חפש רק בנושא זה






הפיזיולוגיה שמאחורי הטור דה-פראנס

רגע אחרי שלאנס ארמסטרונג השלים שיא זכיות בלתי נתפס, עם ניצחון שביעי ברציפות בטור דה-פראנס - מתרגם מולי אפשטיין את המאמץ המפרך למספרים: קילומטרים, קילוגרמים, קלוריות, אחוזי שומן וכל מה שתרצו
  25/07/05
הסמל הגדול של הספורט המפרך. ארמסטרונג
הסמל הגדול של הספורט המפרך. ארמסטרונג

הטור דה-פראנס הסתיים לפני יומיים, וזו הזדמנות מצוינת לנסות ולהבין את מרכיבי המאמץ העל-אנושי שעברו המשתתפים בדרך הייסורים הזאת.

* קילומטראז' שנתי באימונים ובתחרויות:  30,000-35,000;

* גיל ממוצע של מנצחי הטור:  28;

* גובה ממוצע של רוכב אופניים בטור:  180-185 ס"מ; המתמחים בטיפוס:  175-180 ס"מ;

* משקל ממוצע של רוכב אופניים בטור:  70-75 ק"ג; המתמחים בטיפוס:  60-66 ק"ג;

* אחוז השומן בגופו של רוכב אופניים בטור:  6%-9%;

* נפח הרכיבה בטור: כ- 3,600 ק"מ, 21 ימים (יומיים מנוחה), כ- 100 שעות;

* ראש: מאמץ כל-כך ארוך ותובעני כמו הטור דה-פראנס מצריך תעצומות נפש גבוהות מצידו של הרוכב ויכולת ריכוז גבוהה. לקטע המנטלי יש תרומה מכרעת להצלחת הרוכב.  מי שקרא את ספריו של לאנס ארמסטרונג, יודע בוודאי על מה מדובר. במהלך קטעי הרכיבה השונים מקבל הרוכב הוראות ממנהל הקבוצה. רשת קשר אלחוטית מאפשרת תקשורת דו-כיוונית בין הרוכב לבין המנהל הנמצא ברכב המלווה. המנהל, הצופה בתחרות דרך מסכי טלוויזיה שנמצאים ברכב הליווי של הקבוצה, מעביר לרוכבים הוראות הקשורות לטקטיקה הקבוצתית. ציוד הטלמטריה (מדידה מרחוק) הנמצא על הרוכבים משדר למנהל הקבוצה נתונים רציפים על קצב הלב ועל ההספק אותו מייצר הרוכב במהלך הרכיבה. על סמך נתונים אלה מנחה המנהל את קבוצת הרוכבים שלו כיצד עליהם לנהוג לאורך הקטעים.

* עור וטמפרטורת הגוף: במהלך הטור דה-פראנס עוברים הרוכבים תנודות קיצוניות במזג האוויר. קור עז בהרי האלפים, חום כבד בעמקי הפירנאים, רוחות חזקות וגשם סוחף.  טמפרטורת הגוף וטמפרטורת העור משתנות בהתאם לסוג המאמץ שנדרש מן הרוכבים בכל אחד מן הקטעים ובהתאם לתנאי מזג האוויר והלבוש. טמפרטורת העור נעה בין 32 ל- 35 מעלות צלסיוס. טמפרטורת הגוף נעה בין 37 ל- 39 מעלות צלסיוס.

* ריאות: קצב הנשימה ונפח האוויר שעובר דרך הריאות בכל דקה של מאמץ משתנה בהתאם לקטעי הרכיבה השונים. במהלך קטעי הרכיבה המישוריים וה"קלים" יחסית (רכיבה בדבוקה גדולה, חיסכון אנרגטי, נינוחות יחסית) נושם הרוכב כ- 80-70 ליטר אוויר בדקה.  במהלך הקטעים הקשים והתובעניים (מרוץ נגד השעון, קטעי הטיפוס) נושם הרוכב 150-130 ליטרים של אוויר בכל דקה של מאמץ. תדירות הנשימה של הרוכב בקטעי השיא מגיעה ל- 60-50 נשימות בכל דקה. לשם השוואה, במצב מנוחה אנו נושמים 16-12 נשימות שמכניסות לריאותינו 6-8 ליטרים של אוויר.

צילומים: רויטרס* לב: קצב הלב (תדירות פעימות הלב בכל דקה) של הרוכב נתונה לשינויים רבים במהלך הרכיבה. בקטעי הרכיבה הנינוחים (מישור, רכיבה בפלטון) הדופק של הרוכב נע סביב 140-130 פעימות בדקה. הסיבה לדופק כה נמוך במהירות רכיבה גבוהה יחסית, היא החיסכון האנרגטי (30% בקירוב) המושג באמצעות הרכיבה בדבוקה הצמודה. בקטעים נגד השעון ובקטעי הטיפוס המפרכים, מטפס הדופק של הרוכב לערכים של 90% ויותר מן הדופק המרבי (185-175 פעימות בדקה).

* כושר אירובי (כושרם של הלב, הריאות, כלי הדם והשרירים): צריכת החמצן המרבית ("נפח המנוע") של רוכב מקצוען בטור היא 5.5-6 ליטר חמצן בדקה. בקטעים מסוימים לאורך המסלול נדרש הרוכב לנצל 90% ויותר מערך זה.  לשם השוואה, צריכת החמצן הממוצעת של שחקן כדורגל בישראל היא כ- 4 ליטרים בדקה.

* רגליים: קצב הדיווש הממוצע של רוכבי הטור נע סביב 100-90 סיבובים בדקה. בקטעי המירוץ נגד השעון מגיעים הרוכבים למהירות של מעל ל- 50 קמ"ש ואילו במהלך הטיפוס על פסגות ההרים צונחת המהירות הממוצעת ל- 20 קמ"ש בממוצע. שרירי הרגליים הם המנוע העיקרי של רוכב האופניים והם אלה שצורכים את מרבית האנרגיה לצורך ביצוע המאמץ.  מרבית הדם המוזרם מן הלב מופנה לקבוצות שרירים אלה במטרה לספק חמצן וחומרי הזנה ובמטרה לפנות פסולת שנוצרת בתהליכי חילוף החומרים והפקת האנרגיה.  במהלך הטיפוס במעלה מייצר הרוכב הספק מכאני של 7-6 ואט לכל ק"ג משקל גוף. רוכב במשקל 70 ק"ג יידרש להפיק הספק של כ- 450-400 ואט במשך עשרות דקות בדרכו אל הפסגות שלאורך המסלול. אדם ממוצע יישבר בבדיקת מאמץ על גבי אופניים בעומס של 150-100 ואט

* ידיים: הידיים אינן משמשות ככוח מניע אולם יש להן חשיבות עצומה ברכיבה במעלה.  במהלך הטיפוס מושך הרוכב בחוזקה את הכידון במטרה ליצור לחץ נגדי אל מול העבודה המאומצת של הרגליים. ברכיבה בעמידה (רכיבה לא חסכונית אותה מבצע הרוכב לעיתים במהלך הטיפוס) משמשות הידיים לאיזון ולייצוב הגוף. מאמץ גבוה של שרירי הידיים גורם לעליה בלחץ הדם. ברכיבה במישור פעילותן של הידיים קטנה.

* פה ומערכת העיכול: קטעי הרכיבה המגוונים והארוכים (הארוך שבהם הוא למרחק 239.5 ק"מ והוא נמשך כ- 6.5 שעות), המאמץ הגדול ושעות הרכיבה הרבות גורמים להוצאה קלורית גבוהה ביותר. רוכב אופניים בטור דה-פראנס מוציא מדי יום כ- 7,000-6,000 קלוריות. בפרק הזמן שנותר מסיום קטע רכיבה אחד ועד לתחילתו של הקטע הבא (כ- 18 שעות) על הרוכב לאכול במטרה להשלים את כמות הקלוריות שהוציא. בנוסף, חייב הרוכב לאכול במהלך קטעי הרכיבה עצמם. את זה הוא עושה באמצעות משקאות אנרגיה ואכילת חטיפים עתירי אנרגיה.

* כליות: במהלך הרכיבה נפסק כמעט לחלוטין תהליך ייצור השתן.  זרימת הדם לכליות במהלך המאמץ קטנה באופן משמעותי. במנוחה עובר דרך הכליות ליטר אחד של דם בדקה ואילו במאמץ עצים הכמות יורדת ל- 300-200 מיליליטר בלבד.




תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט