חפש רק בנושא זה






ספורט תחת אש

בעיצומם של קרבות מלחמת השחרור יזמה התאגדות "הפועל" מפעל של תחרויות ספורט סמויות שנועד לשמר מידה מסוימת של מתח תחרויות ולשמור על כושר גופני ופעילות ספורט
  02/08/07
בתמונה: 1948, קבוצת תלמידים מאחד מיישובי הגליל העליון מתעמלת, ברקע הר החרמון
בתמונה: 1948, קבוצת תלמידים מאחד מיישובי הגליל העליון מתעמלת, ברקע הר החרמון
מאמרים נוספים בתחום
התעלמות אמנותית
הד"ר הראשון לחינוך גופני – ד"ר דב אלדובי ז"ל 2009-1920
טדי קפלן – הספורט ההישגי לא יוצא לפנסיה
אמנות הבריאות
מאמרים נוספים בתחום
כדורגל 2008: זילות במעמד המאמן
הנוסחה להצלחה: רשמים מפיו של האנגלי האגדי, סר טרבור ברוקינג
כדורגל: המאמן הוא המנצח על התזמורת הזאת
"המכון הוקם ב- 1957. מאז, וינגייט הוא הבית השני שלי"
So Special
יוגה - כתרגול לילדי ADD/ADHD
שם המשחק: שיווק
אימון ממוחשב
איך עושים תחרות?
מי גאון של אמא?
הדרך למעלה
קיקר – המשחק שכובש את העולם בבעיטה
נטבול: כמו הכדורסל בראשיתו
משחק ביתי
חגורות גב: האם הן מונעות פגיעה בעמוד השדרה?
אופניים בחורף: רוכבים (גם) בסערה
זה היה סיפור של חורף. ויותר
עניין לחוץ: רכיבה על אופניים ופריון הגבר
מאמרים נוספים בתחום

ב- 29 בנובמבר 1947 החליטה עצרת האו"ם על הקמת מדינה עברית בחלק של ארץ ישראל. מיד לאחר החלטת האו"ם, פתחו הערבים בהתקפה על התחבורה הציבורית היהודית בערים המעורבות ובניסיון לנתק את היישובים העבריים.


פעילות זו גררה בעקבותיה התקפות נגד של כוחות המגן העבריים ושורה של מבצעים כגון מבצע נחשון, בתחילת אפריל 1948 לפריצת הדרך לירושלים, מבצע הראל ב-15 באפריל 1948, שהיה המשך למבצע נחשון, כיבוש חיפה ב-22 באפריל, ומבצע "חמץ" לכיבוש יפו ב-28 באפריל 1948'. ב-15 במאי 1948, מיד לאחר ההכרזה באו"ם על הקמת המדינה וסיום השלטון הבריטי, פלשו צבאות ערב הסדירים למדינת ישראל, כל הארץ היתה חזית וכל העם צבא.


בתקופה הזו לא ניתן היה לקיים פעילות ספורטיבית מסודרת משום שהדרכים היו בחזקת סכנה, היישובים והערים הותקפו לעתים קרובות ורבים מהספורטאים גויסו למערכה במסגרות הביטחון השונות. עדות לקשיים שמנעו את קיומה של פעילות ספורט מסודרת ניתן למצוא בעיתונות הספורט של אותה תקופה. ב"גורן כידון", כתב העת הרשמי של מרכז "הפועל", מחודש יולי 1948, נכתב: "גלי המלחמה עברו על הגליל העליון המזרחי מאז פרוץ ימי הדמים ולא פסקו עד היום הזה, הכל גויס למלחמה ובצער רב ראו ספורטאי הגליל את ביטולן של כל התוכניות היפות והמקיפות שהוכנו לשנת תש"ח, המגרש הספורטיבי של אילת השחר נלקח לצרכי חיל המהנדסים, מזכירי הסניפים מגויסים כולם, באילת השחר ובדן אסור להשתמש בברכות השחייה מטעמי ביטחון".


חרף הקשיים הרבים נעשו מאמצים להמשיך ולקיים פעילות ספורטיבית. בדרום הארץ, למשל, התקיים בחודש יולי 1948 יום ספורט ראשון בקיבוץ חצרים. "יום ספורט ראשון בתולדות הנגב נערך בחצרים, תנאי התחרויות היו מותאמים לאופי המקום, אולם הענפים וגם ההישגים היו בדומה לכל סניפי 'הפועל' בארץ. המרוצים נערכו על פני הכביש האסטרטגי באר-שבע – חאן יונס".


ב"התאגדות לתרבות גופנית - הפועל", כמו בארגוני הספורט האחרים, ייחסו חשיבות רבה בקיום פעילות ספורט דווקא בתקופה קשה זו, הן בקרב הצעירים והן בקרב המבוגרים, משתי סיבות:

א. בשל החשיבות הרבה שייחסו לנושא הכושר הגופני בקרב המגויסים ובקרב אלה שיתגיסו.

ב. בשל החשיבות הרבה שראו בפיתוח ערכים שונים המוקנים כתוצאה מהעיסוק בספורט, כגון כוח, אומץ, סדר, דייקנות, משמעת ונאמנות. (חוזר מס' 25 מ- 30 בנובמבר 1947, הועד המרכזי- ההתאגדות לתרבות גופנית "הפועל").


על מנת להמשיך ולקיים פעילות ספורטיבית מסודרת ככל שניתן בעיצומם של הקרבות הקשים, החליטו במרכז "הפועל" להמשיך במפעל "אות הספורט" וכן לקיים תחרויות סמויות.

 

 

תחרויות בשלט רחוק


ב-11 בפברואר 1948 פרסמה ההנהלה המקצועית של מרכז "הפועל" את החוזר מס' 3, שבו נקבע כי:

1. על הרכזים ועל הנהלות הסניפים מוטלת האחריות להמשיך ולקיים מפעלי ספורט מחוזיים וגושיים.

2. על הרכזים ועל הנהלות הסניפים מוטלת האחריות לקיום תחרויות סמויות באתלטיקה קלה.


במושג "תחרות סמויה" נקבע כי לפחות שני סניפים או יותר יקבעו ביניהם תוכנית של תחרות שתתקיים ביום מסוים, כל סניף יקיים את מקצועות התחרות במגרשו הביתי. התוצאות תועברנה מסניף לסניף ולמרכז "הפועל" ובתום עיבוד התוצאות ייעשה הסיכום ותיקבע הקבוצה המנצחת. כמו כן הומלץ להחליף את השופטים על מנת לשמור על הגינות, דהיינו שופט מסניף א' ישפוט בסניף ב' ולהיפך. במועד מאוחר יותר תיערך תחרות ארצית סמויה מטעם מרכז "הפועל" לסניפים אשר נטלו חלק בפעילות זו ובשלב מאוחר יותר תתקיים גם אליפות ארצית סמויה.


בחודשים שחלפו מאז שהתקבלה ההחלטה על קיום מפעל התחרות הסמויה, הורחבה מסגרתה ובעקבות כך 
למפעל התחרויות הסמויות באתלטיקה קלה נוספו גם תחרויות סמויות בהתעמלות וצורפו גם בתי ספר, בעיקר אלה שהשתייכו ל"זרם העובדים".


עיון בגורן כידון מס' 1, שיצא לאור בחודש מרץ 1948, מלמד כי מועד תחילת התחרויות הסמויות באתלטיקה קלה נקבע לחודש אפריל 1948, ואכן במהלך חודש אפריל התקיימו תחרויות סמויות באתלטיקה קלה בין סניפי "הפועל" בתל אביב, במשמר הירדן ובאשדות יעקב ובין בתי הספר בשכונת בורוכוב בגבעתיים, בגבעת השלושה ובתל- מונד, שבהם נקבעה גם תחרות סמויה בהתעמלות. על פי הפרסום בגורן כידון שיצא לאור בחודש מאי 1948, התחרויות שהתקיימו עוררו עניין ומשכו קהל צופים רב.


מפעל התחרות הסמויה לא האריך ימים. הוא הסתיים במהלך חודש יוני 1948 כתוצאה מהתגברות הקרבות בעקבות פלישתם של צבאות ערב הסדירים לארץ.


רעיון התחרות הסמויה שיצא לפועל ביוזמת ההתאגדות לתרבות גופנית - הפועל, היווה ניסיון מעניין שנועד לשמר מידה מסוימת של מתח תחרותי ולשמור על כושר גופני ופעילות ספורט גם בעיצומם של הקרבות הקשים ביותר שהתחוללו במלחמת השחרור. אנשי מרכז "הפועל", שראו בפיתוח הכושר הגופני תנאי בל יעבור להצלחתו של הלוחם העברי בקרב ואמצעי יעיל מעין כמותו לפיתוח ערכים ותכונות נוספות שיתרמו לפיתוח חברה בריאה ומוצלחת בתום הקרבות, עשו את כל שביכולתם לקיים פעילות ספורטיבית גם בעיצומם של הקרבות הקשים. המשך קיום מפעל "אות הספורט" ורעיון התחרויות הסמויות, גם אם התקיימו חודשים ספורים בלבד, נועדו להשיג מטרות אלה.

ד"ר ברוך פורמן – היסטוריון עצמאי העוסק כיום במחקר של הפעילות הספורטיבית במחנות העקורים בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, במחנות המעפילים בקפריסין ובעשור הראשון למדינה, בעיקר בקרב העולים. אפשר ליצור איתו קשר בטלפונים  03-6704495, 0507-961603



מקורות ביבליוגרפיים
:

 

1.  "גורן כידון".

2.  המכון לחקר תנועת העבודה והחלוץ ע"ש פנחס לבון, ת"א, חטיבת תיקי "הפועל" 244, IV. 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש