חפש רק בנושא זה






הד"ר הראשון לחינוך גופני – ד"ר דב אלדובי ז"ל 2009-1920

ד"ר אלדובי, מחלוצי תחום הפיזיותרפיה, הד"ר הראשון לחינוך גופני בארץ ומיוזמי הקמת מחנה "גדעון" לכושר קרבי, האמין שהוראת החינוך הגופני בבתי־הספר שפונה לכיוון התמחות והתמקצעות בענפים ספציפיים, חייבת לעבור מהפך לכיוון חשיפה נרחבת, תוך שימת דגש על יציבה נכונה
  23/12/09
ד"ר דב אלדובי בשנת 1938
ד"ר דב אלדובי בשנת 1938
מאמרים נוספים בתחום
התעלמות אמנותית
טדי קפלן – הספורט ההישגי לא יוצא לפנסיה
אמנות הבריאות
טיפול באמצעות כלבים
מאמרים נוספים בתחום
הנוסחה להצלחה: רשמים מפיו של האנגלי האגדי, סר טרבור ברוקינג
כדורגל: המאמן הוא המנצח על התזמורת הזאת
"המכון הוקם ב- 1957. מאז, וינגייט הוא הבית השני שלי"
ספורט תחת אש
So Special
יוגה - כתרגול לילדי ADD/ADHD
שם המשחק: שיווק
אימון ממוחשב
איך עושים תחרות?
מי גאון של אמא?
הדרך למעלה
קיקר – המשחק שכובש את העולם בבעיטה
נטבול: כמו הכדורסל בראשיתו
משחק ביתי
חגורות גב: האם הן מונעות פגיעה בעמוד השדרה?
אופניים בחורף: רוכבים (גם) בסערה
זה היה סיפור של חורף. ויותר
עניין לחוץ: רכיבה על אופניים ופריון הגבר
מאמרים נוספים בתחום

דרכו המקצועית של ד"ר דב אלדובי שהובא למנוחות זה לא מכבר, הייתה רצופה מהמורות היסטוריות,  במלחמת העולם השנייה ובמלחמות ישראל, עם זאת איש רב פעלים היה ובעל חזון בכל הנוגע לחינוך גופני, לטיפול פיזיותרפי ולחינוך ליציבה שמונע רבות מהבעיות לעתיד לבוא. להלן כתבה  המבוססת על ריאיון שנערך עמו בשנת 2001 ע"י ד"ר אורי זמרי והגב' בתיה אור עבור הארכיון ע"ש צבי נשרי לתולדות החינוך הגופני והספורט במכון וינגייט.

ד"ר דב אלדובי נולד בפולין ועלה לארץ בגיל שנתיים. את חוק לימודיו עשה בתיכון המסחרי, לימים גימנסיה "גאולה", שם שיחק בנבחרת הכדורסל והכדורעף של ביה"ס. למרות רצונו של אביו שילמד הנדסת מכונות, פנה בעידודו של המורה, ארונובסקי, לשטח הספורט לאחר ששוכנע כי מהנדסי מכונות "יש מספיק", אך לא מורים לחינ"ג.

כיוון שבארץ לא היו קיימים מוסדות לימודים להכשרת מורים לחינ"ג נסעו ללמוד בדנמרק שבה היו שני מוסדות:
האוניברסיטה בקופנהגן, המוכרת ע"י המדינה,  וביה"ס הפרטי של נילס בוך באולרופ. אלדובי יצא לדנמרק בשנת 1939 למד שנה באולרופ וכמעט שנה באוניברסיטה כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה. התלמידים ניסו לעזוב בסוף 1939 את דניה, אך דרכם התארכה במספר חודשים מאחר ורק שבדיה, רוסיה וטורקיה, נתנו להם רישיונות מעבר, כך שנסעו לשטוקהולם והתעכבו שם. עברו את רוסיה עד אודסה והתעכבו שם עקב כניסת איטליה למלחמה, ומשם נסעו לטורקיה והתעכבו שם עקב נפילת צרפת והחלת שלטון וישי על סוריה ולבנון. בסופו של דבר הגיעו באנייה לנמל חיפה בחודש מאי 1940 לאחר כחצי שנה.
עם הגיעו לארץ גויס אלדובי לקורס הראשון של החג"ם – חינוך גופני מורחב (הכנה להגנה במסווה של לימודי חינוך גופני בבתי־הספר התיכוניים). ובשנות הארבעים לימד בביה"ס תיכון מסחרי, לימים גאולה, בגימנסיה שלוה בת"א, בביה"ס הריאלי בחיפה וכן בקורס הראשון של הכשרת מורים לחינוך גופני בשנת 1944/1945 שנערך בת"א.

אלדובי חזר לדנמרק להשלמת לימודיו, השלים לימודים לתואר ב.א. באוניברסיטת ניו־יורק שם התחיל ללמוד לתואר שני בפיזיולוגיה של המאמץ, אך מלחמת השחרור שינתה את תכניותיו והוא חזר לארץ עם קבוצת מתנדבים ושירת תחילה כמ"פ בקורס מכי"ם ואח"כ כמ"פ בגדוד 52 בגבעתי ונפצע פעמיים בקרבות.

בשנת 1949 הושאל ע"י הצבא כמפקח על החינוך הגופני ולאחר מכן בהסכמת הצבא חזר לשנת לימודים אחת לארה"ב לסיים את לימודיו תוך שהוא עוזר בהקמת סניף הפועל בניו־יורק יחד עם חיים גלובינסקי.
לאחר שנה כשעדיין לא סיים את לימודיו, הוחזר לארץ ושימש כראש ענף אימון גופני. לאחר הקמת מכון וינגייט הוקם ביוזמתו, בהסכמת הצבא והנהלת מכון וינגייט, מחנה "גדעון" לכושר קרבי המשמש עד היום בהכשרת לוחמים, ובו מסלול המכשולים לחיילים קרביים פרי תכנונו.

(מימין) ד"ר דב אלדובי ויצחק נשר, מוותיקי המורים לחינ"ג בארץ
צילום משנת 1958: האחים אהרונסון

אלדובי חזר לארה"ב והשלים לימודים לתואר דוקטור ב־1960 והיה לדוקטור הראשון לחינ"ג בארץ. לימד מהמחזור השביעי של בית המדרש למורים לחינ"ג, ששכן במחנה "יונה" בת"א (כיום ליד מלון הילטון), ופתח את הקורס הראשון לפיזיותרפיסטים מעשיים.
באותה תקופה הציע למרכז קופת חולים כללית לפתוח בי"ס לפיזיותרפיה עם 3 שנות לימודים ולהקימו במכון וינגייט כדי לשלב ספורט ופיזיותרפיה. הצעתו התקבלה ע"י המרכז וע"י ברוך בג, מנהל המכון באותה תקופה. המטבח הישן הוסב לכיתות וד"ר אלדובי שימש מנהלו עד שנת 1985.

בשנים 1975-1973 שימש ד"ר אלדובי כמנהל המדעי של מכון וינגייט. הוא לימד במכללה ע"ש זינמן במכון וינגייט והקים שם את המחלקה ליציבה ופרש ב־1993, אך המשיך ללמד באוניברסיטת ת"א ולעסוק במחקר עד 1999.
מעידים עליו שעסק בתחומו עד שנתו האחרונה.

ה"אני מאמין" של ד"ר אלדובי – כפי נאמר בריאיון
"כפי שאני רואה את הכיוון שאליו הולך היום החינוך הגופני, עוד מעט לא נצטרך מורים אלא רק מאמנים. המורים מתרכזים בבתי־הספר בכיוון הכדורסל או הכדורגל וכו' והחינה"ג לכשעצמו איבד את הכיוון בגלל ההתמקצעות של המורים. צריך לחזור אל המקורות עם שינויים של שנות האלפיים. כיוון שראיתי את השינויים שחלים באדם מילדותו ועד זקנתו במערכת התנועה והקואורדינציה, אני חושב שהחינ"ג צריך לחזור ולהיות כזה שמאפשר לבוגר ביה"ס לבחור פעילויות גופניות אשר תעזורנה לו להתפתח מבחינה בריאותית וגופנית ולהימנע, שזה החלק הכי חשוב, מכל מיני בעיות, מחלות ופגעים, אשר אנחנו רואים אותם בגיל המתקדם. היציבה היא הדבר החשוב כי זה לא רק לעמוד אלא ללמוד איך גם לשבת ולהתנועע, ולהפעיל את הגוף בצורה הנכונה ולחיות עם מודעות גופנית לעניין זה. יש לחזור לשיטות הישנות שרואים בעיתונים – תרגילים על כיסא, תרגילים נגד עייפות וכו', והבסיס לזה הוא היציבה. לכן המורים לחינ"ג צריכים לעסוק בזה כתוספת חשובה ללימודים".

בתיה אור – מנהלת הארכיון ע"ש צבי נשרי לתולדות החינוך הגופני והספורט במכון וינגייט.

ד"ר אורי זמרי – ד"ר לחינ"ג העוסק בהיסטוריה של החינ"ג בארץ ובחו"ל. שימש כמנהל המדעי הראשון של מכון וינגייט, ניהל את האגף להוצאה לאור ולעזרי לימוד והיה המנהל הראשון של "היד לאיש הספורט היהודי".



תגובות הוסף תגובה
1.האדם שבאדםנחמה07/01/10
2.שנים רבות, וכאב פילח את ליבימיכל עדין צינמן09/01/10
משחק מנהלים
המאמן בעידן המודרני כבר איננו רק "מכונת אימונים" ונדרש להפגין גם כישורי ניהול שונים


תשתחררו
כולם מכירים את חשיבות החימום לפני האימון, רבים מזניחים את השחרור וההרפיה אחריו. מולי אפשטיין מסביר כמה זה חשוב


מציאות מדומה
אימון הדמיה הוא חלק חשוב בתוכנית האימונים. המטרה: להכיר את סיטואציית התחרות ואת תגובות הספורטאי ולהפחית את הלחץ


כדור לבטן
ענת מאיר מציגה סדרת תרגילים לחיזוק שרירי הבטן עם כדור כוח גמיש