חפש רק בנושא זה






זריקת ניצחון

טניסאים רבים נאלצו לפרוש במהלך טורניר הטניס המקצועני היוקרתי, אינדיאן-וולס, לאחר שהותקפו על ידי וירוס אלים שגרם לשלשולים ולחולשה רבה. על חשיבות החיסון בספורט התחרותי – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  22/03/12
מאמרים נוספים בתחום
סימום בספורט – הזווית ההיסטורית
סקס ספורט ומה שביניהם
"לב של ספורטאי"
הקשר בין השמנה וספורט למחלת הסרטן
מאמרים נוספים בתחום
כיצד ניתן להפנות חרדה לאפיקים חיוביים?
היפוטוניה בילדים: מאפיינים ואתגרים להתערבות פסיכומוטורית
DHEA - הורמון הנעורים. האומנם?
חסרות יסוד: ספורטאיות וחוסר ברזל
מאמרים נוספים בתחום

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום
"חיים וספורט"

טורניר הטניס המקצועני היוקרתי, אינדיאן-וולס שהסתיים לאחרונה, הפיל בדרך חללים רבים. אני לא מתכוון לנובאק ג'וקוביץ או לרפאל נאדאל שהפסידו בחצאי הגמר, כוונתי היא לטניסאים רבים שנאלצו לפרוש במהלך הטורניר לאחר שהותקפו על ידי וירוס אלים שגרם לשלשולים ולחולשה רבה. מקרה דומה זכור לי בטורניר האולמות בממפיס, ארה"ב, עת שהיתי במקום יחד עם שחר פאר. השמועות על וירוס מסתורי שהסתובב באזור הפכו לעובדות מוצקות, אם נרצה לדייק למוצקות למחצה על גבול המימי... כאשר למצבת הפורשים והנפגעים היומית התווספו עוד ועוד טניסאים ואנשי צוות שנפלו קורבן לווירוס מעיים אלים שהשתולל במקום. במקרים שכאלה, נותר לך רק להתפלל שהווירוס ידלג מעליך או לנקוט בפעולת מניעה חשובה – נטילת ידיים בתדירות גבוהה! למזלנו, בכל אחת מן הארוחות במקום הוגש בסיום אננס טרי. נזכרתי שקראתי פעם על כך שבאננס מצויים אנזימים שמסייעים בטיפול בשלשול ובהפרעה בבעיות עיכול והחלטתי לרתום את הפרי הטעים למלחמה. במהלך השבוע ששהינו במקום, צרכנו כמויות מסחריות של אננס טרי. הסיכום – היה טעים מאוד! וכן, שרדנו את הטורניר מבלי לחלות. כנראה שגם לווירוסים יש גבולות משלהם...

 
העיסוק בספורט תחרותי טומן בחובו פוטנציאל לא קטן לפציעות שנגרמות כתוצאה משחיקה ומשימוש יתר. בנוסף, העיסוק בספורט חושף את הגוף ללחצים פיזיים ונפשיים דבר שגורם לירידה בתגובה של המערכת החיסונית.
אנשים רבים חושבים שהסכנה למות או להפוך לנכים כתוצאה ממחלות כמו חצבת, דיפטריה או פוליו, אינה קיימת עוד. מסתבר שהסכנה עדיין קיימת, אולם הודות לחיסונים שפותחו כנגד מחלות אלה ואחרות, השכיחות של מקרים מסוג זה נמוכה למדי. על מנת למנוע את הסבירות, ולו הקטנה ביותר, להידבק במחלות מסוג זה חשוב שכל ספורטאי יקפיד על מערך חיסונים בהתאם להנחיות הצוות הרפואי המלווה אותו.
 
האם ידעתם?
• צהבת זיהומית מסוג B – בכל שנה נדבקים ברחבי ארה"ב 128,000 אנשים. לצהבת מסוג זה אין מרפא והיא עלולה בטווח הארוך לגרום לנזק לכבד ולבריאות הכללית. חיסון פשוט מונע את הסיכון לחלות במחלה זו.
• אבעבועות שחורות – מחלה שקטלה מדי שנה 2 מיליון אנשים ברחבי העולם, הודברה באופן יעיל לפני 3 עשורים באמצעות חיסון עולמי המוני שמנע את התפשטותה.
• חצבת – ב־1974, לאחר הרחבת פעילותו של ארגון הבריאות העולמי (WHO), חלה ירידה עצומה במספר מקרי התמותה מחצבת. מ־6 מיליון מקרי מוות בשנה צנחו המספרים אל מתחת למיליון.
• היערכות חיסונית – ספורטאים שנוהגים לטוס ברחבי העולם עלולים להיות חשופים למחלות שונות שניתנות למניעה באמצעות חיסונים. חשוב מאוד לוודא שפנקס החיסונים שלך מעודכן. יציאה למקומות בהם קיים החשש להידבק במחלות מחייבת היערכות רפואית מקדימה.
 
זריקת ביטחון למערכת החיסונית
מהו חיסון?
בגוף האדם פועלת מערכת חיסונית שלאורך החיים נתקלת בגורמים שונים ולומדת "לזהות" אותם ולסווגם כמזיקים, או כבלתי מזיקים. כאשר הגוף מזהה גורם מזיק הוא מפתח כלפיו נוגדנים – אמצעי ביולוגי עם יכולת התמודדות כנגד מחלות. עבור כל גורם מזיק מיוצרים בגוף נוגדנים ספציפיים לטיפול בו.
החיסון מעודד את התגובה החיסונית של הגוף ומונע הידבקות במחלה אצל האדם המחוסן. חלק מן החיסונים ניתנים בזריקה וחלקם ניתנים דרך הפה או באמצעות מערכת הנשימה.
החיסון הוא אמצעי ריפוי מונע, כלומר מטפל בגורמים מזיקים לבריאות כמו נגיפים ומחלות שונות לפני שהם מספיקים לפגוע בגוף.
 
חיסון פעיל: פועל באמצעות הכנסה של הגורם המזיק (אנטיגן) בגרסה מוחלשת או מומתת, אל הגוף מתוך כוונה שהמערכת החיסונית "תלמד" אותו, תייצר עבורו נוגדנים, תחסל אותו, ותייצר תאי זיכרון ייחודיים לו. הגרסה המוחלשת הזאת, על פי רוב, אינה גורמת כלל להופעת המחלה, ולעתים מופיעים רק סימפטומים מוחלשים, שלא משתווים בנזקם לזה של התפרצות מלאה של המחלה. מרבית החיסונים הניתנים כיום הם חיסונים פעילים. מי שפיתח את החיסון הפעיל הראשון בעולם היה הרופא הבריטי אדוארד ג'אנר.
חיסון סביל: פועל באמצעות החדרה ישירה של נוגדנים אל הגוף. חיסון כזה מתבצע כשיש צורך לטפל באופן מיידי בזיהום חמור – במצב כזה הזמן יקר ולא ניתן לחכות עד שהגוף ייצר בעצמו נוגדנים, בדומה למה שקורה בחיסון פעיל.
 
ישנן מחלות עבורן צריך להתחסן רק פעם אחת או בסדרת חיסונים אחת, והנוגדנים נשארים בגוף למשך כל החיים, אולם יש מחלות שהגוף "שוכח" אותן ואז יש צורך לחזור על החיסון כל כמה שנים, ולעתים אף כל כמה חודשים.
היות שכל אזור גיאוגרפי בעולם שונה ממשנהו מבחינת אוכלוסיית בני האדם, הצמחים, החיידקים וכל הסביבה הביולוגית, אדם הגדל כל חייו באזור מסוים עלול להיות חשוף יותר למחלות באזורים בהם הוא מבקר לראשונה. לכן, לפני נסיעות למקומות מרוחקים, במיוחד כאלה שהתברואה בהם לוקה, מומלץ לברר בקופת החולים אלו חיסונים נדרשים לפני נסיעה למדינה או ליבשת זאת.
 
מדוע עליי להתחסן?
ברגע שקיבלת חיסון אתה נלחם במחלות בשתי דרכים:
• אתה מגן על עצמך מפני מחלות.
• אתה מגן על אחרים משום שאם אתה לא נושא את המחלה אין באפשרותך להדביק אחרים.
 
איזה סוג חיסון אני צריך?
כל מדינה פועלת על פי תכנית חיסון משלה וכוללת בסל החיסונים שלה מערך חיסונים שגרתי. הרכב החיסונים השגרתי של כל מדינה תלוי במחוללי המחלות האופייניים לאותו אזור. החיסונים ניתנים לתינוקות ולילדים קטנים בהתאם לתכנית חיסונים כוללת שמתוות רשויות הבריאות הלאומיות. זו הסיבה שמרבית הספורטאים מחוסנים כבר מפני מחלות כלשהן.
טניסאים מקצוענים שמרבים להסתובב ברחבי העולם נמצאים בסיכון חשיפה מוגבר למחלות זיהומיות רבות ומגוונות. מסיבה זו ממליצים ארגוני הטניס המקצוענים להתחסן מפני מחלות ספציפיות אותן עלול הטניסאי לפגוש במהלך נסיעותיו הרבות.
 
האם החיסונים בטוחים?
לאורך השנים הוכח שהחיסון הוא הכלי הבטוח, העוצמתי והיעיל ביותר למניעה של מחלות רבות. למרות זאת במקרים מסוימים קיימות כמה תופעות לוואי שוליות כמו כאב ו/או נפיחות באתר ההזרקה. תופעות קיצוניות יותר כמו חום גבוה או אלרגיה חמורה הן נדירות למדי. הסיכון ללקות במחלה מסכנת חיים הוא לבטח שיקול משמעותי יותר בהשוואה לסבירות הקלושה של תופעות הלוואי בתגובה לחיסון.
 
מערך החיסונים השגרתי כולל בדרך כלל את החיסונים הבאים:
• דיפטריה, טטנוס, שעלת *
• דלקת קרום המוח
• חצבת, חזרת, אדמת
• אבעבועות רוח
• דלקת ריאות
• פוליו *
• שחפת
• וירוס הפפילומה האנושי – HPV
• שפעת (על בסיס שנתי) *
• צהבת נגיפית A ו-B
• רוטה-וירוס
• Meningococcal (חיידק אלים)
 
חיסונים המסומנים ב-* זקוקים לתגבור מדי מספר שנים.
 
כמה סיבות נוספות בגינן כדאי להתחסן מפני המחלות הבאות:
טטנוס
– טטנוס נגרם כתוצאה מרעלן שנמצא בחיידק. החיידק יכול לחדור לגוף דרך פצעי שפשוף, שריטה או חתך שנגרמו על ידי חפץ מזוהם כמו מתכת או להב של סכין. חיידקי הטטנוס נמצאים על פני האדמה, באבק ובזבל. חיידק הטטנוס גורם לכאבי ראש ולהתקשות שרירית בלסת ובצוואר, לקשיים בבליעה, לעוויתות שריר, לחום ולהזעה.
שפעת – וירוס השפעת נוטה להשתנות באופן תדיר. שינויים אלה, המכונים מוטציה, גורמים להימצאותם של זנים רבים של נגיף השפעת. על מנת להתמודד עם הזנים החדשים של השפעת מומלץ להתחסן מדי שנה. הרכב החיסון נקבע על פי זני השפעת השונים והוא תקף למספר חודשים.
שחפת – בכל שנה חולים ברחבי העולם 9 מיליון אנשים בשחפת ו־2 מיליון מהם מתים. נגיף השחפת עובר באוויר ולכן הוא מופץ בקלות רבה כל כך.
אבעבועות רוח – נגיף אבעבועות הרוח הוא וירוס מדבק ביותר אולם ניתן להימנע ממנו על ידי חיסון. הנגיף מופץ בקלות רבה באוויר. מבוגרים נוטים לחלות במחלה בקלות רבה יותר בהשוואה לילדים. מחלת אבעבועות הרוח קטעה את עונת התחרויות של הטניסאי המצליח לייטון יואיט בשנת 2002.
 
בנוסף לחיסונים שבשגרה חשוב לוודא באילו חיסונים כדאי להתחסן לפני נסיעה ליעדים מועדים. אם טרם קיבלת חיסון למחלות הבאות, כדאי לשקול לעשות זאת בהתייעצות עם רופאך האישי. חיסונים מיוחדים לנסיעה עשויים לכלול: כולרה, דלקת מוח יפנית מדבקת, צהבת נגיפית מסוג A, קדחת צהובה, כלבת, מחלות חיידקיות מדבקות, טיפוס הבטן ודלקת המוח שנגרמת מקרציות.
 
הרגלים טובים
הנהלת סבב הטניס המקצועני ממליצה לטניסאים לשאת עימם את גיליון החיסונים האישי. גיליון חיסונים אישי ומעודכן יסייע לרופאי הסבב לשקול מתן חיסונים בהתאם לצורך. חשוב מאוד לעדכן את גיליון החיסונים בכל פעם שמקבלים חיסון חדש.
המידע החיסוני האישי, יסייע לך במקרה של נסיעה למקום חדש, במקרה של החלפה של הצוות הרפואי או של החברה המבטחת, בנסיעה לארצות בהן לא ביקרת או במצב חירום. חשוב במיוחד כאשר נוסעים למדינות שדורשות חיסונים מיוחדים כאישור כניסה, לדוגמה קדחת צהובה.

בנוסף, כדאי להקפיד על ההמלצות הבאות:
• כסו את האף ואת הפה בטישיו כאשר אתם מתעטשים או משתעלים. השליכו את הטישיו המשומש לסל האשפה.
• רחצו את ידיכם במים ובסבון תמיד לאחר שביקרתם בשירותים, לאחר שהשתעלתם או שהתעטשתם, כאשר אתם מכינים אוכל או ניגשים לאכול.
• הימנעו מקרבה צמודה לאנשים חולים. אם אתם חולים, הימנעו מקרבה למגרש האימונים על מנת שלא תדביקו אחרים.
• אל תחלקו משקאות, מזון או כלים עם אנשים אחרים.

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 
 

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש