yorly.com; בדואר אלקטרוני:  yazdi@macam.ac.il  ובטלפונים:  050-6930972 ; 050-5382160 ;  04-6344476



ד"ר אורלי יזדי-עוגב - מחברת הספר "הצלחה במגע – במוטוריקה גסה ועדינה", ראש המגמה לחינוך גופני לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, המכללה לחנ"ג ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט

 

 

רשימת מקורות

 

יזדי-עוגב, א. (1991). עקרונות אוניברסליים בהתפתחות המוטורית: חשיבותם בפיתוח

פעילויות תנועה וביישומן. החינוך הגופני והספורט, 4, 8-5.

יזדי-עוגב, א. (1992א). ילדים כבדי תנועה: מאפיינים פסיכולוגיים ונוירומוטוריים. בתנועה,

3, 86-71.

יזדי-עוגב, א. (2000). מודל לקידום ילדים עם קשיים מוטוריים בקהילה. דו"ח מס' 15.

אוניברסיטת בר-אילן, ביה"ס לחינוך - המכון למחקר ולחינוך קהילתי.


יזדי-עוגב א. (2001). הפרעה התפתחותית בקואורדינציה בקרב ילדים ישראלים בגיל בית הספר היסודי. פרספקטיבה - ביטאון עמותת אורטון דיסלקסיה ישראל, 20, 80-62. 

יזדי-עוגב, א. (2005). אני לא קלוץ! - יש לי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (DCD).

חדרה: הוצאת גבריאל.

Sugden, D.A., & Wright, H.C. (1998). Motor coordination disorders in children. Developmental Clinical Psychology and Psychiatry, vol. 39. London: Sage Publications.

Tremblay, M. S., Katzmarzyk, P. T., & Willms, J. D. (2002).  Temporal trends in overweight and obesity in Canada. International Journal of Obesity, 26, 538- 543.

 

Wright, H.C. & Sugden, D.A. (1998). A school based intervention program for children with  developmental coordination disorder. European Journal of Physical  Education, 3, 35- 50

           

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש