חפש רק בנושא זה






האם חל פיחות בערך התיסוף?

תקציר הרצאתו של מולי אפשטיין בכנס "תזונה מונעת איחוד כוחות" שנערך לאחרונה, בנושא חידושים ועדכונים למאמנים בנושא אימון ותזונה נכונים
  06/05/07


בתאריכים 30-29 באפריל התקיים בגני התערוכה שבתל אביב הכינוס החמישי – "תזונה מונעת איחוד כוחות".  במהלך ימי הכינוס הוגשו עשרות הרצאות על ידי מיטב החוקרים והמומחים בתחום התזונה ובמדעים שמשיקים לו. במקביל למושבים המדעיים התקיימו במסגרת ימי הכינוס שני קורסים מקצועיים, האחד יועד לרופאים ואילו השני יוחד לדיאטניות קליניות. בנוסף התקיימו מספר סדנאות מקצועיות. במקביל למושבים המדעיים התקיימה תערוכה גדולה, שהציגה את החידושים השונים בתעשיית המזון.


שלושה מן המושבים המדעיים יוחדו להיבטים שונים של תזונה ופעילות גופנית. להלן תקציר הרצאתו של מולי אפשטיין שהוגשה במושב – חידושים ועדכונים למאמנים בנושא אימון ותזונה נכונים.   

 

השימוש בתוספי תזונה הפך זה מכבר לנחלתן של קבוצות רבות ומגוונות באוכלוסייה. יש מי שהשימוש בתוספים מהווה עבורו צורך קליני, הספורטאים צורכים תוספי תזונה במטרה לסייע לתהליך האימון ובמטרה לשפר את יכולתם הביצועית, ואילו אחרים משתמשים בהם כחלק מצו האופנה. 

 

על פי הנתונים שבידינו, שוק תוספי התזונה בארה"ב גלגל בשנת 1999 14.9 מיליארד דולר. בשנה שלאחר מכן הגיע רף המכירות ל-17 מיליארד דולר! שוק תוספי התזונה כולל את קבוצות התוספים הבאות: ויטמינים, מינרלים, תוספים שמופקים מצמחים, חטיפי אנרגיה ומשקאות ספורט. על פי הנתונים, יותר מ-40% מהאוכלוסייה המבוגרת בארה"ב צורכים ויטמינים ומינרלים שונים.

 

שפע תוספי התזונה ואמצעי השיווק הגדולים של החברות המסחריות גורמים לעתים ליועצים ולמאמנים למדיניות "היד הקלה על ההדק". מתאמנים חובבים צורכים לעתים תוספי תזונה בכמות ובמגוון שלא היו מביישים את הספורטאי התחרותי. במרבית המקרים מדובר בעסק יקר ומיותר. הסיבה לצריכה העצומה היא, כמובן, כוחו של הפרסום. חברות התוספים משקיעות הון עתק במטרה לעודד את השימוש במוצריהן. מרבית הצרכנים אינם מסוגלים להבחין, כמובן, בין פרסום מסחרי לבין עובדות מדעיות, מכאן שכוחו של הפרסום חזק יותר מיחסי הציבור של המדענים. 


מרבית הכסף מגיע, כמובן, מהספורטאים החובבים ולא מספורטאי העלית. ספורטאי העלית משמשים בדרך כלל כמודלים פרסומיים, וזאת בתמורה לסכומי כסף גדולים שמשולמים על ידי חברות התוספים. לספורטאים החובבים, או לאנשים שעוסקים בפעילות גופנית למטרות פנאי ובריאות, אין בדרך כלל גישה למומחים מתחום רפואת הספורט והתזונה ובהעדר יד מכוונת הם נוטים להאמין לפרסום. אצל ספורטאי ההישג המצב שונה, אם כי גם במגזר זה אנו עדים לא מעט לחריגות גבוהות בשימוש בתוספי תזונה. אצל ספורטאי ההישג הדחף לשימוש במינון מוגזם נובע מן המחשבה שאם כף אחת מספיקה, אולי שתי כפות ייתנו אפקט טוב יותר. טיעון נוסף שבו מרבים ספורטאי ההישג להשתמש הוא שאולי המתחרים לוקחים מינון גבוה יותר. רק המחשבה הזו די בה על מנת להזניק את ממדי הצריכה של הספורטאי התחרותי.

הספורטאים התחרותיים מקווים שתוספי התזונה יספקו להם את התועלות הבאות:

- עידוד, גדילה ושיקום של רקמת שריר.

- הפחתת משקל והפחתת מסת שומן.

- אספקת אנרגיה.

- שיפור בתפקוד מערכת החיסון והגברת העמידות בפני מחלות.

- השפעה על מערכת העצבים המרכזית.

- שמירה על בריאות המפרקים.

- האצת תהליכי ההתאוששות לאחר אימון ולאחר תחרות.

                          

ההמלצות לשימוש בתוספי תזונה מתבססות על חסרים שנתגלו בבדיקות דם, על חסרים אפשריים בעקבות תזונה לקויה (לדוגמה: מחסור במקורות סידן, מחסור בברזל או מחסור בוויטמין 12B), או במקרה של ספורטאים – על סמך הגיון פיזיולוגי ו/או עדויות מדעיות מוכחות באשר ליעילותו של תוסף זה או אחר. אלה שאמונים על מתן תוספי תזונה לצרכים תזונתיים הם בדרך כלל הדיאטנים הקליניים ו/או הרופאים. לגבי תוספי תזונה ארגוגניים, כאלה שמשפרים או אמורים להקנות שיפור ביכולת האימון ו/או התחרות, העניין אחר לגמרי.  מי שמוביל היום את תחום הייעוץ לתוספים ארגוגניים הם פיזיולוגים של מאמץ. בסקירה גדולה שיצאה לפני מספר שנים על ידי ה-ACSM מוצגת הגישה העכשווית וההיבט הפיזיולוגי של תיסוף לספורטאים. באופן טבעי מדובר בפיזיולוגים של מאמץ שמכירים את מכלול התהליכים הפיזיולוגיים והביוכימיים ומעורים היטב בספורט ובאימון.        

 

הגידול העצום בממדי השוק והתחרותיות הרבה על כיסו של הצרכן הסופי, יוצרים לא אחת הבטחות שיווקיות שהקשר בינן לבין מה שהתוסף אמור להשיג רופף ביותר. מתוך אלפי תוספי תזונה שמבטיחים שיפור ביכולת הביצוע הגופנית רק מעטים הוכיחו זאת במחקר מדעי מבוקר. התוספים שעשויים לשפר את היכולת התחרותית ו/או את יכולת האימון הם: קריאטין מונוהידראט, קפאין, סודיום בי-קרבונט ו-HMB. השיפור ביכולת האימון ו/או ביכולת התחרותית עשוי להיגרם בעקבות עלייה ברמת העירור, שיפור בהתאוששות, האצת תהליכים אנאבוליים והקטנת תהליכים קטבוליים. לפני שאנו ממליצים על שימוש בתוסף תזונה כזה או אחר כדאי לשאול את השאלות הבאות:

 

- האם המחקר בוצע על בעלי חיים או על גבי ספורטאים?

- האם המחקרים היו מבוקרים היטב?

- האם התוצאות היו בעלות מובהקות סטטיסטית או רק נטייה?

- האם התוצאות של המחקר תואמות את הטיעונים המסחריים?

- היכן פורסמו תוצאות המחקר?

- האם ממצאי המחקר מתקבלים גם במעבדות שונות?

 

למרות האמור לעיל, על אנשי המקצוע לקחת בחשבון גורמים נוספים. צריך לזכור שהמדענים עובדים עם קבוצות מחקר ואילו המאמנים עובדים עם ספורטאים יחידים. חשוב להדגיש שהעדר עדויות מחקריות על תוסף מסוים אינו כמו עדויות מדעיות על העדר אפקט. בנוסף, חשוב לזכור שלעתים די בנטייה סטטיסטית על מנת ליהנות מיתרונותיו של תוסף מסוים. במיוחד על רקע העובדה שבשדה הספורט ההישגי ההבדל בין הפסד לניצחון הוא במקרים רבים מזערי, הרבה פחות ממובהקות סטטיסטית. 

 

השימוש בתוספי תזונה עלול במקרים מסוימים להוות סכנה ממשית עבור הספורטאי התחרותי. אין הכוונה לשימוש במינון מופרז ולנזקים אפשריים בעקבות כך, אלא לסכנת הימצאותם של חומרים אסורים בתוספי תזונה תמימים לכאורה. תופעת תוספי התזונה "המזוהמים" הופיעה לראשונה בשלהי שנות ה-90 והפילה ספורטאים רבים שנתפסו על שימוש בחומרים אסורים. כניסתם של חומרים פרו-הורמוניים לשוק תוספי התזונה גרם לכך שריכוזים קטנים של חומרים אלה, בדרך כלל חסרי משמעות מבחינה פיזיולוגית, חדרו אל תוספי תזונה תמימים וגרמו לפסילתם של ספורטאי הישג לאחר שנכשלו במבדקי הסימום השגרתיים. בעקבות חשיפת התופעה הוגבר הפיקוח על תהליכי הייצור של התוספים והונהגו נהלים חדשים מצדם של גורמי רפואת הספורט במטרה להבטיח לספורטאי הגנה מיטבית. 

הקליקו להורדת המצגת שליוותה את ההרצאה בכנס  הקליקו להורדת המצגת שליוותה את ההרצאה בכנס


תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נבחרת הנשים של ישראל בכדורמים הובסה ע"י נבחרת ספרד 18-2. זהו הפסדה השלישי ברציפות של הנבחרת באליפות אירופה המתקיימת בבודפשט

נבחרת הבייסבול האולימפית של ישראל הגיעה למבדקי המעטפת הרפואית במכון וינגייט

נבחרת הנשים בכדורמים של ישראל פתחה את אליפות אירופה בהפסד 22:3 לנבחרת הולנד, אלופת אירופה. מרים בוקצ'נקו כבשה צמד

מקום חמישי ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 10 ק"מ בתוצאה 31:04 דקות במרתון ולנסיה

מדליית כסף לנועה סזולוס במקצה המשולב בסקי אלפיני בתוצאה 1:34:69 דקות, במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

מדליית ארד היסטורית לנועה סזולוס בסקי אלפיני במקצה ה-Super G ספרינט במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

יום פתוח לקורסים ולמסלולי הלימוד בביה"ס למדריכים ולמאמנים של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, יתקיים ביום שישי, ה-24.1.2020

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט

אליפות ישראל בשחייה פראלימפית תתקיים ב-24.1.20 בבריכה הלאומית במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט