חפש רק בנושא זה






כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?

על התזונה הנכונה לספורטאים צעירים, על סכנת האנורקסיה אצל מתאמנים צעירים, על הסיכונים שבאימון יתר לילדים ועוד. שאלות ותשובות בנושאי רפואה ובריאות. פורסם לראשונה במגזין "דינמי", גיליון מס' 12, אוגוסט 2005
  02/09/05

שאלה:

אנחנו הורים לשני ילדים שעוסקים בספורט: בת 10 שעוסקת בהתעמלות, ובן 15 שמשחק כדורסל. כשהם חוזרים מפעילות, הם אינם אוכלים די, לדעתנו. בהתייחס לתשובתך בגיליון האחרון (יוני 2005) על גדילה של ילדות מתעמלות, אנו מבקשים לשאול על אודות הסיבוכים שבאימון יתר. שמענו גם שיש אנורקסיה של ספורט שמאפיינת ילדים. נודה אם תפרטי מעט ונראה לילדינו, כי הדיבורים שלנו לא עוזרים.
כמו כן, גם אנו עוסקים בספורט חובבני, ולנו חבר בן גילנו שמתנהג "כמו הילדים" ומתאמן, בעיקר רכיבה על אופניים, באופן שהוא לדעתנו קצת אובססיבי, שעות רבות יותר אפילו מהילדים, וזאת למרות כאבי ברכיים שמהם הוא סובל. האם יש אנורקסיה גם במבוגרים?
בתודה, גילה ורון.

תשובה:

תודה עבור שאלתכם המורכבת. ננסה לעשות קצת סדר בעובדות ובמינוחים. אכן בגיליון יוני 2005 הדגשנו את החשיבות שבשמירת מאזן אנרגיה חיובי (כלומר, צריכה קלורית גבוהה יותר מסך ההוצאה האנרגטית בפעילות גופנית) בקרב ספורטאים. הספורטאים, במיוחד העוסקים בספורט תחרותי, שאינם קשובים במידה נאותה להנחיות המאמן,רופא הספורט והתזונאית וכמובן גם ההורים, עלולים להגיע מהר מאוד למצב של "מאזן אנרגיה שלילי". מאזן כזה לאורך זמן עלול להוביל לראשיתן של הפרעות אכילה. על מנת לשמור על מאזן אנרגיה חיובי, מן הראוי כי ילדים ספורטאים, בעיקר במהלך תקופת ההתבגרות, יהיו במעקב תקופתי, אחת לשלושה עד שישה חודשים, של רופא ספורט שיעריך את נתוני הגדילה שלהם והתפתחותם המינית. בפועל, בעיקר בקרב העוסקים בספורט תחרותי, הרצון לשמור על הופעה מושלמת ומהממת מחד ואימונים ממושכים וחוסר זמן לאכול מאידך, עלולים לגרום נזק. כמובן שקיים יחס ישר בין שיעור הנזק שייגרם לבין משך הזמן שבו "צוברים" מאזן אנרגיה שלילי, ושהפוטנציאל לנזק רב יותר ככל שגיל הספורטאי רך יותר.
בהקשר זה נאפיין בקצרה כמה תופעות העלולות לפגוע בספורטאים:

אנורקסיה אתלטיקה (מה שכיניתם "אנורקסיה של ספורט"): כ"מדד מוחלט" נחשבת ירידה במשקל (לפחות 5% ממשקל הגוף הרצוי) שאינה נגרמת מהפרעה בריאותית, וכ"מדד יחסי" נחשב איחור בסימני ההתבגרות (כגון איחור בגיל הופעת וסת והפרעות במחזור). אנורקסיה אתלטיקה עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות העצם ובהשגת מסת עצם מרבית, ובעתיד לאיבוד מוקדם של מסת עצם, לשברי מאמץ ולפציעות. כמו כן קיימת ירידה מיידית ביכולת ביצוע המטלות הספורטיביות. הטיפול הוא "להחזיר" לגוף את האנרגיה החסרה באמצעות הורדת מינון הפעילות הגופנית מחד ועלייה בצריכת הקלוריות ובתזונה מגוונת מאידך.

"התסמונת המשולשת של הספורטאית" (The Female Athlete Triad""): זהו שילוב של שלוש תופעות: הפרעת אכילה, הפסקת מחזור ובריחת סידן.

לעתים קרובות חוסר האיזון בין עומס האימון ליכולת הספורטאי לעמוד בו יוביל ל"תסמונת אימון-היתר": אבחנתה קשה, ונעשית לעתים לדאבוננו רק לאחר ירידה בולטת ביכולת הספורטאי באימון ובתחרות. התסמונת יכולה להתחיל כהפרעת אכילה ובעקבותיה ירידה ביכולת אירובית, בכוח ובסבולת שריר, במהירות, בקואורדינציה ועוד.

באשר לחבר בן גילכם, ייתכן שהוא נכלל בקבוצת ה"Obligatory Exerciser" ("מתאמן כפייתי"). מדובר בקבוצה המרגישה מחויבות יתר לדבוק בשגרת אימוני הספורט שלה, אפילו עד כדי נזק גופני ו/או נפשי. יש כמובן לשקול כל מקרה לגופו, אך על רופא הספורט לזהות את הבעיה ולהציע טיפול (בדומה לטיפול ב"תסמונת אימון-היתר"). חשוב להבין את מניעי הספורטאי ולכוונו לממשם מבלי להזיק לבריאותו.

בבחינת סוף מעשה במחשבת תחילה, אכן חשובה ביותר המודעות לקיומן של התופעות שהוזכרו ולאבחונן המוקדם, כדי שאפשר יהיה למנען, לטפל בהן ולמזער את הנזק הכרוך בהן. ברור שכל מקרה בפני עצמו מורכב וידון לגופו. תשובתנו נועדה לכוון אתכם ואת הקוראים להכיר את הבעיות, להשתדל למנען ובמידת הצורך להיעזר בנו מבעוד מועד.

שאלה:

נהניתי לקרוא את תשובתך והערותייך בדבר פעילות גופנית בהריון (גיליון אפריל). אני בת 30 ושוקלת 60 ק"ג. אני פעילה מאוד ומתאמנת 6 פעמים בשבוע, מקפידה לשלב פעילות אירובית, בעיקר ריצה, ואימוני כוח. כמו כן אני נוהגת להשתתף בשיעורי יוגה ופילאטיס. פעמיים בשבוע אני מתאמנת עם מאמן אישי. כעת אני נמצאת בשבוע החמישי להריון, ומאחר שעברתי כבר שתי הפלות טבעיות, הפסקתי כעת פעילות גופנית. הרופאה שלי לא ידעה לענות לי אם אני יכולה לעסוק בפעילות גופנית. אודה לך אם תוכלי לייעץ לי באיזו פעילות גופנית, אם בכלל, אני יכולה לעסוק בתקופת ההריון. קשה לי מאוד לא לעסוק בפעילות גופנית, אך כמובן שהצלחת ההריון קודמת לכול.

בברכה, אלכס גולן.

תשובה:

אלכס, גם אני נהנית לשמוע על נשים כמוך, העוסקות להנאתן בפעילות גופנית. אני מניחה שאין לך הוראה האוסרת על פעילות גופנית מחמת ההריון, שכן רופאת הנשים היתה בוודאי מציינת זאת. הפלות טבעיות קודמות אינן הוראת נגד לפעילות גופנית. למען הסר ספק, יש לשקול איסור פעילות גופנית בתקופת ההריון במקרים כמו סוכרת, יתר לחץ דם, חשד למצב לפני רעלת הריון ושליית פתח המלווה בדימומים. עיסוק של נשים בריאות בהריון בפעילות גופנית שאינה כרוכה בנשיאת משקל, כגון שחייה, אופניים נייחים והליכה, נחשב בטוח. ניתן להתחיל ב- 15 דקות של הליכה שלוש פעמים בשבוע, ובהדרגה להעלות את מספר הימים ואת משך הזמן. הליכה, שחייה או פעילות במים, פעילות אירובית מתונה ויוגה - כולן מתאימות לתקופת ההריון. לאחר החודש הרביעי להריון רצוי להימנע מפעילות בשכיבה על הגב או מעמידה ממושכת ללא תנועה, כיוון שמנחים כאלה עלולים להביא לירידה בלחץ הדם. כמו כן יש להקפיד שלא להימתח ביֶתר. במהלך ההריון לא רצוי לעסוק בענפי ספורט כצלילה, סקי, פעילות עם סיכון לנפילה ו/או חבלה, ספורט מגע או שינויי תנוחה פתאומיים. חשוב, במיוחד בישראל, להקפיד על פעילות בסביבה שאינה חמה או לחה מדי. עצימות הפעילות בהריון ניתנת לשינוי בהתאם לסימפטומים, למשל "מבחן הדיבור": עלייך להיות מסוגלת לנהל שיחה בעת ביצוע הפעילות הגופנית ללא הרגשת מצוקה או קוצר נשימה.

אלכס, נשים כמוך, שהיו פעילות מאוד טרם ההריון, יכולות לרוב להמשיך בשגרת הפעילות שלהן. במהלך השלבים המאוחרים יותר של ההריון תכתיב רמת הנוחות הגופנית את אופי הפעילות ועצימותה. עם זאת יש לצפות לירידה הדרגתית ברמת הביצועים במהלך ההריון, אפילו כבר בטרימסטר הראשון.

חשוב במסגרת זו להתייחס לדעה הרווחת שפעילות גופנית עלולה לגרום להתכווצויות הרחם וללידה מוקדמת. מספר נשים מדווחות סובייקטיבית שהן חשות בהתכווצויות במהלך פעילות גופנית, אך ניסיונות לאתר זאת אובייקטיבית במחקר מדעי כשלו. כמו כן לא הוכח שיעור מוגבר של לידות מוקדמות בנשים הרות העוסקות בפעילות גופנית. למעשה, מחקרים הצביעו על כך שנשים פעילות נמצאות בסיכון מופחת ללידה מוקדמת.

נותר לי לאחל לך בהצלחה ולידת ספורטאי/ת בפוטנציה בקלות ובבריאות.

שאלה:

אני חייל בן 19 המתאמן במכון כושר ובהיאבקות. לפני כארבעה חודשים שברתי את רגלי "שבר בבסיס מסרק 2 עם סובלוקסציה של מסרק 1". הרגל היתה מגובסת במשך שלושה חודשים, ולפני כחודש הסירו את הגבס. כעת אני בטיפולי פיזיותרפיה. 1) מתי כדאי לחזור למכון כושר ולהיאבקות? 2) האם יש נעל מיוחדת שאתם יכולים להציע לי לנעול על מנת להגן על הרגל והיכן ניתן לקנות אותה? 3) האם יש תרגילים מסוימים שניתן לבצע על מנת למנוע שברים ופציעות בעתיד?

תשובה:

החזרה לפעילות גופנית לאחר פגיעות ספורט מומלצת עם השגת טווח תנועה מלא וכוח גס של 90%-80% בהשוואה לגף הבריא. במקרה שלך מן הראוי להתייעץ עם האורתופד והפיזיותרפיסט גם בשאלת אביזר עזר לכף הרגל, זאת בשל הרגישות בהחלמת שבר בכף הרגל באזור שתיארת.

תמיד כדאי להקפיד על חזרה הדרגתית לפעילות גופנית ולבנות עם המדריך במכון הכושר תוכנית אימון תוך הקפדה על "סרגל מאמצים" ומשך האימון. כמו כן יש לברר אם השבר התרחש בעקבות חריגה במבנה האנטומי של כף רגלך למשל, ואז אפשר להתייעץ עם פיזיותרפיסט או מדריך ספורט בדבר תרגילים לחיזוק כף הרגל וייצובה. באופן כללי, תמיד ראוי לעסוק בפעילות גופנית מגוונת שתמנע עומס-יתר נקודתי. כדאי, למשל, לשלב פעילות אירובית גם מחוץ למכון (הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים) עם עבודה מול התנגדות (אימוני כוח), וכן להקפיד על חימום לפני האימון, תרגילי גמישות וטכניקה נכונה של מקצוע הספורט.

שאלה:

אחותי בת ה- 16 סובלת זה כארבע שנים מדלקת פרקים. לשמחת כולנו, אחותי פעילה והמחלה נעצרה. אני חיילת בת 19 בשירות סדיר וסובלת מכאבים בכל הגוף, אך בעיקר בגפיים התחתונות. אני מתעייפת מהר בעת ביצוע כל פעילות גופנית. הרופאה המומחית למחלות פרקים בדקה אותי וקבעה, גם בהסתמך על בדיקות דם, שאינני סובלת ממחלת פרקים ספציפית או ממחלה ממשית בכלל. הרופאה מצאה שיש לי עקמת קלה וכן העירה לי על ישיבה רכונה ושפופה. אני רוצה לעסוק בספורט. האם את יכולה לעזור לי ולייעץ לי כיצד להתחיל?

תשובה:

טוב שבדקת שאמנם לא מדובר במחלה. במקרה שלך חשוב להתחיל פעילות גופנית בהדרגה, תוך הדגשה על יציבה נכונה הן בעת הפעילות והן בחיי היומיום. פעילויות מתאימות לחיזוק שרירי הגב ולשיפור היציבה הן הליכה, פילאטיס, יוגה ושחייה (וחשוב לך במיוחד להקפיד על חימום והרפיה). בהמשך אפשר לעבור לפעילות אירובית בעצימות גבוהה יותר, אפילו ריקוד, אך בתנאי שתנעלי נעליים נוחות. כדאי לבדוק עם תזונאית את הרכב המזון שלך. ייתכן שהרגלי התזונה שלך לוקים בחסר, וזו הסיבה לתחושת העייפות שאת מתארת.

אני אמנם אופטימית לגבייך, אולם אם בכל זאת תרגישי שאין הטבה, יש מקום לשלול "תסמונות כאב" ואת מוזמנת לפנות אלינו שנית.

ד"ר עמירה קן-דרור - רופאת ספורט ומומחית לרפואת ילדים

ניתן להפנות שאלות למדור בדואר אלקטרוני:

webmaster@wingate.org.il

 



תגובות הוסף תגובה
1.אני שמנה אני רוצה לארזות (לת)ירדן12/07/09
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

אליפות אירופה בבריכות קצרות: אנסטסיה גורבנקו סיימה במקום ה-7 בגמר משחה ה-400 מ' מ.א בתוצאה 4:37:92 ד'

מקום 8 ליעקב טומרקין בגמר ה-200 מ' גב בתוצאה 1:53:00 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות

במרוץ לטוקיו: גילי כהן, גפן פרימו, שירה ראשוני, גילי שריר, תמנע נלסון לוי, ענבל שמש ורז הרשקו תשתתפנה בטורניר המסטארס בסין שייפתח ב-12.12.19

שיא ישראל לרביעיית השליחים: מירון חירותי, מרקוס שלזינגר, תומר פרנקל וגל גרומי כהן ב-50*4 חופשי בתוצאה 1:26:90 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות בגלאזגו

רץ המרתון איימרו עלמיה, קבע את הקריטריון האולימפי לטוקיו 2020 כשסיים את מרתון ולנסיה בתוצאה 2:11:02 שעות