חפש רק בנושא זה






מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל

שמשון בובר ז"ל, ממייסדי ענף השייט התחרותי בישראל הלך לעולמו לא מכבר – להלן עיקרי הריאיון שנערך עמו בקיבוץ שדות ים ב-3.6.03 ע"י ד"ר אורי זמרי, ד"ר לחינ"ג , ובתיה אור, מנהלת הארכיון ע"ש צבי נשרי במכון וינגייט
  31/05/10
שיוט הערים מת"א לחיפה ע"ש זיאמה חייקין 1949 שמעון בובר (משמאל) וצוותו
שיוט הערים מת"א לחיפה ע"ש זיאמה חייקין 1949 שמעון בובר (משמאל) וצוותו
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

שמשון בובר ז"ל קיבל את הכשרתו הימית כנער במסגרת הפלוגה הימית שמטרתה הייתה לסייע בעלייה הלא לגאלית של מעפילים. עם תום הפעילות הלאומית פנה להדרכה בחינוך ימי להכשרת חניכים לחיל הים ולצי הסוחר ומשם הדרך לשיט התחרותי הייתה קצרה. הגב' בתיה אור, חשבה שיהיה זה נכון להעלות לזכרו את קולו החי מנבכי הארכיון.

זמרי: פרטים ביוגרפים ואיך הגעת לספורט?
בובר: "נולדתי ב-14.5.32 בעיר זלפלד בגרמניה המזרחית ועליתי לארץ ב-1935. גרתי בנהריה בין השנים: 1943-1955 ואז הצטרפתי לפלוגה הימית שנוסדה ע"י מנדל פירס (עכשיו בן 90).
היו פעילויות מטעם החבל הימי לישראל*, שמואל טנקוס, צבי שידלו ויעקב אגייב הדריכו. ידענו שאנחנו מתחנכים לקראת משימות של המדינה שבדרך. פעילויות מעשיות כמו פריסת מפרשים, חציית גלי חוף ותיאוריה. היינו חבורת נערים והורדנו מעפילים מהאוניה "חנה סנש" בדצמבר 1946 ומהאוניות, "עלייה" ו"האומות המאוחדות", ב-1947. הפעילות מילאה אותנו והרגשנו כשליחי האומה בהתהוותה. שיא הפעילות בנהריה היה במלחמת השחרור בגליל המערבי כשהיה מנותק גם בעכו וגם באזור הכפר הערבי כברי. הפעילות הראשונה הייתה כאשר העברנו לחיפה בסירת מנוע של חברת העוגן את ארונות המתים של עובדי חברת החשמל שנהרגו בזמן עבודתם. עד שחרור הגליל המערבי בפסח 1948 הפעלנו את הסירות להעברת אספקה ואנשים אפילו בים סוער. המיומנות שלנו הייתה כל כך גבוהה שאף סירה לא התהפכה בים הסוער. עם קום המדינה הכושי יכול ללכת וכבר לא היה צריך אותנו ואז התחיל המהפך בתחום הפעילות הימית: משט חינוכי בסירות כבדות 12-10 חניכים בקבוצה לאורך החוף, הפלגה לקפריסין בסירות פתוחות ושיט תחרותי".

זמרי: הכול במסגרת הפועל?
בובר: "כן. אנחנו אפילו העתקנו את זה ואני הייתי הראשון שהקים בביה"ס לחובלים את היחידה להדרכה ימית שרוב המדריכים בה היו מהפועל ושמנו את הבסיס עד היום הזה שכל חניך שבא לקורס חובלים מקבל את יסודות הימאות. וכך הפלוגה הימית של הפועל תרמה הרבה לחיל הים ולצי הסוחר".

זמרי: ההסבה לספורט, שעת המשבר?
בובר: "כן. אף אחד לא היה צריך אותנו יותר. קם חיל הים ואפילו גדנ"ע ים והיו ויכוחים מרים בין זאב פריד איש הפועל, רכז הפועל ת"א, שהיה אמור להקים את גדנ"ע ים מטעם חיל הים, ובין אברשה ארגמן ממייסדי הפועל. הייתה תקופה שהיה צורך למצוא את הדרך הנכונה בין החינוך הימי, כשאתה מפליג בסירת מפרש עם אחריות ל-12 אנשים, ובין המעבר לשיט ספורטיבי של בודדים. כשהיו מתחרים סירה נגד סירה כמו בשיוט הערים ניחא, אך השיט התחרותי וההישגי היו מילה גסה וזאת מ-1954 כשהנושא התחיל לעלות. התחלנו בסירות מדגם חרטומן שהיו בינלאומיות ומאוד מיושנות ואז נכנס גם ההולנדי המעופף שהפך להיות דגם אולימפי החל ממשחקי רומא. גם ה-420 דגם עממי יותר שהגיע דרך מועדון הים התיכון. הייתה מספנת עציוני שבנתה סירות לא טובות עד שהוקמה מספנת סנפיר ע"י חיים שרת בנו של משה שרת ומהנדס ימי בשם שטיינברג ואז בנו סירת 420 מתאימה ברמה בינלאומית. ב-1966 הוקמה ועדת השיט ליד ההתאחדות לספורט. למרות שהפועל היה מוכר בשיט התחרותי היינו צריכים הכרה בינלאומית. באמצעות יוליוס בלנשטיין האמריקאי נכנסנו כחברים בהתאחדות הבינלאומית לשיט ואז הכול התחיל".

זמרי: הופעתם פעם ראשונה במשחקי מינכן ב-1972 עם יאיר מיכאלי ויצחק ניר שהתחרו במקביל בקיל שבגרמניה...         .
בובר: "כן זה היה די מהר אחרי ההכרה".
בתיה: ב-1970 הייתה אליפות שיט בינלאומית...
בובר: "היה לנו הישג גדול עם לידיה לזרוב וצפניה כרמל באליפות העולם".
בתיה: לא, הם זכו באליפות העולם ב-1969, אני מדברת על האליפות שהייתה בתל-אביב ב-1970
בובר: "בזכות זה שהם ניצחו ב-1969 אנחנו קיבלנו את אירוח אליפות העולם בתל-אביב שנה אחרי כן".

זמרי: מי היו האנשים שהובילו את המעבר לשיט התחרותי?
בובר: "יצחק אופק עם החזון ומריבות קשות עם העסקונה הוותיקה והיה לו ברור שהוא יצליח".

זמרי: שמואל טנקוס ובנימין תלם סיפרו שהם עזבו את העיסוק בימייה מתוך התנגדות לקו החדש (לשיט תחרותי)...
בובר: "נכון, הרבה מהוותיקים לא הבינו אז וחלקם לא מבינים עד היום את נושא השיט הספורטיבי. בד"כ שיט תחרותי זה מה שקורה בעולם ולהוציא את אנגליה, שלה יש צופי ים בסירות כבדות – אין דוגמה בכל העולם לשיט לא תחרותי אלא בבתי-ספר ימיים".

זמרי: מה עם מוקה לימון, האם הוא שיחק תפקיד בנושא?
בובר:
"לא. הוא היה עסוק בהעפלה מפקד אוניית המעפילים, תיאודור הרצל, ואח"כ בחיל הים שהיה מפקדו. היה גם נספח צבאי בצרפת בזמן מבצע ספינות שרבורג ולכן לא היה בעסק. בכינוס הפועל ה-10 היה מפקד ספינת הוותיקים בשיט הערים שעליה היו צוקרמן, לימון, טנקוס, תלם, אופק ועוד".

בתיה: האם מכבי גם ניסתה להתחרות בשטח הזה ומה היו היחסים עם שאר הקבוצות כמו זבולון, דולפין ועוד?
בובר:
"יש כאלה שטוענים שהייתה ימייה בחיפה עוד לפני הפועל. הפועל חיפה ב-1924 והפלוגה הימית הוקמה בחיפה והיוותה בסיס לחברת העוגן. הפועל ת"א עזר בבניין נמל ת"א עם הסירות שלו, כולל סירת מנוע בשם טרומפלדור. היחסים עם זבולון היו מתוחים וצופי ים התעסקו בחלק החינוכי".

זמרי: ב-1920 נשרי הקים את קבוצת צופי ים. זבולון הצטרפו באופן רשמי למכבי...
בובר: "נכון לאחר שזבולון שבק חיים מכבי לקח אותו אליהם כדי להצטרף לספורט ההישגי. לצערי, היום זבולון או מכבי בטל בששים. יש להם סניף קטן בנתניה ובבת ים. בחיפה הוא התאחד עם הפועל לסניף עירוני. כשאני החלפתי את חנינא גולדברג שנפטר, המקביל שלי בזבולון היה אהרון בוצר שרשם פרק מזהיר בשיתוף פעולה בינלאומי בגלשני מפרש והיום הוא הנשיא של התאחדות גלשני המפרש. אני לא זוכר בדיוק מתי זה היה. היחסים היו מצוינים אז בין הפועל וזבולון עד כדי כך שאני העזתי להזמין את זבולון כמשתתפים קבועים של תחרות הפועל בשיט. הצירוף למכבי לא עשה להם טוב כי הם היו בנים חורגים. היום אין להם אפילו נציג באיגוד השיט. הראשונים שהתחילו את השיט התחרותי היו מועדון כרמל בחיפה שהיו להם סירות קטנות מדגם איקס והתחרו עם הצבא וחיל האוויר הבריטים. והם התעסקו רק בשיט תחרותי. היו גם מועדוני חתירה שאין להם קשר לשיט.

זמרי: יש לך מה עוד להוסיף?
בובר: "הייתה פעילות של החבל הימי בישראל בבתי ספר. החבל הימי אסף כספים עבור החינוך הימי למשל באשדוד כל אירוע שהיה הייתה הולכת. נניח. אגורה עבור הפעילות".

בתיה: עד מתי הוא פעל?
בובר: "הוא פעל מלפני קום המדינה עד שנת 60 משהו כזה. המזכיר האחרון שלו היה צדוק אשל מחיפה שהיה כתב על המשמר וכיום כותב ספרים. כשלמדתי במחנה יונה ב-1955-1954 עם איציק מנדלברויט וחיים נעסה הדרכתי עם עוד חברה בירקון וזו הייתה עתודה של נוער שהגיעו למועדונים הימיים. לימים משרד החינוך לקח את זה ובמסגרת הפעילות עם רשות הספורט הקים מרכזים ימיים בכל מיני מקומות בארץ שמביאים תלמידי חטיבות ביניים לקבל חינוך ימי שעתיים בשבוע ואנו ראינו שאין טעם לתחרות אלא לשיתוף פעולה וברוב המקומות זה מצליח כשהם מתרכזים בפעילות חינוכית והמועדונים בשיט עצמו. למרות שחיל הים יש לו שיטות משלו לגיוס חובלים, הרבה חניכים שלנו מגיעים לצבא לחיל הים ויש להם יסוד יותר טוב".

זמרי: אנחנו עוברים לשליחויות השונות באפריקה לאומות המתעוררות. ספר לנו זיכרונות ומי הדריך עמך
בובר:
"חלקם הלכו לעולמם כמו חיים תמיר, יוסי דור, דולק עמישב יעקב אילנברג. ב-1964 קיבלתי טלפון מיצחק אופק שהיה מזכ"ל הפועל שמתארגנת קבוצה של מורים לחינוך גופני לצאת לסנגל כי יש חגיגות של משחקי אפריקה וצריכים להכין מפגן. גם בדהומי הייתה משלחת. בצוות שלי היו שמואל ביאליק שהיה ראש המשלחת, יוסי דור, רעיה ברונשטיין, פיני שמואלי ואנוכי. הגענו לדקר והעמידו לרשותנו תלמידי בית-ספר וארגנו מפגן פתיחה. פגשנו את מיכה שמבן שהיה שליח משרד החוץ והגיע עם ספורטאי צ'אד לחגיגות. זו הייתה חוויה אדירה. שעה שלמה של מופעים בהתעמלות. קיבלו אותנו בכבוד רב. הפעם הבאה שנשלחתי הייתה למלאווי במחצית השנייה של שנות הששים. בפעם הראשונה היינו דולק ואני ובפעם השנייה גם יוסי דור, פעם שלישית נדמה לי שהייתי לבד, כי היה שם כבר ישראלי דני בראון מורה לחינ"ג שעבד עם הנוער והיה בנם של וולטור ואלה בראון ז"ל. באמצע היינו גם בניז'ר עם דולק ויעקב אילנברג ואברהם גינות. הייתי גם בלוסקה בזמביה עם דולק וגינות והייתי עם חיים תמיר וג'ינו בדהומי.
אחרי ששת הימים התחילו לנתק יחסים ואז הפסקנו. אנחנו הכנסנו מדריכים מקומיים לשטח הספורט והיינו מעורבים בתנועת הנוער והרגשנו שליחות חינוכית. בין המדריכים היו גם גיל אלדמע ואליעזר מאיו. השיטה הייתה לעבוד במשך חודש עם ילדי בתי-ספר ולהכין אותם וביום המפגן להופיע בפני עשרות צופים. בזמביה הייתה גם גולדה מאיר שרת החוץ ובמלאווי היה משה דיין שר החקלאות. האפריקנים אמרו לנו שאנחנו מסתכלים להם בגובה העיניים ולא כמו הבריטים והצרפתים שהסתכלו עליהם מלמעלה כקולוניאלים. לכן הצלחנו ונתנו לנו כבוד. היינו מתנדבים של משרד החוץ מחלקת מש"ב- מחלקה לשיתוף פעולה בינלאומית והיינו בקשר עם השגרירים. כמה שנים לפנינו הייתה משלחת עם יריב אורן. ההמשך הוא סיפור אנקדוטות".

"במלאת 30 לפטירתו של שמשון בובר ז"ל נתכנס ביום שני ה-14.06.2010 בשעה 18:30 בבית העלמין בשדות-ים. ב-19:00 נזכור אותו בשירים ובמיליםבחדר האוכל של שדות ים", המשפחה.

* החבל הימי לישראל (חי"ל) – אגודה להכשרה ימית ולהעמקת התודעה הימית שנוסדה בתקופת "היישוב" בשנת 1936/7.

ספרים בנושא: 
• הימייה – ליקט וערך שמעון בובר.
• הכובשים בים נתיבה: תולדות הספנות העברית – כתב זאב הים.

מי הם?
• מרדכי (מוקה) לימון – מפקד חיל הים הרביעי מדצמבר 1950 עד יוני 1954.
• שמואל טנקוס – מפקד חיל הים החמישי מיוני 1954 ועד מרץ 1960.
• בני (ביני) תלם – מפקד חיל הים התשיעי מספטמבר 1972 עד ספטמבר 1976.
• אהרון בוצר – היה יו"ר אגודת "זבולון",  חבר הנהלת איגוד השיט, מייסד ענף גלישת הרוח ויו"ר ועדת הגלשנים בהתאחדות השייט הבינלאומית ISAF.
• יצחק אופק – חבר הפועל, היה פעיל הענף השחייה ואח"כ מונה לרכז את ענף הימייה בהפועל, מיוזמי ומייסדי הספורט הימי התחרותי, לימים מזכ"ל הפועל.

בתיה אור – מנהלת הארכיון ע"ש צבי נשרי לתולדות החינוך הגופני והספורט במכון וינגייט.

ד"ר אורי זמרי – ד"ר לחינ"ג העוסק בהיסטוריה של החינ"ג בארץ ובחו"ל. שימש כמנהל המדעי הראשון של מכון וינגייט, ניהל את האגף להוצאה לאור ולעזרי לימוד והיה המנהל הראשון של "היד לאיש הספורט היהודי".



תגובות הוסף תגובה
1.דיוק בעובדותאילון מיכאל03/11/13
2.חלק מן העובדות לוקות בחסר אבל הציטוט מדויק בתיה אור03/11/13
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן