חפש רק בנושא זה






אדוני השופט

האיש שבשריקה אחת לא מדויקת עלול לחרוץ גורלות של אומה שלמה – מה נדרש ממנו במהלך 90 ד' משחק? הקילומטראז', המאוצים, הדופק, הצטברות חומצת החלב והרהורים על רפורמות שיתאימו את השיפוט לרוח הזמן – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  16/06/14
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ג'
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
נתון לפרשנות
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

 

 

מולי אפשטיין  מנהל פורום "פיזיולוגיה וספורט"

משחקי גביע העולם שהחלו בשבוע שעבר, מספקים כבר מן הפתיחה חוויית צפייה גדולה ומהנה. כמות שערים מפתיעה, משחק פתוח ומהיר והפתעות לא מעטות מעניקות לטורניר הזה קסם מיוחד כבר בסיבוב הראשון. המהלומה שספגה אלופת העולם כבר במשחק הראשון, ההפסד של אנגליה לאיטליה וההפסד של אורוגוואי לקוסטה ריקה המפתיעה היוו מתאבן נפלא ועמו גם הבטחה גדולה להמשך. אולם, בעוד שאנו הצופים יושבים בניחותא בסלון הממוזג ועוקבים אחר מהלכו של הכדור ואחר המבצעים בשדה המשחק באמצעות מסך גדול ובשידור HD, יש מי שעושה זאת מקרוב תוך אחריות כבדה ביותר. מדובר כמובן בשופט המשחק. השופט הוא הפוסק האחרון במגרש. כמות ההחלטות שעליו לקבל במהלך המשחק, חלקן קריטיות ביותר, דורשת ממנו כישורים מיוחדים. לשופט המשחק אין את הלוקסוס שיש לנו הצופים או לפרשנים בעמדת השידור – ישיבה אל מול מסך ענק או מוניטור וצפייה במהלך שנוי במחלוקת אין ספור פעמים ב־Super Slow Motion . שופט המשחק נדרש לקבל את החלטות בתוך פחות משנייה – לעתים החלטות אלה הן הרות גורל, שלא לדבר על אפקט הצונמי שבה בעקבותיהן.

שופטי הכדורגל – סמכויות ומאפיינים
משחק הכדורגל מתנהל על־ידי שופט, שבסמכותו לאכוף את כל החוקים הכלולים בחוקת המשחק. שופט הכדורגל חופשי לנוע בכל חלקי המגרש תוך שהוא מנצל את מגוון צורות התנועה במטרה להימצא קרוב ככל שניתן לאירועים המתרחשים במהלך המשחק. שופט המשחק נעזר בשני עוזרים, שנעים לאורך קווי האורך של המגרש. כל עוזר שופט אחראי למחצית אחת של המגרש. על אף שמנקודת מבט פיזיולוגית העומס הגופני שמופעל על השופט עשוי להיות דומה לזה הפועל על שחקן מרכז השדה, לפחות בכל האמור לגבי מספר הקילומטרים אותם הוא מכסה במהלך המשחק, קיימים מספר היבטים שמבדילים את יכולת הביצוע של השופט מזו של השחקן. לדוגמה, שופט הכדורגל אינו מעורב במהלכים עם הכדור ואינו יכול להיות מוחלף במהלך המשחק. מהלכים עם הכדור והתמודדות מול הלחץ של השחקן המגן הן פעולות שדורשות כוח רב ויכולת גופנית משופרת. בנוסף לכך, בהשוואה לשחקני הכדורגל שעבורם המשחק הוא מקצוע, שופטי הכדורגל הפכו רק בשנים האחרונות למקצוענים במשרה מלאה. שחקן כדורגל שמשחק ברמות הגבוהות מתאמן בין 8-6 פעמים בשבוע; שופט המשחק נדרש לכמות קטנה יותר של אימונים, אולם עליו להימצא בכשירות פיזיולוגית כזו שתאפשר לו להתמודד עם משימות השיפוט של המשחק העצים.
היבט רלבנטי נוסף שקשור לשיפוט, הוא פער הגילים שקיים בין שופטי המשחק ובין השחקנים. הגיל הממוצע של השחקנים שמשחקים בליגות הבכירות הוא 26-24, ואילו גילם הממוצע של השופטים בליגות אלה הוא 40-38. הסיבה לפער הגדול בין גיל השחקנים ובין גילו של השופט היא מרכיב הניסיון, שהוא תנאי מוקדם לשיפוט כאשר מדובר ברמות הגבוהות של המשחק. הפרדוקס הגדול הוא ששופטי העלית מגיעים לשיאם בגיל שבו מרבית שחקני הכדורגל כבר פרשו מן המשחק. "גיל הזהב" עבור שופטי הכדורגל הבכירים הוא בדרך כלל סביב גיל 40. על־פי נתונים מגביע העולם הקודם, גילם הממוצע של השופטים שניהלו את המשחקים משלב רבע הגמר ואילך היה 41 (סטיית תקן של 4± שנים).


שופט מניף כרטיס צהוב – ויקיפדיה

היבטים פיזיולוגיים של השיפוט
פעילות במהלך המשחק
מתצפיות שנערכו אחר שופטי כדורגל, נמצא שבמהלך המשחק עובר השופט מרחק ממוצע של 10.5 ק"מ (טווחי המרחק נעים בין 14-9 ק"מ). מתוך המרחק הכולל נמצא כי 17%-16% מבוצעים בריצה מהירה בטווחי מהירות של 18-15 קמ"ש. עוד נמצא כי במשך 22%-14% מזמן המשחק השופט עומד. המרחק הכולל של המאוצים שמבצע השופט ברמות הגבוהות של המשחק נע בין 5%-0.5% מסך המרחק שאותו הוא עובר במהלך המשחק. מאוצים מתייחסים לריצה במהירות של מעל ל-25 קמ"ש. דפוסי פעולה נוספים של שופט המשחק הם: הליכה (עד 6 קמ"ש), ריצה קלה (עד 8 קמ"ש), ריצה במהירות נמוכה (עד 12 קמ"ש), ריצה במהירות בינונית (עד 15 קמ"ש), ריצה מהירה (עד 18 קמ"ש), ריצה לאחור (עד 10 קמ"ש) וריצה צדית (עד 10 קמ"ש).
אנליזה של המרחק שעובר השופט במחצית הראשונה בהשוואה לזה שעבר במחצית השנייה, יכולה ללמד על העייפות של השופט או על אסטרטגיית שיפוט, אולם הנתונים המדווחים על כך בספרות אינם אחידים. מנתונים שנאספו באיטליה, נמצא שבמחצית השנייה חלה ירידה של 4% במרחק שעובר השופט, ואילו נתונים שנלקחו מהליגה הדנית הבכירה, מראים שאין הבדל משמעותי בין שתי המחציות. אגב, גם בקרב השחקנים נמצא שהמרחק אותו הם עברו במחצית השנייה נמוך בכמה אחוזים בהשוואה למרחק אותו עברו במחצית הראשונה.
חשוב להדגיש שסך המרחק שמכסה השופט, הוא אינדיקציה גסה למדי לתיאור פעילותו במהלך המשחק. הדרך הנכונה יותר להעריך את פעילותו של השופט היא באמצעות ניתוח אחוז התנועה המהירה מסך המרחק שעובר השופט. ניתוח כזה יכול לספק מידע רלבנטי יותר בניסיון להעריך את השפעת תהליכי העייפות על תפקוד השופט במהלך המשחק. ניתוח איכות התנועה ולא רק הסך הכולל שלה, יכול להצביע על "התנהגות חסכונית" מצדו של השופט במהלך המשחק. במחקר שבוצע באיטליה, נמצא שלמרות הירידה בסך הכולל של המרחק שעבר השופט במחצית השנייה בהשוואה לראשונה, לא נמצאה ירידה בכמות התנועה המהירה במהלך המחצית השנייה. דפוס "ההתנהגות החסכונית" אושש במחקרי אורך שבוצעו על אוכלוסייה דומה של שופטים בליגת־על. לעומת האיטלקים, במחקר שנערך בדנמרק, נמצא שסך התנועה המהירה במחצית השנייה היה נמוך יותר בהשוואה למחצית הראשונה, אולם סך התנועה בכל מחצית היה דומה. על סמך הנתונים הסותרים, נראה ששופטים במקומות שונים מאמצים לעצמם אסטרטגיות שיפוט שונות ומווסתים את התנועה במגרש באופן שונה.
שופטי הכדורגל חייבים להיות בעלי כושר גופני מעולה. במיוחד אמורים הדברים לגבי התפקוד של השופטים בסופי המחציות, שם הם אמורים לקבל החלטות מכריעות תחת עייפות מנטאלית ועייפות גופנית גבוהה.
בדומה לשחקני השדה, שופט המשחק משנה את דפוס ההתנהגות התנועתית שלו בממוצע בכל ארבע שניות. במהלך משחק שלם יבצע השופט כ־1,270 שינויי תנועה! במטרה לשלוט בהתרחשויות במהלך המשחק לוקח השופט בממוצע 137 החלטות (162-104). שליטה במתרחש ותגובה לכל מה שקורה במהלך המשחק מציבות בפני שופט הכדורגל הבכיר דרישות קוגניטיביות וגופניות גבוהות ביותר.

דופק וצריכת חמצן
מדידת הדופק של שופט המשחק בהשוואה למדידות הדופק של השחקנים נוחה וקלה יותר מאחר שהשופטים לא מעורבים במגע גופני. הדיווחים בספרות המדעית מראים שהדופק הממוצע של השופט במהלך המשחק הוא כ-150 פעימות בדקה (170-140) ובתרגום לאחוזים – כ-85% מן הדופק המרבי. טווחי הדופק נשארים דומים במחצית הראשונה ובמחצית השנייה.
מדידות מטבוליות ישירות (שימוש במערכת מטבולית) שבוצעו על שופטים במהלך משחקי ידידות, הראו שבמהלך המשחק השופט נמצא בממוצע ב־68% מצריכת חמצן מרבית. במהלך משחקים רשמיים העלות המטבולית של השופט גבוהה יותר ומגיעה ל־81% מצריכת החמצן המרבית. חשוב מאוד לציין שהערכים המיוחסים למשחקים רשמיים נגזרו מתוך היחס "דופק־צריכת חמצן מרבית" ולא נמדדו באופן ישיר באמצעות מערכת מטבולית.

ריכוז חומצת־חלב
ריכוז חומצת חלב שנמדד בסיומה של כל מחצית במהלך משחקי ידידות, היה סביב 5-4 מילימול/ליטר. הערכים שהתקבלו בסיום כל מחצית במהלך משחקים תחרותיים, היו גבוהים יותר ונעו סביב ערך של 7-5 מילימול/ליטר.
ריכוזי חומצת החלב משקפים בעצם את התרומה הגדולה של הפעילות העצימה במהלך המשחק. מדידה שנעשית רק בסיומה של כל מחצית, אינה משקפת למעשה את מה שהתרחש במהלך המחצית כולה. חשוב לזכור שריכוזי חומצת החלב בדם ברגע נתון משקפים את הפעילות שהתרחשה זמן קצר קודם לכן. על מנת להעריך באופן מדויק יותר את התרומה של המערכת הגליקוליטית חשוב מאוד לדגום את השופט בנקודות זמן שונות במהלך המשחק.
נתונים שנאספו בליגה הדנית, מראים שריכוזי חומצת החלב של השופט נעים בין 9.8-2 מילימול/ליטר במחצית הראשונה ובין 14-2.9 מילימול/ליטר במחצית השנייה. הטווחים העצומים של הערכים משקפים את הבעייתיות שבעיתוי המדידה. ריכוזי חומצת החלב של שחקני כדורגל בסוף המחצית נעים בין 8-4 מילימול לליטר.

כושר גופני ורמת הביצוע במגרש
למרות הדרישות הגבוהות שבהן צריכים לעמוד שופטי המשחק, נראה שהם אינם ניחנים בהספק אירובי מרבי (צח"מ; – (VO2max גבוה במיוחד. מנתונים שמופיעים בספרות, נמצא שצריכת החמצן המרבית הממוצעת של שופטי כדורגל בכירים נעה בין 40 ל־56 מיליליטר/ק"ג/דקה (בממוצע 51-46 מיליליטר/ק"ג/דקה).
סף חומצת החלב של שופטי כדורגל מקצועיים מתאימים למהירויות ריצה של 10 ו־13 קמ"ש בריכוזי חומצת חלב של 2 ו־4 מילימול/ליטר, בהתאמה. ממצאים דומים נמצאו אצל Bangsbo וחבריו במחקר שנערך על שופטי כדורגל בליגה הדנית הבכירה. בדומה לשחקני הכדורגל גם אצל השופטים נמצא קשר ישיר בין הצח"מ ובין יכולת התפקוד במגרש. נמצא ששופטים בעלי צח"מ גבוה יותר מסוגלים לנוע מרחק רב יותר ובעצימות גבוהה יותר בהשוואה לעמיתיהם בעלי הצח"מ הנמוך.
מבחני השדה הפופולריים ביותר להערכת כושרם ולהערכת יכולת התנועה העצימה (מהירות ריצה של מעל ל־15 קמ"ש ומעל ל־18 קמ"ש) של השופטים, הם מבחן ריצה של 12 דקות ומבחן יו־יו מקוטע. במבחן הריצה למשך 12 דקות נדרשים השופטים לרוץ את המרחק הארוך ביותר בפרק הזמן הנתון. מבחן זה מנבא את התנועה במגרש במהירות של יותר מ־18 קמ"ש. במבחן היו־יו נדרשים השופטים לרוץ מרחק נתון הלוך ושוב על־פי קצב מוכתב. בסיומו של המבחן מחשבים את המרחק המצטבר שעבר השופט. מבחן זה נמצא כמנבא את יכולת הריצה במגרש במהירויות גבוהות מ־15 קמ"ש. מבחנים אלה הפכו לפופולריים בשל העלות הנמוכה שלהם ובשל העובדה שניתן לבחון בו בזמן קבוצות משתתפים גדולות. בעוד שהמבחן הראשון אינו ספציפי ואינו מדמה את אופי התנועה במגרש (מבחן קופר – 12 דקות), מבחן היו-יו המקוטע עשוי לספק תמונה טובה יותר באשר לצרכים האירוביים של שופט המשחק.

מחשבות לעתיד
מסורת היא דבר חשוב בספורט, אולם לעתים יש לבצע רפורמות קלות על־מנת להתאים את המשחק לרוח הזמן. שידורי הטלוויזיה גרמו למהפכה של ממש בענפי ספורט רבים. חוקים נוקשים ודפוסי משחק ארכאיים שונו במטרה לגרום לטלוויזיה לבוא ולשדר. כך למשל, שונתה שיטת הספירה במשחק הכדורעף, כמו גם במשחק טניס השולחן. האתלטיקה התאימה את עצמה לדרישות וכיום אצן שפוסל בזינוק ראשון מורחק מן התחרות. בשחייה כבר לא מחזירים את השחיינים לדוכן לאחר שפסלו, זה גוזל זמן ומבזבז דקות שידור יקרות.
במשחקי הכדור הסיפור מעט שונה. כאן הטלוויזיה יכולה להירתם לעזרת השופטים ולעזור להם לקבל החלטות גורליות. בארה"ב משמשת הטלוויזיה זה מכבר ככלי עזר בלתי תלוי ומסייעת לשופטי הכדור לקבל הכרעות נכונות במקרים של ספק. שופטי הכדורסל בישראל משתמשים בטלוויזיה בכדי להכריע לגבי עיתוי הזריקה של כדור מכריע ודוגמה לכך קיבלנו לאחרונה במשחק הגמר השני בין מכבי ת"א למכבי חיפה עת דווין סמית ממכבי קלע סל ניצחון בצמוד להופעתם של האורות האדומים של לוח הסל בתום הזמן החוקי של המשחק. שיטה זו נהוגה זה שנים במספר ענפי כדור בארה"ב ויש מי שקורא ליישם אותה גם בכדורגל. להחלטה כזו יש כמובן פנים לכאן ולכאן. יש מי שיטען שיש לשמור על רוח המשחק ועל הרומנטיקה שלו. טעויות יכולות לקרות והן חלק מן המשחק ובדומה לשחקן שטועה גם השופט יכול. פעם הן קורות בצד הזה ופעם בצד האחר. מצד שני יש האומרים שהמשחק השתנה, הוא הרבה יותר מהיר, יותר אגרסיבי והרבה יותר קשה לשיפוט ולכן יש לאמץ את הטכנולוגיה לעזרתו של השופט. פיפ"א אומנם אישרה את טכנולוגיית "קו השער" (לראשונה בתולדות המונדיאלים) אולם זה מעט מדי ומאוחר מדי. באופן תמוה ומנותק מעדיפים ראשי ההתאחדות הזו לנהוג באופן שמרני ומיושן ומונעים מן השופט כלים טובים יותר שימנעו קבלת החלטות שגויות כמו למשל שריקה לבעיטת פנדל או שליפה של כרטיס אדום. הפרדוקס הולך ומתעצם ככל שרמת הכיסוי הטלוויזיוני הולכת ומשתפרת. למעלה מ-30 מצלמות מוצבות בכל אחד מן האצטדיונים והניידות שמנתבות את השידור מאפשרות לצופה בבית לראות כל מהלך במספר זוויות ובאיכות צילום נדירה. במצב שכזה הופכים השופטים לשק החבטות של מיליארדי צופים ברחבי העולם. למעשה, "לשופט הכורסה" שיושב בסלון ביתו יש כלים הרבה יותר טובים מאשר יש לאיש שמנהל את המשחק. זהו מצב מגוחך ובלתי נסבל. כל עוד פיפ"א לא תיגמל מן האיוולת נמשיך להיות תלויים בכושר השיפוט של הפוסק במגרש. האם זה טוב או לא? תלוי אוהדים של מי אתם...

מולי אפשטיין פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, רכז קורס מאמנים לפיתוח יכולות גופניות במשחקי כדור
מנהל הפורום: "פיזיולוגיה וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן