חפש רק בנושא זה






הרפואה הנטורופתית רציונלית בהחלט

שאלת הלגיטימציה של הרפואה העממית נדונה כבר בימי הביניים וממשיכה בעולם המודרני המדעי לא מעט מטעמי יוקרה ותחרות כלכלית – מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במרכז וינגייט לבריאות ולרפואה משלימה, מסבירה איך שתי התורות צריכות לעמוד זו לצד זו
  18/10/10

מנהלת פורום נטורופתיה

בספר ריפוי ופיתוי של סיימון סינג ואדזרד ארנסט, נטען בלהט כי הרפואה הטבעית היא עניין של להטוטים ופיתוי. מבחינתי, אפשר היה להחליף את מושא מחקרם ולייחסו לרפואה המדעית שהרי גם היא אינה יכולה להציע את הריפוי המושלם. הטענה של "ריפוי ופיתוי" אינה טענה חדשה והיא עלתה כבר בימי הביניים (ראו ספרו של פרופ' רון ברקאי על מדע, מגיה ומיתולוגיה בימי הביניים, פרסומי מכון ון ליר בירושלים).

השקפת עולמו של האדם המודרני מבוססת על חשיבה לוגית ואינדוקטיבית שמקורה בחכמי יוון העתיקה (500 לפנה"ס). ענף זה התפתח במשך מאות שנים והשתכלל לאמפיריציזם של הפילוסופים האנגליים, ביניהם פרנסיס בייקון וג'ון לוק, שטענו כי המציאות פועלת עפ"י עקרונות מכניים, הניתנים לחשיפה באמצעות חקירה אמפירית. חשיבה זו היוותה בסיס למדע ולרפואה.

הרפואה בימי הביניים נלמדה בפקולטות לרפואה של האוניברסיטאות השונות ומבחינה תיאורטית הסתמכה על תורתם של היפוקראטס, גאלן ודיוסקורידס. תורות אלו הושתתו על התפישה כי בגוף בריא קיים איזון בין ארבע הליחות- האדומה, הלבנה, הצהובה והשחורה. עיקר מלאכתו של הרופא היה לאתר את חוסר האיזון ולתת המלצה על טיפול מתאים להשבת היחס שבין ארבע הליחות (ראו ספרו של פרופ' ברקאי בעמ' 57). התיאוריה החזיקה מעמד עד המאה ה 18, עת המהפכה התעשייתית.

הרופאים בעלי התיאוריה המדעית של ימי הביניים היו עוינים לרופאי העממיים, שלא למדו באוניברסיטאות. המחקר של ההיסטוריה של הרפואה והמדע מציין כי התפתחות העוינות נבעה מטעמים של תחרות ומתחושת בוז כלפי מי שאינו מחזיק בידע האמיתי. וכך הם פעלו כדי להגביל את הפרקטיקה הרפואית של הרופא העממי באמצעות תחיקה שנתנה להם את המונופול הרפואי. בד בבד החלו להוציא לרופא העממי לשון הרע בתארם אותו כשרלטן שכל עניינו ברווח כספי, ללא התעניינות אמיתית בבריאות של החולה שמביא לעתים קרובות נזק ואפילו גורם מוות במקום להביא מזור.

פרופ' ברקאי מביא מדברי מחמד בן זכריא א-ראזי מהמאה העשירית, שהיה רופא מוסלמי מפורסם שכותב: "נבלותם של אלה כה רבה עד כי צר ספרנו זה מלהכילם. עזות פניהם ומתק שפתותיהם בהונאות של האנשים אין להם חקר ותכלית. יש מביניהם הטוען כי ביכולתו להבריא את מחלת הנפילה בכך שיפלח באמצעות הראש סדק בצורת צלב ויוציא ממנו דברים אשר הביא עמו (מקודם) בגורמו לחשוב בזריזותו ובסלפנותו שהוציא אותם מאותו סדק... ומהם אשר מכניס בגניבה את התולעים הנמצאות בבטן אל האוזן ובשורשי שיני הבינה ואחר כך מוציא משם ומי שמעמיד פנים להוציא צפרדעים מתחת ללשון ופוצע וחורץ חריץ ואחר כך מוציא משם"
(לקריאה נוספת על תולדות חייו ופעילותו הרפואית של הרופא המוסלמי המפורסם, א-ראזי: M.Meyerhof,Therty tree Clinical Observations by Razhes, Isis, Vol.23, 1935, pp.321-356).

כדי למנוע את התופעה מציע א-ראזי להעמיד את המתכוונים לעסוק באומנות הרפואה במבחן מקיף שאת פרטיו רשם בחיבורו – מבחן הרופא. לדעתו רופא טוב צריך להיות גם פילוסוף ובמסגרת הכשרתו עליו ללמוד הנדסה, לוגיקה, תולדות הכוכבים וגם ידיעת סוגי המחלות והתרופות לא תזיק לו. שכן תכניות הלימודים של הסטודנטים בפקולטות הרפואה בימי הביניים והרנסנס כללו בד"כ גם לימודי אסטרולוגיה.

כבר בימי הביניים השכילו הרופאים להבין כי אינם יכולים לחולל ניסים וכי אומנותם מוגבלת ובעקבות חכמי יוון הניחו לטבע לעשות את שאין ביכולתו של הרופא בשר ודם, אבל לא היה בכך כדי לתת לגיטימציה לרופא העממי אפילו אם שיטתו כולה בנויה על חומרים הנלקחים מהטבע ומסורת הריפוי שלו עוברת מדור לדור משך שנים רבות, ובכל זאת רופא האקדמאי שלמד את החכמות העתיקות, הפרשנות והתוספות בנות ימי הביניים והרנסנס, הוא הרופא המהימן.

ההיסטוריה הוכיחה כי האנושות אינה מוותרת על הרפואה הטבעית. מאז ימי הביניים ועד היום הרפואה העממית והרפואה האקדמית חיות זו לצד זו. הרפואה הטבעית מתפתחת בצעדי ענק ויש לה מקום חשוב בבריאות הציבור.
ריפוי מחלות כגון מחלת ההשמנה המביאה עמה סכרת, תסמונת מטאבולית, מחלות כלי דם ומחלות לבביות, בא מעולם התזונה. תחום התזונה הטבעית שהנו האל"ף בי"ת של החיים הבריאים, אינו נכלל באופן משמעותי בפרוטוקול הלימודים של הרופא המודרני. הרופא חייב ללמוד היטב את האנטומיה והפיזיולוגיה, הגדרות המחלה, התרופות והמכשור הרפואי כדי להתחיל לעסוק בריפוי – האמצעים הטבעיים כמעט ונשכחו.
התזונה הטבעית נמצאה כמביאה מזור למחלות שהן האפידמיה של העולם המודרני המתועש. חינוך הציבור לחיים בריאים ומאוזנים מגיע מהרפואה הנטורופתית כרפואה מונעת.

אבל עדיין, באמצעות היעדר חקיקה מתאימה, הרפואה המדעית משאירה את הרפואה הטבעית מחוץ לדלת. כאן מקומה של האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית, כאיגוד המקצועי של הנטורופתים בישראל, לדאוג לבסס את המקצוע מהבחינה החוקית והציבורית, כדי להגן על הציבור מפני שרלטנים. כל עוד החוק אינו מגדיר את הנטורופתיה, יש פתח לשרלטנות במקצוע.

היום הרפואה המדעית, זו הנקראת קונבנציונלית, מקבלת בחיבוק את הרפואה הטבעית מתוך הבנה כי יש בה ידע עתיק שנשכח מלימודי הרפואה המדעיים. הבסיס לנטורופתיה הוא בהבנה כי לאדם יש ויטליות טבעית שניתן לעוררה באמצעים טבעיים ויש לו היכולת לרפא את עצמו. אין כל התערבות כירורגית ולא הנחת תרופה בתוך חתך שנעשה באופן מלאכותי. אי אפשר לסווג את הטיפול הנטורופתי כמאגיה וכל ההסתמכות הרפואית היא על בסיס כתבים עתיקים של רפואות מסורתיות שכעת עוברות דרך עיני החוקרים בתחומים כגון בצמחי מרפא, מזונות, פרחי באך ועוד.

אפלטון, שנחשב ל"מלך הפילוסופים" בן המאה הרביעית לפני הספירה, הוא הראשון ששילב את היבטיה העיקריים של הפילוסופיה לכדי מערכת עקבית אחת: הוויה, הכרה והתנהגות. האמין ברציונליזם וייסד את האוניברסיטה הראשונה שנקראה "האקדמיה".

אסיים בתורתו הפילוסופית שנאמרה במשפט ברור: "אני מנסה לחשוב, אל תבלבל אותי עם עובדות!".

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D, R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במרכז וינגייט לבריאות ולרפואה משלימה האתר של מירה.

היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במרכז וינגייט לבריאות ולרפואה משלימה, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית.

 



תגובות הוסף תגובה
1.כתבה מעורפלת ומטעה Hanan20/10/10
2.נטורופתיהמירה כהן שטרקמן21/06/11
3.הספר ריפוי ופיתויאורי לאוגומר23/05/12
4.כלים לבחינת הרפואה הטבעיתמירה כהן שטרקמן31/05/12
הוועד האולימפי הבין-לאומי החליט: המשחקים האולימפיים בטוקיו שיועדו ליולי 2020 נדחו לקיץ 2021

אתכם גם בימי קורונה: ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים יוצאות לדרך

נבחרת התעמלות המכשירים עם ארטיום דולגופיאט, ממשיכה לקיים את אימוניה במכון, בכפוף להנחיות משרד הבריאות

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט