חפש רק בנושא זה






צוחק מי שצוחק אחרון: חשיבות ההומור בספורט

אפשר להתייחס לספורט ברצינות תהומית ואפשר גם לראות בו משהו מגוחך לחלוטין – מיכל יערון, ראש תחום פסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, מציעה לא לקחת צד וליהנות מכל העולמות
  01/03/10

 מאת: מיכל יערון| ד"ר גיל גולדצויג| איריס הרץ

מיכל יערון

כמעט כל מי שעוסק בספורט בין אם באופן חובבני ובין אם כעיסוק תחרותי, לוקח את הספורט ברצינות. הספורט נתפס כעולם של עבודה קשה, מאמץ בלתי מתפשר, תחרותיות, קפדנות, יצרים משולהבים ועוד – כל אלו נראים רחוקים מאוד מצחוק ומהומור. אבל במבט מבחוץ, נוכל לראות את כל המגוחך והאבסורדי שבעיסוק בספורט: חבורות נשים וגברים מתלבשים ב"געטקס" צרים אך ורק על מנת לרכב על אופניים, אנשים רציניים רבים על כדור כמו שלא היו מעיזים בשום מקום אחר, נשים וגברים קופצים לארגז חול – כל זאת מבלי להזכיר את הרצים למרחקים ארוכים ביותר בכל מזג אוויר על אף שרכב ממוזג חונה ליד ביתם ואת אותו בחור שביקש מאחד החתומים מטה טרמפ לחדר הכושר ונענה בשאלה: "אז למה אתה לא רץ לשם?".

  • אפרים קישון, מגדולי ההומוריסטים, תיאר פעם משחק כדורגל כאגדה שמספרים שבטים רחוקים על האדם הלבן: "האדם הלבן מחולל פלאים – נפגשים 22 איש בבגדים צבעוניים ועוד אחד לבוש שחורים, לבוש השחורים שורק ומתחיל לרדת גשם...".
  • ז'וזף הלר כתב ב"מלכוד 22"  שגביעי ספורט מעידים על כך שהצלחת לעשות משהו חסר תועלת לחלוטין יותר טוב מכל אחד אחר.

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מהו בעצם הומור? "הומור הוא יכולת של בני אדם לעורר תחושות של הנאה, צחוק ובדיחות הדעת אצל עצמם ואצל אחרים", ויקיפדיה. הטענה המקובלת היא שהומור הוא ייחודי לבני אדם. הומור יכול להתבטא בכל צורה של תקשורת – מילולית, חזותית וקולית. מקור המילה הומור ברופאים היוונים שראו את מצב הרוח של האדם כתלוי במזיגה של נוזלי הגוף (מרירות או ליחות – humor ), מכאן למשל ביטויים כמו "מרה שחורה". הצחוק וההומור נחשבו למרכיבים משמעותיים בתהליכי ריפוי פיזיים ופסיכולוגיים מאות אם לא אלפי שנים.

 "לליצן טוב יש תרומה לבריאות הקהילה יותר מאשר ל־20 אתונות עמוסות תרופות", תומס סידנהם, מי שנחשב לאבי הרפואה הבריטית במאה ה־16.

הומור וצחוק הם תופעות מורכבות ביותר שיש להן מרכיב קוגניטיבי, רגשי, פסיכולוגי והתנהגותי. מבחינה התנהגותית צחוק הוא בד"כ ביטוי להומור, מבחינה רגשית חוויה הומוריסטית קשורה לתחושה נעימה מבחינה קוגניטיבית: הומור קשור בד"כ לתפיסה של פרדוקס ולשחרור מחוקי החשיבה הרציונלית. כשצוחקים, דם זורם לפנים ומכאן הקישור של צחוק לחום והקישור של עצב לקרירות ולצבע כחול. בנוסף, גם המערכת החיסונית מגיבה: יש ממצאים רבים המעידים על קשר חיובי בין פעילות מערכת החיסון ובין צחוק והומור.

להומור תפקיד חשוב ביצירת יחסים בין אישיים ובשימורם. בנוסף ההומור מהווה מנגנון הגנה המאפשר להתמודד עם פחדים וחרדות. הומור מאפשר להסתגל למצב מעורר חרדה באופן פרודוקטיבי ומאפשר לשמור על מרחק פסיכולוגי מהדבר המפחיד. נדמיין לרגע מצב של לפני תחרות: הלב דופק, לחץ דם עולה, אדרנלין זורם. מה עושים על מנת לשחרר לחץ? יש מי שישתמש בתרגילי הרפיה, בנשימות ובדמיון מודרך, אבל אפשר גם לחשוב על האבסורד שבמצב, להיזכר בבדיחה טובה, לנסות לראות כמה אני ובעיקר כמה המתחרים שלי נראים מגוחכים. בעמדך על קו הזינוק, בעודך מנסה להתרכז במשימה שלפניך, ומחשבות טורדניות ממלאות את ראשך, טוב היה אם הייתה מסוגל להיזכר באירוע מעורר חיוך או לדמיין את יריביך המפחידים ביותר באופן מגוחך. סוג זה של שליטה על מחשבותיך גם יאפשר לך להתחרות טוב יותר וגם יעורר לחץ אצל המתחרים (הלחוצים גם כך) בראותם אותך, רגע לפני מאמץ גדול, מסוגל לחייך, באמת מבפנים.

כפסיכולוגים של הספורט אנו מאמינים שניתן להשתמש בהומור ויחד עם זאת גם לשמור על רצינות. יותר מכך אנו מאמינים ששימוש נכון בהומור הוא גם רצוי וגם אפשרי על מנת להגשים את האידיאל של נפש בריאה בגוף בריא. כוונתנו היא כמובן להומור שמתקשר לנכונות לקבל את עצמנו ולראות את המגוחך שבכל אחד מאתנו ולא לציניות, לבוז או לעלבונות, שהם דברים הרסניים במיוחד. 

הומור הוא כאמור מרכיב חיוני בתקשורת הוא יכול לשפר תקשורת בין מאמנים ובין מתאמנים, בין מאמנים להורי מתאמנים ובתוך משפחות. הצחוק עוזר לשבירת קרח ומעיד על אמון: אם אנו מסוגלים לצחוק ביחד, אז אנחנו נותנים מספיק אמון זה בזה. אם היה צחוק במהלך האימון (והכוונה לצחוק במהלך האימון ולא ל"לעשות צחוק מהאימון"), סביר להניח שההשפעה החיובית של הצחוק וההומור תימשך גם לאחר האימון. פעמים רבות מאמנים נכנסים למאבקי כוח מול ספורטאים במקום לשחרר את המתח הנוצר על־ידי שימוש מושכל בהומור. לצחוק עם ועל ספורטאי שהתנהג לא בחוכמה, יכול להוציא את הספורטאי ואת המאמן ממצב של מאבק  ומהכנסת מתח מיותרת לתהליך האימון. גם הספורטאי ידע להבא לא להיכנס לצמתים ולמלכודות מיותרות. יתרה מכך, במקום להיכנס למאבקים במצבי משבר קבוצתיים ולחפש אחר אשמים, היכולת לצאת ממצבי דחק על־ידי הומור מאפשרת לכל צד לקחת אחריות על עצמו ולחשוב פעמיים לפני ה"פדיחה" הבאה.
  
איך ניתן להשתמש בהומור במהלך אימון או תחרות
בוחרים למה להתייחס – זה יכול להיות אביזר כלשהו, כמו מחבט טניס, כדור, מגבת בקבוק מים. אפשר להתייחס לאנשים, כגון יריבים, שופט וכו' ואפשר להתייחס לעצמי. תחשבו למשל על שחקן טניס שפוחד מיריב, היריב נתפס בעיניו כמאיים ומפחיד והשחקן נכנס למעגל של חרדה. צריך לזכור שמבחינה קוגניטיבית כאשר אנו רואים מישהו שאנחנו מאוימים ממנו, אנחנו מלבישים אותו בתחפושת של כל הדברים המאיימים שאנו מכירים ובכך אנו מגבירים את תחושת האיום. תחושת איום קשורה בתגובה פיזיולוגית: כך למשל, לחץ דם ודופק עולים. אנחנו יכולים להפוך את האנרגיה המשתוללת בגוף עקב החרדה לצחוק.

נדמיין את היריב בצורה מגוחכת – נקצין תכונות שלו שאנחנו מכירים או נדמיין אותו עם מכנסיים עד הפופיק, נעליים גדולות בכמה מידות, מתרוצץ במגרש בטירוף ומנסה לתפוס את הכדור – פתאום כבר לא נראה כל כך מפחיד. בואו נדמיין את הכדור כמי שיש לו פנים אנושיות ורצון משל עצמו והוא צוחק על היריבים.

אפשר כמובן גם לצחוק על עצמנו – כמה מגוחך זה נראה שאני מתרגש כל כך מהדבר הזה. ספורטאים רבים במצבי תחרות כועסים על עצמם, הם כועסים על כך שהם מתרגשים או מפחדים ("למה אני כל כך נלחץ זו רק תחרות מטופשת?"), כעס כזה יוצר מעגל של חוסר אונים וחרדה. במקום לכעוס אפשר לנסות לראות את המצחיק – אם אני מסוגל לצחוק על עצמי ולקבל את עצמי גם כשאני מרגיש חלש, לא מוצלח ומפחד, אז אני יכול לעשות הכול...

נחשוב על אדם שנכנס פעם ראשונה לחדר כושר ורואה מסביב עשרות גברים ונשים חטובים מתאמנים, מראות לכל כיוון ועשרות מכשירי עינויים מפחידים. הוא מתחיל להרגיש עצמו חלש ורופס... אפשרות אחת היא "לקבור את עצמך", לברוח הביתה ולא להיראות יותר. אפשרות שנייה היא להבין כמה כל המצב נראה אבסורדי ולחשוב על כמה האנשים מסביב נראים מגוחכים.

תשובה הומוריסטית להתמודדות עם לחץ – אחת הטכניקות המקובלות בתחום פסיכולוגיית הספורט להתמודדות עם מצבי לחץ, היא טכניקה שניתנת לשימוש עם הומור ונקראת ה"תסריט הרע ביותר". הרעיון הוא לשאול את עצמך מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות. לפעמים תשובה הומוריסטית על שאלה כזו יכולה לעזור לספורטאי להתגבר על קושי או חרדה. אז מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך בזינוק למים – שלא יהיו מים בבריכה?

שימוש בהגזמה לצורך הגחכה: "לא רק שאני אכשל אלא גם יישבר לי המחבט, יפלו לי המכנסיים באמצע התחרות ובדרך חזרה ירד גשם".

שימוש במטאפורות (אני נראה כמו), יצירתיות ואימפרוביזציה (בוא נראה אותך נותן סרבים מתוך דלי...): יכולים להעשיר את החוויה של הספורטאי, לתרום לקשר טוב יותר עם המאמנים ולעזור בהתמודדות  עם תחרויות.

לסיכום, חשוב לחדד! הומור הוא כלי חשוב בספורט כמו בחיים, ואם ספורט וחיים אחד הם, ברור שהומור חייב להיות שזור בהם.

 

לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת  

מיכל יערון – פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט. 

 



תגובות הוסף תגובה
1.מאמר מצוייןדודי04/03/10
2.אהבתי (לת)עמית ש09/03/10
3.אחלה מאמר, הוא מאוד עודד אותי.  (לת)נבו10/03/10
4.אהבתי שמעון14/06/10
אתנה zoom: אל תחמיצו את הרצאתה של מורן סמואל, "לעבור את הקו", שתתקיים ביום רביעי, ה-5.8.20 בשעה 20:30

יום פתוח ללימודי נטורופתיה עם ראשת המסלול, ד"ר מירה כהן שטרקמן, יתקיים ביום שישי, ה-14.8.20, בשעה 10:00

חודש ביצוען של בדיקות הארגומטריה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן