חפש רק בנושא זה






סודם של האצנים

"בהונות ארוכים ומבנה קרסול ייחודי מספקים לאצנים את ה"פיצוץ" ואת יכולת ההאצה שמבדילה אותם מרצים אחרים" – כך טוענים חוקרים בתחום הביומכניקה. על המחקר החדש מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  09/11/09

 מולי אפשטיין

 

 "הדרך היחידה בה אצן יכול להגביר את מהירות הריצה שלו בחלקה הראשון של הריצה (האצה) היא באמצעות כוח התגובה (החזר) שבא בעקבות כוח הפעולה שיצרו השרירים בעת המפגש עם המסלול", טוען ד"ר סטפן פיאצה מהמחלקה לקינזיולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה שבארה"ב. "בהונות ארוכים מהווים יתרון משום שהם מאפשרים לאצנים להאריך במעט את משך המגע עם המסלול וזאת בהשוואה לרצים אחרים", הוסיף החוקר.
פיאצה, וחוקרים נוספים מאוניברסיטת סימון פרייזר בוונקובר קנדה, חקרו את המבנה הארכיטקטוני של שרירי כף הרגל ושל הקרסול במטרה למצוא את ההבדלים בין אצנים ובין כאלה שאינם אצנים.

צוות המחקר השווה בין 12 אצנים שלמדו בקולג' ובין 12 סטודנטים שאינם ספורטאים בעלי גובה דומה. הם מדדו את המרחק בין העקב לבין קצה הבהונות והשתמשו בהדמיית אולטרה־סאונד על־מנת למדוד את תנועת גיד אכילס בזמן תנועת הקרסול.
"מה שמצאנו הוא שזרועות המנוף של האצנים (המרחק בין הגיד לבין ציר הסיבוב של הקרסול) היו קצרות משמעותית – בכ־25% בהשוואה לאלו שאינם אצנים", אמר פיאצה, "פער זה עשוי להיות מוסבר על ידי עסקת חליפין בין ההנפה לבין יכולת ייצור הכוח של השריר".
בגלל שזרועות המנוף קצרות יותר השרירים מתקצרים פחות עבור אותה תנועה סיבובית של המפרק. אם השרירים מתקצרים פחות, הם מתקצרים לאט יותר, מה שעוזר להם לייצר כוח רב יותר שמפצה באופן ניכר על ההנפה המופחתת. 
על אף שקיימות מעט מאוד עבודות על מבנה כף הרגל וביצועי ספרינט, עבודות קודמות שבוצעו על בעלי חיים הניחו שמבנה כף הרגל של יען, של כלבי ציד ושל צ'יטה, תוכננו לביצועי מהירות.
במטרה להבין האם מבנה מסוים של כף הרגל האנושית תורם להשיג ביצועי מהירות משופרים פיתחו החוקרים תוכנת הדמיה שמסוגלת לנתח את המדדים הפיזיולוגיים שנאספו.
"רצינו לראות כמה תאוצה נוכל להשיג באמצעות המודל כאשר אנו משנים את זרוע המנוף של הגיד ואת האורך של הבהונות", אמר פיאצה, "מה שמצאנו הוא שכאשר זרוע המנוף של גיד האכילס היא הקצרה ביותר והבהונות הם הארוכים ביותר, אנו מקבלים את התאוצה הגדולה ביותר".

פיאצה ציטט מחקר אחר שטען שהבהונות הקצרים אצל הגזע האנושי המודרני הם הסבר אפשרי להסתגלות התפתחותית שמאפשרת ריצה יעילה יותר למרחקים ארוכים. 
"יכול להיות שאבותינו הקדמונים בעלי הבהונות הארוכים היו אצנים טובים יותר. מצד שני, יכול להיות שהבהונות הארוכים שימשו ליכולות ניווט משופרות בין העצים וכאשר ירדנו לקרקע, הן התקצרו במטרה לשפר את ביצועי הסבולת שהיו חשובים יותר לצורך הישרדות", הוסיף החוקר.
החוקרים ציינו שהמחקר הנוכחי יכול להוות חלק נוסף בפאזל שמגדיר מי הם האנשים שפוטנציאלית עשויים להיות אצנים טובים יותר. לדברי החוקרים יש לקחת בחשבון רכיבים פיזיולוגיים נוספים, כמו טיפוס גוף, פיזיולוגיה של מערכות הלב וכלי הדם וסוג סיבי השריר שנמצאים בשרירי השלד.
מה שעדיין לא ברור זה האם היכולת להיות אצן היא תכונה מולדת או שאימון ייעודי עשוי להשפיע על תצורת העצמות בכף הרגל.
"זה לא כל כך מופרך לחשוב שאימונים עשויים לעזור להדגיש את תצורת העצמות", טוען פיאצה. "אולם אם מאפייני השלד של האצנים לא ישתנו לאורך הזמן, אנו נתמוך במימרה של המאמנים ש"אצנים נולדים, הם אינם נוצרים", סיכם החוקר.

בנימה אישית
היכולת לרוץ מהר היא תכונה מולדת. האצנים הטבעיים אוצרים בקרבם שילוב מופלא של תכונות גנטיות שאת ביטוין אנו מקבלים על גבי מסלול המאוצים האולימפי. אומרים שאי אפשר להפוך חמור לסוס מירוץ, אבל סוס מירוץ אפשר להפוך לחמור. לקלקל תמיד אפשר ולכן הסוד הגדול הוא לזהות את אותם יהלומים גולמיים וללטש אותם בעזרת אימון נכון לכדי תוצר מוגמר ומהיר.
כאשר מדברים על הריצה ל־100 מטר, אי אפשר שלא למתוח קו איכות חד ובולט. גבול 10 השניות בריצה הזו הוא עדיין גבול איכות מאוד ברור. הגבול שמפריד בין הנערים לבין הגברים.
הריצה הראשונה מתחת לגבול 10 השניות במדידה חשמלית הייתה בגבהים של מקסיקו 1968. ג'ים היינס מארה"ב גמא את המרחק ב־9.95 שניות והיה לאדם הראשון שמנפץ את גבול 10 השניות במדידה חשמלית.
מאז ימי היינס רצו 374 פעמים מתחת ל־10 שניות! לסטטיסטיקה המרשימה הזו שותפים 71 אצנים. המכנה המשותף של כל האצנים האלה הוא צבע עורם – כולם בני הגזע השחור. עד היום אף לא רץ לבן אחד רץ מתחת ל־10 שניות ב־100 מטר. הרץ הלבן המהיר בהיסטוריה הוא הפולני מריאן וורונין שבחודש יוני 1984 גמא את המרחק ב־10 שניות בדיוק. ליתר דיוק, 9.992 שניות, תוצאה שמעוגלת באופן אוטומטי לזמן עגול של 10.00 שניות. בריצה שנערכה בוורשה, נשבה רוח גבית מסייעת במהירות של 2 מטרים בשנייה, בדיוק הגבול העליון המותר לצורך הכרה בשיא. וורונין שהיה אצן מצטיין ל־60 מטר, חולק את התוצאה הזו עם אצן נוסף שאינו נמנה עם הגזע השחור – היפני, קוז'י איטו.
הסטטיסטיקה הזו היא חד משמעית וברורה לחלוטין. לגזע השחור יש עליונות בולטת בכל האמור לריצת ה־100 מטר. אה כן, נזכרתי, גם בריצות הארוכות מצבם לא רע כלל...
אולי הישועה תצמח מכיוונם של הצעירים בני ה־19, הצרפתי Christophe Lemaître והאזארי Ramil Guliyev שרצו ב־2009 10.04 ו־10.08 שניות, בהתאמה.  מה שיכול לעזור אולי בעניין הזה הוא התוצאה הפנומנלית של יוסיין בולט. מצד אחד הוא הרחיק את שיא העולם למחוזות בלתי נגישים, אולם מצד שני הוא הראה שלרוץ 100 מטר בפחות מ־10 שניות, זה לא עניין כזה גדול. את האפקט המיידי ראינו בדמות ה־9.69 של טייסון גיי בשלהי העונה שעברה. לולא בולט אף לא אחד מהאצנים האלה היה חושב שהדבר אפשרי.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 

 

מקור: Journal of Experimental Biology.

לכניסה לפורום "חיים וספורט"


  
      



תגובות הוסף תגובה
1.מחקר מעניין וטוב לדעת ממצאיו..אהבתי!! (לת)סמר15/11/09
2.מאמר מעניין כמו רוב מאמרייך !תודה (לת)אמיר17/11/09
3.מי שכתב את המדריך הזה לא יודע כלום באצנותעדן01/07/10
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט