חפש רק בנושא זה






כוח הסוס

רכיבה טיפולית הנה כלי מצוין לסייע לבעלי ליקויי למידה. היא מציעה דרכים רבות ומגוונות לשפר את תפקודיהם היומיומיים ומסייעת להם להתמודד עמם ביתר הצלחה
  08/08/07
מאמרים נוספים בתחום
תוכנית להצלחה
פעילות גופנית למען השקט
במגמת התאמה
שוב לא שקט, הילד
מאמרים נוספים בתחום
חשיפה למים: משחקי הסתגלות והתמצאות
מאמרים נוספים בתחום


רכיבה טיפולית הנה כלי טיפולי מרתק ומגוון המסייע בהתמודדות עם מצבים קשיים רבים. רכיבה טיפולית מקובלת כטיפול חשוב באנשים המוגדרים כבעלי לקויות למידה. הטיפול ברכיבה טיפולית זוכה להכרה על ידי קופות החולים בארץ כחלק מהביטוח המשלים, וכן במסגרת החינוך המיוחד ובמסגרות שיקומיות נוספות (כהן וליפשיץ 2006, גילשטרוק 2003, שקדי 2004). גם פסיכולוגים, מרפאים בתנועה, מטפלים ומשקמים מתחומים שונים המשלבים התערבות פיזית והתייחסות לגוף ולנפש מאמצים בשנים האחרונות את הרכיבה הטיפולית כחלק מתוכנית הטיפול הכוללת.

לרכיבה הטיפולית תרומה ויתרונות רבים (אהרוני 2007, קנריק תשס"ה, קרין 2004) במישורים הפיזי והפסיכולוגי, המשפרים את איכות החיים של הפרט. רכיבה על סוס הנה פעילות מוטורית מורכבת ומשפרת את תפקודי הכושר הגופני כאשר היא מובנית ומאומצת. בנוסף, רכיבה טיפולית מעלה תכנים רגשיים חבויים שהפרט צריך להגיב להם ולהתמודד עמם בדרך טובה יותר ומקובלת ובסביבה מעודדת ותומכת. קנריק וקרין טוענים שהרכיבה משפרת את היכולת לשליטה עצמית ולאיפוק. הם מסבירים שמצד אחד הקרבה והמגע עם הסוס מעלים את העוררות והקשב, ואילו מצד שני הם מחייבים מטבעם הפגנת שליטה עצמית ואיפוק, שמאוד נחוצים לאנשים בעלי לקויות למידה, בעיקר אלה הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. הרכיבה הטיפולית מקשרת בין האדם לבעל החיים ובין הרוכב לסביבה, ונוצר מעגל של גירויים ותגובות המסייע לפרט ללמוד ולרכוש מיומנויות שונות הדרושות לו לתפקד בחיי היומיום בהצלחה.

 

מטרות הרכיבה הטיפולית מגוונות: היא מסייעת בהורדת רמת המתחים והחרדה, בפיתוח אמון המטופל בעצמו, באחרים ובסוס, בהעלאת ההערכה העצמית, בשיפור יכולת הריכוז, בפיתוח ובחיזוק מיומנויות אקדמיות נלמדות, בשיפור בתפקודן של המערכות הסנסוריות והסנסומוטוריות, בלימוד מיומנויות חברתיות והתחשבות בזולת, ביצירת יחסי ידידות, בתהליך השילוב החברתי ועוד.

 

להלן רשימה של מספר תרומות ספציפיות המופיעות בספרות המקצועית (אהרוני 2007, כהן וליפשיץ 2006, מעין 2005, קיוזאק 2000, קנריק תשס"ה, קרין 2004, שקדי 2004):

 

1. הקניית מיומנויות למידה לפרט בעל הפרעת קשב וריכוז – איפוק, תכנון ודחיית סיפוקים מיידיים. זאת, כאשר הלמידה ניתנת במינון של משימות קטנות, קצרות טווח, שכל אחת מהן מזכה את המטופל במחמאה ובעידוד. רכיבה מניעה את המטופל ומאפשרת לו להתפנות לקשב ולמיקוד לגירוי הרלבנטי. היא דורשת ריכוז והנחיה מתמידה של הסוס. כמו כן, הרכיבה הטיפולית תורמת להתנסות חברתית בעבודה בקבוצה וברכישה של מיומנויות חברתיות.

2. יציבה ושיווי משקל – הרכיבה תורמת לשיפור היציבה ושיווי המשקל, בדרך של גירוי המנגנונים המפעילים אותם, כגון המערכת הווסטיבולרית והמערכת הקינסטית, בשיתוף עם מערכות סנסוריות נוספות (ראייה, שמיעה, תחושה וכדומה).


3.
מקור להנאה, למוטיבציה ולתפקוד איכותי יותר – הרכיבה, שהנה חוויה ייחודית מאוד, בפרט בתהליך החשיפה הראשוני לסוס, מסייעת למטופל להתמודד עם כישלונות ותסכולים הקשורים לרוב לליקויי למידה דרך העלאת המוטיבציה וההנאה.

4. חיזוק המוטוריקה העדינה – הרכיבה והאחיזה במושכות מחזקות את שרירי האצבעות וכף היד והשליטה בהם, שלעתים חסרה מאוד אצל חלק מהילדים בעלי ליקויי למידה, המתקשים באחיזת עיפרון, בציור, בכתיבה, בהאכלה ובהלבשת עצמם.

5. שיפור הכושר הגופני – רכיבה טיפולית מתמקדת לרוב במאמץ שרירי ותורמת לחיזוק שרירי השלד, ואילו רכיבה מאומצת או מתונה תורמת בנוסף למאמץ האירובי בהגברת הנשימה, בחיזוק שרירי הלב והריאה ובהעלאת הסבולת הגופנית. הודות לכך עולה כושר הריכוז והשיפור בחשיבה, וכן מהירות התגובה משתפרת. ספיגת החמצן המתרחשת כתוצאה מכך ברקמות הגוף, ובעיקר במוח, מעלה את רמת המודעות הכללית של הרוכב/המטופל וכושר הדיבור משתפר. כל זה תורם לשיפור ההחלטות הקוגניטיביות של הפרט.

6. עידוד התנועה הטבעית – תנועת הסוס יוצרת תנועה תלת-ממדית, הזהה לתנועות ההליכה הטבעית של האדם. תנועות הסוס מרגילות את הרוכב בשימוש בתנועות הטבעיות של הגוף. הרכיבה מפתחת ומעודדת את טווח התנועה והתבניות הנכונות של פעולות השרירים והתנועה.

7. העלאת הביטחון העצמי – השליטה והיכולת לכוון בהמה גדולה כמו הסוס, תורמת לביטחון העצמי, לשיפור הדימוי העצמי של המטופל, ולשליטה בפחדים והתגברות עליהם. משמעת אישית זאת צומחת תוך כדי מיזוג פעילות הרוכב, הסוס והסביבה.    

8. דרך ללימוד מיומנויות אקדמיות – דרך תנועה המעורבת ברכיבה, למשל, ניתן ללמד התמצאות במרחב, החשובה להבנת מספרים, חשבון, גיאומטריה והנדסה. באמצעות הבנת היחס שבין החפצים בסביבה לבין הילד עצמו (גופו) לסביבה, הוא בונה ומפתח מערך הבנה מילולי, רב-צדדיות ומיומנויות תפיסתיות-מוטוריות נוספת החשובות בתהליך הלמידה.

9. פיתוח השפה וההבעה – התנסות ברכיבה יוצרת מצבים רגשיים וחווייתיים חזקים ביותר המעודדים הבעה שפתית מילולית ובלתי מילולית. הבעה זאת חשובה ככלי טיפולי באנשים המתמודדים עם ליקויי למידה והזקוקים לעתים לייעוץ ולהדרכה.  

10. פורקן אנרגיה עודפת – רכיבה טיפולית מאפשרת פורקן אנרגיה עודפת המצויה בעיקר אצל ילדים בעלי התנהגות היפראקטיבית. הרכיבה מאפשרת פריקת מטענים רגשיים עודפים אלה בדרך חברתית מקובלת, פעולה המשחררת את הפרט ממתחים מיותרים. כך הוא יכול להתפנות למטלות החשובות והנחוצות להצלחתו במשפחה, בבית הספר ובחברה.

11. תרומה לפיתוח החברתי – רכיבה קבוצתית משפרת את הקשרים החברתיים, שיתוף פעולה עם המדריך והחברים, התנסות בקבלת החלטות חברתיות, כיבוד הישגיו של האחר, סיוע ועידוד לאחר, התנסות בוויתורים או עמידה על הדעה ופיתוח אסרטיביות חיובית של הפרט.

12. תרומה לפיתוח הרוחני והיצירתי של הפרט – רכיבה מוגדרת לעתים כ"אמנות" המסייעת בהתפתחות הצדדים הרוחניים והיצירתיים של האדם. ההרמוניה הנוצרת בין הרוכב, הסוס והסביבה משחררת את הפרט מכל לחץ פיזי או נפשי, ותורמת לפיתוח הצדדים היצירתיים והרוחניים של המטופל. תחושה זו תורמת לעתים להתרוממות במצב הרוח שאנשים בעלי לקויות למידה זקוקים לה לעתים.

 רכיבה טיפולית. מגוון יתרונות לבעלי ליקויי למידה

 

אסטרטגיות לימוד ויישומן ברכיבה הטיפולית לאנשים בעלי לקויי למידה


ילדים, בני נוער ומבוגרים מטופלים בעלי לקויות למידה, הם ראשית כל אנשים – וכך צריך להתייחס אליהם. יש להבין שלרוב אין להם שליטה על בעיותיהם והם רוצים ומשתדלים להיות טובים ומצליחים בדיוק כמו כל אחד מאתנו שאינו סובל מליקויי למידה. הם אינם אנשים עצלים ובעיותיהם נובעות בשל קשיים ביולוגיים. מדריכים ומטפלים צריכים להתייחס לכל אחד מהם בכבוד, באופן הומאני ולהפגין כלפיהם אכפתיות והתחשבות, ולהרעיף עליהם חום ואהבה. זאת, מלבד ההתחשבויות הטכניות הייחודיות, כגון הכנת חומר לימוד מתאים ועיצוב הסביבה המיוחדת שתשרה אווירה חיובית למטרות הלימוד או הטיפול. 

 

להלן מספר אסטרטגיות כלליות מומלצות שיש לאמץ בעת עבודה ברכיבה טיפולית עם ילדים, נוער ומבוגרים בעלי קשיי למידה, בהתאם לקושי הנצפה אצלם, ובהתאם לצורכי כל פרט:

 

1. קשיים בהבנת הוראה והבעה שפתית – חזרו על ההוראות או חומר הלימוד בדרכים שונות ומגוונות (בשימוש בשפת הגוף, באופן וורבאלי, בשימוש בכתיבה, בציור, בתמונות, באיורים, בפוסטרים ובטבלאות כדי להעביר מסר מסוים חשוב הקשור לרכיבה), ובשימוש בהדגמה חזותית לפי הצורך, ואף בהולכת המטופל פיזית דרך מרחב התנועה של המיומנות המוטורית הנדרשת, בפרט כשלמטופל יש קשיים סנסוריים וסנסומוטוריים. לפני הפנייה למטופל, צרו קשר עין וודאו שהוא מקשיב לכם. לכל ילד או מטופל יש את הדרך המועדפת ללמוד ולקלוט מידע והדרך המתאימה לפנות אליו באופן שהלמידה תהיה יעילה, ועל המדריך להיות מודע לכך.  

2. פחד מהסוס, מעלייה על הסוס והפגנת חוסר ביטחון – יש להתחיל בתרגול ובמשחקי הכנה על הקרקע והרחק מהסוס ולעתים אף מהחווה, ובהדרגה לחשוף את המטופל לגובה בכלל ולסוס בפרט. לרוב התהליך יכול להתחיל בסביבת הסוס, באורווה או בצפייה בסוסים, זאת כי הטיפול ברכיבה שונה מטיפול בעזרת בעלי חיים, מכיוון שהוא מתמקד בביצוע משימות ביחד עם הסוס. ניתן להתחיל בחשיפת המטופל לחיות קטנות, או אף לטיפול ולרכיבה על פוני ורק לאחר מכן לטפל (להאכיל, ללטף ולנקות) בסוס ולרכב עליו. אפשר לשלב רכיבה עם מדריך לפני רכיבה באופן עצמאי. ניתן לתת למטופל לצפות באחרים. רק לאחר שירכוש ביטחון יהיה מוכן לרכב בעצמו על הסוס. אפשר להשתמש אפילו בסרטים הנוגעים לרכיבה על סוסים באופן כללי, לפני המפגש החי עם הבהמה.


אף פעם אל תכריחו את המטופל לעלות על הסוס נגד רצונו, כי פעילות זאת יכולה לגרום לטראומה ולחסימה בתהליך הלמידה והטיפול, שיקשה לאחר מכן לתקנן. לעתים, ייתכן שקבוצה מיוחדת של ילדים צעירים בעלי ליקויי למידה, בשל קשיים בהתפתחות הסנסורית, כלפי חוץ ייראו כבעלי ביטחון עצמי, אך למעשה חסרה להם תחושת העומק המתאימה שעל פיה יוכלו לשפוט את עומק המים, או את גובה הסוס והסכנה, למשל, מנפילה מהסוס. לשם כך, על המדריך לערוך היכרות טובה עם הילד ועם אתגריו השונים על ידי שיחה עמו ועם ההורים, ולערוך אף תצפית ראשונית כחלק ממשחק תנועה ומפעילויות מקדימות לרכיבה עצמה ולפעול בהתאם.

 

3. רגישות יתר לרעשים, לריחות, למראות ולהסחות – אף על פי שחלק מרעיון הרכיבה הטיפולית הוא לעבוד בסביבת גירויים ברמה כזאת או אחרת, על מנת שהמטופל ילמד להתנתק מגירויים סביבתיים בהצלחה כדי שיוכל ללמוד ולהתמקד במשימה הרלבנטית, לעתים עבור פרט מסוים בקבוצה, יש צורך לצמצם למינימום את הגירויים הסביבתיים, או את מרחב הפעילות (התחילו את הטיפול במקום מצומצם וסגור, לפני יציאה החוצה למרחב הגדול) ואת הגירויים הוויזואליים והסנסוריים האחרים. השתמשו בחדר קטן או במקום סגור, פרטני והרחק מהקבוצה תחילה, הסירו כל גירויים על ידי הסטת הווילונות בחדר, או ידי לימוד במקום עם קירות המבודדים את הילד מהסביבה המתחרה בגירויים רבים.

 

היו מודעים לכך אם המטופל מקבל טיפול תרופתי בעת הפעילות. טיפול תרופתי לאלה המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז, למשל, יכול לסייע במיקוד תשומת הלב שלהם לרכיבה. מטופלים שלא לוקחים את התרופה בשעת הרכיבה, תצטרכו למקד את תשומת לבם על ידי שימוש באסטרטגיות שונות לעיצוב הסביבה והצעות נוספות הניתנות כאן.

 

4. התנגדות לשינוי – זהו אחד המאפיינים הבולטים אצל אנשים בעלי ליקויי למידה. על כן, חשוב לשמור על סדר דומה כל העת. אם חייבים לשנות זאת, חשוב שכל שינוי בפעילות, במקום הפעילות, בסדר הפעילות הרגיל וההתארגנות, החלפת סוס, ואף שינוי של אנשי צוות ייעשה בהדרגה ועם הכנה מתאימה של המטופל. 

 

5. רגישות יתר או תת-רגישות למגע פיזי – מטופלים, בעיקר ילדים צעירים, הרגישים למגע אנשים או למגע של עצמים אחרים, כגון מגע עם הסוס והציוד של הסוס, יש לשוחח עמם על  כך ולשאול מה הדרך הטובה ביותר לסייע להם עם רגישות היתר. אנשים בעלי ליקויי למידה יכולים לרוב לחשוב ולבטא את עצמם באופן ורבאלי. מומלץ לחשוף אותם לגירויים של מרקמים שונים דרך המשחק ופעילויות מתוכננות לפני חשיפתם לסוס ולציודו. כל זאת יש לעשות בעדינות ובהדרגה.

 

מטופלים וילדים הסובלים מתת-רגישות, יש לבנות עבורם הרבה התנסויות עם חומרים שונים כדי לגרות את המערכות הסנסוריות שלהם. רכיבה טיפולית היא דרך טובה ביותר לעשות זאת. תנועת הסוס והיציאה למרחב מעצימה את הגירויים ומאלצת את המטופל להגיב לגירויים הרבים בהתנהגויות שונות ומגוונות.

 

6. קשיי התנהגות ומשמעת – השתמשו בעקרונות של עיצוב ההתנהגות. כלומר, תנו חיזוקים מיידיים להתנהגות רצויה (מילת עידוד, טפיחה על השכם, חיוך וכדומה), או התנהגות המתקרבת בהדרגה למטרה הסופית הרצויה בעת לימוד או רכישה של מיומנות חדשה. התעלמו מהתנהגות שלילית, וודאו שאינכם מחזקים התנהגות זאת. השתמשו במיומנויות הלמידה (כגון טיפול בסוס, ליטוף הסוס ורכיבה על הסוס) כחלק ממערכת החיזוקים והימנעו מחיזוקים מלאכותיים (ממתקים, פרסים מוחשיים וכדומה). קבעו גבולות להתנהגות מצופה. קבעו כללי התנהגות, חזרו עליהם מדי פעם ואכפו אותם כל העת. אף פעם אל תשתמשו באיומים, בפרט כאלה שלא ניתן להוציאם לפועל. השתמשו בקבוצה ככוח מדרבן לפתרון בעיות ולשכנוע המטופל הסר מן הדרך ומן הכללים שנקבעו לכלל הקבוצה. הדגישו את הנושאים הבטיחותיים והמשמעת הנחוצה לבצעם לכול, ללא יוצא מן הכלל.

 

7. קושי בהתפתחות תפיסתית-מוטורית ובביצוע מטלות – לעתים נדרש להתחיל פעילות בקרקע, בעיקר עם ילדים צעירים ואלה הסובלים מקשיים סנסומוטוריים, כי לא תמיד ניתן ללמד בהצלחה מיומנויות יסוד תפיסתיות-מוטוריות בהצלחה ברכיבה על הסוס. ניתן לעשות זאת תחילה דרך פעילויות ומשחקים שונים ומיומנויות תפיסתיות-מוטוריות הדרושות ליציבה ולשיווי משקל, תיאום יד-עין, יד-רגל, דימוי עצמי והכרת הגוף וגבולותיו, תפיסת המרחב האישי והכללי, תפיסה חזותית וכדומה. עם מטופלים צעירים, תידרשו לעתים להוליכם באופן פיזי השליטה בסוס תורמת לפיתוח הביטחון העצמי. רכיבה טיפוליתבמרחב התנועה או המיומנות הרצויה, זאת על מנת שיתנסו בה באופן אישי ויטמיעו אותה כערנות פנימית.

 

מטופלים מסוימים לעתים סובלים מאפרקסיה, שהנה קושי בתכנון התנועה ובזיכרון הצעדים שהם צריכים לבצע ברצף הנתון. למשל בעת שהם נדרשים לזכור מסלול רכיבה או מסלול מכשולים שעליהם לבצע בסדר מסוים. היו גמישים עמם ותרגלו עמם את הרצף של המסלול גם באופן מעשי ובתוספת הסברים ברורים ואפשרו להם לצייר זאת על לוח. ניתן להיעזר גם במוביל הצמוד לסוס ומסייע לרוכב לבצע את המשימה ולזכור אותה. כמו כן ניתן להיעזר בעזרים מלאכותיים המצויים במגרש.

 

8. הימנעות מתחרות היוצרת לחץ חברתי ותסכול – המטרה העיקרית ברכיבה טיפולית אינה ללמד מיומנויות הנחוצות לתחרויות רכיבה, אלא לסייע לפרט להתגבר ולרכוש ביטחון עצמי ולהתמודד בהצלחה בקשיו הרבים דרך לימוד המיומנויות הבסיסיות של הרכיבה. על כן, עם רוב המטופלים יש להימנע מפעילות בעלת אופי תחרותי בין המשתתפים בקבוצה. אנשים בעלי ליקויי למידה, כגון אלה בעלי הפרעת קשב וריכוז המתקשים בסיום משימות וקופצים ממשימה אחת לשנייה, חשוב בעיקר אצלם סיום המטלה ואיכות הביצוע מאשר הכמות. ניתן לערוך תחרות בין תוצאות ביצועי המטופל בעבר ובהווה ולראות כמה הוא השתפר. אכן חשוב שאנשים בעלי הפרעת קשב יוכלו ללמוד להעריך את עצמם ואת יכולתם.

 

9. דגש על מאפיינים חזקים של המטופל – זכרו את הכלל "שכל ילד הוא יחיד ומיוחד במינו". כל ילד או מטופל דורש תשומת לב מיוחדת ותוכנית טיפולית/התערבותית הבנויה לצרכיו האישיים וההתפתחותיים. מצאו את הנקודות החזקות בכל פרט ומטופל ואת הדברים שהוא אוהב לבצע והשתמשו בהם לבנות ולעודד מיומנויות הפחות חזקות ומפותחות אצלו והטעונות שיפור. ביצוע מטלות שונות הקשורות לרכיבה, כמו בכל נושא אחר, יכול להופיע אצל המטופלים עם פער רב ביניהן מבחינת היכולת ורמת הביצוע. המטופל יכול להיות מצוין במיומנות אחת, ובאופן משמעותי מתחת לממוצע במיומנות אחרת הדורשת כישורי חשיבה, הבנה, כישורים חברתיים, כישורים מוטוריים וכדומה.       

 

 

סיכום

 

הרכיבה הטיפולית הנה כלי מצוין לסייע לאנשים בעלי ליקויי למידה, כי היא מציעה דרכים רבות ומגוונות לשפר את תפקודיהם היומיומיים ומסייעת להם להתמודד עמם ביתר הצלחה. הרכיבה הטיפולית הנה פעילות מגוונת המעצימה את החוויות וההתנסויות של המטופל והתייחסותו לסוס, לעצמו ולסביבה. הרכיבה על הסוס, בשל הבטיחות המרבית הנדרשת, דורשת מהפרט תשומת לב רבה, הישמעות להוראות ולכללים, הפעלת חושים רבים והתייחסות נאותה לסוס ולסביבה. בעזרת הרכיבה הטיפולית, המטופל בעל ליקויי הלמידה לומד להתמודד עם גירויים חזקים ורבים, הסחי דעת והסחות רבות, אך למרות זאת להישאר מרוכז וממוקד ולחלק את הקשב בין גירויים רבים המתמודדים על הקשב שלו.

 

 

רשימת מקורות

אהרוני, ח. (2007). מקראה: תנועה פעילות גופנית ספורט ונופש לאוכלוסיות מאותגרות. מכון וינגייט, בית הספר למאמנים ולמדריכים. רחובות: אדוואנס – הוצאה לאור.

 

גילשטרוק, ר. (2003). חיות מחמד לאוכלוסיות מיוחדות: טיפול בעזרת בעלי-חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות. קרית מוצקין: אח.

 

כהן, ט. וליפשיץ, ש. (2006). קבוצת רכיבה על סוסים כמרחב פוטנציאלי. חיות וחברה, כתב העת הישראלי לקשר בין אנשים לבעלי חיים, 30. (חסרים מספרי העמודים).

 

מעיין, א. (2005, אביב). פנים וחוץ בטיפול בעזרת בעלי חיים: המפגש בין המציאות הפנימית למציאות החיצונית בפינת החי. חיות וחברה, 27.

 

קיוזאק, א. (2000). מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד. קרית ביאליק: אח.

 

קנריק, צ. (תשס"ה). רכיבה טיפולית: הגיגי גבעה- שנתון  המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון, י"ב, 222-209.

 

קרין, נ' (2004). מה בין היפראקטיביות לרכיבה על סוסים? התערבות מערכתית ורכיבה על סוסים בהתמודדות עם הפרעת קשב. בתוך: פסיכולוגיה עברית ברשת: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=342

 

שקדי, א' (קיץ 2004). רכיבה טיפולית מלמדת "מטה-תקשורת" בחינוך. בתוך: חיות וחברה, 25.

http://petnet.co.il/animalsoc/articles/article_soc.asp?id=1176

 

 

תודה חמה לאניטה שקדי ולעומרי ליבני, מהקורס לרכיבה טיפולית בבית הספר למאמנים במכון וינגייט, על שאפשרו  לי ללמד בקורס ועבור העצות והגירויים שאפשרו כתיבת מאמר זה.

ד"ר חזי אהרוני – מרצה בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט, יו"ר העמותה הישראלית לפעילות גופנית מותאמת, בעל "אדוואנס" – פסיכולוגיה, חינוך והתפתחות אנוש, רחובות

 

לפרטים על קורס מדריכי רכיבה טיפולית



תגובות הוסף תגובה
1.רכיבה טיפוליתציונה24/08/07
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש