חפש רק בנושא זה






סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב

מפתחי גוף, חשוב שתדעו ששימוש ממושך בסטרואידים אנבוליים מגביר את הסיכון לפתח כשל לבבי יותר ממה שחשבו בעבר – כך פורסם לאחרונה בעיתון הרפואי, Circulation. מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, מוסיף משלו על הנעשה בארצנו הלכה למעשה
  03/05/10

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

סטרואידים אנבוליים־אנדורגניים מחקים את פעילותו הטבעית של הורמון המין הזכרי טסטוסטרון, הורמון בונה־שריר שאחראי לאפיון המיני הגברי. "סטרואידים אנבוליים, מעבר להיותם בלתי חוקיים, הם בעלי חשיבות בריאותית", הסביר ד"ר Aaron L Baggish מביה"ח מסצ'וסטס שבבוסטון. "אני חושב שבפעם הראשונה אנו מתחילים להבין שהלב הוא אחד האיברים שמושפע יותר לרעה כתוצאה משימוש ממושך בסטרואידים אנבוליים", הוסיף החוקר.
החוקרים מצאו שהחדר השמאלי של הלב, החלק העיקרי של משאבת הלב, היה חלש באופן משמעותי בשלב הכיווץ שלו (שלב הסיסטולה) אצל אלה שהשתמשו בסטרואידים אנבוליים בהשוואה לקבוצה מקבילה שלא השתמשה בסטרואידים.
חדר שמאלי בריא מזריק החוצה 70%-55% מהדם שממלא את הלב – מדד הידוע בשם מקטע־פליטה. ל־10 מתוך 12 נבדקי קבוצת הסטרואידים האנבוליים נמדדה רמת שאיבה נמוכה (מקטע־פליטה נמוך מ־55%). על סמך מחקרים קודמים מקטע־פליטה נמוך מ־55% קשור בהגברת הסיכון לפתח כשל לבבי ולמוות פתאומי. לעומת זאת, רק נבדק אחד מקבוצת הביקורת היה בעל מקטע־פליטה נמוך.
קבוצת המשתמשים בסטרואידים האנבוליים, אף הדגימה ליקויים בתפקוד הדיאסטולי של הלב – השלב בו החדר השמאלי נח ומתמלא בדם. החוקרים הראו ששלב ההרפיה החדרית בקרב משתמשי הסטרואידים האנבוליים היה נמוך ב־50% בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת. מבנה החדר השמאלי היה דומה בשתי הקבוצות.

ממצאים חותכים
וורן בראנץ, צילום: אבי שי  צוות החוקרים השתמש בשיטת אקו־דופלר על מנת לבחון את מבנה החדר השמאלי ואת תפקודו. בדיקת אקו־דופלר מבוססת על שימוש בגלי קול בתדירות גבוהה מאוד – אולטרה סאונד – במטרה ליצור תמונה נעה (הדמיה) של שריר הלב ושל זרימת הדם בו.
קבוצת המשתמשים בסטרואידים האנבוליים מנתה 12 גברים שעסקו באימון הרמת משקולות. גילם הממוצע של הנבדקים היה 40 שנה והם דיווחו על לקיחת סטרואידים אנבוליים במינון של 675 מ"ג בשבוע למשך 9 שנים. קבוצת הביקורת מנתה 7 גברים בגיל דומה שעסקו באימון הרמת משקולות אולם לא נחשפו מעולם לשימוש בסטרואידים אנבוליים. שתי הקבוצות היו בעלות ותק דומה באימון משקולות ובעיסוק בפעילות גופנית אחרת וכולם היו בעלי גורמי סיכון דומים למחלות לב וכלי דם, למעט השימוש בסטרואידים האנבוליים. למרות שלשתי הקבוצות היו מדדי גוף דומים – משקל ושטח גוף – לקבוצת נוטלי הסטרואידים הייתה מסת שריר גדולה יותר מזו של קבוצת הביקורת.
למרות גודלו הקטן של המדגם, ההבדלים הסטטיסטיים המשמעותיים שנמצאו, מצביעים על זיקה חזקה בין שימוש בסטרואידים אנבוליים ובין הפרעה בתפקוד הלב. לדברי החוקרים דרושים מחקרים נוספים על מנת לתת תוקף נוסף למסקנה זו.

במחקרים קודמים לא הודגם אפקט מדויק של שימוש בסטרואידים אנבוליים והשפעתו על תפקוד הלב. חלק מהקושי האובייקטיבי בביצוע מחקר על השפעתם של הסטרואידים האנבוליים על שריר הלב טמון בעובדה שהשימוש בהם הפך לבלתי חוקי. השימוש בסטרואידים אנבוליים בארה"ב הפך לפופולארי ביותר בשנות ה־80. רבים ממשתמשי אותה תקופה הגיעו עכשיו לגיל בו בעיות הלב מתחילות לצוץ אל מעל לפני השטח.
"אנחנו מקווים שאנשים יתחילו להכיר בעובדה שלשימוש בסטרואידים אנבוליים עלול להיות מחיר כבד. שימוש ממושך בהם עלול לגרום לפגיעה בתפקוד הלב ועלול לגרום להתפתחותן של מחלות אחרות באנשים צעירים" סיכם החוקר.

מקור
Aaron L. Baggish, Rory B. Weiner, Gen Kanayama, James I. Hudson, Michael H. Picard, Adolph M. Hutter Jr., and Harrison G. Pope Jr. Long Term Anabolic-Androgenic Steroid Use is Associated with Left Ventricular Dysfunction. Circulation: Heart Failure, 2010;

"ארץ נהדרת": מולי אפשטיין עם תמונת מצב
בישראל אין חוק האוסר על שימוש בסטרואידים אנבוליים ולכן אם אינך נמנה עם חברי הסגל האולימפי הישראלי, הסבירות שתיבדק ע"י רשויות האכיפה בישראל שואפת לאפס.
עיקר הבעיה במכוני הכושר בקרב אוכלוסיית מפתחי הגוף. רק לאחרונה סולק ענף פיתוח הגוף (בודי־בילדינג) מתכנית התחרויות של "המשחקים העולמיים" שם כן מבצעים מבדקי סימום. הסיבה לסילוק – מקרים רבים מדי של עבירות סימום. ההחלטה התקבלה בשבוע שעבר בדובאי בכנס של נציגי ההתאחדויות הלאומיות. הקש ששבר את גב הגמל, היה תפיסתם של 4 מפתחי גוף במשחקים שנערכו בשנה שעברה. המשחקים העולמיים מאגדים בתוכם 30 ענפי ספורט לא אולימפיים, ביניהם גלישת גלים, ריצת ניווט וסקווש והם נערכים אחת ל־4 שנים בשנה שלאחר המשחקים האולימפיים. מאז שנת 1989 נתפסו במהלך המשחקים העולמיים 25 משתמשים בחומרים אסורים – 17 מהם היו מפתחי גוף.
המלחמה העיקרית כנגד משתמשים אלה צריכה להיות באמצעות הסברה ובאמצעות הגברת המודעות לסכנות הפוטנציאליות שטמונות בשימוש בחומרים אלה. החוק בישראל אוסר על מכירה של סטרואידים אנבוליים ללא מרשם רפואי. גם מרשם שווא שניתן על־ידי רופא מבלי שיש לכך הצדקה רפואית, הנו עבירה על החוק, לא כל שכן הברחה של חומרים אלה ומכירתם בשוק השחור. רשויות החוק צריכות להתמקד בזירת ההברחות ולהילחם בשוק השחור המשגשג. עיקר המאמץ צריך להיות ביירוט נתיבי ההברחה של הסטרואידים ובקרקוע של "הפושרים" שדוחפים את החומרים האלה לבני נוער ולמתאמנים נוספים בחדרי הכושר.

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

                                   



תגובות הוסף תגובה
1.מאמר מעניין (לת)דודי אילת05/05/10
2.הגזמה ואי-דיוקיםפלוני אלמוני04/08/14
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

אליפות אירופה בבריכות קצרות: אנסטסיה גורבנקו סיימה במקום ה-7 בגמר משחה ה-400 מ' מ.א בתוצאה 4:37:92 ד'

מקום 8 ליעקב טומרקין בגמר ה-200 מ' גב בתוצאה 1:53:00 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות

במרוץ לטוקיו: גילי כהן, גפן פרימו, שירה ראשוני, גילי שריר, תמנע נלסון לוי, ענבל שמש ורז הרשקו תשתתפנה בטורניר המסטארס בסין שייפתח ב-12.12.19

שיא ישראל לרביעיית השליחים: מירון חירותי, מרקוס שלזינגר, תומר פרנקל וגל גרומי כהן ב-50*4 חופשי בתוצאה 1:26:90 דקות באליפות אירופה בבריכות קצרות בגלאזגו

רץ המרתון איימרו עלמיה, קבע את הקריטריון האולימפי לטוקיו 2020 כשסיים את מרתון ולנסיה בתוצאה 2:11:02 שעות