חפש רק בנושא זה






איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?

מעקב באמצעות יחידת MRI ניידת אחר רצים שגמאו מסלול של 4,500 קילומטרים, מראה שהרקמה שמושפעת ראשונה מריצה, היא רקמת השומן. לחלק מן הממצאים עשויות להיות השלכות גם עבור רצים חובבים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  05/12/10

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

תוצאות המחקר, שנועד להעריך את תגובות הגוף למאמצי סבולת קיצוניים, הוצגו לאחרונה בכינוס השנתי של החברה לרדיולוגיה בצפון אמריקה.
"הודות למערך המחקר הייחודי הצלחנו להשיג כמות מידע גדולה וייחודית בנוגע להשפעתה של ריצה כל כך ארוכה על שרירי הגוף ועל רקמת השומן שבו", הסביר ד"ר Uwe Schütz, רופא המתמחה באורתופדיה ובניתוחי טראומה מביה"ח האוניברסיטאי בעיר ULM שבגרמניה. "חלק נכבד ממה שלמדנו עד כה יכול להיות מיושם גם לגבי הרצים הממוצעים", הוסיף החוקר.

המחקר בוצע במהלך מרוץ ה- TransEurope-FootRace שנערך בשנת 2009 בחודשים אפריל-יוני. המרוץ החל בדרום איטליה והסתיים בחלקה הצפוני של נורבגיה. במהלך המרוץ גמאו הרצים 4,488 ק"מ. 44 רצים מתוך 67 משתתפים הסכימו להשתתף במחקר הייחודי.
מדי יום נאספו מן הרצים דגימות דם ודגימות שתן וכן מדדים ביומטריים נוספים. בנוסף, לכל אורכו של המסלול נבחרו אקראית רצים לביצוע בדיקות נוספות שכללו בדיקת א.ק.ג. 22 רצים (50% ממשתתפי המחקר) עברו מדי 4-3 ימים בדיקת MRI של כל הגוף. בסך הכול ביצעו אותם רצים 17-15 סקירות MRI במהלך 64 ימי המרוץ.
בסיום המרוץ ביצעו החוקרים הערכה של הממצאים במטרה לקבוע, בנוסף לממצאים אחרים, מהם השינויים שנגרמו לרגלי הרצים כתוצאה מן המאמץ הממושך.



במהלך המחקר נמדדו המדדים הבאים: נפח הגוף, כמות השומן בגוף, כמות השומן הבטני, רקמת השומן התת-עורית באזור הבטן ומסת השומן ומסת השריר בפלג הגוף התחתון. טכניקת MRI מתקדמת אפשרה לחוקרים לכמת את השינויים ברקמת השריר, ברקמת השומן וברקמת הסחוס. "MRI הוא תקן הזהב להערכת מערכת השלד והשרירים של הרץ", לדברי ד"ר Schütz.

מה קורה לשומנים בגופנו ולמסת השריר במהלך 4,500 ק"מ ריצה?
תוצאות המחקר הראו כי הרצים איבדו 5.4% מנפח גופם במהלך המרוץ, מרביתו ב-2,000 הקילומטרים הראשונים. הם איבדו 40% ממסת השומן של גופם במחצית הראשונה של המרוץ ו-50% נוספים במהלך המחצית השנייה. אומדן איבוד נפח השרירים ברגל עמד על 7% בממוצע.
"אחד הדברים המפתיעים שמצאנו הוא שלמרות הריצה היומיומית, שרירי הרגליים של הרצים השתקמו וזאת הודות לצריכת האנרגיה העצומה במהלך המרוץ", הסביר החוקר.

למרות שמרבית האנשים אינם רצים באופן כל כך קיצוני, לחלק מן הממצאים עשויות להיות השלכות עבור רצי מרתון ואפילו עבור רצים חובבים. לדוגמה, התוצאות הראו שחלק מפציעות הרגליים מאפשרות לרצים להמשיך לרוץ באופן בטוח. אם לרץ יש דלקת בתוך השריר בחלקה העליון או בחלקה התחתון של הרגל, ניתן להמשיך לרוץ מבלי לסכן רקמות אחרות. פציעות אחרות שנובעות כתוצאה משימוש-יתר, כמו למשל דלקת במפרק, טומנות בחובן פוטנציאל סיכון גדול יותר לנזק מתמשך, אולם לא בהכרח. "הכלל: אם יש כאב, עליך להפסיק לרוץ, אינו תמיד נכון", הסביר ד"ר Schütz.

ממצא חשוב נוסף שעולה מן המחקר, הוא שהרקמה שמושפעת ראשונה כתוצאה מריצה, היא רקמת השומן. יתרה מזאת, איבוד השומן הבטני (בממוצע 70%) מתרחש מוקדם יותר בתהליך הריצה וזאת בניגוד למה שהיה נהוג לחשוב בעבר. שומן בטני הוא השומן המסוכן ביותר והוא קשור למחלות לב וכלי דם. עוד מראה המחקר שאיבוד השומן הכללי הגדול ביותר מופיע בתחילת התהליך.
"כאשר אתה רק מתחיל לרוץ השפעת הריצה על הפחתת מסת השומן תהיה הרבה יותר מודגשת בהשוואה לרצים שרצים כל חייהם", הסביר ד"ר Schütz. "אולם עליך לבצע את סוג הספורט הזה בעקביות ולמשך שנים. אם אתה מפסיק לרוץ למשך זמן ארוך, עליך להפחית את הצריכה הקלורית או לעבור לחלופה אירובית אחרת במטרה למנוע עלייה במשקל".

מקור

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".
 



תגובות הוסף תגובה
1.יישר כחמוטי סליק08/12/10
2.מעניין ומעשיר פיינבאום זהבה09/12/10
3.לא מסכים עפ מסקנת ד"ר Schützגדעון10/12/10
4.חזק ואמץ. יישר כוח! (לת)מיכל 11/12/10
5.הנתון החשוב לא נבדקדוד לויאל12/12/10
הכנס הלאומי למדעי האימון התחרותי: מכירת הכרטיסים וההרשמה לסדנאות בעיצומה

טניס שולחן: טל ישראלי, חניך אקדמיית וינגייט למצוינות בספורט, זכה במדליית ארד קבוצתית באליפות הונגריה הפתוחה

נבחרת הנשים בג'ודו מארחת במכון וינגייט מחנה אימון בין-לאומי בהשתתפות נבחרות מבריטניה ומאוזבקיסטן

מדליית ארד לאנסטסיה גורבנקו במשחה ה-200 מ' מ.א בתוצאה 2:13:52 דקות בתחרות סבב ה-Pro Swim בגרינסברו ארה"ב

מקום ראשון למטפסים הפראלימפיים, מיכאל שפייזר ומור ספיר, באליפות הולנד הפתוחה לטיפוס פראלימפי

מדליית כסף לשחיין מרקוס שלזינגר ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.35 שניות (בבריכות קצרות) בגביע "ניקו סאפיו" בגנואה