חפש רק בנושא זה






עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?

במגזין האלקטרוני, Science Daily, קובעים צמד מדענים הולנדיים שגבול היכולת האנושית בריצת 100 מטר הוא 9.51 ש'. על תיאוריית הקיצון והגבול החדש שהיא מציבה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  07/09/09
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

בחודש שעבר הוכה עולם הספורט בתדהמה. שנה בדיוק לאחר תצוגת השיא במשחקים האולימפיים בבייג'ין הוכיח יוסיין בולט שגבול היכולת האנושית הוא משהו ערטילאי לחלוטין. ה־9.58 של בולט הטיס את הריצה הזו למחוזות בלתי נתפסים. בולט שינה לחלוטין את עולם המושגים השמרני שאליו הורגלנו במרוצת ימי ההיסטוריה של ה־100. בולט הוא איש ללא גבולות והוא אינו חושב במושגים כאלה. מי שמציב את הגבולות הם המדענים ואנשי התיאוריה. על הגבול החדש הבא – בכתבה הבאה.

ערכי־קיצון

עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר? תלוי את מי שואלים. אם כי נראה שהפעם קיימת תמימות דעים בין המדענים לבין סופר האתלט בולט. במאמר שפורסם במגזין האלקטרוני, Science Daily, קובעים צמד מדענים הולנדיים שגבול היכולת הוא 9.51 שניות. שני המדענים, כלכלנים מאוניברסיטת טילבורג, פרופסור לסטטיסטיקה בשם John Einmahl ועוזרו Sander Smeets, התבססו על מודל ניתוחי שלקוח מעולם הכלכלה. חשוב לציין שהתחזית של המדענים פורסמה כאשר שיא העולם של בולט עמד על 9.69 שניות, בטרם הוא טס על המסלול בברלין את טיסת ה־9.58 שלו.

צמד המדענים קובע שקיים עדיין מרווח שיפור הן בריצה של הגברים והן בריצה של הנשים. המאמר "Ultimate 100m world records through extreme־value theory" מסביר כיצד מיושמת תיאוריית ערכי הקיצון לקביעת זמני השיא בריצת ה־100 מטר.

על מנת להעריך עד כמה שיא העולם ב־100 מטר יכול עדיין להתקדם, קיבצו המדענים את תוצאות השיא של 762 אצנים ו־479 אצניות ברחבי תבל. כל אצן או אצנית נרשמו פעם אחת בלבד. כל התוצאות שהוכנסו למדגם נלקחו מהשנים 1991 ועד ליוני 2008. תוצאות משנים קודמות לא הוכנסו למדגם בנימוק של היעדר פיקוח ראוי על השימוש בחומרים אסורים בתקופה זו. תוצאות הגברים נעו בין 9.72 שניות ל־10.30 ואלה של הנשים מ־10.65 שניות ועד ל־11.38 שניות.

על פי חישובי המדענים הזמן המהיר ביותר אותו יכולים להשיג הגברים הוא 9.51 שניות – קיזוז של 18 מאיות לשיא העולם של בולט בעת כתיבת המאמר. אצל הנשים מרווח השיפור עומד על 16 מאיות השנייה – שיא העולם הנוכחי של פלורנס גריפית־ג'וינר מ־1988 הוא 10.49 שניות. לדעת המדענים הזמן המהיר ביותר שאותו יכולה להשיג אישה הוא 10.33 שניות. נו טוב...

בהערכה זהירה יותר (ביטחון של 95%) ניתן לדבר על 9.21 שניות לגברים ו־9.88 שניות אצל הנשים. תיאוריית ערכי הקיצון היא תת־ענף בסטטיסטיקה שמנסה לענות על שאלות בנוגע לאירועים חריגים (שבהגדרה אינם שגרתיים) תוך שימוש במידע מאירועים חריגים פחות. התיאוריה מיושמת בדרך כלל בעולם הכלכלה ובעולם הביטוח במטרה להעריך נזק אפשרי שיכול להיגרם מסערות, רעידות אדמה או מהתפרצות של סכרים. באמצעות תיאוריית ערכי הקיצון ניתן לחשב את פרמיית הביטוח שתיגבה מן המבטחים.

בולט מתקרב בצעדי ענק

כפי שציינתי המאמר פורסם טרם ה־9.58 של בולט. אחרי הריצה בברלין נראה שהגבול הזה קרוב מתמיד. בולט מצהיר על כך שהוא יכול לרוץ 9.50 וכשהוא מפזר הצהרות מן הסוג הזה כדאי לקחת אותו ברצינות. בריצת הגמר בברלין נשבה רוח גבית מסייעת במהירות של 0.9 מטרים בשנייה. הגבול המותר לקביעת שיא הוא 2 מטרים בשנייה. בחישוב תיאורטי, רוח מסייעת של 2 מ'\שנייה יכולה לקזז 5 מאיות נוספות מה־9.58 והנה אנחנו קרובים לגבול החדש שהציבו המדענים. אגב, בטבלת הניקוד של התאחדות הא"ק הבינלאומית ה־IAAF, הניקוד המרבי המוענק עבור תוצאה כלשהי, הוא 1,400 נקודות. ב־100 מטר 1,400 נקודות שווה תוצאה של 9.52 שניות. הסטטיסטיקאים שבנו את הטבלאות האלה חשבו שלא ניתן לרוץ מהר יותר מ־9.52 שניות, מעניין.

לגבי הנשים הסיפור שונה לחלוטין. שם המרחק בין התחזית לבין מה שקורה בשטח הוא עצום. לא זו בלבד שאף אצנית לא מסוגלת להתקרב לתוצאה של פלורנס גריפית־ג'וינר, הפער בין המצב הנוכחי לבין זה החזוי הוא פשוט לא מעשי. אני חייב לציין שה־10.49 שניות של גריפית־ג'וינר הוא שיא שנוי במחלוקת. אני כבר לא מדבר על השמועות בדבר החומרים האסורים בהם היא הולעטה, וגם לא על הקפיצה הנחשונית בתוצאות בגיל 29-28. השיא של גריפית־ג'וינר לא ריאלי משום שמד הרוח בריצה הורה על 0.0 מטר בשנייה. הריצה של גריפית־ג'וינר הייתה במסגרת המבחנים האמריקאיים לקביעת הסגל למשחקים האולימפיים בסיאול 1988. גריפית־ג'וינר קבעה את שיא העולם במקצה רבע הגמר בתחרות. בתחרות שנערכה באינדיאנפוליס נשבו כל העת רוחות במהירות של סביב 4 מטרים בשנייה. אפשר לראות זאת במקצועות רבים, כמו למשל בתחרות המשולשת לגברים שהתנהלה במקביל לריצות ה־100. קופץ המשולשת, ווילי בנקס, קפץ באותה שעה 18.20 מטרים (!) אלא שהרוח שנשבה בזמן הקפיצה הייתה 5.2 מטרים בשנייה! לא ברור מדוע האמריקאים הגישו את התוצאה של גריפית־ג'וינר לאישור לשיא עולם. אגב, הזמן השני בטיבו של האצנית היה 10.61 שניות והוא נקבע יום לאחר מכן בריצת הגמר של המבחנים האמריקאיים.

בין ג'ונסון לבולט

ה־9.58 של בולט והפער בינו לבין סגנו, טייסון גיי, החזירו אותי 21 שנה לאחור, אל הגמר האולימפי בסיאול 1988. ניקח לרגע את ה־9.79 שקבע בן ג'ונסון בריצה ההיא. נכון שג'ונסון נכשל במבדקי הסימום שנערכו לו בתום אותה ריצה, אבל בואו לא נתחסד. ג'ונסון לא היה היחיד שהשתמש בחומרים אסורים, הוא פשוט היה זה שנתפס. אם נבחן את הרכב הגמר ההוא, ניווכח שבמרוצת השנים 5 מבין 8 הרצים נכשלו/נחשדו בשימוש בחומרים אסורים. לסיפור ריצת הגמר מסיאול הקליקו כאן. הבה ונותיר לרגע את ה־9.79 על כנו. 21 שנים חלפו מאז הריצה ההיא ובמהלכן, ראו זה פלא, קוזזו 21 מאיות משיא העולם ב־100 מטר. בחישוב פשוט מדובר על מאית אחת בכל שנה. סטטיסטית זה נראה הגיוני, אולם כאשר בוחנים את הדינמיות של התפתחות שיאי העולם ואת השיפור הדרמטי של בולט, זה מעורר השתאות.

הפער בין ג'ונסון ליריבו קרל לואיס היה 13 מאיות השנייה – 9.79 לעומת 9.92 שניות. זה היה גם הפער בין יוסיין בולט לבין טייסון גיי – 9.58 לעומת 9.71 שניות. בולט ניצח בבייג'ין בפער הגדול ביותר שהיה בתולדות המשחקים האולימפיים – 20 מאיות השנייה. פער כזה היה גם בעבר, ב־1984 המנצח ב־100 מטר היה קרל לואיס. זמנו של לואיס היה 9.99 שניות ואילו של סגנו, סם גריידי, היה 10.19 שניות. ג'ונסון אגב היה שלישי בריצה הזו. בואו נקווה שההשוואות תסתכמנה בנתונים האלה בלבד.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 

לכניסה לפורום "חיים וספורט"  



תגובות הוסף תגובה
1.גם בעבר ניסו לקבוע את גבול היכולת ב-100שוקי11/09/09
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן