חפש רק בנושא זה






מה מניע בנות להתמיד בספורט?

מחקר שנערך לאחרונה על־ידי ד"ר איריס אורבך וד"ר בוריס בלומינשטיין מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, בדק מהם המניעים של בנות להתחלת פעילות ספורטיבית ולהתמדה בה לאורך זמן – כדאי שתדעו שלחץ חיצוני מההורים או מהמורים אינו נכלל בין המניעים
  05/08/10

להשתתפות בספורט קיימות השלכות משמעותיות ביותר להתפתחות הילד, ליחסי חברות ומשפחה ובכלל לחברה. הספורט הוא מכשיר נפלא לפיתוח כישורי חיים, כמו מצוינות, הישגיות, מוטיבציה, עמידה באתגרים ומימוש הפוטנציאל העצמי, נחישות, הגינות וכיבוד החוק, פיתוח מיומנויות חברתיות, פיתוח ביטחון עצמי ודימוי עצמי, בריאות ואיכות חיים. בנוסף, מחקרים אשר נעשו על נערות העוסקות בספורט, הראו כי הספורט מביא לשיפור היכולת הלימודית וההערכה העצמית של הנערה.

לעומת זאת, להפסקת פעילות גופנית קיימות גם כן השלכות רבות. כיום ישנם פחות ילדים העוסקים בפעילות ספורטיבית ואז נשאלת השאלה: מה למעשה עושים הילדים בשעות הפנאי שלהם? עד כמה חוסר פעילות גופנית משפיע על התפתחות הילד מבחינה אישיותית, תרבותית, מוראלית וכמובן בריאותית. בנוסף, השמנה בקרב ילדים מוגדרת כיום כתופעה אפידמולוגית ויש לה השלכות חברתיות וכלכליות משמעותיות. בעיה זו הינה הרת משמעות במדינת ישראל במיוחד עקב דרישות לכושר גופני גבוה בזמן השירות הצבאי. אי פעילות גופנית גורמת לירידה במוכנות גופנית, דבר הפוגע באיכות החייל המשרת בצבא.

בארצות הברית כ־45 מיליון ילדים מתחת לגיל 18 משתתפים בפעילות ספורטיבית ובאוסטרליה כ־67% מהבנות ו־75% מהבנים משתתפים בפעילות ספורט. לעומת זאת לאחר גיל 13 ישנה ירידה דרסטית של מספר הילדים העוסקים בספורט. כ־80% מהילדים בגילאי 18-10 מפסיקים לעסוק בפעילות ספורטיבית תחרותית – ניתן לראות מצב זה בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה ובמדינות מערביות נוספות.
מחקרים אשר ניסו להבין מה המניעים להתחלת פעילות ספורטיבית ולהפסקתה בקרב ילדים, מצאו שילדים משתתפים בספורט על מנת ליהנות, לשפר יכולות והישגים ולהיות עם חברים. ילדים מפסיקים פעילות ספורטיבית עקב ניתן בפעילות דגש יתר על ניצחון, כאשר אינם מקבלים מהמאמן מספיק זמן משחק (בספורט קבוצתי), וכאשר עולה התעניינות בפעילויות אחרות.

בעולם ישנם מחקרים מעטים שניסו לענות על שאלות אלו ועשו הפרדה בין המינים. רק כ־15% מכלל הספורטאים בישראל הן נשים ולכן אוכלוסיה זו הינה פגיעה ביותר. בנות זכאיות ליהנות מיתרונות העיסוק בספורט בדיוק כמו הבנים ולכן יש חשיבות עצומה לחשיפה של עולם הספורט בפניהן, לעודדן להיכנס בשעריו ולהחדיר בהן כבר בגיל צעיר את האהבה לספורט ואת האמונה שהוא שייך להן לא פחות משהוא שייך לבנים. גם להן 'מותר' לראות בספורט מנוף להצלחה ולמיצוי הפוטנציאל ההישגי הטמון בהן. אולם צריך להבין שבנות זקוקות הרבה יותר מהבנים הן לעידוד ולתמיכה מוראלית, רגשית וכספית, ללגיטימציה של סביבתן הקרובה ושל הציבור הרחב כולו על היותן חלק בלתי נפרד ממערכת הספורט ההישגי.

מחקר ראשוני שנערך לאחרונה על־ידי ד"ר איריס אורבך וד"ר בוריס בלומינשטיין מהמרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, ניסה להבין מהם המניעים של בנות להתחלת פעילות ספורטיבית ומהם המניעים להמשכה לאורך זמן. במחקר השתתפו 25 נערות בנות 11-10 מקבוצת כדורסל ומקבוצת התעמלות אומנותית. התוצאות הראו שבשני ענפי הספורט המניע המרכזי המשותף להתחלת פעילות ספורטיבית היה מניע פנימי: "כי זה מה שאני רציתי". מניעים מרכזיים נוספים בקרב שחקניות הכדורסל: "כיף", "חיזוק הגוף" ו"להיות בריאה". נערות מקבוצת ההתעמלות האומנותית בחרו כמניע מרכזי להתחלת הפעילות: "כי רציתי להיות הכי טובה". כאשר נותחו המוטיבים להמשך פעילות ספורטיבית בשני ענפי הספורט, הנתונים הצביעו על חמישה מוטיבים עיקריים: "כיף", "הרגשה טובה לאחר האימון", "אהבת הספורט", "תהליך האימון", ו"שיפור ביצוע". מניעים מרכזיים אחרים בקרב קבוצת ההתעמלות האומנותית: "הרצון להיות בנבחרת ישראל", ו"חיזוק האופי". מניע מרכזי ייחודי להתמדה בקרב שחקניות הכדורסל היה "תחושת המאמץ". ממצא מעניין הראה שהספורטאיות משני ענפי הספורט דיווחו שלא הופעל עליהן לחץ חיצוני מההורים או מהמורים להתחלת ולהמשך הפעילות הספורטיבית.

מחקר ראשוני זה הנו חלק ממחקר לאומי, אשר יערך בשיתוף פעולה עם פרויקט "אתנה", הפרויקט לקידום ספורט נשים בישראל והמגזר הערבי. המחקר יכלול בתוכו ענפי ספורט קבוצתיים ואישים מסוגים שונים עם מספר מטרות: הבנת המניעים להתחלת פעילות ספורטיבית ולהתמדה בה; סיבות לפרישתן של הספורטאיות מספורט; ובניית תכנית התערבות אשר מטרתה תהיה לתרום להמשך השתתפות ספורטאיות בפעילות ספורטיבית תחרותית. מטרתה הסופית של תכנית ההתערבות תהיה להקים ארגון אשר יעניק שירותים/ייעוצים להכוונת מדריכים, מאמנים, מורים, הורים ואיגודים, כיצד ניתן לעודד השתתפות בנות בספורט תחרותי.

ד"ר איריס אורבך – ד"ר בפסיכולוגיה של הספורט במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. נותנת ייעוצים מנטאליים לספורטאים ולקהל לקוחות פרטי העוסק בספורט בכל הרמות ובכל הגילאים. רכזת המסלול להכשרת מאמנים לקידום בריאות בבית הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן, שותפה בפרויקטים לקידום ספורט ועוסקת בספורט באופן קבוע כאורח חיים – ריצה, אופניים, שחייה, חדר כושר.

ד"ר בוריס בלונשטיין – יועץ מנטאלי, המחלקה למדעי ההתנהגות ומתודולוגיה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט.

צילום: אבי שי




תגובות הוסף תגובה
1.הנושא והממצאים מעניינים מאדדני בכנר11/08/10
2.התשובות כרגע מוגבלות מדיירון ד.12/08/10
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט