חפש רק בנושא זה






מוטיבציה לעיסוק בפעילות גופנית

על 9 המוטיבציות המרכזיות לביצוע פעילות גופנית וכיצד ניתן למנף אותן לעיקרון ההתמדה. מאמר המוקדש למאמנים ולמדריכים המתווכים בין המתאמן ובין אורח החיים הפעיל – מאת מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית־הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, וד"ר גילי גולדצויג
  29/12/09
מאמרים נוספים בתחום
חשיבות המשפחה בהתפתחות הילדה הספורטאית
עומקה של היוגה
מדוע הנבחרת האנגלית מרבה להחטיא בעיטות 11 מטר?
אימון ספורט קבוצתי: הילדים "האחרים"
מאמרים נוספים בתחום
פותחים עונה – כיצד עושים זאת נכון
הסמכת מאמנים בישראל – אל תרוצו לבזבז עוד כסף
בין תיאוריה ליישום – המאמן במשחקי הכדור מול המנהל בהיי־טק
פינת המאמן – חשיבות ההתאוששות ליציבות המשחק
אימון אישי בענפי הכדור בספורט המודרני
יציבה ויוגה: היבטים קינזיולוגיים בתרגול
TRAIN YOUR LIMITATION & Race Your Strength
אימון כוח בילדים – הנחיות חדשות
אופניים – אימוני כוח מרבי בסינגל־טראק
יחסים מסוכנים – הורמונים ואימוני התנגדות
פעילות גופנית – אל תלכו על הגישה הטוטאלית
מסגרת אימונים קבועה – המתכון להצלחה
דור הסימום העתידי: הסימום הגנטי
קיקבוקסינג עממי – היתרונות והפציעות
האם נשים טובות יותר מגברים? הן בוודאות אינן גרועות יותר
אימון כוח לרצים צעירים (בגילאי 18-10)
שחק אותה קול – חשיבות השחרור וההרפיה
המאמן כמנהל - מנהל כמאמן
אימון הדמיה: מציאות "על יבש"
על מרכיבי המהירות
ממשיכים לשמור על הכוח
הסודות שמאחורי מרכיבי הכוח
כוחם יפה: אימון כוח למבוגרים
להרגיש נכון: אימון על-פי הרגשה אישית
מאמרים נוספים בתחום

מיכל יערון

מיכל יערון

בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית בהבנת החשיבות של פעילות גופנית לא הישגית. התפיסה המקובלת כיום היא שלא כל אחד צריך או יכול להיות ספורטאי, אולם עיסוק בפעילות גופנית תמיד יהיה בעל ערך רב מבחינה בריאותית: גופנית ונפשית. העיסוק בפעילות גופנית חשוב לא רק בהיבטים של הורדה במשקל ושמירה על כושר אלא כמשפר את המצב הפיזי הכללי: מוריד את הסיכון למחלות כרוניות, משפר את איכות החיים ואת הבריאות הנפשית.
גישה זו מביאה אנשים רבים לחדרי כושר, לאימוני אתלטיקה, לטריאתלון, לאימוני מדרגה, אירובי, קיקבוקס, ספינינג, המתקיימים בסטודיו ועוד. חלק גדול מתחילים בפעילות בהתלהבות רבה ומפסיקים לאחר זמן קצר. במקרים רבים המתווך היחיד בין המתאמן לאורח החיים הפעיל הוא המדריך או המאמן. כדי שמדריך יוכל לסייע למתאמן להתמיד לאורך זמן בפעילות ולמצות את שאיפותיו, עליו לזהות נכון את המוטיבציה של המתאמן (מה המניע שהביא אותו להתאמן מלכתחילה) ולהגיב בהתאם. תכנית אימונים הנובעת מתוך המוטיבציה של המתאמן, הינה הדרך האידיאלית לעשות זאת.

מקובל לחלק את המוטיבציות השונות לפעילות גופנית ל־9 סוגים. יש לציין שהחלוקה היא כללית, ובפועל ניתן במקרים רבים לראות שילוב של מספר מוטיבציות. שיחה פשוטה של המדריך עם המתאמן וצפייה בהתנהגות המתאמן במהלך האימון ולאחריו, יכולה לעזור למדריך לזהות נכונה את המוטיבציות.

1. בריאות 
טיפ למאמן – פחד הוא מניע חזק, אבל לא מספיק!

מוטיבציה המבוססת על מודעת לבריאות, רצון לרזות, חשש מסכרת או מבעיות לב. במקרים רבים מדובר באנשים שקיבלו ביקורת קשה מרופא משפחה, חבר או שכן – מישהו בסביבתם אמר להם שיש סיכויים גדולים שיחלו או ימותו אם לא יטפלו בעצמם. המדריך צריך לעזור למתאמן להשיג רצף של הצלחות חיוביות ולעודד אותו על השיפור בבריאותו.
הטיפוסים הנמנים על קבוצה זו:
מתאמן שמרגיש ש"קרה לי משהו" – ה"מכשיר" הבסיסי, כלומר הגוף, כבר לא עובד או מתפקד כמו פעם.
ה"מאצ'ו" הישראלי – מישהו שהיה בצעירותו ביחידה קרבית, ספורטאי או צעיר בעל יכולות גבוהות, ועכשיו לא מבין למה הוא לא מצליח לתפקד כפי שתפקד בעבר. אדם כזה ירגיש לא בנוח עם כך שהוא לא מסוגל למאמצים גדולים, סביר גם שהמראות המרובות בחדר הכושר יפריעו לו. במקרים כאלו יש חשיבות רבה להסבר על המשמעות החיובית של פעילות בעצימות נמוכה ושל עידוד לכיוון של מדרג של הצלחות קטנות.

2. שמירה על כושר
טיפ למאמן – חשוב מאוד להתחיל באופן הדרגתי ולהראות למתאמן את ההתקדמות בכושר!

כאן אנו יכולים לפגוש אב שיצא לרכיבה על אופניים עם בנו הקטן והרגיש שהוא כמעט מתעלף או לחילופין את אותו אחד שרץ לבית החולים לאחר שאשתו הודיעה לו שהיא בדרך למחלקת יולדות עם ירידת מים. הוא רואה תור גדול למעלית ומחליט לעלות בריצה ברגל, מצליח לעלות את הקומה הראשונה, בקומה השנייה הוא כבר עייף מאוד ואם הקומה השלישית היא במקרה מחלקת לב – הוא נשאר בה לטיפול.
צריך להראות למתאמן שמפעם לפעם הוא מסוגל ליותר, להדגיש מה הוא מסוגל לעשות שאנשים אחרים בגילו או במצבו לא מסוגלים לעשות. ניתן גם לבדוק מדי פעם  איך הוא מרגיש כאשר עולה במדרגות או עושה פעילות דומה שבעבר הלא רחוק הייתה קשה עבורו.

3. דימוי גוף או מראה

טיפ למאמן – להיות רגיש לעניין ולהנחות את המתאמנים מתי לא כדאי להביט במראה

בעבר נושא דימוי הגוף נתפס כמשהו שמטריד בעיקר נשים. כיום יותר ויותר גברים עסוקים בחזותם החיצונית – הגוף כבר לא נכנס לבגדים, שיער נושר. אנו רואים יותר גברים העסוקים בחזותם החיצונית, משתמשים בניתוחים קוסמטיים, צביעת שיער ועוד על מנת לשפר את המראה החיצוני. חשוב שהמדריכים ישימו לב מה היחס של אנשים כאלו למראות. יש כאלו שהעיסוק האינטנסיבי שלהם בדימוי הגוף שלהם ובאיך הם נראים, גורם לכך שמראות תפרענה להם. מאידך, יש כאלו שהמראות משמשות עבורם גורם ממריץ לפעילות.
תופעה מעניינת בהקשר זה היא שכאשר המראות בחדרי הכושר היו רק על חציו העליון של הקיר, נמצא שהמתאמנים כמעט ולא עבדו על פלג הגוף התחתון – כך שלמראה ולאיך אנו משתקפים במראה, יש חשיבות עצומה מבחינת העבודה בחדר הכושר ובסטודיו.
מדריך שיהיה רגיש מספיק ליחס המתאמנים שלו למראה יכול לעזור למתאמנים לווסת את היחס למראה ובהתאם לשפר את איכות האימונים שלהם. כך למשל מדריך יכול להנחות את המאמן לגבי מצבים בהם כדאי או לא כדאי להביט במראה.

בתמונה אורית הראל, מאמנת כושר אישי

4. תוקפנות
טיפ למאמן – להפנות לתחום מתאים ולקחת בחשבון את פוטנציאל הסכנה במתאמן כזה

יש הפונים לחדרי כושר מתוך מוטיבציה להוציא כעס או תוקפנות. בספורט תוקפנות מקבלת לגיטמציה והספורט יכול להועיל גם לאנשים המתקשים לשלוט בתוקפנות וגם לאנשים המתקשים לבטא תוקפנות. לפעמים צריך להיות רגיש מספיק על מנת להפנות מישהו כזה לתחום ספורט שמתאים לו יותר. בהפניה כזו חשוב לקחת בחשבון התאמה ספציפית של סוג הספורט, למשל כאשר מפנים לאמנויות לחימה – מה עדיף למתאמן? ספורט עם מגע או ללא מגע. בעבודה בתוך חדר כושר יש לקחת בחשבון סיכונים אפשריים, להצביע עליהם ולנסות למנוע אותם מראש. למשל, לא היינו רוצים שמתאמן אימפולסיבי יזרוק משקולת כאשר תרגיל מסוים לא מצליח לו.

5. צרכים חברתיים

טיפ למאמן – חזק את תחושת הלכידות באמצעים חיצוניים והדק הקשרים החברתיים בין המתאמנים


כאן ניתן לפגוש צעירים שרוצים להתחבר לקבוצה מסוימת או להרגיש את עצמם "שייכים למועדון". כמו כן, ניתן לפגוש מתאמנים מבוגרים יותר שיש להם יותר פנאי והפעילות בחדר כושר מהווה עבורם גם פעילות חברתית. בשני המקרים המתאמנים תופסים את הספורט גם כ"מותג", כלומר נהנים להגדיר את עצמם כשייכים לקבוצת הספורטאים או המתאמנים.
מדריך שעובד עם אנשים כאלו, יכול להשתמש ב"מותג", למשל לחלק סטיקרים למכוניות עם הלוגו של חדר הכושר, לדאוג לחולצות ולסווטשרטים מתאימים וכו'. כמו כן, מדריך גם יכול לדאוג להכרויות בין מתאמנים ולחברם ל"קהילת חדר הכושר".

6. פריקת מתחים

שרית בו גידה, מאמנת כושר אישי
טיפ למאמן – חשוב להתאים את שעות האימון ולשים דגש על תרגילי הרפיה


יש אנשים שחדר הכושר הוא מקום האידיאלי מבחינתם לפרוק מתחים – למשל לחץ בעקבות יום עבודה קשה או מתחים בבית. אנו יודעים כי לפעילות גופנית יש תפקיד מכריע בתחושה חיובית כללית ובהתמודדות עם מתח, חרדות ולחץ. חשוב מאוד שהמדריך יבין מה יעזור למתאמן יותר. למשל יש מתאמנים שמגיעים לאימון בסוף יום עבודה ואז מגיעים הביתה רק עייפים יותר. יכול להיות שלמתאמנים כאלו יש מקום להמליץ להגיע דווקא בבוקר לפני העבודה או לקחת שעתיים הפסקה באמצע יום עבודה כאשר הם מרגישים שהם כבר לא אפקטיביים. עם מתאמנים כאלו חשוב גם לשים דגש על שחרור נכון ותרגילי הרפיה בסוף האימון.

 

7. צורך בתחרות
טיפ למאמן – שימו לב אנשים אלו נמצאים בסיכון גבוה לפציעה

כאן מדובר באנשים שרוצים להראות ולהשוות את ההישגים שלהם לאחרים. גם למתאמנים כאלו, כמו למתאמנים הבאים מתוך מוטיבציה של תוקפנות, לא תמיד יתאים אימון בחדר כושר ולפעמים יש להפנותם לתחומי ספורט אחרים בהם המרכיב התחרותי יותר משמעותי. בתוך חדר הכושר נוכל לפגוש, למשל, מתאמן מבוגר המתאמן לצדו של מתאמן צעיר ומנסה להשיג יותר ממנו (מנסה לעבוד על משקלים גבוהים יותר או ברמת עצימות גבוהה יותר) ועקב כך מכניס עצמו לסיכון. חשוב שהמדריך יכיר בכך שאנשים כאלו נמצאים בסיכון גבוה לפציעה עקב הצורך בתחרותיות.
 
8. סגפנות
טיפ למאמן –  מצאו את שביל הזהב בין אימון מאתגר ובין אימון בטוח

ה"סגפנים" הם אותם אנשים שמתיישבים "גמורים" אחרי אימון ונהנים מהתחושה שכל הגוף כואב. ניתן לפגוש אנשים כאלו בתחומים של ספורט המשלב סבולת רצינית, כמו ריצות, רכיבות למרחקים ארוכים או תחרויות טריאתלון ואיש ברזל. מתאמנים כאלו סובלים מסיכון של פציעות ואימון יתר. חשוב לבנות להם אימון שיאפשר להם להרגיש את הגוף מחד ולהמשיך להתאמן בצורה סדירה תוך שהם נמנעים מפציעות מיותרות מאידך.

9. הצורך בסיכון
טיפ למאמן – התפקיד המרכזי הוא מניעת סיכונים מיותרים

יש אנשים שהמוטיבציה שלהם היא "להרגיש על הקצה" אלו מתאמנים שיפנו למשל לספורט extreme. המוטיבציה החבויה כאן קשורה במקרים רבים לצורך בתחושת שליטה: כאשר אני עוסק מבחירה במשהו שיש בו סיכון גבוה, אני מרגיש שולט בסיכון הבסיסי בחיים. גם במקרים אלו התפקיד המרכזי של המדריך הוא מניעת סיכונים מיותרים.

לסיכום:
בכל מתאמן יש קצת מכל אחד מהטיפוסים המתוארים לעיל, כל אחד הוא קצת סגפן וקצת מתחרה וקצת רוצה בשיפור הכושר וכו'. במקרים מסוימים יש מוטיבציה אחת שבולטת באופן מאוד ברור יחסית לאחרות. כאמור, חשוב לזהות את המוטיבציות העיקריות ולתת להן מענה מתאים.
המאמן או המדריך צריך להתחיל את המפגש הראשון בשיחת הכרות, השיחה לא חייבת להיות מאוד ארוכה וחשוב שלא תהיה מאוד חודרנית – המאמן הוא לא פסיכולוג והוא לא צריך להיכנס לאזורים אישיים ואינטימיים.
שתי שאלות בסיסיות שחייבות להישאל בשיחה כזו הן:
- למה דווקא ענף הספורט הזה?
- למה דווקא עכשיו?

יש מאמנים החוששים ששאלות כאלו עלולות להבריח את המתאמנים. ההפך הוא הנכון – שאלות כאלו יכולות לתת לנו את התשובות שתמנענה נשירה של מתאמנים. שאלת העיתוי היא קריטית כי היא מגדירה במידה רבה את המטרות – לאן המתאמן רוצה להגיע?
בריאיון ההכרות חשוב שהמאמן יאסוף את האינפורמציה הרלוונטית מבחינת אורח החיים של המתאמנים. כך, לא יהיה סביר להציע את אותה תכנית אימונים לרווקה בת 20 המתגוררת אצל הוריה, ולגרושה בת 40 המפרנסת 3 ילדים.
מבחינה מנטאלית התכנית חייבת להיבנות כך שתבטיח תחושת הצלחה (קומפטנטיות בניגוד לאימפוטנטיות). אנו רוצים ליצור מצב בו המתאמן יתגעגע לאימון, אנחנו רוצים שהמתאמנים ירצו להגיע, שהאימון יהיה חסר להם כי חוו חוויה משמעותית של הצלחה באימון הקודם ויצאו בהרגשה שהשיגו את המטרה (המוטיבציה הבסיסית קיבלה מענה). אנו לא רוצים ליצור מצב בו האימון יהפוך למעמסה – לעוד מטלה שצריך לבצע ללא חשק. כפי שבתחום הפיזי תמיד במקביל לבנייה של כושר ושרירים יהיה גם הרס, כך בצד המנטאלי תמיד יהיה מרכיב של שחיקה בייחוד לאחר שההתרגשות הראשונית עוברת ונכנסים לשגרת אימונים. המאמן חייב לבנות את האימון כך שהמרכיבים המענגים יגברו על המרכיבים הלא נעימים ושהמתאמנים יוכלו לסבול פחות וליהנות יותר.

טיפ למאמן: עבודה בשיתוף עם פסיכולוג/ית ספורט  והפניית מתאמנים למספר פגישות עם פסיכולוג/ית ספורט תעזור למתאמנים לזהות טוב יותר את המוטיבציה הפנימית שלהם ולהתמיד בתכנית

מפרי עטם של מיכל יערון| ד"ר גיל גולדצויג. 

מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. 

 

לכניסה לאתר "לעוף" של מיכל יערון הקליקו כאן




תגובות הוסף תגובה
1.כתבה טובה וחשובה למאמנים ולתאמנים (לת)יעל07/01/10
2.מוטיבציהרבקה לנג09/01/10
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש