חפש רק בנושא זה






פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס

קיים בסיס עובדתי לכך שמה שאנחנו בוחרים לעשות יכול להשפיע על הסיכוי שלנו לחלות בסרטן. מולי אפשטיין, פיזיולוג המרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט – על הקשר שבין פעילות גופנית ובין הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס 17/2/2009
 
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

 מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

מחקר שפורסם לאחרונה חיזק באופן ניכר את הטענה שפעילות גופנית עשויה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. חוקרים מבית הספר לרפואה בסנט לואיס יחד עם חוקרים מאוניברסיטת הארוורד ניתחו שורה ארוכה של מחקרים שבוצעו בעשורים האחרונים ובחנו את הקשר שבין פעילות גופנית ובין הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס. החוקרים מצאו שמי שהרבה להתאמן היה בעל סיכוי נמוך ב־24% לפתח את המחלה לעומת כאלה שהתאמנו מעט.

 

"מה שבאמת משכנע הוא שאנו מוצאים קשר בין העיסוק בפעילות גופנית ובין הפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס גם מבלי להתחשב כיצד נמדדה הפעילות הגופנית במחקרים השונים", ציינה ד"ר קטלין וולין, מומחית לחקר הסרטן מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. "הממצאים מראים קשר איתן ותומכים באופן חזק בתרומתה של הפעילות הגופנית לייצור אפקט מגן מפני התפתחות סרטן המעי הגס", הוסיפה החוקרת. 

 

סרטן המעי הגס וסרטן פי הטבעת נמנים על שלושת סוגי הסרטן השכיחים ביותר כיום. בכל שנה מאובחנים בארה"ב 100,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס ו־40,000 מקרים חדשים של סרטן פי הטבעת. לטענת החוקרים אם האוכלוסייה האמריקאית הייתה פעילה באופן יותר משמעותי יתכן ואפשר היה למנוע 24% או במילים אחרות 24,000 מקרים חדשים של סרטן המעי הגס מדי שנה!

ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הרפואי, British Journal of Cancer. במסגרת המחקר קיבצו החוקרים את תוצאות כל המחקרים שפורסמו באנגלית ושבחנו את השפעתה של הפעילות גופנית על הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. החוקרים התעלמו ממחקרים ששילבו בין סרטן המעי הגס ובין סרטן פי הטבעת משום שפעילות גופנית לא נמצאה כבעלת השפעה על הסיכון לחלות בסרטן פי הטבעת. בסך הכול ניתחו החוקרים 52 מחקרים שפורסמו החל משנת 1984 ועד היום.

 

החוקרים מצאו שהאפקט המגן של הפעילות הגופנית בא לידי ביטוי במגוון רחב של פעילויות, בין אם מדובר בפעילות ספורטיבית כמו ריצה, רכיבה על גבי אופניים או שחייה, ובין אם מדובר בפעילויות הנגזרות מעיסוקו של האדם, כמו הליכה, הרמה, נשיאה או חפירה.

"האפקט התועלתי של הפעילות הגופנית בא לידי ביטוי בכל מגוון הפעילויות והוא משותף לגברים ולנשים", ציינה ד"ר וולין. "קיים בסיס עובדתי לכך שמה שאנחנו בוחרים לעשות יכול להשפיע על הסיכוי שלנו לחלות בסרטן – העיסוק בפעילות גופנית נמצא בראש הרשימה של הדרכים להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס", הוסיפה החוקרת.

 

ההבדלים בין האנשים שהיו פעילים באופן ניכר לבין אלה שעסקו בפעילות גופנית באופן מתון השתנו ממחקר למחקר. לדוגמה, במחקר שפורסם בשנת 2007, נמצא שנשים שהרבו לצעוד במהלך השבוע היו בעלות סיכון מופחת ב־23% לפתח את סרטן המעי הגס. נשים אלה צעדו באופן נמרץ 6-5 פעמים בשבוע, שעה בכל פעם, לעומת הנשים האחרות שצעדו חצי שעה בשבוע בסך הכול.

 

 

מקור

Physical activity and colon cancer prevention: a meta־analysis

K Y Wolin1, Y Yan1, G A Colditz1 and I־M Lee2,3

 British Journal of Cancer advance online publication 10 February 2009; doi: 10.1038/sj.bjc.6604917

 

                  

 

מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 

לכניסה לפורום "חיים וספורט" הקליקו כאן

          



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן