חפש רק בנושא זה






לתת לגוף לעבוד

שחיין אינו צריך לחשוב על הדרך בה הוא מכניס את היד למים וגורף אותם אלא מתמקד ברצונו לנצח – על הקשר בין מיומנות מקצועית ובין שמירה על מאגרי הקשב, מאת מיכל יערון, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, ותומר גוטמן
  29/11/10

מיכל יערון| תומר גוטמן – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

מיכל יערון

כשאנו עושים פעולות שגרתיות, על-פי רוב, בכלל לא נשים לב לרצף הפעולות שביצענו. לדוגמה, כשאדם מצחצח את שיניו הוא שם את המשחה, פותח את ברז המים, מצחצח את שיניו בסדר מסוים וקבוע וכלל לא שם לב לתתי הפעולות המרכיבות את הפעולה הארוכה. בשל כמות החזרות שעשינו, הפכנו ל"מומחים" – הפעולה עברה אוטומטיזציה והיא לא דורשת מאתנו יותר שום תשומת לב.


קשב
(באנגלית Attention, בשפה המדוברת תשומת לב): מוגדר בפסיכולוגיה, כמשאב מנטאלי אשר הפנייתו לסביבה מוביל לעיבוד מעמיק יותר שלה. באופן כללי, אפשר לומר שהקשב הוא השער למודעות. מכאן, נהוג לעשות סיווג בין תהליכים מנטאליים אוטומטיים, שהנם לא מודעים, ראשוניים ואינם דורשים את משאבי הקשב, ובין תהליכים לא אוטומטיים, כאלו שדורשים רמה של מודעות לצורך עיבוד.
כדי לבצע פעולות אנו צריכים להשקיע בהן "אנרגיית קשב". ידוע שכמות משאבי הקשב שאפשר להפנות ברגע נתון, היא מוגבלת, כלומר אם יש לאדם 100% "תשומת לב" ברגע נתון והוא עושה פעולה שדורשת ממנו ריכוז, הוא ישקיע בה חלק גדול מכמות האנרגיה שיש לו. לחילופין, ככל שפעולה הופכת להיות מוכרת יותר ואפילו אוטומטית, מסתבר שאין צורך כמעט להפנות תשומת לב לעשייתה דבר המשאיר לנו משאבי קשב רבים לא מנוצלים למטלות אחרות בו בזמן.

בעולם הספורט נושא זה מאוד חשוב לביצועים. בקרב ספורטאים מקצוענים התהליכים המוטוריים המעורבים בביצוע עוברים תהליך של אוטומטיזציה, שחיין אינו צריך לחשוב על הדרך בה הוא מכניס את היד למים וגורף אותם אלא מתמקד במקצב השחייה, ברצונו לנצח ובצורך לעבוד בעוצמה גבוהה. גם שחקן כדורסל אינו נדרש להפנות קשב לידיים שלו בזמן שמכדרר את הכדור אלא מפנה את תשומת לבו אל שדה הראייה בו נמצאים חבריו לקבוצה ויריביו במטרה לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר. אפשר לומר שהגוף של ספורטאי מקצועני הטמיע את התנועות המוטוריות ויודע להפיק אותן בלי מודעות, דבר המשאיר לו משאבי אנרגיה רבים להפניית תשומת הלב למשימות נוספות הנדרשות ממנו, כמו קבלת החלטות נכונה, סריקת שדה המשחק, הוראות מהמאמן וכו'.

הפניית קשב אל הפעולה המוטורית עלולה לפגוע באיכותה
ישנם ממצאים אשר מראים כי הפניית אנרגיית הקשב פנימה אל הגוף, עלולה לפגוע בהוצאת השוטפת והנקייה של הפעולות המוטוריות. כלומר, ספורטאים אשר מקדישים תשומת לב לגוף שלהם בזמן שמבצעים פעולה מוטורית, פוגעים בהוצאת הפעולה בצורה נקייה, דבר שמוריד את איכות הפעולה. בנוסף, עולה כי ספורטאי שנתון במצב של לחץ (Stress) נוטה להפנות את הקשב אל גופו וזהו אחד ההסברים לירידה בביצוע בעת לחץ גבוה.

ספורטאים שואפים להגיע ל"מושלמות אוטומטית" כדי לפנות קשב
מה אנחנו למדים מכך מבחינת הפרקטיקה בספורט? באימונים אנחנו רוכשים מיומנויות חדשות והסיבה לכך שאנחנו מבצעים אותן שוב ושוב היא על מנת להפוך אותן לאוטומטיות. דבר זה מאפשר לספורטאי להיות מסוגל להיות קשוב לשאר המשימות הנדרשות ממנו בזמן תחרות. יש המון אינפורמציה חיונית בסביבה של הספורטאי וכדי לעבד אותה ביעילות  – עליו לתת לגוף לעבוד.

לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת  
מיכל יערון
–  פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.
תומר גוטמן – נמנה עם הצוות המקצועי של לעוף.



תגובות הוסף תגובה
1.פסיכולוגיה של הספורטדנלה02/12/10
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט