חפש רק בנושא זה






אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים

העליונות של Caster Semenya בת ה־18 מדרא"פ בריצת ה־800 מטר לנשים באליפות העולם בברלין הייתה ברורה. מה שהוטל בספק ,זה האם הבחורה הצעירה היא אכן אישה. על הדרכים להבחין בין ספורטאי לספורטאית – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  24/08/09

 מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

אירועי ספורט בינלאומיים הם כר פורה לסיפורים אנושיים, למתח, לדרמה ולריגוש. כזו הייתה גם אליפות העולם באתלטיקה שננעלה השבוע בברלין. 3 שיאי עולם סיפקה האליפות הזו, שניים מהם מבית היוצר של כוכב העל של האתלטיקה העולמית, יוסיין בולט, ששיגע את העולם בשתי הצהרות קצרות, אחת של 9.58 שניות והשנייה של 19.19 שניות, ולעג לתיאוריות שמדברות על גבול יכולתו של האדם. לצד מפגן ההישגים המרשים, בלט סיפור אנושי נוגע ללב, סיפורה של אלופת העולם ב־800 מטר, Caster Semenya בת ה־18 מדרא"פ. שניות ספורות לאחר שחצתה ראשונה את קו הגמר, עסק העולם בשאלה האם אלופת העולם היא בעצם אלוף. הדיון הציבורי באשר למיניותה של הרצה הצעירה מדרא"פ העלה על סדר היום נושא ישן ומורכב, הגדרת המין בספורטאים.

"אני אישה"

התחזית לקראת ריצת ה־800 מטר לנשים בברלין דיברה על מנצחת אפשרית אחת. העליונות של Caster Semenya בת ה־18 מדרא"פ לא הוטלה לרגע בספק. מה שהוטל בספק, זה האם הבחורה הצעירה היא אכן אישה. הרצה הצעירה, שבשנה שעברה סיימה במקום ה־7 בריצה המוקדמת באליפות העולם לנוער, קיזזה השנה קרוב ל־9 שניות משיאה האישי! ההתקדמות החריגה והמראה הלא שיגרתי של הצעירה הדרום אפריקנית היוו כר פורה לשמועות ולרינונים. אני חייב להודות שהמראה של Semenya הפתיע גם אותי, הרצה הצעירה לא נראית כמו רצת 800 מטר טיפוסית. היא רחבה ושרירית, לא ממש המבנה הקלאסי של הרצות למרחקים בינוניים. לא צריך ללכת יותר מדי רחוק על מנת להיזכר ברצת 800 מטר נוספת שלא הצטיינה במראה נשי במיוחד. מריה מוטולה ממוזמביק, 3 פעמים אלופת עולם ופעם אלופה אולימפית לא העלתה מעולם תהיות, לפחות לא פומביות, באשר להגדרתה המינית. שלא לדבר על המראה הגברי של שיאנית העולם – הצ'כית ירמילה קרטוכבילובה, שהמראה שלה הזכיר מערכון מפורסם "מלול".

העיסוק בעניינה של Semenya מעלה מחדש את סוגיית המיניות בספורט וזו הזדמנות טובה לעסוק באחד הצדדים הפחות מוארים של עולם הספורט. אימות המיניות בספורט או הגדרת מיניות, הוא נושא שמתייחס למידת הכשירות של ספורטאי להתחרות בענף ספורט שמוגבל למין אחד. בעבר עלה הנושא הזה בכל פעם שספורטאי גבר ניסה להתחרות במסגרת התחרויות האולימפיות לנשים מתוך כוונה להשיג יתרון ולנצח או כאשר בעלי הגדרה מינית לא ברורה התחרו במסגרת התחרויות לנשים.

מבחנים לאימות מיניות החלו באליפות אירופה באתלטיקה בשנת 1966. היה זה בתגובה לחשדות שהועלו כנגד כמה מהספורטאיות הטובות ביותר בעולם באותה תקופה. החשד היה שכמה ספורטאיות מבריה"מ ומארצות מזרח אירופה הן בעצם גברים. התנועה האולימפית אימצה את מבחני המיניות במשחקי החורף של 1968. מבחני אימות המיניות נותרו בתוקף עד לשנת 1999. בשנה זו קיבל הוועד האולימפי הבינלאומי החלטה להפסיק את נוהל הבדיקה. התאחדות האתלטיקה הבינלאומית קיבלה החלטה דומה כבר ב־1992. עד לאותה תקופה כל ספורטאית הייתה צריכה להצהיר על נשיותה באמצעות מכתב חתום על ידי רופא ובנוסף היא נדרשה מדי פעם לתת דגימת שיער או דגימה מרירית הלחי לצורך בדיקת כרומוזומים.

אינטר־סקסואליות

בדיקת הגדרת המיניות נראית לכאורה עניין פשוט למדי ונראה שדי בבדיקה של הכרומוזומים XX או XY על מנת לתת תשובה ברורה. מסתבר שהעניין אינו כל כך פשוט, ובדיקת הכרומוזומים אינה מספקת אבחנה חד משמעית. לדברי פרופסור Alice Dreger, רופאה שמתמחה בביו־אתיקה ומחברת הספר: “Hermaphrodites and the Medical Invention of Sex”, העניין אפילו די מסובך. על גבי הכרומוזום Y יש גן שנקרא SRY. הגן הזה גורם לכך שהעובר יהפוך במרבית המקרים לזכר. העניין הוא שהגן SRY יכול להופיע גם על כרומוזום X ולגרום לעובר בעל כרומוזומים XX להתפתח כזכר. אם הגן SRY לא יעבוד על הכרומוזום Y יתפתח העובר ביסודו של דבר כנקבה. יכול להיות גם מצב בו עובר עם צמד הכרומוזומים XY ועם גן SRY מתפקד יתפתח בעיקרו של דבר כנקבה. מקרה כזה מכונה Androgen Insensitivity Syndrome (תסמונת אי רגישות לאנדרוגן), מצב בו התאים אינם "שומעים" את קריאת ההורמונים הזכריים ולכן אינם מגיבים אליהם. במקרה כזה לאישה יהיו אברי מין נשיים, החזות החיצונית שלה תהיה כשל אישה וגופה יהיה חלק משיער, כמו של ילד שלא הגיע לבגרות מינית. נשים בעלות תסמונת אי רגישות מוחלטת לאנדרוגן הן פחות שריריות ופחות בעלות "מוח זכרי" בהשוואה לנשים ממוצעות משום שנשים ממוצעות מגיבות להורמונים זכריים. האם אפשר לדרוש מאישה בעלת תסמונת כזו, שנושאת את הכרומוזום הזכרי Y להתחרות עם גברים? נשמע לא הגיוני.

יש הקוראים לבדיקה ויזואלית שתבחן את אברי המין של הספורטאי ולעזאזל הגנים, הרי ממילא עושים זאת בבדיקות הסימום הנהוגות כיום. העניין הוא שאברי המין מתפתחים מאותו מקור ויכול להיות מצב בו לאדם יהיה איבר מין שהוא בין פין לבין דגדגן והוא/היא עדיין ייחשבו באופן חוקי לגבר או לאישה. יותר מזה, אדם יכול להיראות גבר מבחינה חיצונית, אבל להיות אישה מבחינה פנימית ולהיפך. טוב, אם עניין הכרומוזומים ועניין איברי המין לא תופס, מה בנוגע להורמונים? ניתן אולי להניח שההורמונים הם אלה שיספקו לנו את התשובה, במיוחד בכל האמור להשגת יתרון בביצועים ספורטיביים. ובכן, גברים ונשים מייצרים את אותם ההורמונים ההבדל הוא רק בכמות, בממוצע. לגבר הממוצע יש יותר הורמונים זכריים מאשר לאישה הממוצעת, אבל ספורטאית הישגית ממוצעת אינה אישה ממוצעת. בכמה ענפי ספורט אף יהיו לספורטאיות רמות גבוהות טבעיות של הורמונים זכריים. זו גם כנראה הסיבה מדוע הספורטאיות האלה מצטיינות דווקא באותם ענפי ספורט. זה שלנשים מסוימות יש רמות גבוהות יותר של הורמונים גבריים לא הופך את העניין ללא הוגן. ניתן להצביע על מגמה דומה גם אצל הגברים, שם ספורטאים מסוימים הם בעלי ריכוז גבוה יותר של הורמונים גבריים. במקרה כזה אף לא אחד היה חושב על חוסר הגינות.

אם כן, היכן ניתן למתוח את הקו שמפריד באופן חד משמעי בין גברים ובין נשים? לדברי פרופסור Dreger הנושא לא ברור כלל. "העובדה היא שהמיניות זה משהו מבולגן", מסבירה הפרופסורית "ומה שנעשה היום בהקשר של Semenya, הוא ניסיון להוכיח שהיא אכן אישה". לצורך כך זימנה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) מומחים מתחום הגניקולוגיה, הרפואה הפנימית, הפסיכולוגיה, הגנטיקה וכך הלאה.

סיפורה של סטלה וולש

היסטוריית הספורט רצופה במקרים ובסיפורים על ספורטאיות שהוגדרו לבסוף כגברים ולא הורשו להשתתף יותר בתחרויות הנשים. כאלה היו האחיות הסובייטיות, תמרה ואירנה פרס. האחיות זכו ב־5 מדליות זהב אולימפיות במשחקים של רומא 1960 וטוקיו 1964 ושברו לאורך הקריירה 26 שיאי עולם. עם התחלת הבדיקות לאימות המיניות ב־1966 נעלמו האחיות מן הזירה. יש הטוענים שהשתיים היו הרמפרודיט – מה שמכונה כיום אינטר־סקסואליות – כינוי כללי לבני אדם שיש להם סימני מין זכריים ונקביים כאחד. העובדה שבאותן שנים הולעטו ספורטאיות הגוש המזרחי בכמויות גדולות של הורמונים גבריים, בוודאי שלא הוסיפה לעניין.

אולם הסיפור המרתק ביותר, הוא ללא ספק סיפורה של סטלה וולש, האצנית הפולנייה שזכתה במשחקים האולימפיים של 1932 בזהב ב־100 מטר ובכסף בזריקת הדיסקוס. וכך כותב אורי קציר: " סטלה נולדה ב־1911 בפולין כסטניסלבה ואלאסייביץ'. כשהייתה בת שנתיים היגרה משפחתה לארצות הברית, התיישבה בקליבלנד ושינתה את שמה לוולש (Walsh). כבר בילדותה התברר כי סטלה הקטנה ניחנה בכישרון בלתי רגיל בתחום האתלטיקה. עד מהרה החלה להתמודד בתחרויות הארציות ושברה שיאים בזה אחר זה. במהלך הקריירה הארוכה שלה החזיקה סטלה וולש בלא פחות מ־41 תארי אליפות אמריקניים באתלטיקה ובמשך שנים רבות גם הייתה בעלת שיאי עולם במקצועות בהם התחרתה. שנות העשרים והשלושים, בהן החלה הפריחה הגדולה של סטלה וולש, היו שנות הזוהר של האתלטיקה הבינלאומית.

בפולין, ארץ מולדתה של סטלה, היו יומרות גבוהות בתחום ההישגיות הספורטיבית, ועסקני הספורט שלה חיפשו נואשות אחר ספורטאים כישרוניים שיוכלו לייצג אותה במשחקים האולימפיים. ואז הגיעה השמועה מאמריקה כי באוהיו מתגוררת משפחת מהגרים פולנית ולה בת השוברת שיאים אמריקניים מדי שני וחמישי. משלחת שיצאה במיוחד לארצות הברית הצליחה לשכנע את הנערה לשוב לארץ מולדתה ולייצג אותה בתחרויות הבינלאומיות. ההחלטה שקיבלה הכוכבת העולה של האתלטיקה האמריקנית, עוררה שערורייה אדירה מאחר וסטלה הייתה התקווה מספר אחת של נשות אמריקה באולימפיאדת 1932. כל חבריה ומכריה יצאו נגדה והטיחו בה האשמות, לא פחות ולא יותר, של בגידה. אבל סטלה התעקשה וסירבה לשנות את החלטתה. היא הפליגה לפולין ובהגיע שעת משחקים האולימפיים התייצבה באצטדיון האולימפי החדש בלוס אנג'לס במדים האדומים־לבנים של פולין. היא ניצחה במירוץ 100 מטרים לנשים, כשהקדימה בהטלת חזה את הקנדית, הילדה סטרייק, קבעה תוצאה של 11.9 שניות והביאה לארצה מדליית זהב. משם עברה למעגל הזריקות וזכתה במדליית כסף בזריקת דיסקוס ובהערצת הקהל כולו".

וולש המשיכה להתחרות ולשלוט במסלול. מלחמת העולם השנייה ועימה ביטול משחקי 1940 ו־1944 מנעו ממנה השגת מדליות נוספות. ב־1945 היא קבעה שיא עולם מדהים של 11.2 שניות, שיא שלא אושר משום שהשופטים סברו שמדובר בהישג שאינו מתקבל על הדעת. מי שתוהה כיצד מתקשר סיפורה של האצנית הפולנייה לנושא הכתבה, הנה התשובה: ב־1980 במהלך חילופי ירי בין כוחות משטרה לשודדים בקליבלנד נפגעה וולש מכדור תועה ונהרגה. ההפתעה הגיעה אחרי כמה ימים לאחר השלמת הנתיחה שבוצעה בגופה של האלופה האולימפית לשעבר. ממצאי הנתיחה העלו שבגופה של וולש היו אברי מין זכריים וכרומוזומי מין זכריים ונקביים גם יחד.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

לכניסה לפורום "חיים וספורט"  



תגובות הוסף תגובה
1.יש לי הרגשה שיש בספורט הנשי הרבה כאלה (לת)רז25/08/09
2."כאלה" ?מריה26/08/09
3.מולי אתה תותחדני בכנר26/08/09
4.Cester SemenyaTalia Cohen26/08/09
5.תודה על המידע המקצועי תאיה יוסף27/08/09
6.מגדר נקבע על פי זהות האדם. אם היא חיה כאישה, היא אישה. (לת)מאמר טרנספובי28/08/09
7.תודה רבה לכל המברכים!מולי אפשטיין28/08/09
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

אליפות אירופה בבריכות קצרות: אנסטסיה גורבנקו סיימה במקום ה-7 בגמר משחה ה-400 מ' מ.א בתוצאה 4:37:92 ד'

מקום 8 ליעקב טומרקין בגמר ה-200 מ' גב בתוצאה 1:53:00 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות

במרוץ לטוקיו: גילי כהן, גפן פרימו, שירה ראשוני, גילי שריר, תמנע נלסון לוי, ענבל שמש ורז הרשקו תשתתפנה בטורניר המסטארס בסין שייפתח ב-12.12.19

שיא ישראל לרביעיית השליחים: מירון חירותי, מרקוס שלזינגר, תומר פרנקל וגל גרומי כהן ב-50*4 חופשי בתוצאה 1:26:90 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות בגלאזגו

רץ המרתון איימרו עלמיה, קבע את הקריטריון האולימפי לטוקיו 2020 כשסיים את מרתון ולנסיה בתוצאה 2:11:02 שעות