חפש רק בנושא זה






להביא את הילד למיצוי היכולות האישיות

מי נמנה על אוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים ומה תפקידם של אנשי התנועה לגיל הרך בשילוב הילדים במסגרות רגילות – מאת סמדר כרמון וטלי פרידמן, רכזת קורס מדריכי תנועה לגיל הרך לבעלי צרכים מיוחדים
  12/09/10
כתבות נוספות לגיל הרך
כיצד לממש במים את מלוא הפוטנציאל ההתפתחותי של התינוק
כל אחד יחיד ומיוחד – הוראה בגיל הרך
משחק ילדים – דבר רציני מאוד
תנועה לגיל הרך בחג החנוכה

הילד לא מבצע הוראות, לא מקשיב ולא קושר בעצמו את שרוכי נעליו גם בגיל 5? הילד מושך רגל ולא מתקשר עם חברים והורים? אלו הם חלק מהסימנים עמם אנו נפגשים ביומיום הן בכיתה והן בבית, אלו הילדים הזקוקים ביותר לסביבה תומכת, מבינה ומקצועית. אם מעניין אתכם כיצד ניתן לעזור, מה אפשר לעשות, מה מתאים לילד כזה? בבית הספר למאמנים ולמדריכים במכון וינגייט תוכלו לקבל מענה בלימודים רציניים ומותאמים לאוכלוסיות שונות של ילדים עם צרכים מיוחדים. הקורס מועבר על-ידי אנשי מקצוע מהתחום המוטורי, הרגשי, הלימודי והטיפולי בגישה המתאימה לעבודה בקבוצות בתוך גן/כיתה באופן פרטני וביחידים.

בשנים האחרונות רווחת הגישה של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות רגילות וזאת על פי חוק. לכן המטרה העומדת בפנינו, אנשי התנועה לגיל הרך, להביא את הילד למיצוי היכולות האישיות שלו ולסייע לו להתגבר על המוגבלויות הן בתחום המוטורי והן בתחום הרגשי חברתי. חשיפת  הילדים בעלי קושי בוויסות חושי ובתפקוד מוטורי לקוי למגוון פעילויות והתנסויות בתפקודי יסוד ובתפקודים יומיומיים, תשפר את ביטחונם העצמי ואת אפשרויות השילוב וההשתלבות החברתית שלהם עם בני גילם.

אוכלוסייה הטרוגנית
אוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים היא אחת האוכלוסיות ההטרוגניות ביותר מבחינת הסימפטומים והאפיונים ההתנהגותיים והמוטוריים. בקצה אחד של רצף ההתפתחות, ניתן לראות ילדים המתפקדים באופן עצמאי, אך איכות התפקוד הסנסו מוטורי והפסיכומוטורי שלהם אינו תקין, כלומר יתכן ויהיה לילד קושי במוטוריקה הגסה ובמוטוריקה העדינה, יתכן ויהיו לו בעיות בתחום הרגשי, יתכן ויהיו לו לקויות למידה של קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות שונות. בצד השני של הרצף, ניתן לראות ילדים הסובלים משיתוק מוחין ומפיגור שכלי עמוק ותלויים בתפקוד היומיומי בסביבה.
ילדים משני צדי הרצף זקוקים לסביבה תומכת ומאפשרת. הורים, מחנכים, מטפלים, מדריכים כמו גם מדריכי תנועה לגיל הרך, אשר יש בכוחם לסייע, לתמוך, לתווך, להעשיר, לכוון, לעזור ולשפר את התפקוד היומיומי של הילדים. לשם כך עלינו לרכוש ידע בנושאים הקשורים לצרכים המיוחדים ולהתאים את ההוראה ואת הסביבה בין אם היא מתבצעת באופן פרטני ובין אם קבוצתי.

כיצד ניתן לסייע לילדים בעלי צרכים מיוחדים?
ילדים בגיל הרך זקוקים לסביבה בטוחה ואוהבת, רק בסביבה כזו הילד יכול לקחת סיכונים ולהתמודד עם דרישות וכישלונות. על-מנת שילד יצליח בכישורים יומיומיים, הוא זקוק למבוגר שאליו יוכל לפנות כשקשה לו ואשר יעזור לו לווסת את עצמו ביעילות. מיעוט בתיקונים ובהערות וצמצום בגינוי ובהטפות מוסר, הם ערובה לשימור של יחס חיובי ושגרה תומכת –  קל וחומר הדבר לגבי ילדים עם לקויות.

בפעילות תנועה לגיל הרך אנו יכולים תוך כדי משחקים ומתן פעילויות ללקויי למידה לשפר את הקואורדינאציה הכללית ולהביא את הילד לידי שליטה טובה יותר בתפקודי היסוד. בתפקודי היסוד אנו מתייחסים למערכת המגע, למערכת הקינסטתית,ולמערכת הוויסטיבולרית. תיאום בין המערכות השונות יביא לידי ביצוע תקין של מיומנויות יסוד ומיומנויות תפקוד יומיומיות וזאת על-ידי מתן פעילויות והתנסויות במרקמים שונים, התאמת המתח בשריר לשם ביצוע פעולה מסוימת, תנועה במנחי גוף שונים, בידוד איבר לשם ביצוע פעולה מסוימת, הבחנה והכרה באברי הגוף ויכולת התנועה של כל איבר, התמצאות במרחב, תכנון וארגון הגוף לשם ביצוע רצף פעילויות, העלאה והעצמת המודעות לגוף.

לתכנון ההוראה לילדים בעלי צרכים מיוחדים ולגישת ההתערבות חשיבות רבה. כדי לסייע לילד לארגן ולבצע את המשימות תוך הרגשת ביטחון והצלחה עלינו למצוא את אסטרטגיות הלמידה ולגוון אותן. ככל שנבין ונעמיק את הידע בנושאים הקשורים ללקויות השונות, נתרום להתפתחות התקינה של הילד.

בקורס לתנועה לגיל הרך בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נעמיק את הידע על הלקויות השונות ועל השפעת הלקות בתהליכי הלמידה. נלמד מהם ליקויים תפיסתיים מוטוריים, מהי לקות בקשב וריכוז עם היפראקטיביות, מהם הסימפטומים העיקריים של לקויות אצל ילדים אוטיסטים וכן על חשיבות הקשר המשפחתי וההשפעות הרגשיות והחברתיות של הלקות על הילד.
נלמד ונתנסה בבניית תכנית עבודה וארגון סביבה מעודדת תנועה, נתמקד בדרכים להעצמת הביצוע והלמידה המוטורית, בהעלאת הדימוי העצמי וההתמצאות המרחבית, נתנסה באסטרטגיות הוראה ללקויות השונות ובהתאמת האסטרטגיה ללקות.

אבחון קשת של לקויות
האבחון הפסיכולוגי הוא חלק בלתי נפרד מהאבחון הכוללני הרב צוותי של ילד או ילדה, נער או נערה, מבוגר או מבוגרת שפונים מתוך סברה שהוא או היא סובלים מהפרעת קשב וריכוז. זוהי שיטה לקבלת מידע התפתחותי מהימן, מוחשי וסטנדרטי על היכולת ועל ההתנהגות של הפונה במספר נרחב של תחומים.
התחומים המרכזיים באבחון הפרעת קשב וריכוז הם: טווח קשב קצר, אימפולסיביות ונטייה להיסח הדעת, קשיים בארגון ובוויסות החשיבה, הרגשות וההתנהגות בזמן ובמרחב, אי-שקט מוטורי וקושי לפעול בהתאם למצופה מנורמות חברתיות. בנוסף למצוין לעיל, האבחון הפסיכולוגי של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שם דגש על היכולות האינטלקטואליות, ההישגים הלימודיים, כישורי השפה, הקואורדינציה החזותית-מוטורית, התנהגות ההסתגלות והתפקוד האישיותי, כמו על האפשרות של בעיות נלוות, כגון: ליקויי למידה, בעיות התנהגות, דיכאון, חרדה, דימוי עצמי נמוך וקשיים באינטראקציה בין-אישית.

לקות למידה –  הינה קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון) על רקע נוירולוגי. אין הכוונה לקשיי למידה הנובעים מפיגור שכלי, מפיגור סביבתי או מבעיות רגשיות מכבידות. ברוב המקרים תתבטא הלקות בפער גדול בין היכולת הכוללת של היחיד והרמה המצופה ממנו בהתאם לגילו ובין רמת תפקודו בפועל. ליקויי למידה נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב והם מופיעים בדרגות חומרה שונות, החל בליקויים קלים שאין בהם כדי למנוע תפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרות חינוך רגילות, דרך ליקויים המצריכים טיפול ייחודי בבתי ספר רגילים ועד לליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות אם בכתות מיוחדות בבתי ספר רגילים ואם בבתי-ספר מיוחדים .

הפרעת קשב וריכוז (ADD, ADHD) – מוגדרת כשילוב של קשיים משמעותיים בתחומים הבאים: שמירה על ריכוז, התמקדות בגירויים הרלבנטיים, תשומת לב לפרטים, דרגת מוסחות גבוהה, קושי בארגון, שכחנות ואיבוד חפצים וכד'. חלק מהילדים הלוקים בהפרעה זו מראים בנוסף אפיונים של אימפולסיביות והיפראקטיביות: חוסר מנוחה, צורך להתנועע, קושי לחכות בתור, דיבורים ללא מחשבה וכדו'.
הפרעות קשב וריכוז מאובחנות ע"י מומחים בתחום – רופאים נוירולוגים ופסיכיאטרים לילדים ונוער.
הפרעות קשב וריכוז או בשמן המדעי ADHD או ADD נחשבות כיום להפרעות שכיחות ביותר וכל מה שקשור אליהן מעסיק הורים רבים. מנתונים של אגודת ניצן ומשרד החינוך עולה כי כשליש מהילדים המשולבים כיום במערכת החינוך, סובלים מבעיות קלות או קשות בתחום לקויות הלמידה או הפרעות קשב וריכוז. לעומת ימים עברו, לא נחשבת כיום הפרעת קשב וריכוז לאות קין על הילד ובטח לא לקללה שיש להסתיר מפאת הבושה. להיפך! הורים רבים אינם מתביישים להכריז קהל עם ועדה כי הילד שלהם סובל מהפרעת ריכוז כלשהי. שיחות בנושאי אבחונים, ריטלין וטיפולים אלטרנטיביים חדשניים לטיפול בבעיה הפכו לחלק בלתי נפרד משיחות רבות בין הורים. לאחרונה פותחו שיטות אבחון מתקדמות, שיטות לטיפול בבעיה ואף סדנאות בנושא במטרה להקל על חייו של הילד ושל ההורה כאחד.

התמצאות במרחב – תפיסת המרחב אשר באה לידי ביטוי בארגון המרחב ובשליטה במושגי היסוד הקשורים למרחב. דימוי גוף תקין, הוא הבסיס להתמצאות מרחבית. ליקוי בהתמצאות מרחבית, מקשה על ההבחנה בכיוון, בגודל, בצורה וביחסים שביניהם.
היכולת ללמוד סימנים גרפיים, לתפוס תבניות מורכבות של אותיות וספרות, רצף של סימנים (מילה או תרגיל חשבוני) ויחסים במרחב, מותנית בהתמצאות מרחבית תקינה.

זיכרון – היכולת לאסוף, לאחסן ולשלוף מידע. סוגי הזיכרון הם רבים ולכל אחד מהם תפקיד מוגדר: זיכרון לטווח ארוך או קצר, זיכרון חזותי, זיכרון שמיעתי, זיכרון מרחבי וזיכרון עבודה (שהוא "מערכת" לאחזקה זמנית ולמניפולציה של מידע, במשך הביצוע של מטלות קוגניטיביות(. כל למידה מושפעת, בהכרח, מיכולות הזיכרון של הלומד.

ביבליוגרפיה
"לחיות עם הפרעות קשב וריכוז" – איריס מנור ופרו' שמואל טיאנו
"הוראה מתקנת הלכה למעשה" – מוריה טלמור, בהוצאת תלפיות- המכללה האקדמית לחינוך, 2003.
"ליקויי למידה" – טלי היימן, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2000.
"אבחון קריאה וכתיבה" – נטע גרינבאום ואלינור הראל, 2005.


הקליקו לפרטים על קורס מדריכי תנועה לגיל הרך לבעלי צרכים מיוחדים

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות