חפש רק בנושא זה






הקשר בין השמנה וספורט למחלת הסרטן

כדאי לדעת שרוב מקרי הסרטן נגרמים בגלל היבטים הקשורים לסביבה ולאורח החיים – ד"ר שרון מאור, דיאטנית קלינית וספורט מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מתמקדת בגורם ההשמנה, המוביל למספר שינויים בגוף, שמעלים סיכון לחלות בסרטן
  13/05/09
מאמרים נוספים בתחום
סימום בספורט – הזווית ההיסטורית
סקס ספורט ומה שביניהם
"לב של ספורטאי"
רפואת ספורט: תרגילים לייצוב גב תחתון ועוד...
מאמרים נוספים בתחום
היפוטוניה בילדים: מאפיינים ואתגרים להתערבות פסיכומוטורית
זריקת ניצחון
DHEA - הורמון הנעורים. האומנם?
חסרות יסוד: ספורטאיות וחוסר ברזל
מאמרים נוספים בתחום

ד"ר שרון מאור

 

ידוע זה מכבר שפעילות גופנית ותזונה נכונה מפחיתות סיכון למחלות לב, כלי דם, סוכרת ועוד, אולם מחקרים חדשים מראים שפעילות ושמירה על המשקל מפחיתים סיכון גם להתפתחות סרטן. מאמר זה יבדוק מהם המנגנונים שעומדים מאחורי קשר זה.

 

10%-5% מכל מקרי הסרטן נגרמים עקב פגמים גנטיים. 95%-90%  הנותרים כוללים גורמים הקשורים לסביבה ולאורח החיים, כמו עישון, דיאטה, חשיפה לשמש, זיהום אוויר, אינפקציות, השמנה וחוסר פעילות גופנית. כבר משנות ה־70 התחילו להצטבר עדויות, בעיקר ממחקרים אפידמיולוגים, על כך שהשמנה מעלה את הסיכון להתפתחות ולתמותה מסוגי סרטן מסוימים. מחקר רחב היקף, שפורסם באפריל 2003 ב־the New England Journal of Medicine, שעקב במשך 16 שנים (1998-1982) אחר 900,000 אנשים, העריך שכ־20%-14% ממקרי המוות מסרטן ניתן לקשור להשמנה. במחקר נמצא קשר בין עודף משקל לתמותה מסרטן ושט, מעי גס, כבד, כיס מרה, לבלב, כליות, multiple myeloma ו־ non hodgkins בשני המינים.

 

בגברים נמצא קשר בין עודף משקל לסרטן פרוסטטה וקיבה ובנשים לסרטן שד, שחלה ורחם. מאז פורסמו מחקרים נוספים שמצאו גם הם קשר בין עודף משקל והשמנה ובין סוגי סרטן אלה, כולל מחקר מיליון הנשים שפורסם ב־2007 וסקר מיליון נשים לאורך 5 שנים בבריטניה. בנוסף, מחקרים מראים שהפחתה בצריכה קלורית מעכבת התפתחות סוגי סרטן מסוימים, כמו סרטן שד, מעי גס, עור, כבד, לימפומות ועוד. רוב העבודות בנושא נעשו בחיות (בעיקר מכרסמים) – Morechi היה הראשון שהראה כבר ב־1909 שהפחתה בכמות הקלוריות עיכבה התפשטות גידולים שהושתלו בעכברים.  

 

BMI לעומת השמנה בטנית, גורמי גדילה, הורמוני מין ואינסולין

הנתונים האפידמיולוגים נראים משכנעים, אך השאלה היא מה המנגנון שמקשר בין עודף משקל והשמנה לסרטן. השמנה בטנית, המוגדרת ע"י יחס בין היקף מותניים לירכיים, קשורה בצורה חזקה יותר מאשר השמנה המוגדרת ע"י BMI (משקל חלקי גובה בריבוע) לסוגי הסרטן המדוברים. מנגנונים אפשריים לקשר מערבים את הגורמים הבאים: עודף אינסולין, רמות גבוהות של גורמי גדילה והורמוני מין, וכן פקטורים המיוצרים ע"י רקמת שומן שנקראים אדיפוקינים, כמו לפטין, ואדיפונקטין. עמידות לאינסולין נמצאת בבסיס רוב המנגנונים.

 

מערכת גורמי הגדילה דמויי אינסוליןInsulin like Growth Factors (IGF)  , ממלאת תפקיד חשוב בגדילה ובהתפתחות נורמלית ביונקים. בסרטן שד מבוטאים כל רכיבי מערכת ה־IGF. שנערכו באוכלוסיות נשים בגילאים שונים מצאו קשר חיובי בין ריכוז ו־ IGF1 בזרם הדם ובין הסיכון לפתח סרטן שד, בעיקר בנשים לפני גיל 50. בנוסף נמצאו רמות גבוהות של IGF1 בסרטן פרוסטטה ובסרטן קולורקטלי. אינסולין מגביר הפרשת IGF1 ומעלה את זמינותו. מכיוון ש־IGF1 הוא מקדם גדילת תאים והישרדות, חשיפה כרונית לגורמי גידול אלה תזרז התפתחות סרטן.

  

השמנה (בעיקר בטנית) וחוסר פעילות גופנית גורמים לעמידות לאינסולין ולכן לרמות גבוהות של אינסולין. אינסולין מעלה זמינות IGF1 וכן זמינות הורמוני מין. השמנה מובילה גם לעלייה בייצור אסטרוגנים ברקמת שומן והתוצאה היא רמות גבוהות של גורמי גדילה הורמוני מין, כלומר עלייה בסיכון לפתח סרטן.

 

אדיפוקינים ברקמת השומן

בשנים האחרונות, מסתבר שרקמת שומן, היא רקמה פעילה ביותר ומהווה מקור לפעילות אנדוקרינית ומטבולית. אדיפוקינים הם הורמונים פוליפפטידים שנוצרים ברקמת שומן (ידועים כיום מעל 50 סוגים שונים). הידועים והשכיחים מבין האדיפוקינים הם לפטין ואדיפונקטין, והם נחקרו גם בהקשר של סרטן.

לפטין  מצוי בזרם הדם ביחס ישר לכמות השומן בגוף ובעל תפקיד בבקרת אכילה ובמאזן האנרגיה. מחקרים אפידמיולוגים קושרים לפטין עם סיכון גבוה לפתח סרטו שד, פרוסטטה וקולורקטלי. ממחקרים חדשים עולה שתאי סרטן שד מייצרים לפטין ורצפטור ללפטין בעקבות גירוי של אינסולין, אסטרוגנים ו־IGF1, גורמים שנמצאים ברמות גבוהות אצל אנשים שמנים.

אדיפונקטין מצוי בזרם הדם ביחס הפוך למשקל. לאדיפונקטין תפקיד בוויסות מטבוליזם של פחמימות ושומנים, והנו גורם המעלה את הרגישות לאינסולין. המחקרים על הקשר בין אדיפונקטין וסרטן מצביעים על יחס הפוך בין רמות אדיפונקטין להתפתחות סרטן. כלומר, שככל שרמות אדיפונקטין נמוכות בגוף כך עולה הסיכון לפתח סרטן. ממצא זה נמצא עבור סרטן רחם, שד, פרוסטטה, סרטן קולורקטלי ואף עבור סרטן קיבה – אם כי לא עבור סרטן בחלק העליון של הקיבה והוושט, המקושרים עם השמנה. אם כך, השמנה, שמובילה לירידה בכמות אדיפונקטין, מובילה גם לעלייה בסיכון לפתח סרטן.

 

ספורט וסרטן

כ־170 מחקרים אפידמיולוגיים בדקו את הקשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון לפתח סרטן. הנתונים מראים שפעילות גופנית קבועה מפחיתה סיכון לסרטן שד, מעי גס, פרוסטטה וקולון. תחילה הוערך שספורט מונע עודף משקל, ולכן בעקיפין מקטין סיכון לסרטן, אולם השפעת הפעילות גופנית על צמצום הסיכון לפתח סרטן מתרחשת בכל טווח של BMI, כלומר מדובר במנגנון אחר.

ב־2007, התפרסם מחקר שהשווה בין אורח החיים של 250 חולות בסרטן שד ו־301 נשים בריאות  בגילאי 35־75 שענו על שאלונים בנושא אורח חיים, כולל הרגלי תזונה וספורט. התוצאות הראו שלחולות היו פחות שעות פעילות.

 

נשים שעסקו בספורט בגילאי 20-14, היו בעלות סיכון נמוך יותר לחלות (גם אם המשיכו אחרי גיל 20 וגם אם לא), הרבה יותר מנשים שהחלו לעסוק בספורט אחרי גיל 20. שלב זה שבין גיל קבלת הווסת ובין לידה ראשונה ידוע כשלב קריטי בסרטן שד וקשור ברמת הורמוני המין.

 

מחקר נוסף מ־2007 בדק רמות IGF בנשים חולות בסרטן שד לעומת נשים בריאות. לא היו הבדלים בין החולות לבריאות בנתונים כמו גיל, BMI ושאר נתונים אנתרופומטרים. רמות IGF1 כצפוי היו גבוהות יותר בחולות מאשר בבריאות. הממצא החשוב הוא שפעילות גופנית הייתה בקורלציה הפוכה עם IGF1. מחקר שבדק השפעה של תכנית אימונים צבאית בקומנדו הצרפתי על רמות IGF1 הראה שעל אף שלא היה שינוי במשקל וב־BMI במהלך האימון (4 שבועות אינטנסיביים) רמות IGF1 ירדו.

 

מחקר חשוב נוסף בדק רמות גורמי גדילה והורמונים בדם של 3 קבוצות (כל קבוצה מנתה 21 אנשים): אנשים שאכלו תפריט דל קלוריות וחלבון שעיקרו מהצומח, אנשים שעוסקים בריצות ארוכות מעל 5 שנים ובממוצע 21 שנים (שעסקו בריצה), ואנשים שאוכלים תזונה מערבית ולא עוסקים בספורט. BMI ממוצע היה כצפוי גבוה יותר בקבוצת הביקורת (26 לעומת 21 בקבוצות הדיאטה והספורט), ואחוז השומן היה נמוך יותר בספורטאים. התוצאות הראו שתפריט דל קלוריות, דל חלבון וספורט מפחיתים רמות IGF1 ואינסולין יחסית לאנשים לא שמנים שלא עוסקים בספורט ואוכלים תפריט מערבי טיפוסי. כאן ההפחתה המשמעותית של IGF1 הייתה אצל בעלי הדיאטה אפילו יותר מאצל הספורטאים עם הבדל סטטיסטי מובהק ביניהם. בנוסף בעקבות הדיאטה או הספורט הייתה גם הפחתה ברמות הורמוני המין.

 

תפריט דל חלבון (0.8 ג' לק"ג משקל) דל קלוריות או ספורט אירובי מורידים באופן כרוני רמות גורמי גדילה וגורמים נוספים שמעלים סיכון לסרטן, ללא קשר להשמנה. 
 

ההסבר לירידה ברמות IGF1 אצל אנשים העוסקים בספורט הוא שבאימון קיימת תגובת הסתגלות של הגוף למאזן אנרגיה שלילי ולמחסור בסובסטרטים אנרגטיים ולכן הגוף עובר ממצב אנבולי למצב של שינוע רכיבים לאנרגיה. מכיוון של IGF1 השפעה אנבולית (בונה) דמוית אינסולין, הגוף מוריד את רמותיו. ככל שהאימון עצים יותר התגובה חזקה יותר. הנתונים ממחקרים שבדקו קשר בין אימוני כוח ל IGF לא רבים ופחות חד־משמעיים.

 

לסיכום

שיעור ההשמנה בעולם עולה, ועלייה זו תוביל בנוסף לעלייה בשיעור מחלות לב וסוכרת גם לעלייה במקרי הסרטן.כותבת שורות אלו מקווה שהמידע לציבור על הקשר בין השמנה ובין סרטן יספק מניע נוסף שיוביל לשינוי בתזונה ובאורח החיים, כולל ביצוע פעילות גופנית ושמירה על המשקל.

 

  

REFERENCES

  1. Anad P. et al. Cancer is a preventable disease that requires major lifestyle changes. Pharm Research 2008; 25:2097-116.
  2. Calle E.E. et al. Overweight, obesity and mortality from cancer in a prospectively studied cohort of U.S. adults. N Engl J Med 2003; 348:1625-38.
  3. Renehan A.G. et al. Obesity and cancer: pathophysiological and biological mechanisms. Arch Physiol Biochem 2008; 114:71-83.
  4. Sell Ch. Caloric restriction and insulin-like growth factors in aging and cancer. Horm Metab Res 2003; 35:705-11.
  5. Pischon T. et al. Obesity and cancer. Proc Nutr Soc 2008; 67:128-45.
  6. Werner, H., and LeRoith, D. The role of the insulin-like growth factor system in human cancer. Adv Cancer Res 1996; 68:183-223.
  7. Maor, S.B., Abramovitch, S., Erdos, M.R., Brody, L.C., and Werner, H. BRCA1 suppresses insulin-like growth factor-I receptor promoter activity: potential interaction between BRCA1 and Sp1. Mol Genet Metab 2000; 69: 130-136.
  8. Giovannucci E. Nutrition, insulin, insulin-like growth factors and cancer. Horm Metab Res 2003; 35:694-704.
  9. Giovannucci E. Insulin, insulin-like growth factor I and colon cancer: a review of the evidence. J Nutr. 2001; 131:3109-20.
  10. Stoll B.A. Upper abdominal obesity, insulin resistance and breast cancer risk. Int. J. Obes. 2002; 26:747-53.
  11. Surmacz E. Obesity hormone leptin: a new target in breast cancer? Breast Cancer Research 2007; 9:301-2.
  12. Barb D. et al. Adiponectin in relation to malignancies: a review of existing basic research and clinical evidence. Am J Clin Nutr 2007; 86: 858s-66s.
  13. McMillan D.C. et al. ABC of obesity. Obesity and cancer. BMJ 2008; 333:1109-11.
  14. McCarty M.F. A low-fat, whole-food vegan diet, as well as other strategies that down-regulate IGF-I activity, may slow the human aging process. Medical Hypotheses 2003; 60:784-92.
  15. Allen N.E. et al. The associations of diet with serum IGFI and its main binding proteins in 292 women meat-eaters, vegetarians and vegans. Cancer Epid Biom & Prev 2002; 11:1441-8.
  16. Holmes M.D. et al. Dietary correlates of plasma IGF1 and IGFBP3 concentrations. Cancer Epidemiok. Biomark. Prev. 2002; 11:852-61.
  17. Giovannucci E. et al. Nutritional predictors of insulin-like growth factor I and their relationship to cancer in men. Cancer Epidemiol. Biomark. Prev. 2003; 12:84-9.
  18. Kruk J. Lifetime physical activity and the risk of breast cancer: a case-control study. Cancer Detect prev 2007; 31: 18-28.
  19. Fair A.M. et al. Energy balance, insulin-resistance biomarkers and breast cancer risk. Cancer Detect Prev 2007; 31: 214-9
  20. Gomez-Merino D. et al. Influence of energy deficiency on the IGF-I axis in military training program. Horm Metab Res 2004; 36: 506-11
  21. Fontana L. et al. Long-term low-protein, low-calorie diet and endurance exercise modulate metabolic factors associated with cancer risk. Am J Clin Nutr 2006; 84: 1456-62

 

 

 

ד"ר שרון מאורPh.D., דיאטנית ספורט קלינית, מייעצת לספורטאי הישג ולספורטאים חובבנים

במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט.

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש