חפש רק בנושא זה






בשביל חומצת החלב

מבחינה פיזיולוגית יש לה חשיבות עצומה, אולם יחסי ציבור גרועים הפכו אותה 'לאויבת מספר אחת' של ציבור המתאמנים. במה לא האשימו אותה? בעייפות, בעוויתות שריר, בכאבי שרירים, בכאבים בצד ובחוב חמצן. מהי חומצת החלב, כיצד מודדים את ריכוזה בדם ומהם היישומים שלה באימון האירובי – בכתבה הבאה
 
בדיקת סף חומצת חלב
בדיקת סף חומצת חלב
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין, מנהל פורום "חיים וספורט"

 

כל־כך הרבה תפישות מוטעות השתרשו סביב המטבוליט הגליקוליטי שנקרא 'לקטאט', שהגיע הזמן לעשות קצת סדר. לקטאט (מלח של חומצת חלב) הוא אחד מתוצרי הגליקוליזה. הלקטאט מיוצר ומנוצל על ידי השריר עצמו, ככל שעוצמת המאמץ עולה וככל שגדלה תרומתן של הפחמימות כמקור אנרגיה, עולה גם קצב הייצור של הלקטאט בגוף. הלקטאט מופיע בדרך כלל יחד עם יון נתרן (סודיום לקטאט) ולא בצורה החומצית שלו, שנקראת 'חומצת חלב'.

 

יון הלקטאט היה אחד הכימיקלים הראשונים שחוקרי המאמץ של ראשית המאה הקודמת היו מסוגלים למדוד. באותם ימים נוצר גם הבסיס לטענה שיון הלקטאט הוא זה שאחראי לכל אותן בעיות שהיו נטולות הסבר של ממש. כל בעיה אפשרית שהייתה קשורה למאמץ, כולל - עייפות, עוויתות שריר, כאבים בצד, כאבי שרירים שלאחר מאמץ וחוב חמצן – כולם הובילו לפתחה של המולקולה התמימה הזו. היום אנחנו כבר יודעים שיון הלקטאט חף מכל אשמה ואין לייחס לו את אותם מרעין בישין שיוחסו לו בעבר. למעשה, לקטאט הוא אחד ממקורות האנרגיה החשובים ביותר בגוף.

 

מטבוליזם של חומצת חלב (לקטאט)

הנחת היסוד הייתה שהשרירים מתחילים לייצר לקטאט רק כאשר אספקת החמצן אינה תואמת את הדרישות המלאות שלהם. הסברה הייתה שבמצב כזה השרירים הופכים לאנאירוביים משום שתוצרי הפירוק של הגליקוגן אינם יכולים להיכנס למיטוכונדריה לצרכי הפקת אנרגיה באמצעות המסלול האירובי. על סמך הנחה זו נטו להאמין שהשרירים מתחילים לשחרר לקטאט בכמויות הולכות וגדלות. בראשית המאה שעברה סברו שלקטאט הוא הסיגנל שמתחיל את תהליך כיווץ השריר ושתפקיד החמצן הוא לסלק את חומצת החלב ברגע שהיא מופיעה. כיום ברור מעל לכל ספק שהלקטאט הוא תוצר של פעילות השריר ולא הגורם שמניע את מנגנון הכיווץ:

  • ראשית, חשוב להבין ששרירים מסוגלים לייצר לקטאט גם כאשר אספקת החמצן אליהם היא יותר ממספקת ולכן ייצור הלקטאט על ידי השרירים אינו תלוי בתנאים האנאירוביים שבשריר.
  • שנית, אין עדיין עדויות חד משמעיות שתומכות בהנחה, שהשריר הופך לאנאירובי בזמן מאמץ שמבוצע בעצימות שקרובה לסף חומצת החלב או אפילו בזמן ביצוע מאמץ מרבי. 

חשוב להבין שלקטאט הוא תוצר טבעי של מטבוליזם של פחמימות בזמן מאמץ. כאשר קצב שחרור האנרגיה עולה, יותר פחמימות משתתפות בתהליכי אספקת האנרגיה, וכתוצאה מכך יותר לקטאט מופיע בזרם הדם. לפיכך, עליית ריכוזי הלקטאט בדם רק מצביעה על כך שיותר פחמימות 'נשרפו' בזמן המאמץ. אין זה אומר שעבודת השרירים נעשה יותר אנאירובית. זו גם הסיבה שמונחים כמו 'סף־אנאירובי', 'סף חומצת החלב' 'ונקודת המפנה בריכוז חומצת החלב' אינם מוצדקים עוד. בהיעדר חלופה הולמת אנו נמשיך להתייחס לערך הזה כנקודת המפנה בריכוז חומצת החלב. המונח שבחרנו מתייחס לעוצמת המאמץ שבה ריכוז חומצת החלב מתחיל להעלות באופן שנראה לעין. מטבע הדברים הגדרה כזו היא בעייתית משום שהיא לא מסתמכת על מודל מתמטי אלא רק על מודל ויזואלי. במרוצת השנים פותחו כמה שיטות מדויקות יותר לאיתור אותה נקודת מפנה בעקומה. שיטות אלה מבוססות על חישובים מתמטיים והן נועדו לספק כלי מדויק יותר לאיתור נקודת המפנה באופן שאינו ויזואלי.

 

אחת השיטות לאיתור אותה נקודת מפנה בעקומת 'מהירות־חומצת חלב' מתייחסת למהירות הריצה שבה חומצת החלב היא בריכוז של 3 ממו"ל/ליטר. מבחן כזה מבוצע בריצה על גבי מסילה נעה תוך העלאה הדרגתית וקבועה של מהירות הריצה עד למצב של אפיסת כוחות. במהלך הריצה דוגמים את ריכוז חומצת החלב ולאחר מכן בונים את עקומת 'מהירות־חומצת חלב'. טים נואקס בספרו Lore of running)) מסביר שריצה במהירות נמוכה יותר מן הערך שנמצא בנקודת ה־3 מילימול תגרום לאורך זמן לירידה בריכוזי חומצת החלב ואילו ריצה במהירות גבוהה יותר תגרום לעלייה בריכוז חומצת החלב בדם.

 

נקודת המפנה בריכוז חומצת החלב

מבחן סף חומצת החלב או כפי שאנו נוהגים לכנותו במרכז לרפואת ספורט בווינגייט – 'פרופיל חומצת חלב' – מבוצע בריצה על גבי מסילה נעה או ברכיבה על גבי אופניים. המבחן מבוסס על העלאה הדרגתית של מהירות הריצה (או הרכיבה) בכל 4 דקות. בסיום כל שלב נלקחת דגימת דם קפילארי מן האצבע או מן האוזן. ערכי הדופק מנוטרים במהלך המבחן כולו. פרוטוקול הבדיקה נקבע על פי יכולותיו של הספורטאי. בדרך כלל נהוג לבצע 7-5 שלבים כאשר בכל אחד מהם מועלית מהירות המסילה ב־1-0.8 קמ"ש. המבדק מסתיים לאחר שהנבדק הגיע למאמץ מרבי. בסיום הבדיקה מופק גרף שמתאר את ערכי חומצת החלב ואת ערכי הדופק ביחס למהירות הריצה. צוות פיזיולוגים קובע באופן ויזואלי שתי נקודות על פני העקומה – האחת, נקודת המפנה הראשונה בריכוז חומצת החלב והשנייה, ריכוז חומצת החלב שבו מוגדר הערך המכונה 'סף חומצת החלב'.

השיטה הוויזואלית לקביעת נקודת המפנה של ריכוז חומצת החלב בדם היא מנבא הישג טוב למדי לביצועי ריצת מרתון. נמצא שמהירות הריצה המומלצת לריצת מרתון היא 0.45 קמ"ש מהר יותר מנקודת המפנה של ריכוז חומצת החלב שהופיעה בריצה על גבי מסילה נעה. מחקרים נוספים שנעשו על הלכים, על רצי כביש למרחקים של 21-3 ק"מ ועל רצי מרתון, איששו את השיטה. עוד נמצא שמה שיכול להשפיע על נקודת המפנה הזו הוא נפח האימון, אחוז סיבי השריר מסוג I (סיבים אירוביים) וצפיפות נימי הדם בשרירי הרגליים של הרצים. המידע שניתן לשאוב ממבחן שכזה הוא בעל ערך כפול:

  • ראשית, ניתן להסיק שמהירות הריצה שבה ניתן להתמיד בריצת מרתון תהיה קרובה מאוד למהירות שבה ריכוז חומצת החלב החל לעלות לראשונה במהלך המבחן המדורג. לפיכך, לפחות באופן תיאורטי, מבחן זה יכול להיות שימושי עבור אותם רצים שמעוניינים לחזות את זמני ריצת המרתון שלהם.
  • שנית, המבחן הוא כלי יוצא מן הכלל לניטור כושרו הגופני של הספורטאי. חזרה מדויקת על פרוטוקול הריצה הקודם יכולה לספק מידע רב באשר לשיפור או לנסיגה ברמת היכולות האירוביות של הספורטאי בהשוואה לתקופה קודמת.  

להלן בדיקה השוואתית של פרופיל חומצת חלב. הבדיקות בוצעו על גבי אופניים נייחים בהפרש של 10 חודשים ביניהן.  מהגרף ההשוואתי ניתן ללמוד על השיפור העצום בתגובת הדופק למאמץ נתון ועל השיפור המטבולי שמתבטא בתזוזת נקודת המפנה. 

 

    

הסתגלות מטבולית לאימון

תהליך האימון גורם לשינויים רבים בגוף. מכלול השינויים הוא בעצם תגובה של הגוף למגוון הגירויים שמופעלים עליו בתהליך האימון. גירוי נכון ומבוקר יגרום לשיפור ביכולות המטבוליות של הספורטאי ויביא לשיפור ברמת הביצוע. האימון האירובי משפיע על הגוף באופן רב מערכתי. ההסתגלות המטבולית לאימון האירובי מתבטאת ב:

·         עלייה בתצרוכת החמצן המרבית (VO2max)

·         עלייה ביכולת האגירה של גליקוגן בשרירים ובכבד

·         עלייה בקצב הניצול של השומן וירידה בקצב הניצול של הגליקוגן בכל מאמץ נתון

·         'תזוזה ימינה' בנקודת המפנה של חומצת החלב

·         עלייה בצפיפות נימי הדם בשרירים

·         הסתגלות של המסלולים הגליקוליטיים (באימונים אנאירוביים)

·         שינויים במיטוכונדריה ושינויים ביכולת הכיווץ של השריר 

 

ביצוע מבדק 'פרופיל חומצת חלב' יכול לספק למתאמן מידע רב. המבדק יכול לספק מידע על תזוזת נקודת המפנה של חומצת החלב ביחס למהירות נתונה. תזוזה של נקודת המפנה למהירות גבוהה יותר (תזוזה 'ימינה' על פני העקומה) היא תוצאה של ירידה בקצב ייצור חומצת החלב מחד ומאידך מעידה על יכולת פינוי טובה יותר של חומצת החלב מן השרירים הפעילים.

ביצוע מבדק 'פרופיל חומצת חלב' יכול לספק למתאמן כלים נוספים לתכנון קצבי הריצה שלו בהתאם למטרות האימון השונות. קצבי הריצה וטווחי הדופק שניתן לגזור מן המבדק מתייחסים ל:

·         ריצות חימום/שחרור

·         אימון אירובי נרחב

·         אימון אירובי עצים

·         אימון טמפו (ריצה במהירות הסף)

·         אימון לשיפור צח"מ    

 

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".


 

למידע מקצועי נוסף או לקביעת תור לבדיקה מלאו טופס זה 

למידע נוסף ולקבלת הצעה מלאו טופס זה
שם

משפחה

מייל

טלפון

נושא

 אשמח לקבל מידע על בדיקות רפואיות,
ייעוצים מקצועיים, תכניות אימון וחומר פרסומי ממכון וינגייט

      



תגובות הוסף תגובה
1.הסבר ביוכימיעינת גולן26/07/08
2.טכנולוגית פורם ורפואת הספורטאורנה בר לב29/07/08
3.זיהוי 2 הנקודותשחר נייס12/07/12
4.כתבה מצויינתיניב דוזלי14/07/12
5.שחר-אשמח לשבת איתך. יניב-תודה על הפרגון!מולי אפשטיין17/07/12
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן