חפש רק בנושא זה






פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!

מתי ספורטאי צריך פסיכולוג – בשעת משבר או לצורך תחזוקה מונעת? מיכל יערון, ראש תחום פסיכולוגיה בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, שופכת אור על הנושא מהיבט הספורטאי – מאמר ראשון בסדרה 7/4/2009
 

מיכל יערון

מיכל יערון האם כל ספורטאי צריך פסיכולוג?

  • מי זקוק יותר לליווי פסיכולוגי בדרכו אל הניצחון: ספורטאים מענפים אישיים או ספורטאים מענפים קבוצתיים?
  • למי עדיף להציע ליווי פסיכולוגי: לספורטאי שנכשל או דווקא לספורטאי שנמצא בשיא הצלחתו?
  • מתי ספורטאי זקוק יותר לתמיכה הפסיכולוגית, בתחילת דרכו או דווקא בהמשך כאשר הוא מגיע להישגים ואז הוא הופך חשוף יותר לפגיעה פסיכולוגית?

שאלות אלו ורבות אחרות עולות תוך כדי הליווי הפסיכולוגי בתחום הספורט. באגודות ספורט רבות בחו"ל מובן מאליו שהפסיכולוג הוא חלק אינטגרלי מהצוות המלווה. בארץ הנושא פחות מוכר ועדיין שנוי במחלוקת.

המאמר הנוכחי נכתב במטרה לענות על שאלות בנושא הצורך בליווי פסיכולוגי מקצועי ולקבוע קווים מנחים לליווי הפסיכולוגי. עם זאת, חשוב לזכור כי הליווי הפסיכולוגי תלוי במספר רב של גורמים ואי אפשר להחיל כלל יחיד על כל הספורטאים, ומכאן גם שאין תשובה אחת נכונה המתאימה לכולם.

 

בחרנו לדון בשאלת הליווי הפסיכולוגי לספורטאים משלוש זוויות שונות:

  • היבט הספורטאי
  • היבט המאמן
  • היבט ההורים

הפרק הנוכחי עוסק בהיבט של הספורטאי

ספורטאים, ככל בני האדם, מגיבים ללחץ, לתסכול, לאכזבות ולמשברים. התגובה תלויה בגורמים רבים, כמו אישיות הספורטאי, סוג הספורט, מידת המחויבות לספורט, תמיכת הסביבה ועוד.  

 

בעבר נהוג היה להגיע לפסיכולוג בזמן משבר, טרגדיה או טראומה בניסיון לתת מענה בזמן חירום עבור הנפש.  תפיסה זו התנהלה באופן מקביל ובהתאמה לתפיסה הרפואית המערבית, שיש מקום לפנות לרופא במצב של משבר פיזי ויש מקום לפנות לפסיכולוג במצב של משבר נפשי. כיום עקב שינויים תפיסתיים (בין השאר בשל השפעת גישות "מזרחיות") רווחת יותר ויותר הגישה הרואה חשיבות בביקורת תקופתית ובטיפול מונע. תפיסה זו מתבטאת בין השאר בשינוי השם של גורמי הטיפול הרפואיים – כבר לא מדובר על "קופת חולים" אלא על "שירותי בריאות". אנשים הולכים לרופא כדי להיבדק ולהימנע ממחלות.

 

הספורטאים, על פי המלצת הרופאים, יקפידו על אורח חיים בריא, ייבדקו באופן תקופתי אצל רופא ויתייעצו עם תזונאי על מנת לשמור על חוסן פיזי ותפקוד אופטימאלי. התנהגות זו נובעת, בין השאר, מהבנה כי סטייה מאורח החיים הבריא עלולה לגרום לנזק מתמשך ולהשבית את הספורטאי לתקופות ארוכות.

מבחינה מנטאלית נראה כי המצב שונה. אותם ספורטאים ששומרים על אורח חיים בריא המתאים לעומס הפיזי שבו הם נתונים, לא בהכרח שומרים על אורח חיים בריא מנטאלית שיאפשר להם להתמודד עם רמות הלחץ בו הם נתונים!

 

הספורטאי נתון בד"כ לרמות לחץ הולכות ומתגברות שיכולות לנבוע מקושי לאזן בין דרישות הספורט, כגון עומס אימונים, לחץ של תחרויות, מערכות יחסים עם מאמנים וקולגות, עייפות גופנית ואורח חיים אינטנסיבי, ובין דרישות "החיים": לימודים, בן/בת זוג וכו'. האם באמת כדאי לחכות לרגע המשבר? לא בטוח. אם ניקח לדוגמה נערה המתאמנת כבר בגיל צעיר באופן סדיר 5 יחידות אימון בשבוע ויותר בספורט אישי או קבוצתי, ייתכן שהיא נתונה בעומס כה גדול שאם נחכה עד למשבר, ייקח לה שבועות רבים להתאושש ואף לא בטוח שהיא תהיה במצב נפשי שיאפשר לה לקבל את העזרה שנציע לה. ייתכן שעדיף להתחיל בליווי מראש, בתקופה בה היא מספיק מאורגנת על מנת לקבל עזרה ולקבל כלים להתמודד במקרה שיגיע המשבר. במצב רגוע קל יותר לתת כלים להתמודדות עם תסכולים ואכזבות.

 

קשר טוב עם איש מקצוע מתחום הפסיכולוגיה ויחסי אמון שייווצרו, יקלו על הספורטאי בהמשך לקבל את תמיכתו של איש המקצוע גם בזמן המשבר – אם וכאשר הוא יגיע. הקשר עם הפסיכולוג יכול לשמש לספורטאי מקום בו הוא יכול לשתף, להשתחרר ולחוות את המציאות בצורה מקבלת יותר.

ליווי פסיכולוגי מונע יכול לצייד את הספורטאי ביכולות לחשיבה חיובית, ביכולת לדעת מתי להרפות, ביכולת לדמיין מצבים חיובים גם כאשר הוא מדוכדך ומתקשה וביכולת לקבל החלטות בצורה שקולה ונכונה.

 

באופן כללי, הליווי יכול להיות אישי או קבוצתי, ליווי העוסק בתכנים רגשיים או ליווי המבוסס על למידת טכניקות התנהגותיות, זיהוי מחשבות שליליות והחלפתן בחיוביות והרפיה. כל זאת בהתאם לניתוח צרכי הספורטאי ולמצבו הרגשי. להלן מספר דוגמאות לליווי הפסיכולוגי/רגשי אפשרי:

  • תמיכה בספורטאים הישגיים: לווי אישי ותמיכה רגשית ומנטאלית בספורטאים, במטרה לאפשר להם למצות את מלוא הפוטנציאל, הכישורים והאיכויות המקצועיות.
  • תמיכה בקבוצות ספורט: ליווי קבוצתי של המאמן והקבוצה בתחומים רלוונטיים לספורט הקבוצתי, כמו עבודת צוות, שיתוף פעולה, תקשורת בין אישית, תחרותיות, כללי התנהגות בקבוצה ועוד.
  • עבודה מעשית עם קבוצות בני נוער: הקבוצה היא מקור לכוח והצוות התומך עושה שימוש בקבוצה ככלי לחיזוק יכולות השחקנים. שיטות כמו הרפיה, הדמיה וחשיבה חיובית מובילות את בני הנוער להציב לעצמם מטרות, לעמוד ביעדים ולהשיג הצלחה יוצאת דופן בפרק זמן קצר.

חשוב לזכור, כי האפשרויות מגוונות ותמיד ניתן למצוא דרך המתאימה עבור כל ספורטאי בהתאם לצרכיו.

 

מפרי עטם של מיכל יערון| איריס הרץ| גיל גולדצויג. 

 

מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. 

 

למאמר השני בסדרה הקליקו כאן

לכניסה לאתר של מיכל יערון הקליקו כאן

 

תמונות: באדיבות מיכל יערון



תגובות הוסף תגובה
1.לרצות יותראיתי המאירי18/04/09
2.הרי אין כזה דבר פסיכולוג ספורטדוד21/04/09
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה