חפש רק בנושא זה






יאללה, בלאגן – חשיבות הסגנון הכאוטי בספורט

סוף עונת 2009/2010, המשחק האחרון של העונה. הדקה ה-93' במשחק והפועל תל-אביב זקוקה לשער ניצחון מול בית"ר ירושלים על מנת לזכות באליפות. איך הם עשו את זה? מאת מיכל יערון, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, ותומר גוטמן
  16/12/10

מיכל יערון| תומר גוטמן – לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת

מיכל יערון

הכאוס שולט במשחק. הקבוצה איבדה את האחיזה הטקטית במשחק וכל השחקנים מלבד השוער מצויים במחצית המגרש של בית"ר ירושלים. דאגלס דה-סילבה, בלמה של הפועל תל-אביב, נלחם על הכדור ברחבה. הכדור מתגלגל אל גילי ורמוט. ורמוט בועט, השוער של בית"ר הודף אל עבר ערן זהבי, קשרה של הפועל תל-אביב. זה מרים את העיניים, בועט לפינת השער– גול! הפועל תל-אביב אלופה.


סגנונות קוגניטיביים וחשיבותם בעולם הספורט

בשיח הספורטיבי מרבים לדבר על כישרונו ועל יכולתו הפיזית של שחקן זה או אחר. לצד זה, ישנה הסכמה כי המשתנים הפסיכולוגיים השונים: ריכוז, קבלת החלטות, התמודדות עם לחץ, הנם חשובים מאין כמותם לספורטאי. משתנים אלא נקבעים המידה רבה ע"י הסגנון הקוגניטיבי של הספורטאי.

ההגדרה הבסיסית של סגנון קוגניטיבי היא שונות באופן תפיסת העולם החיצוני. סגנונות קוגניטיביים הם דפוס של אדפטציה לעולם, אשר מווסת את התפקוד הקוגניטיבי של האינדיבידואל בתפיסה, בפתרון בעיות, בקבלת החלטות ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. הסגנון הקוגניטיבי אינו כללי כמו אישיות ואינו ספציפי כמו אסטרטגיה, אלא מצוי בהגדרה ביניהם.

Chaotic Cognition vs. Serial Cognition (הסגנון המוסדר לעומת הסגנון הכאוטי)
בספורט כמו בחיים יש את התחושה שכדי שהדברים יעבדו כהלכה, הם צריכים להיות מאורגנים, שיטתיים ומדויקים. אולם, חשוב להדגיש את החשיבות של חוסר הסדר והספונטניות, שכן ישנם מצבים או ספורטאים שהסדר לא נכון לגביהם. לחוסר ארגון, ליכולת תגובה ולהיעדרה של שיטה, יש עוצמה משלהם והם יכולים להוות יתרון.

מדובר בשני סגנונות קוגניטיביים מרכזיים שנמצאים על רצף. בקצה אחד נמצא סגנון קוגניטיבי, המכונה מוסדר, ובקצה השני סגנון המכונה כאוטי. סגנון קוגניטיבי מוסדר מאופיין בעבודה שיטתית, מאורגנת, מקובעת ומתוכננת מראש. סגנון קוגניטיבי כאוטי מאופיין בחשיבה אינטואיטיבית, ספונטנית, מגיבה ויצירתית.

המצב שמתואר בתחילת המאמר הנו מצב כאוטי – השחקנים עוזבים את תפקידיהם והמשחק אינו מסודר/ מוסדר. אין הנעת כדור מסודרת ומתוכננת במטרה להגיע להזדמנויות אלא ניסיונות פרוביזוריים להתקרב לשער היריב במטרה להבקיע. מצב שכזה דורש שחקן בעל סגנון קוגניטיבי כאוטי: אינטואיטיבי, שמגיב למצב הנתון ומנסה לתפוס את הדינמיקה שלו. כזה שיפעל בספונטניות ויתמודד היטב עם ה"משבר" שמתרחש על המגרש. במצב שכזה דווקא שחקן מגיב ואינטואיטיבי הוא זה שיש לו את הפוטנציאל לפרוץ את ההגנה מפני שיסתגל לסיטואציה וינסה דרכים מגוונות ומפתיעות. שחקן עם סגנון מוסדר יתקשה לעשות אדפטציה למצב ה"משברי" וידבק בתפקיד המקורי שלו ובהוראות הטקטיות. הוא ינסה לפצח את הגנת היריב דרך מודל מוכר של התקפה שפחות רלבנטי למצב הכאוטי. הכאוטי, לעומת זאת, יעזוב את תפקידו המקורי ויחפש אלטרנטיבות לפיצוח הגנת היריב ללא מודל עבודה מוסדר; הוא יפרוץ מימין ומשמאל, וינסה דרכים חדשות ויצירתיות במטרה להביא לפתרון הבעיה/המשבר.
לשחקן כאוטי בספורט קבוצתי עשויה להיות חשיבות מכרעת בהסתגלות של הקבוצה למצב הכאוטי – הוא עשוי להוות השראה לחבריו לקבוצה שיבינו כי תבנית המשחק המקורית אינה רלבנטית עוד. בנוסף, שחקן כאוטי יעזוב את עמדתו הטקטית המקורית ויחייב דינמיקה של שאר חברי הקבוצה – הוא עשוי להיות בורג מרכזי בהצלחת הקבוצה.

בעולם הספורט, לכל אחד מהסגנונות יש את החולשות והיתרונות שלו. במיומנויות סגורות, בהן המצב הוא קבוע ולא משתנה כגון: ריצה, זריקת עונשין בכדורסל, שחייה, הסגנון המוסדר הוא יעיל יותר ברוב המצבים. לעומת זאת, במיומנויות פתוחות, בהן המצב נתון לשינויים כגון: התקפה בכדורסל, מענה לחבטת פתיחה בטניס, הסגנון הכאוטי הנו יצירתי יותר ויעיל בתגובה למצבי "משבר".

Meta-Style – היכולת לעבור במהירות מסגנון כאוטי למוסדר וחוזר חלילה
דאגלס דה-סילבה, הבלם של הפועל תל-אביב, עסוק ב"אופן סדרתי" בפירוקן של התקפות היריב. במצב המתואר דה- סילבה עזב את תפקידו המקורי כבלם ונשלח על-ידי המאמן להעסיק את הגנת היריב. דה- סילבה לא שמר על מיקום מוגדר במערך ההתקפה של הפועל תל-אביב והפריצה שלו בצד הרחבה הייתה מהלך חשוב בדרך להבקעה של שער האליפות. בסיטואציה המתוארת, השחקן מדגים יכולת לנוע על הספקטרום שבין הכאוטי למוסדר.
היכולת לכייל את המערכת הקוגניטיבית ולנוע על הספקטרום בין שני סגנונות שונים מכונה בספרות מטה-סטייל (Meta-Style). שחקן שמשלב יכולות סריאליות מוסדרות ויכולת כאוטית, רצוי שתהיה לו יכולת לעשות מעברים (Mobility) בין שני הסגנונות. יתרה מכך, בספורט, חשובה גם מהירות ה- Mobility מפני שברוב הענפים, נדרשת מהירות תגובה קצרה מאוד ויכולת קבלת החלטות מהירה.

לתשומת לבם של המאמנים: מאמנים חשים נוח יותר עם ספורטאים בעלי סגנון מוסדר שעוקבים אחרי ההוראות ומוציאים אותן לפועל, אך כדאי שיהיו מודעים ליתרונות שיש לשחקן עם סגנון כאוטי מפני שחוסר הסדר והתכנון עשוי להיות פתח ליצירתיות ולחדשנות. לסיכום, כדאי שספורטאים יזהו את סגנון הקוגניטיבי שלהם וילמדו היכן נקודות החוזק והחולשה שלהם ויחשבו באילו מצבים כדאי שיגיבו בדרך ספונטנית ובאלו בצורה אינטואיטיבית – לפעמים השיטה היא היעדר השיטה.

לעוף פסיכולוגיית ספורט מתקדמת  
מיכל יערון –  פסיכולוגית ספורט, רכזת תחום הפסיכולוגיה בבית-הספר למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן במכון וינגייט, נמנית עם הצוות המקצועי של לעוף.
תומר גוטמן – נמנה עם הצוות המקצועי של לעוף.

 



תגובות הוסף תגובה
1.ספונטני/אנרכיהאריה22/12/10
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט