חפש רק בנושא זה






"נעליים קונים מהר" – ריצה ברגליים יחפות

האם אתם סבורים שריצה ללא נעליים הינה מסוכנת ומזיקה לרגליים? מחקר חדש שנעשה בגישת הרפואה האבולוציונית מעלה שאלות בנוגע לריצה ברגליים יחפות לעומת ריצה בנעליים – מאמר מאת מולי אפשטיין, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
  17/02/10

 מולי אפשטיין - מנהל פורום "חיים וספורט"

מחקר חדש שפורסם לאחרונה מטיל ספק במימרה ש"כל מה שאתה זקוק לו על מנת לרוץ הוא זוג נעליים". מדענים מצאו שאלה שרצו יחפים, או בהנעלה מינימלית, נטו להימנע מחבטת העקב בקרקע (Heel Striking) ובמקום זאת נחתו על קדמת כף הרגל או על חלקה האמצעי של כף הרגל. בעשותם כן, אותם רצים מנצלים את המבנה הארכיטקטוני של כף הרגל ושל הרגל, ואת העקרונות הפיזיקליים החכמים של ניוטון, על מנת למנוע את האפקט הפוטנציאלי המזיק של כוחות החבטה, השקולים לפי 3-2 משקל הגוף, אותם חווים הרצים שעקבם פוגש לראשונה את הקרקע בכל צעד ריצה.

"אנשים שרצים ללא נעליים פוגשים את הקרקע באופן שונה להדהים" אומר פרופסור דניאל ליברמן מאוניברסיטת הארוורד, אחד הכותבים של המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Nature. "בנחיתה על החלק האמצעי או על החלק הקדמי של כף הרגל, לרצים היחפים אין כמעט את אימפקט ההתנגשות, ובכל מקרה הוא פחות בהרבה בהשוואה לעמיתיהם הנעולים שעקבם פוגש את הרצפה במגע הראשון של כל צעד. מרבית האנשים חושבים כיום שריצה ברגליים יחפות היא מסוכנת ומזיקה, אולם למעשה אתה מסוגל לרוץ יחף על המשטחים הקשים ביותר ללא שמץ של חוסר נוחות או כאב. כל מה שאתה זקוק לו הוא כמה יבלות שיגנו על כף הרגל מפני קילוף העור. יתר על כן, יתכן שריצה כזו תפחית את כמות הפציעות האופיינית לרצים שרצים בנעליים".
פרופסור ליברמן וחוקרים נוספים מאוניברסיטת הארוורד, מאוניברסיטת גלזגו ומאוניברסיטת Moi שבקניה, בחנו את דפוסי הריצה של רצים אמריקנים ושל רצים קנייתים שחולקו ל־3 קבוצות: כאלה רצו תמיד ללא נעליים, כאלה שרצו תמיד עם נעליים וכאלה שעברו לרוץ יחפים לאחר שקודם לכן רצו עם נעליים. מה שהחוקרים חיפשו זה את דפוס המגע של כף הרגל בעת המפגש עם הקרקע.
מרבית הרצים שנעלו נעליים – יותר מ־75% מן הרצים האמריקנים – חוו כ־1,000 התנגשויות פתאומיות ועוצמתיות של העקב עם הקרקע בכל מייל (1,609 מטר) של ריצה. לעומת זאת, אנשים שרצו יחפים, נטו לנחות בקפיציות על החלק הקדמי או על החלק האמצעי של כף הרגל.
"נחיתה על העקב ברגליים יחפות, או בהנעלה מינימלית, היא דבר כואב משום שהיא גורמת ליצירת כוחות התנגשות גדולים בכל פעם שהעקב פוגש את הקרקע", אומר ד"ר Madhusudhan Venkadesan, מומחה למתמטיקה יישומית בפקולטה לביולוגיה באוניברסיטת הארוורד. "הרצים היחפים מבצעים יותר כפיפה כפית של כף הרגל (פוינט) בעת המפגש עם הקרקע, ובכך מונעים את כוחות ההתנגשות. מניעת הכוחות נעשית על־ידי הפחתת המסה האפקטיבית של כף הרגל שנובעת כתוצאה מעצירה פתאומית של העקב על הקרקע. כך הצעד נעשה קפיצי יותר תוך היענות טובה יותר".

ההבדלים בין ריצה בנעליים ובין ריצה ללא נעליים נתמכים על ידי ההתפתחות האבולוציונית. פרופסור ליברמן מציין לדוגמה, את אבותינו האוסטרלופיתקוס ("קוף דרומי", סוג של הומינואיד שהתפתח מקופי אדם הדומים לשימפנזה, ומילא תפקיד מפתח בהתפתחות האבולוציונית של האדם) שהיו בעלי קשת פחות מפותחת בכף הרגל. הומו־ספיאנס לעומת זאת, פיתח קשת גדולה וחזקה בכף הרגל; קשת זו משמשת אותנו כקפיץ בעת שאנו רצים.
"כפות הרגליים שלנו נועדו לריצה" מסביר פרופסור ליברמן. אולם, כפי שהוא ויתר חבריו למחקר כתבו בכתב העת Nature: "בני האדם רצו למרחקים ארוכים כבר לפני מיליוני שנים, אולם נעל הריצה המודרנית פותחה רק בשנות ה־70 של המאה הקודמת. מרבית האבולוציה האנושית עברה בריצה יחפה או בהנעלה מינימלית, כמו סנדלים או מוקסינים בעלי עקב קטן וריפוד מזערי.
עבור האדם המודרני שגדל אל תוך תרבות נעלי הריצה, ריצה ברגליים יחפות או בהנעלה מינימלית הוא משהו שצריך להסתגל אליו בהדרגה. נעלי הריצה המודרניות תוכננו על מנת לאפשר מגע עקב קל ונוח. כרית העקב המרופדת מרככת את עוצמת החבטה ומאפשרת מפגש עקב־קרקע פחות טראומטי.

"ריצה יחפה או בהנעלה מינימלית היא דבר מהנה אולם מערב שרירים שונים", מסביר פרופסור ליברמן. "אם היית מורגל כל חייך לחבוט את העקב בקרקע, אתה צריך לבצע את המעבר בהדרגה ורק לאחר שפיתחת כוח בשרירי כף הרגל ובשרירי השוק".
בעתיד, כך מקווים החוקרים, יאפשר המחקר על הריצה ברגליים יחפות לצאת מכותלי המעבדה ולהיות מתורגם להמלצות מעשיות. החוקרים מקווים שהבנה טובה יותר של התחום תוביל למניעת פציעות שנגרמות כתוצאה מחזרות מרובות זעזועים, פציעות המייסרות רבים מן הרצים.
"אנחנו מקווים שגישת הרפואה האבולוציונית שלנו ביחס לריצה וביחס לפציעות ספורט תעזור לאנשים לרוץ טוב יותר, לפרק זמן ארוך יותר וליהנות ממה שהם עושים" הוסיף ליברמן שהקים לאחרונה אתר שמלמד ומדגיש את מעלותיה של הריצה היחפה.

המחקר מומן על ידי ביה"ס האמריקני למחקר פרה־היסטורי, על ידי קרן Goelet, אוניברסיטת הארוורד ועל ידי חברת Vibram.

קישורים:
ריאיון מצולם עם פרופסור ליברמן
תקציר המחקר 

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

לכניסה לפורום "חיים וספורט"  

 


 

 



תגובות הוסף תגובה
1.טעות קטנהיוסי בן לולו18/02/10
2.מאמר מצוייןרועי18/02/10
3.שתי שאלות על המאמראורן18/02/10
4.הסנדלר הולך יחףמולי אפשטיין18/02/10
5.זוית אחרתמולי אפשטיין18/02/10
6.הדרך הקלה, כדי להתחיל בריצה יחפהעמוס.ע19/02/10
7.חידוש מרענןעפר21/02/10
8.שאלהאלומה22/02/10
אליפות העולם בהתעמלות אומנותית: לינוי אשרם זכתה לציון 21.150 נקודות במוקדמות תרגיל הסרט ומדורגת ראשונה. ניקול זליקמן מדורגת שנייה עם הציון 19.350 נק', יוליאנה טלגין חמישית בציון 18.050

לינוי אשרם (הפועל ראשל"צ), סגנית אלופת העולם בתרגיל החישוק באליפות העולם בהתעמלות אומנותית המתקיימת בבאקו

מדליית ארד ללינוי אשרם בתרגיל הכדור באליפות העולם בבאקו

אליפות ישראל בטיפוס הובלה: נמרוד מרכוס אלוף ישראל לבוגרים. יובל שמלא סיים במקום השני, אלכס חזנוב במקום השלישי. בנשים - נועה שירן אלופת ישראל

מדליית כסף לארטיום דולגופיאט בתרגיל הקרקע ב"גביע האתגר" בפריז

שי קקון (הפועל שדות ים) ומאור בן הרוש (הפועל נהריה) אלופי ישראל בסירת לייזר אולימפית

מדליית כסף ושיא ישראל למארק מיליאר (איל"ן חיפה) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:33:83 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

מדליית ארד לעמי דדאון (איל"ן חיפה) ב-200 מ' חתירה בתוצאה 2:59:55 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית בלונדון

שיא ישראל, מדליית כסף וקריטריון לטוקיו לעמי דדאון ב-150 מ' מ.א בתוצאה 2:31:17 דקות באליפות העולם בשחייה פראלימפית

שיא עולם, מדליית זהב וקריטריון לטוקיו למארק מליאר ב-400 מ' חופשי בתוצאה 4:33:64 ד' באליפות העולם לשחייה פראלימפית