חפש רק בנושא זה






אליפות העולם בא"ק באולמות – ולנסיה 2008

בסוף השבוע הקרוב, 9-7 במרץ, תיערך בעיר ולנסיה שבספרד אליפות העולם בא"ק באולמות. וגם לנו תהיה שם נציגות: קופץ המוט, אלכס אברבוך, והאצן, אלכס טרמבץ'
 
מאמרים נוספים בתחום
מכון וינגייט מברך את שחר צוברי לרגל זכייתו במדליית הארד
טאקוונדו – ענף צעיר, תקוות גדולות
המשלחת הגדולה ביותר לבייג'ין עם 41 ספורטאים
פרשיית אודי גל – בעין הסערה
מאמרים נוספים בתחום
35 ספורטאים ב־10 ענפים הבטיחו השתתפותם בבייג'ין
מדליית ארד לאריק זאבי באליפות אירופה בג'ודו
זיהום האוויר בבייג'ין מאיים על קיום ענפי הסבולת
חמישה שחיינים פעילים בווינגייט הבטיחו השתתפותם בבייג'ין
הג'ודוקא אריק זאבי בדרכו לבייג'ין
דרוש אוויר לנשימה – בייג'ין 2008
מדליית ארד לגולש, שחר צוברי, באליפות העולם
עונת הסייף 2008 נפתחה במכון וינגייט
הריחוף המרשים של בארשים
מירושניקוב ינסה לקפוץ לאולימפיאדה
האיש המהיר בעולם? הצחקתם את הצ'יטה ואת האנטילופה
תומר אור ודלילה חתואל קבעו את הקריטריון הישראלי לבייג'ין
אולימפיאדת החורף: קנדיאן איידולס
19 ספורטאים משישה ענפי ספורט הבטיחו השתתפותם בבייג'ין
טכנולוגיית חלל בשירות הספורטאים הפראלימפיים
אנטילופה אנושית
חותרת בלתי נלאית
שחה אלון, שחה
ג'מייקה – אי של מהירות
עדותו של פרשן טלוויזיה
אתונה 2004: הטניס הישראלי חוזר
אתלטיקה קלה: מלכת הלבבות
מדורת הכפר הגלובלי
ילנה איסינבאייבה: נוגעת בשמיים
קופצים לגובה - דרך הגב
אתלטיקה קלה מקורה
פאני בלאנקרס-קון - מותה של אגדה אולימפית
אליפות העולם בא"ק: בלי שיאים – עם הרבה ריגושים
ועכשיו – האתלטים בדרך לשדרות הניצחון בפריז
הטובים באולם: לקראת אליפות העולם בא"ק באולמות
שיא העולם ב- 100 מטרים: Dream Tim
מרתון אולימפי: בין שתי ערים
קיאקים: חותרים להמשך המסורת
מרלין אוטי. פשוט מדהימה
מדליות - אחת או יותר
גמר אולימפי בהתעמלות: חלום בר השגה
מאמרים נוספים בתחום

ה־ PalauVeledromo Luis Puig שבוולנסיה, ספרד, יארח את המהדורה ה־12 של אליפות העולם באולמות. כ־ 600 אתלטים מ־159 מדינות, שיא של כל הזמנים, יתמודדו בסוף השבוע הבא על תואר אלוף העולם באולמות: 12 תארים אישיים לגברים ולנשים ותואר קבוצתי אחד במירוץ השליחים 4X400 מטר, ועל לא מעט כסף שיחולק למנצחים.   

 

חובבי הספורט אשר מורגלים בעונת א"ק קיצית, ואכן הא"ק העולמית היא ענף קיצי בעיקרו (ראה משחקים אולימפיים, אליפויות עולם, אליפויות אירופה, סבב הגראנד־פרי), תמהים בוודאי על "החידוש" שבגרסה המקורה. אולם אם נבחן את ההיסטוריה של תחרויות הא"ק באולמות נמצא עצמנו גולשים במנהרת הזמן לשלהי המאה ה־19 לעיר ניו־יורק שבארה"ב. בשנת 1890 התקיימה תחרות הא"ק הראשונה באולם בארה"ב (משחקי ברנרד לבתי ספר). שנתיים לאחר מכן נוספה "לסבב" תחרות נוספת אשר אורגנה בחסות ביה"ס ברקלי. התחרויות הראשונות כללו רק ריצות שליחים ורק בשנת 1898, בשנה השלישית של תחרויות הא"ק באולם שאורגנו על ידי אוניברסיטת שיקגו (1898-1896), הורחבה התכנית ונכללו בה גם מקצועות קפיצה, הליכה ומגוון ריצות.

עם השנים גברה הפופולריות של תחרויות הא"ק באולמות וכיום ניתן להצביע על שתי פסגות הישגיות בהן יכולים האתלטים למקד את פעילותם התחרותית עונת חורף באולמות (חודשים ינואר-מרץ) ועונת קיץ באצטדיונים פתוחים (מאי-ספטמבר). כיום, בעקבות ההצלחה השיווקית של הענף ובסיוע סכומי הכסף הגדולים שמשולמים על ידי נותני חסות רבים, הועתקה, כמעט במלואה, מתכונת תחרויות הקיץ (אליפויות לאומיות, אליפות אירופה, אליפות עולם, תחרויות גראנד־פרי) לזו של החורף.

 

גירויים הישגיים

הפעילות התחרותית באולמות, מלבד האילוץ האקלימי, נועדה לספק לאתלטים מקצועיים גירויים תחרותיים גם בתקופת החורף. בניגוד לענפי הכדור, המאופיינים בפעילות תחרותית שנתית: ליגה הנמשכת ברציפות על פני חודשים רבים, מתאפיינת האתלטיקה הקלה בפעילות תחרותית, המוגבלת לזמן קצר יחסית. אמנם בשנים האחרונות חל שינוי בפריסת התחרויות השנתית של האתלטים (כסף) אולם ידוע כי אתלט יכול לשמר יכולת שיא תחרותית למשך זמן קצר יחסית – שבועות ספורים. מאידך, אימונים קשים ומפרכים המתבצעים לאורך חודשי הכנה רבים, מבלי לספק לאתלט גירוי תחרותי באמצעות תחרות או תחרות הדמיה סימולציה – עלולים "להרדים" את האתלט ולהקהות את יכולותיו התחרותיות. תחרויות הא"ק באולמות מספקות אם כן פתרון נפלא לשכלול יכולותיו הביצועיות של האתלט גם בימי החורף הקרים, עת לא ניתן במקומות רבים בעולם, לקיים מסגרת אימונים, שלא לדבר על מסגרת תחרותית בתנאי האצטדיון הפתוח.

 

תחרויות אתלטיקה קלה – אצטדיון לעומת אולם

בתחרויות הא"ק של אולימפיאדת אתונה, שנמשכו 11 ימים, הוכתרו 46 אלופים אולימפיים ב־24 מקצועות לגברים וב־22 מקצועות לנשים. לעומת זאת, בסוף השבוע הקרוב יוכתרו רק 24 אלופי עולם (12 בכל מין) במקצועות אישיים ועוד שתי אלופות שליחים, בתחרויות אשר תימשכנה 3 ימים בלבד. על מנת להבין את מהות הפער חשוב לספק לקורא המתעניין מספר פרטים טכניים המבדילים בין תחרויות א"ק באולמות לבין אלה הנערכות באצטדיון פתוח.

מסלול הא"ק באולם הוא בהיקף של 200 מטר בהשוואה למסלול של 400 מטר באצטדיון. מספר השבילים בריצות הנערכות בהיקף (הריצות הקצרות נערכות במרכז הזירה על מסלול נפרד, שלא כמו באצטדיון) הוא 6 בהשוואה ל־8 באצטדיון פתוח. באולם, לא ניתן לקיים את מרבית מקצועות הזריקה (הטלת כידון, זריקת דיסקוס ויידוי פטיש) למעט הדיפת כדור ברזל וכן לא ניתן לקיים ריצת משוכות ארוכה וריצת מכשולים (באולמות מסוימים ניתן לעשות זאת). בנוסף, בשל צפיפות רבה ודחיסת אירועים בזמן מוגבל נאלצים המארגנים "לחתוך" את מרבית הריצות הארוכות מתכנית התחרויות. 3,000 מטר היא הריצה הארוכה ביותר בתכנית האליפות באולם, בהשוואה לריצות 3,000 מטר מכשולים, 5,000, 10,000 ומרתון ותחרויות ההליכה למרחק 20 ו־ 50 ק"מ המהוות חלק בלתי נפרד מתכנית האליפויות שבאצטדיון.

מאחר ואפשרויות הביצוע באולם מוגבלות ביחס לאצטדיון, ומתוך כוונה ליצור תכנית אטרקטיבית ודינמית שתצטלם היטב ותמשוך נותני חסות, מאופיינת האליפות בקצב אירועים מהיר יחסית (פחות סיבובים מוקדמים, תחרויות גמר ישירות בחלק מהמקצועות) בהשוואה לתכנית העמוסה של אליפויות הקיץ.

 

 

עליות וירידות, עצירות פתע ופניות חדות

מסלול הריצה באולם, מלבד היותו בהיקף של 200 מטר, שונה לחלוטין מזה של האצטדיון הפתוח. המסלול הארוך, 400 מטר, הוא שטוח ובעל גובה אחיד בכל היקפו ורוחבו, למעט שיפוע מינימלי לצורכי ניקוז. לעומת זאת, המסלול באולם הוא בעל שתי עליות ושתי ירידות וכן בעל שיפוע רב לרוחבו: קיימים הפרשי גובה עצומים, בייחוד בקשתות, בין השביל הפנימי לבין השביל החיצוני). הפרשי הגובה נועדו לאפשר לאתלטים, במיוחד בריצות ל־200 ו־400 מטר, להתגבר על הכוח הצנטרפוגלי העצום הנובע מריצה מהירה בעקומה כל־כך חדה. המסלול הכל־כך שונה בהשוואה למסלול הארוך מחייב יכולת טכנית גבוהה ביותר מצדו של האתלט. לא כל האתלטים (בייחוד רצי ה־200 מטר) מסתדרים עם היכולת לרוץ את המרחק בסיבוב שלם, בהשוואה לחצי הקפה בחוץ, ויעידו על כך הפרשי הזמנים בין ריצה באולם לבין ריצה בחוץ, בניכוי האלמנט הפיסיקלי ובהתחשב בעובדה כי בעונת הקיץ נמצאים האתלטים בכושר גבוה יותר בהשוואה לעונת החורף. הפער בין ריצת 200 באולם לזו הנערכת בחוץ יכול לנוע בין 2-3 עשיריות השנייה אצל "המומחים" ועד ליותר מחצי שנייה אצל אחרים. אגב, בגלל ההשפעה הפיסיקלית העצומה נמחקה ריצת ה־200 מטר מתכנית אליפות העולם. הפעם האחרונה בה רצו 200 מטר באליפות עולם באולמות הייתה בבודפשט 2004.  

בריצה הקצרה הנערכת באולמות, 60 מטר בהשוואה לריצת ה־100 בחוץ, נדרשים האתלטים לבלום בשטח קצר לאחר חצייתם את קו הגמר. ריצות ה־60, כולל ריצת המשוכות, נערכות בחלקו הפנימי של המסלול ב־8 שבילים (במקום בו נמצא הדשא באצטדיון הפתוח), דבר המותיר מרווח בלימה קצר ביותר. הבלימה, שבאה לאחר מהירות שיא של כ־11 מטר בשנייה, נעשית לתוך מזרן עבה הניצב בחלקה החיצוני של הקשת הראשונה.

 

אולם רב תכליתי

התפיסה הרווחת כיום דוגלת בהקמת אולמות אירועים אשר יהיו מסוגלים לארח מגוון רחב ביותר של פעילויות (ראה אולם ברסי בפריז, מקום בו ניתן לבצע תחרויות שחייה, טריאתלון, מסלולי מכשולים לאופנועים או תערוכת פרחים), ניתן בזמן קצר יחסית להסב את האולם למתקן א"ק. גם האולם בוולנסיה הוא אולם רב תכליתי. האולם נחנך בשנת 1992 ומאז אירח שורה ארוכה של מפעלים בינלאומיים במגוון תחומים – תחרויות אופניים, שחייה, טניס, התעמלות, ביליארד, תחרויות ריקוד, כנסים של פעילות אירובית ומופעי זמר רבים.

ההבדל העיקרי בין מסלול קבוע לבין מסלול נייד, המורכב ממשטחים, הוא במידת הגמישות וההיענות של המשטח לכוחות המופעלים עליו. מסלול נייד מגיב שונה לחלוטין, למרות שסוג המסלול זהה (למשל רקורטן או מונדו), בהשוואה למסלול קבע שיצוק בדרך כלל על שכבת בטון. הדבר בולט במיוחד בקפיצה המשולשת ובקפיצה לגובה שם זמן השהייה של כף הרגל על המשטח ארוכה יחסית בהשוואה לריצות הקצרות. אתלט שידע לנצל את כוח ההחזר – המינוח המקצועי מדבר על "לחכות" קצת יותר על הרצפה – יוכל להרוויח סנטימטרים יקרים ולהשיג ביצועים משופרים.

 

המיקום שיקבע את המקום

הבדל מהותי נוסף בתחרויות א"ק באולם לעומת אלה הנערכות במסלול של 400 מטר קשור בתוצאות המושגות במרחקים השונים. הזכרתי קודם לכן את המשמעות של ריצה בקשת כל כך חדה ואת השפעתה על התוצאה. מלבד הריצות הקצרות, נתון זה משפיע אף על התוצאות בריצות הארוכות יותר בהן נדרשים האתלטים לבצע מספר הקפות כפול בהשוואה לריצה במסלול פתוח. המסלול באולם משאיר פחות מרחב תמרון בכל הקשור לעקיפה כך שמבצע כזה, בייחוד בריצה ל־400 מטר: מי שיתפוס את השביל הפנימי לאחר ההקפה הראשונה יהיה בעל הסיכוי הגבוה ביותר לנצח, נדון במקרים רבים לכישלון, פרט למה שמתרחש בישורת האחרונה.  

 

שיאים

מאחר שתנאי הריצה באולם שונים לחלוטין מן התנאים באצטדיון, המכנה המשותף היחיד בו ניתן להשוות את ביצועי האתלטים באולם לאלה של החוץ נמצא במקצועות הקפיצה. בקפיצות, בייחוד בקפיצה לגובה ובקפיצה במוט בהן לרוח מסייעת אין חשיבות רבה, דומים ביצועי האתלטים באולם לאלה המושגים בחוץ. למעשה, בטבלת שיאי העולם, המחולקת לשיאים באולם ולשיאים באצטדיון, מופיעה בטבלת שיאי האולם תוצאה טובה אחת יותר מזו אשר הושגה בחוץ. מדובר בשיאן העולם בקפיצה במוט, סרגיי בובקה, שקפץ באולם ס"מ אחד גבוה יותר (6.15 מטרים) משיאו באצטדיון פתוח. בשאר מקצועות הקפיצה, ובמקצוע ההדיפה, נחותות תוצאות האולם מאלה של החוץ. סיבה נוספת לפער נעוצה בעובדה כי לתחרויות האולם האתלטים מגיעים לאחר חצי עונת פעילות ואילו לעונת הקיץ הם מגיעים לאחר הכנה של עונה שלמה, מה שמאפשר להם להגיע לביצועי שיא.

 

האתלטים הישראלים

ישראל שולחת לאליפות העולם בוולנסיה שני אתלטים – קופץ המוט אלכס אברבוך והאצן ל־60 מטר אלכס טרמבץ'. בעוד שאת אלכס אברבוך אין צורך להציג, הופעתו של טרמבץ' הצעיר היא בהחלט הפתעה ואולי בשורה טובה להמשך. אברבוך בן ה־33, האתלט הישראלי הבכיר ביותר כיום ירצה בוודאי, לרשום לעצמו גמר נוסף באירוע גדול. אברבוך, אלוף אירופה פעמיים ברציפות ומי שמחזיק בשיא הישראלי (5.93 מטר) לא הפגין בינתיים כושר גבוה והסתפק בתוצאה של 5.45 מטר. באליפות העולם הקודמת באולמות סיים אברבוך במקום ה־4. ההישג הגדול ביותר של אברבוך בתחרויות באולם היה בשנת 2000 כאשר זכה בתואר האירופי.

עבור אברבוך, כמו גם עבור שאר האתלטים, הפסגה העונתית השנה היא המשחקים האולימפיים שיתקיימו הקיץ בבייג'ין. מבחינתו של אברבוך תחרות מוצלחת בוולנסיה תהיה העפלה לגמר וקפיצה לגובה של סביב 5.60 מטר. תחרות טובה בוולנסיה עשויה להיות נקודת ביקורת טובה לקראת תחרויות הקיץ ולקראת המשחקים האולימפיים בבייג'ין. אולם, כפי שכבר למדנו בעבר, תחרות הקפיצה במוט היא אחד המקצועות היותר הפכפכים בא"ק. זהו אחד המקצועות היחידים בא"ק בהם הכול יכול לקרות בערב נתון אחד. אברבוך נחשב היום לאחר מקופצי המוט בעלי הרקורד המרשים ביותר. זכייתו פעמיים בתואר אלוף אירופה, העפלתו ל־2 גמרים אולימפיים, זכייתו ב־2 מדליות באליפויות עולם, זכייתו באליפות אירופה באולם והעפלה לגמרים של תחרויות נוספות, הקנו לו מקום של כבוד בקרב צמרת קופצי המוט בעולם.

האתלט השני שייצג את ישראל הוא האצן אלכס טרמבץ'. טרמבץ' ירוץ בוולנסיה 60 מטר לאחר שלאחרונה השיג את המינימום להשתתפות – 6.70 שניות. טרמבץ' בן ה־21 קבע בתחרות במולדובה 6.69 שניות תוך שהוא משפר באופן ניכר את שיאו האישי. רק ישראלי אחד רץ מהר יותר וזהו השיאן אלכס פורחמוביץ', שרץ מאית אחת מהר יותר.

השתתפותו של טרמבץ' באליפות יכולה להעניק לו ניסיון חשוב בעתיד. התוצאה שקבע ב־60 מטר מצביעה על כך שכבר בקיץ הקרוב הוא עשוי לרוץ מהר יותר מ־10.40 שניות ב־100 מטר. מאז פרישתם של דור "סביליה 99" – פורחמובסקי, כפרי, יבלונקה, גולן ויער לא צמח בישראל אצן שיתקרב לרמת הספרינט הגבוהה של שלהי שנות ה־90. בוולנסיה יתקיימו 3 מקצי 60 מטר – מוקדמות, חצי גמר וגמר. על מנת להעפיל לחצי הגמר תידרש יכולת של סביב 6.60 שניות. זה עדיין רחוק מהיכולות של טרמבץ' הצעיר כך שמבחינתו שחזור התוצאות שקבע לאחרונה יהווה בהחלט הופעה טובה.

 

הקליקו כאן, לכניסה לאתר הרשמי של האליפות

 

הקליקו כאן, לכניסה לאתר התאחדות הא"ק הבינלאומית

 

מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". לכניסה לפורום "חיים וספורט", הקליקו כאן 

 



תגובות הוסף תגובה
1.הלוואיאבינעם 06/03/08
2.פרסי כסףמולי אפשטיין08/03/08
שיא ישראל חדש לאנסטסיה גורבנקו, חניכת אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:98 ד'. בכך ניפצה את שיאה הקודם מלפני חודשיים

מדליית ארד לגפן פרימו (52 ק"ג) ומדליית ארד לשירה ראשוני (48 ק"ג) בגרנד פרי חוחוט שבסין. גילי כהן נפצעה וסיימה חמישית

טריאתלון: שחר שגיב נחבל ופרש מתחרות יוקוהמה ומדורג במקום ה-46 בדירוג האולימפי, רן שגיב סיים את התחרות ומדורג במקום ה-82 - מחוץ לקריטריון

מדליית כסף לנבחרת הג'וניור של ישראל בהתעמלות אומנותית בתרגיל הסרטים באליפות אירופה בבאקו. ניקול זליגמן זכתה במדליית הארד

עונת כדורעף החופים לשנת 2019 יצאה לדרך: סופיה סטריקוב ואניטה דייב, בוגרות אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט זכו בטורניר ראשל"צ

יום פתוח למסלולי הלימוד במכון וינגייט ובשלוחותיו יתקיים ביום ו', ה-28.6.19

אליפות אירופה במפרשיות 470: נויה ברעם ושחר טיבי סיימו במקום ה-7, גיל כהן ונועה לסרי במקום ה-8 הכללי. ניתאי חסון וטל הררי במקום ה-13

2 מדליות ארד לנבחרת ישראל בשחייה אומנותית בתרגיל ההיילייט ובתרגיל הקומבינציה בסבב גביע אירופה ברוסיה

מדליית זהב לשגיא מוקי (81 ק"ג) בגרנד סלאם באקו, מדליית כסף לטוהר בוטבול (73 ק"ג). לי קוכמן (90 ק"ג) סיים חמישי

פרויקט שיפוץ מעטפת בטון המבנים במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, בעיצומו