חפש רק בנושא זה






עושים בית ספר לגוף

בכל הקשור למשקל ולכושר גופני, נכנסים לתמונה מומחי מכון וינגייט ומה שהם מכנים "חבילת הזהב" – ערכת בדיקות גופניות (לא כואבות, תהיו רגועים) וסדרת ייעוצים שיאפשרו לכל מי שיבחר בהם לצאת למסלול השינוי המבורך
 

קשה, אולי בלתי אפשרי לעקוב אחר מספר הפעמים בהן כל אחד מאיתנו אומר לעצמו: "זהו, אני לוקח את עצמי בידיים". זה יכול לקרות בהקשרים שונים: זוגיות לא מוצלחת, עלייה של איקס קילוגרמים או משחק כדורגל עם החבר'ה שמוכיח כי הגוף זקוק לתחזוקה מוצלחת יותר. ברוב המקרים, מוכיחה הסטטיסטיקה הבלתי רשמית, נאמרות המילים הללו שוב ושוב – ודבר לא משתנה. קל הרי להתרווח בהרגלים, גם בגרועים שבהם, להתמסר לשגרה, לעצלות ולנוחות. את ההרגלים האלה בדיוק חשוב לפעמים לשבור, אבל בחוכמה ובמקצועיות. כאן, בכל הקשור למשקל ולכושר גופני, נכנסים לתמונה מומחי מכון וינגייט ומה שהם מכנים "חבילת הזהב" – ערכת בדיקות גופניות (לא כואבות, תהיו רגועים) וסדרת ייעוצים שיאפשרו לכל מי שיבחר בהם לצאת למסלול השינוי המבורך.

בשנתיים שחלפו מאז הושקה החבילה, עברו אותה מאות אנשים, נשים וגברים, רובם בטווח הגילים שבין 30 ל-55. אנשים בריאים, מספרת מנהלת המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט, הד"ר רות פילץ-בורשטיין. חלקם עסקו בפעילות גופנית לפני הבדיקות (ונדהמו לגלות לעיתים שגם שיעורי הספינינג הסוחטים לא תרמו רבות לכושר הגופני שלהם) ואחרים שהחליטו, מתישהו באמצע החיים, להתחיל לדאוג לעצמם.

 

"חבילת הזהב" כוללת בדיקה של הוצאת האנרגיה במצב מנוחה, בדיקה של סף חומצת החלב וייעוץ פיזיולוגי. בדיקת סך הוצאת האנרגיה במצב מנוחה מבוצעת, כצפוי, במנוחה (כלומר, בשכיבה על הגב, בהרפיה מוחלטת), בשעות הבוקר ולאחר צום של לילה. את קרקורי הבטן בפקקים בדרך לוינגייט אפשר אולי לשמוע מרחוק, אבל יש  משהו נעים למדי בלפתוח את הבוקר בשכיבה על מיטה די נוחה במעבדות המכון. בלי לזוז, עם מסכה הדומה לזו של אסטרונאוטים על הראש, מחוברים למד דופק ולצינורות המודדים את כמות החמצן הנצרכת ואת כמות הפחמן הדו-חמצני הנפלטת. אפשר ממש להירדם ככה, אבל אסור. אסור גם לדבר, לקרוא, או לצפות בטלוויזיה. רק לשכב בשקט כחצי שעה. למה זה חשוב? מדובר בבדיקה האפקטיבית ביותר לתכנון נכון של הצרכים האנרגטיים היומיים, מסבירה ד"ר פילץ-בורשטיין. היא מאפשרת מדידה של קצב חילוף החומרים וחישוב ההוצאה הקלורית היומית – שני נתונים רבי משמעות לתכנון התפריט היומי שמטרתו הרזייה.

 

קצב חילוף החומרים מושפע ממאפיינים גנטיים, אחוז השומן ואחוז מסת השריר בגוף, משקל, גובה, גיל ומין, מזג אוויר ואפילו הסיגריה שעישנתם בדרך...כשברור כמה קלוריות אתם שורפים ביום, אפשר לקבוע בהתאם כמה קלוריות רצוי שתכניסו. מאזן פשוט, לפחות בתיאוריה.

ההוצאה הקלורית היומית מורכבת מ-60-75 אחוז שריפת קלוריות בזמן שינה ומנוחה, כ-10 אחוזים בפעולות האכילה ו-30-15 אחוז במהלך פעילות גופנית (כולל עבודות בית, סקס ואימוני כושר יזומים). הנתונים האלה יהיו משמעותיים להמלצה שייתן בהמשך מומחה התזונה.

 

בדיקת סף חומצת החלב תבוצע רק אחרי ששתיתם משהו ואכלתם את כריך הבריאות שיגישו לכם בחיוך אנשי המכון – לחם שחור, ביצה קשה וירקות. בריאות. בשלב זה עוברים לבגדי אימון ועולים על ההליכון, אופני הכושר, הקרוס-טריינר, או מכשיר אחר בו חפצה נפשכם הצמאה לשינוי. אנשי המקום יחברו אתכם לאלקטרודות שיקלטו את הדופק וקצב הלב וייקחו מכם טיפת דם בדקירה קטנטנה מדי דקות ספורות במהלך האימון. הם גם יגבירו את ההתנגדות באימון כשימצאו לנכון ויעשו הכול כדי שתזיעו את הנשמה ותתאמצו באמת. הבדיקה, אומרת פילץ-בורשטיין, היא הכלי הפיזיולוגי היעיל להערכת הסבולת האירובית של האדם. באמצעותה, ניתן להעריך את הכושר הגופני ולפי התוצאות לבנות לנבדק תוכנית אימונים נכונה. ד"ר פילץ-בורשטיין: "בין האנשים שנבדקו אצלנו מאז התחלנו עם החבילה הזאת, היו רבים שמתאמנים שנים והחליטו לבדוק האם מה שהם עושים נכון ומתאים להם. הם גילו שהאימון שהם עורכים במכון הכושר שלוש פעמים בשבוע לא הביא אותם לכושר גבוה. ולמה? כיוון שהם לא עובדים בעוצמות שמתאימות להם. לרוב הם עובדים מעל העוצמה המתאימה. עבודה כזאת, בדופק גבוה מדי, מובילה את הגוף לייצור מוגבר של חומצת חלב ולכניסה לתחום האנאירובי.

 

העבודה בתחום האירובי חשובה משום ששם משתתפים במאמץ מערכות הלב, כלי הדם והריאות. מעבר לתחום הזה, למרות הוצאת האנרגיה, יהיה שימוש בפחמימות ולא שריפת שומנים – שזו אחת ממטרות האימון. זה כמו לתת פול גז בניוטרל. בעקבות הבדיקה הזאת, ניתן לבנות אימון לפי טווח דופק מטרה – לזהות את הנקודה בה הדופק עולה מדי ולקבוע אותו כדופק מקסימאלי באימון. ככל שהכושר משתפר, הבריחה לתחום האנאירובי תתרחש בשלב מאוחר יותר".

בעיה נוספת שמציינת פילץ-בורשטיין בהקשר זה היא הקושי לעבוד בעוצמות גבוהות לאורך זמן. "אנחנו מציעים לאדם הממוצע לעבוד על 75-65 אחוז מהיכולת המרבית שלו. שם יהיה שימוש בשומנים וגם ניתן יהיה לייצר נפח אימונים והתמדה לאורך זמן. הניסיון שלנו מלמד שמוטב לעשות אימון ארוך יותר בעצימות מתונה כדי לרזות ולשפר את הכושר. מי שמתחיל באימוני כושר עוד לא חווה את הכיף שלהם. הוא בעיקר מפחד מפניהם וצריך לעזור לו להתיידד איתם".

 

הפיזיולוגים של המאמץ המייעצים כאן ממליצים לעיתים על שינוי חלקי באימונים אליהם התרגלו הנבדקים – הוספת אימוני כוח לשיעורי הספינינג, החלפת שיעור ספינינג אחד בשבוע בשעה על ההליכון, ניסוי תרגילי כוח חדשים וכדומה. הסיבה: כדי שהיכולת האירובית תהיה טובה, צריכים גם השרירים, צורכי החמצן, להשתפר ולהתחזק במטרה לנצל את מלוא החמצן המגיע אליהם. חוץ מזה, אימון קבוע לאורך שנים מספק, לדברי המומחים, שימור של היכולות ולא פיתוח שלהן. כמובן, נעשה ניסיון אמיתי להתאים לכל אחד סוג אימון שהוא אוהב, או לפחות מסוגל לאהוב. אצל המתחילים, מבקשת פילץ-בורשטיין לעודד, יהיה השינוי מהיר יותר. ההבטחה: "מי שמגיע ללא ניסיון קודם באימוני כושר, ימצא את עצמו במקום אחר לגמרי תוך חודשיים-שלושה".

 

שון פורטל, פיזיולוג המאמץ שבחן את התוצאות האישיות של כותבת-מתנשפת שורות אלה, המליץ על הגברת אימוני הכוח (בפירוט שקשה, קשה מאד, לעקוב אחריו תוך כדי אימון), שילוב בין אימונים אירוביים קשים לקלים והפחתת העצימות לטובת עלייה בשריפת הקלוריות.

לאור ההערכה כי אותה אובייקטית שורפת קלוריה אחת בדקה וסך צריכת הקלוריות היומית שלה עומד על 1,468 קלוריות, בנה הדיאטן מיקי מדר תפריט יומי בן 1,360 קלוריות. אחרי ששיבח את הסדר בארוחות והעיר על עודף בפחמימות המליץ באלה המילים: "בשבתות – היגיון!" נו, באמת.

 

לפרטים המלאים על חבילת הזהב  הקליקו כאן

 

 



תגובות הוסף תגובה
1.מי היא כותבת המאמר? (לת)x26/09/07
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף