חפש רק בנושא זה






נחיתה רכה

איך מצמצמים את הסיכון לקרע ברצועה הצולבת הקדמית (ACL)? מחקר חדש שבחן את התופעה בקרב נשים, הפגיעות פי 3 לפציעה מסוג זה, העלה שהמפתח נמצא בשינוי דפוסי התנועה – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  16/08/10
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

מחקר שנערך באוניברסיטת UC Davis, הראה ששינוי בתכנית האימונים עשוי להפחית את כוחות הגזירה שמופעלים על הברך, ובכך לצמצם באופן משמעותי את הסיכוי לקרוע את הרצועה, אחת הפציעות הנפוצות ביותר בקרב ספורטאים. המחקר פורסם לאחרונה בגרסה האלקטרונית של המגזין Journal of Biomechanics.
"התמקדנו בהתערבות פשוטה ונדהמנו לגלות שאנו מסוגלים להפחית את כוחות הגזירה ב־100% בקרב מתנדבות המחקר", אמר פרופסור David Hawkins, מומחה לפיזיולוגיה ולנוירוביולוגיה ב־ UC Davis.
הרצועה הצולבת הקדמית עוברת במרכז הברך ומעניקה יציבות למפרק. "מרבית הפציעות ב־ACL אינן מתרחשות כתוצאה מהתנגשות בין שני ספורטאים או כתוצאה מנחיתה רעה במיוחד", ציין Sandy Simpson מאמן נבחרת הנשים בכדורסל באוניברסיטה. "הפציעות האלה קורות בדרך כלל לאחר נחיתה מריבאונד, לאחר תפיסה של מסירה או לאחר ביצוע של קליעת הגשה לסל מצעד וחצי כאשר השחקנית נדרשת להפוך את התנועה האופקית שלה לניתור אנכי", הוסיף המאמן. "זה לא חייב להיות בהכרח ניתור חזק".
צוות המחקר עבד עם 14 שחקניות כדורסל מ־UC Davis ומהתיכון שליד. החוקרים צילמו את השחקניות במצלמות דיגיטליות ולאחר מכן ניתחו את הכוחות שפעלו על המפרקים השונים. ניתוח הווידאו אפשר לחוקרים ללמוד מהם דפוסי התנועה האופייניים ומהם הכוחות שפועלים על מפרק הברך בתנועה של Jump־stop (עצירה וניתור) האופיינית למשחק הכדורסל.
בתחילה הקליטו החוקרים את השחקניות כאשר הן ביצעו את דפוסי התנועה הרגילים שלהן. לאחר מכן הדריכו החוקרים את השחקניות כיצד עליהן לבצע את הטכניקה באופן נכון. המיומנויות בהן התמקדו החוקרים היו: ניתור גבוה ונחיתה רכה, נחיתה על החלק הקדמי של כף הרגל וכפיפה עמוקה יותר של הברכיים לפני היציאה לניתור הבא.
לאחר לימוד הטכניקה החדשה הצליחו כל 14 השחקניות להפחית את הכוח שעבר דרך מפרק הברך אל עצמות השוק (כוח הגזירה של עצם השוקה), ב־56% בממוצע. נתון נוסף אותו גילו החוקרים הוא שגובה הניתור השתפר ב־2.5 ס"מ וזאת מבלי לאבד ממהירות התנועה.
פרופסור Hawkins המליץ לשחקניות להתמקד בחימום מפרק הברך ולתרגל נחיתה על כריות כף הרגל. צוות המחקר מודע למגבלות המחקר ואינו מתיימר לצאת במסקנות מרחיקות לכת: שסוג כזה של התערבות יפחית בוודאות את הפגיעות ב־ACL. על מנת לומר זאת באופן החלטי יש צורך בביצוע מחקר קליני מלא ובמעקב. מה שברור הוא, שכוחות הגזירה שפועלים על מפרק הברך מהווים גורם מכריע בהיווצרותן של פציעות מסוג זה.
על מנת להטמיע את הרגלי הטכניקה הנכונה יש צורך בתרגול עקבי לאורך כל העונה. תרגול קצר מועד ורק בעונת ההכנה לא יאפשר להטמיע הרגלי תנועה נכונים. בזמן אמת הספורטאי יחזור תמיד להרגלים הישנים ואז הסיכוי לפציעה יגבר. מאמני הקבוצות חייבים להבין שתרגול מחוץ למגרש (Off Court) הוא חלק בלתי נפרד מתהליך האימון. תרגול מסוג זה עשוי להפחית באופן משמעותי את כמות הפציעות של השחקנים.

קרע של ה־ACL בנשים  
נשים חשופות לקרע של ה־ACL יותר מגברים. סטטיסטית מדובר על יחס של 1:3. מדוע זה קורה?
מבנה אנטומי – אורך הרגליים אצל נשים קצר ביחס לגובה ולכן נהוג לדבר על מנופים קצרים שתורמים לעייפות רבה יותר. נשים נוטות יותר לליקויי יציבה מסוג ולגוס בברכיים (רגלי X), מבנה אגן רחב, פשיטת יתר בברכיים ומסת שריר קטנה יותר בשרירי הירך. לעתים, עצם השוקה מסובבת ביחס לעצם הירך.
גמישות יתר – נשים גמישות יותר מגברים. יתרון זה עלול להפוך לגורם סיכון בגלל טווח תנועה מובדל במפרק הברך.
תפקוד שרירי, ייצוב וכוח – בגיל הילדות אין כמעט הבדלים פיזיים בין בנים ובין בנות. ההבדלים נוצרים בגיל ההתבגרות. סיבי השריר של הבנות מאופיינים ביותר סיבים מסוג I (סיבי שריר שמתמחים בפעילות סבולת) ופחות בסיבים שמייצרים כמות רבה של כוח.
מאפיינים תנועתיים – אצל בנים כוח שרירי ההמסטרינגס (פושטי הירך) גדול משמעותית בהשוואה לבנות. בבנות היחס בין שריר ארבעת הראשים ובין כופפי הברך/פושטי הירך הנו כזה שמאפשר להן להפעיל כוח בלימה מופחת על עצם השוק.
אצל בנים נהוג לראות בנחיתה יותר כפיפת ברך ואילו אצל בנות נהוג לראות יותר כפיפה בירך המלווה בסיבוב פנימה של הברך ובקריסה בכף הרגל.
היבט הורמונלי – אצל בנים קיימות רמות גבוהות של טסטוסטרון שתורם לעלייה במרכיב הכוח. אצל בנות נהוג לראות יותר אלסטיות ורפיון. בבנות צעירות הפציעה תתבטא בעיקר בשבר תלישה של העצם ואילו בספורטאיות בוגרות הפציעה תתבטא בקרע של רקמות חיבור, ביניהן הרצועה הצולבת הקדמית.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם פציעות של הרצועה הצולבת הקדמית היא מניעה. המניעה צריכה להתמקד בשני מישורים עיקריים: לימוד טכני נכון של מיומנויות תנועתיות ושיפור ברמת הכוח של הספורטאיות.
הדגשים הטכניים העיקריים בלימוד מיומנות הנחיתה הם: שמירה על ציר ברך ישר וכפיפת ברכיים בעת הנחיתה. שמירת ציר ברך ישר תתבטא הן במניעת הקריסה של הברכיים פנימה והן בשמירה על מצב בו הברך לא תעבור את קו כף הרגל בעת הנחיתה.

 
חשוב מאוד לבנות מערך תרגול מחוץ למגרש ולכלול בו את המרכיבים הבאים:
• לימוד טכני של מיומנויות תנועתיות
• ביצוע תרגילי חיזוק המותאמים לפונקציה התנועתית – גיוס יחידות מוטוריות, כוח ריאקטיבי, תרגול באלאנס
• שילוב העשרה תנועתית בתכנית האימונים – חיזוק שרירי הליבה (CORE), פילאטיס.

בנוסף, מומלץ שהשחקניות תבצענה סקירה אורתופדית מקיפה במטרה לשלול ליקויי יציבה, חוסר יציבות מפרקית וליקויים תנועתיים. בהתאם לתוצאות הסקירה ניתן יהיה לבנות מערך תרגילים לחיזוק ולמניעת פציעות.

תודה לפיזיותרפיסטית, עינת מידן, על הסיוע בהכנת הכתבה. עינת שייכת לצוות הפיזיותרפיה במחלקה לטיפול בפציעות ספורט במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט.

הקליקו לפרטים על סקירה אורתופדית

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".   

             



תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן