חפש רק בנושא זה






מחקר: תגובות הורמונליות ופיזיולוגיות ביום קרבות טאקוונדו, בקרב ספורטאי עלית מתבגרים

נראה כי ללחץ המנטלי והפיזי אליו חשופים הספורטאים במהלך יום קרבות, השפעה על תגובות הורמונליות – כך עולה ממחקר חדש שנערך במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. מכאן ששימוש בבדיקות הורמונליות ופיזיולוגיות הנו אמצעי יעיל לספורטאי ולמאמן, למעקב אחר עומסי אימון ולבנייה של תכניות אימונים אופטימליות לספורטאים
  11/12/09

מאת: יניב אשכנזי

המחקר החדש הנו פרי שיתוף הפעולה של התאחדות הטאקוונדו, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר על שם ריבשטיין במכון וינגייט, היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים, התאחדות הספורט לבתי־הספר, מינהל הספורט וביה"ח מאיר.

ענף הטאקוונדו הוכר כענף אולימפי באולימפידת סידני בשנת 2000. הענף פותח ע"י הקוריאנים למטרות הגנה עצמית כבר לפני 1,500 שנה. מעט מידע קיים בספרות אודות הפרופיל האנטרופומטרי והמשתנים הפיזיולוגיים וההורמנאליים בקרב ספורטאי עלית מתבגרים במהלך יום קרבות טאקוונדו. נושא זה מקבל משנה חשיבות במהלך גיל ההתבגרות כאשר הספורטאי נחשף לשינויים במבנה הגוף ובתפקוד המערכת ההורמונלית, בקרב שני המינים.
תוצאות המחקרים בתחום אינן עקביות ומצביעות לעתים על תגובות אנאבוליות (בניית שריר) מיידיות כתוצאה מאימון גופני, שמתבטאות בעלייה בערכים של הורמון הגדילה (GH) וב־IGF-I ולעתים בהשפעות קטבוליות (הרס שריר) שבאות לביטוי בעלייה בערכי הקורטיזול.

הבנת הדרישות הפיזיולוגיות והתגובות ההורמנליות במהלך יום קרבות, תשמש את אנשי המקצוע בפיתוח תכניות אימונים שיתבססו על ממצאי המחקר.

מטרת המחקר הנוכחי להעריך את התגובות הורמונליות והפיזיולוגיות ביום קרבות טאקוונדו, בקרב ספורטאי עלית מתבגרים, בנים ובנות.
השערת המחקר היא שכתוצאה מיום הקרבות נצפה בעלייה בהורמונים האנבוליים: IGF-I  וטסטוסטרון, ובעלייה בקורטיזול כמשקף תהליך קטבולי.

שיטות
במחקר השתתפו 20 ספורטאי עלית מתבגרים בטאקוונדו (10 בנים ו־10 בנות) המשתייכים לפרויקט "עתודת הזהב" המטפח מצוינות בענף. הספורטאים עוסקים בענף 7-4 שנים ומתאמנים שעה וחצי ביום.

טבלה 1: נתונים אנטרופומטריים של משתתפי המחקר.

מהלך המחקר
הספורטאים הגיעו בבוקר המחקר למרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט. דגימות דם בצום נאספו לבדיקת המדדים הבאים: IGF-I¹, טסטוסטרון² וקורטיזול³.
מדדים אנטרופומטריים נבדקו ומוצגים בטבלה מס' 1.
כל ספורטאי השתתף ב־3 קרבות שנוהלו על פי קטגוריות משקל וע"פ חוקי התאחדות הטאקוונדו העולמית. משך כל קרב 6 דקות כשבין קרב לקרב 30 דקות הפוגה. הקרב כלל 3 סיבובים ודקה אחת הפוגה בין סיבוב לסיבוב. דגימת דם לבדיקת חומצת חלב נאספה מכל ספורטאי ב־4 נקודות זמן: בחימום, בסיום הסיבוב השני של הקרב הראשון ובסיום הסיבוב השני של הקרב השלישי.
ניתוח הנתונים בוצע בשיטות סטטיסטיות מקובלות.

איור 1

תוצאות
חומצת חלב: ערכי חומצת חלב עלו באופן מובהק בין החימום ובין סיבוב השני בקרב הראשון והשלישי בשני המינים, כשבקרב הספורטאיות נצפתה עלייה גדולה יותר בהשוואה לבנים. כמו כן, ערכי חומצת חלב ירדו באופן מובהק בין סוף הסיבוב השני של הקרב הראשון ובין החימום בקרב השלישי, בקרב שני המינים כשהספורטאיות הגיעו לערך נמוך בהשוואה לספורטאים. ערכי חומצת החלב בחימום לקראת הקרב השלישי היו נמוכים מאלה שבחימום לקראת הקרב הראשון בשני המינים (ראה איור 1).

איור 2


* P<0.001 שינוי בערכי חומצת חלב בין החימום לסיום הסיבוב השני בשני הקרבות
$ P<0.001 שינוי בערכי חומצת חלב בין סיבוב שני של קרב ראשון לחימום קרב שלישי
P<0.03 & שינוי בערכי חומצת חלב בין החימום בקרב השלישי לעומת הקרב הראשון
P<0.01#  הבדלים בערכי חומצת חלב בין בנות לבנים

 

תגובות הורמונליות: יום הקרבות גרם לירידה מובהקת ב IGF-I ולעלייה מובהקת בערכי הקורטיזול בשני המינים. בבנים טסטוסטרון ירד בצורה משמעותית וקורטיזול עלה בתגובה ליום הקרבות. השינוי ביחס בין טסטוסטרון לקורטיזול היה בולט יותר בקרב הבנים לעומת הבנות (ראה איורים 2, 3).

איור 3


* P<0.01 שינוי ביחס קורטיזול/טסטוסטרון בשני המינים
# P<0.05 הבדלים בין המינים ביחס קורטיזול/טסטוסטרון

 איור 4

* P<0.05 שינוי בערכי ה־IGF-I בשני המינים

דיון
במחקר זה בחנו את התגובות הפיזיולוגיות וההורמונליות של ספורטאי עלית מתבגרים, בנים ובנות, במהלך יום קרבות טאקוונדו.
במהלך המחקר נצפתה ירידה מובהקת בערכי ה־IGF-I בקרב שני המינים – זאת בדומה למחקרים נוספים המדווחים שבתגובה לאימון ממושך ועצים (אימון ילדים בכדורגל במשך כשעה וחצי או אימון היאבקות בקרב מתבגרים) חלה ירידה בערכי IGF-I. במקביל נצפתה עלייה בציטוקינים אשר גרמו באופן עקיף לירידה זו ב־IGF-I. השערתנו כי במחקר הנוכחי, השילוב של מאמץ קצר ועצים, המלווה בלחץ מנטלי במהלך התחרות, הוא שגרם לירידה בערכי ה־IGF-I.
מחקרים אחרים הראו בשונה מממצאים אלה, כי פעילות אירובית או פעילות קצרת טווח בעוצמה מרבית, הביאו דווקא לעלייה בערכי ה־IGF-I. המנגנון הגורם לעלייה בערכי ה־IGF-I, איננו ברור לגמרי ונראה כי הוא איננו קשור בהכרח לשינויים בערכי הורמון הגדילה (GH).
גם הממצאים לגבי תגובות הורמוני המין למאמץ גופני אינם אחידים. ישנם מחקרים המראים עלייה בערכי טסטוסטרון כתגובה למאמץ אירובי או לאימון כנגד התנגדות, ואחרים המדווחים על ירידה בערכי טסטוסטרון כתגובה לאימון. במחקר הנוכחי כאמור, נצפתה ירידה בערכי הטסטוסטרון. השערתנו היא כי בעקבות הלחץ הפיזיולוגי והמנטלי, דוכא הציר ההורמונלי האחראי על הפרשת טסטוסטרון, מה שגרם לירידה בערכים בסיום יום הקרבות. מדווח כי פעילות גופנית מעל 20 דקות ובעצימות של לפחות 60% מצריכת החמצן המרבית של המתאמן, גורמת לעלייה בערכי קורטיזול. בנוסף, נראה כי תחרויות קרב, כמו ג'ודו למשל, מעלות גם הן את ערכי הקורטיזול במיוחד בקרב מנצחים בהשוואה למפסידים. במחקר הנוכחי הייתה עלייה ביחס קורטיזול/טסטוסטרון בקרב שני המינים, בעיקר כתוצאה מעלייה בערכי הקורטיזול, ממצא המצביע על מצב דחק ועל תהליך קטבולי, תהליך פירוק שריר.
מחקר שעקב אחר תגובת לקטט אצל מתאגרפים הצביע על עלייה בערכי לקטט באימונים ובקרבות. זאת בדומה למחקר הנוכחי בו הגיעו הספורטאים והספורטאיות לערכי לקטט של 7.2 ו־8.7 מילימול, בהתאמה. בתגובה ליום הקרבות הבנות הגיעו לערכי לקטט גבוהים מהבנים, הן בקרב הראשון והן בקרב השלישי, ממצא המצביע על יכולת מטבולית, אנאירובית, בקרב הבנות שאינה פחותה מזאת של הבנים.

לסיכום:
סימולציה של יום קרבות בקרב לוחמי עלית מתבגרים בטאקוונדו הביאה לירידה בערכי IGF-I, לעלייה בקורטיזול ולירידה בערכי הטסטוסטרון בקרב הבנים בצורה מובהקת. התוצאות מראות כי ללחץ המנטלי והפיזי אליו חשופים הספורטאים במהלך יום קרבות, השפעה ניכרת על תגובות הורמונליות שבאות לידי ביטוי בעיקר בתהליך קטבולי מואץ, בפירוק שריר, ובירידה בתהליך האנבולי, בניית שריר.
שימוש בבדיקות הורמונליות הוא אמצעי יעיל לספורטאי ולמאמן, המסייע לעקוב אחר עומסי אימון ומאפשר בנייה של תכניות אימונים אופטימליות לספורטאים.


IGF-I¹ – Insulin like Growth Factor , מיוצר בכבד. מרבית הפעולות האנאבוליות של הורמון הגדילה (GH) מבוצעות בפועל על ידי ה־IGF-I .
טסטוסטרון² – הורמון המין הזכרי העיקרי שמיוצר על־ידי האשכים ובכמויות קטנות על־ידי השחלות.
קורטיזול³ – הורמון סטרואידי המופרש מבלוטת יתרת הכליה. אחראי בעיקר על חילוף החומרים בגוף ומופרש במצבי לחץ.

שותפים למחקר:
ד"ר רותי פילץ-בורשטיין
– מנכ"לית מכון וינגייט
פרופ' אלון אלייקים – מנהל מח' ילדים, ביה"ח מאיר
יניב אשכנזי – MPH, מתאם מדעי, היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים, התאחדות הספורט לבתי־הספר
יורם כהן – M.A מנהל היחידה לטיפוח ספורטאים צעירים מצטיינים
נעמי שמש – עוזרת מחקר
יעל יעקובוביץ' – המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט
ד"ר דני נמט –  מח' ילדים, ביה"ח מאיר
לבנה זיגל- M.sc – המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט

 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
לרוץ בקצב שלך
סדרת מבדקים וייעוצים ייחודית לרצים


פיזיותרפיה - פציעות ספורט
זו המומחיות שלנו


מומלץ! מבדק הזהב הכולל סדרת מבדקים וייעוצים
ליצירת מסלול אישי באימון ובתזונה


ייעוץ תזונתי – פריצת דרך בחיים!