חפש רק בנושא זה






משחק ילדים – דבר רציני מאוד

כל הילדים משחקים... בקבוצה ולבד, עם חוקים ובלי חוקים. משחקי תפקידים, משחקי דמיון, משחקים בתנועה, משחקי קופסה... מדוע ילדים משחקים? מהי חשיבות המשחק להתפתחות התקינה של הילד? על כך ועל ההכשרה המקצועית של מדריכים לגיל הרך – סמדר כרמון מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה"[i]

 
כתבות נוספות לגיל הרך
להביא את הילד למיצוי היכולות האישיות
כיצד לממש במים את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי של התינוק
כל אחד יחיד ומיוחד – הוראה בגיל הרך
תנועה לגיל הרך בחג החנוכה

מי מאתנו לא שיחק בילדותו ומי לא זוכר את מתיקות החוויה? על כך כותב יוסי גמזו, "כשהילד הוא ילד, פספוס וננס, הוא תמיד משחק לו, סתם ככה – משחק "מחבואים", "אסומניה" ו"קלאס" ו"תופסת" וחוץ מזה, אחא –  גם "הנדס-אפ", מחניים או "פנדים" וכל מה שרק מתכייף ויש חשק: למשל "סוס ארוך" במגרש על החול או "שוטרים וגנבים" על הדשא...." (מתוך משחקי ילדות).

המשחקים מלווים אותנו לאורך כל החיים, בינקות: משחקי מובייל וקשקשנים, ובפנסיה: משחקי קלפים ומשחקי קופסה למיניהם. אולם תקופת המשחקים האינטנסיבית ביותר, מתרחשת בגיל הרך בין שנתיים לשש.

חוקרים רבים עסקו בשאלה מדוע הילד משחק, מדוע יש בו את הצורך למשחק. על כך נותנות תשובה שתי תאוריות עיקריות: האחת של פיאג'ה והשנייה של פרויד ואריקסון.

 

לפי פיאז'ה, המשחק משמש כאמצעי למידה של הילד על הסביבה ומשקף את רמת הידע שלו. פיאז'ה (1962) מתאר את המשחק כגורם המשפיע על תהליכים מוטוריים, קוגניטיביים וחברתיים אצל הילד. ככל שהחשיבה מתפתחת המשחקים משתנים ומתפתחים בהתאם. כלומר, ממשחקי חושים כמו השחלת חפצים, נענוע חפצים, למשחקי דמיון כמו "הברווז העליז" (מרגלית עקביא), למשחקים מסובכים הכוללים את כל משחקי הספורט ולמשחקים שיש בהם תחרותיות וחוקים ברורים.

פרויד ואריקסון רואים בהתפתחות המשחק כר להתפתחות חברתית ולביטוי רגשי, כלומר התמודדות עם פחדים, התמודדות עם המציאות והתמודדות עם רגשות.

 

אליס טוען שאין תאוריה אחת שתוכל להשיב בשלמות מדוע ילדים משחקים. הוא טוען שמשחק הנו תוצאה של הצורך של היחיד ליצור פעילות גומלין עם הסביבה ועם עצמו.

בספרו הקלאסי, "מדוע ילדים משחקים" (1973), מעלה אליס את תאוריית הגירוי האופטימלי. הילד משתוקק לגלות את הסביבה החדשה דרך המשחק. כשההתעניינות במשחק נפסקת עלינו להעלות בפני הילד גירוי חדש,  ליצור סביבת משחק חדשה, וזאת בכדי להעלות את רמת ההתעניינות ואת רמת העוררות.

 

ספנסר ושילר (1885) מסבירים שלאדם יש צורך בשחרור אנרגיות עודפות והדרך הטבעית לעשות זאת היא דרך משחק. על פי תאוריה זו ההפסקות הניתנות לילדים בין השיעורים, מנוצלות ע"י הילדים לפורקן אנרגיה עודפת ולשחרור.

 

כל תאוריות המשחק חשובות ותורמות להבנת הצורך של הילד במשחק. ולכן ההנחיה שלנו כאנשי חינוך היא להרחיב את הפעילויות לילדים בכל מפגש עמם דרך משחקים, לגוון את השיעורים וליצור עניין כדי לאפשר להם להגיע לגילויים.

 

תפקידי המשחק:

 

·     לחקור חקירה פעילה את הסביבה ולהתמצא במרחב: עולמו המתרחב של הילד מציג בפניו אלפי גירויים בלתי ברורים, שהוא מנסה להעניק להם סיבתיות והקשר. הילד נוגע בדברים החדשים, מזיז אותם, מרגיש מה התחושה שהם מעבירים, מסתכל למה הם גורמים ואיך. חקירות פיסיות אלה במהלך משחק מעשירות את ידיעותיו.

 

·   לימוד התמצאות במרחב: המשחק התנועתי המתרחש במרחב מלמד את הילד התמצאות מרחבית תוך שינוי כיוונים ומהירויות. הילד צריך למצוא את מקומו הפיסי במרחב ובין הילדים ולהגיע למטרה מסוימת. לדוגמה: במשחק "מי מפחד מהדוב הצהוב" – הילד נדרש לעבור מצד אחד של החדר לצד השני מבלי להיתפס ומבלי להיתקל במשתתפים נוספים במשחק. כך גם בכל משחקי התופסת למיניהם.

 

·    זירה להתנסות בתפקידים שונים: בניסיון להבין את הסביבה משתמשים הילדים בדרך של חיקוי, של הצגה ושל משחק תפקידים, ובדרך זו מתנסים בתפקידים חברתיים שונים כמו: שוטר, אימא, מוכרת וכד'. לדוגמה: במשחק "מה מוכרים היום" – אחד הילדים הוא המוכר בחנות ומכריז על מה מוכרים היום, שאר הילדים מבצעים בתנועה את מה שנמכר. כמו כן, מספקים אירועי משחק אלה זירה להרחבה ושימור תחושת העצמי, ומבססים בו את תחושת היכולת לבצע "מטלות של מבוגרים". לדוגמה: במשחק "העיט, התרנגולת והאפרוחים" – הילד הראשון בטור הוא אימא תרנגולת שתפקידה לשמור על האפרוחים מפני העיט.

 

·    דרך להתמודדות עם פחדים ורגשות: באמצעות משחק תפקידים או "האנשת" חיות, מתמודדים הילדים עם פחדים, עם חששות ועם נושאים המטרידים אותם. לדוגמה: במשחק "מי מפחד מהדוב הצהוב" – הילדים עונים: "אף אחד" או "לא מפחדים". לחיה יש תכונות המעוררות פחד אך גם הערצה. האריה נתפס אצל הילד כחיה מפחידה אך עם עוצמה וכוח ולכן רבים מהילדים יבחרו להתחפש לדמות זו.

 

·      אמצעי להבעת רגשות: יחסי גומלין הנוצרים בעת משחק, מחייבים את הילד להתמודד עם מצבים של שליטה, של ויתור, של נתינה ולקיחה, ושל קבלה ודחייה. מצבים אלה מעוררים בילד רגשות שונים: כעס, עלבון, שמחה, אהבה, והוא לומד להכירם ו"להשתמש" בהם.

 

·   יצירת התנסויות ותרגול מיומנויות חדשות או מוכרות: למשל, מיומנויות של תקשורת ושל העשרת השפה, ומיומנויות של תנועה. לדוגמה: במשחק "ארנבת שחורה" בהתאמה לחגי ישראל – הילדים יושבים במעגל ואחד הילדים הולך מסביב ואומר לכל ילד את אחד ממאפייני החג, וכשהוא פונה לאחד הילדים ומכריז על המאפיין שהוסכם מראש, הילד היושב קם ועל שניהם לרוץ/לקפוץ/לדלג (מיומנות מוטורית) עד שהגיע הראשון חזרה למקומו.

 

·    סדנה חברתית: לצורך המשחק הילדים יוצרים מערכת בה הם מתחייבים לשתף פעולה. הילדים מתגברים בהדרגה על האגוצנטריות דרך התחשבות ברצונות אחרים, דרך הדדיות ודרך יכולת קבלה והשלמה עם חוקים שנכפו מראש. הירידה באגוצנטריות מוסיפה, כמובן, עושר ועומק למשחק. לדוגמה: במשחק "אחרי המנהיג", הילדים עומדים בטור ומבצעים את התנועות שהמנהיג החליט.

 

עוד על דרכי הוראת המשחק, כיצד לבנות מפגשים בתנועה לפעוטות ולילדים, שפע של משחקים ופעילויות המגרים את מערכות החושים – בקורסים לתנועה לגיל הרך, הנלמדים בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. תוך כדי סדנאות בתנועה נלמד על הילד בכל שלבי ההתפתחות. יושם  דגש על דרכי הוראה והדרכה המותאמים לשלבים השונים בהתפתחות הילד. הסדנאות עשירות במוסיקה, בשירים, באביזרים, בריקודים ובדקלומים התואמים את התכנים הנלמדים כגון: עונות השנה, חגים, חיות ועוד.

בית הספר מזמין את כל מי שעולם הילד קרוב ללבו לבוא וללמוד עם מיטב המרצים והמורים המובילים בתחום.

 

[i] מתוך הספר "חושים ומפגשים בתנועה" שכתבו סמדר כרמון ונועה לויאן אלול

 

 

 

 

 

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות