חפש רק בנושא זה






נתון לפרשנות

"הכדור פגע בדשא, קיבל תאוצה והכניע את השוער", האומנם? בחינה מקרוב של כמה מ"נכסי צאן ברזל" של פרשני הספורט – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט
  19/12/10
מאמרים נוספים בנושא
שימוש בגישת ה-LMA להתמודדות עם לחץ בקרב מורים לחנ"ג
סקס לפני תחרות כן או לא? תלוי את מי שואלים
אתלטיקה במיטבה בקטאר
אדוני השופט
מאמרים נוספים בנושא
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ד'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014 – חלק ב'
מדריך ערוץ הספורט למשחקי החורף סוצ'י 2014
יכול להיות שזה נגמר – שיחות עם אריק
חופשת סקי עם ילדים: חוויה קסומה או סדנה לניהול משברים?
תפיסת קירוס נכונה ובטיחותית
כללי בטיחות במרכזי ספורט ונופש
גזענות בספורט הישראלי
משחק מקדים בכפר האולימפי
אסרטיביות לא מה שחשבתם
ביקור ב-AJAX המתחדשת
משחקים על בטוח: ניהול בטיחות באירועי ספורט
טניס: הספורטאים הביוניים
מתחממים – לקראת אליפות העולם באתלטיקה
יעפת (ג'ט לג): איך לנחות על הרגליים?
מן הארכיון: יוסף מרימוביץ' ז"ל 2011-1924
משחק מנצח! מוטורי קוגניטיבי ומה שביניהם
הצבת גבולות מעצימה את חוויית חופש הפעולה
על צמתים, מעגלי תנועה וקבלת החלטות
בלט אווירי
ריצת מרתון בפחות משעתיים, האם זה אפשרי?
התעוררות ב-800 מ': דיוויד רודישה נסיך אפריקה
מנידוי לשותפות מלאה: ערביי ישראל בכדורגל הישראלי
לנטרל את הפחד מכישלון
המונדיאל של דרום אמריקה
מונדיאל 2010 – אל תמהרו להספיד ולבקר
מן הארכיון: כך נולד השיט התחרותי בישראל
"להיות על המפה"
10 שערוריות הספורט הגדולות ביותר
בחזרה לעתיד
הבאנו שלום עליכם
התנועה האולימפית מועמדת לאוסקר
פיני גרשון כמשל
המקום של פדרר בפנתיאון הספורט
היופי שבספורט – אמנות?
מלפפוני אתלטיקה – עוד מספיחי פרשיית סמניה ורמזי
עד כמה מהר ניתן לרוץ 100 מטר?
סמניה לא לבד
בולט מול גיי – הכי טעון, הכי מותח והכי מהיר
ורטהיים: פעילות חברתית במקום ענישה
צ'י גונג – נזקי התרגול הלקוי
מרתון סדום 2007 ("וולוו צ'לנג") – סיום העונה באופני הרים
כדורגל נשים – טיפול נפלא בכדור
הסנדלר רץ יחף – מיומנו של רוכב אופניים
רגע לפני הזינוק: טור דה-פראנס, מהדורת 2007
עמוק בגנטיקה היהודית
הכסף של גאידמק הורס את הספורט
דוד בן-גוריון: על הראש ועל העמידה על הראש
"התשוקה לחיים", מאת פרופ' קיי רדפילד ג'יימיסון. המלצה
בין מצרים, תורכיה, תל אביב ורחובות: דרכו של אמנון חרל"פ
תחת קורת גג במוסקבה - אליפות העולם בא"ק
הכשרת צעירים לספורט הישגי: תנאים מוקדמים
"הממשל בישראל ממקם את הספורט במקום נמוך מאוד"
בדיקה במבחן: על תקנות חוק הספורט בנושא הבדיקה התקופתית לספורטאים
השמיים היו הגבול
על הכישרון בספורט: מיון, מדדים ומבחנים
מייקל ווייט – אצן ישראלי מבטיח, הלך לעולמו בן 22 בלבד
הבדלים בין אוספי ספורט ואוספים כלליים
האם האינטרנט יהרוג את ספריות הספורט?
ספורט ללא עבר
ספורט (לא) ידידותי לסביבה
ספורט נשים: העדפה מתקנת
חוק זה לא ספורט
אריה ונשר על דוכן המנצחים
אלימות בכדורגל: במלחמה כמו במלחמה
קודם כל המסורת - רק אחר-כך היכולת
הספורט בראי הפלילים: על הימורים, הטיית משחקים - והחוק
הוועד האולימפי הישראלי: הקואליציה בין מכבי והפועל
מרד המכבים והשפעתו על תרבות הספורט היהודית
זרים במגרש: שלטון האינטרסים הכלכליים על הספורט בישראל
אחד עשר חללי מינכן, 31 שנים אחרי. לזכרם
"אולימפיה": הספורט והקולנוע בשירות הנאצים
דוד לויתן: 100 שנים של ציונות וספורט
נבחרת הכדורסל: יובל 50 להופעה ההיסטורית במוסקבה
הכתם על מצח הוועד האולימפי הבינלאומי
מרק ספיץ – סיפורו של אלוף (יהודי)
ספורט כשר: הרב עוזיאל והמכביות הראשונות
פולה רדקליף: הלוזרית שנהפכה לשיאנית עולם
אחרי חמישים שנה: הישראלים האולימפיים
שמשון פועלי ציון: אגודת הספורט הנעלמה
ההיסטוריה הלועזית של הספורטאים העבריים
הבכורה האולימפית שהסתיימה בוועדת החקירה הראשונה
שואת הספורטאים היהודים: מרוסיה ועד צרפת
הספורט היהודי בגרמניה הנאצית: שואה בשלבים
טיפים לעוסק המתחיל
בגובה הכידון של אלעד פלטין
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שני
בגובה הכידון של אלעד פלטין – חלק שלישי ואחרון
אני שואל אתם עונים
מעורב ירושלמי: מבחר שאלות מהפורום
מה הקשר בין סליחות וכדורגל?
שותים ובועטים
לעלות גבוה – המסע של שחר פאר אל עונת 2009
הכי טוב לשאול
מחנה האימונים של שחר פאר בדרום אפריקה – חלק ב'
יש לי שאלה
מאמרים נוספים בנושא

מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

שידורי הספורט מלאים בתיאורים ובדברי פרשנות לרוב, זהו טיבו של שידור ספורט – מצד אחד, שדר שמתאר וממקד את מה שהעין רואה ומצד שני, מנסה לבאר ולהרחיב במקום בו אנו ההדיוטות לוקים בחסר.
כמתבונן וכמקשיב מן הצד תופסות את אוזניי לא פעם אמירות המעוררות תמיהה שמהולה בחיוך – בסקירה הבאה אביא חלק מאותן אמירות ואנסה לתת להן הסבר ופרשנות אישית, תבלו!


פגע בדשא וקיבל תאוצה

"הכדור פגע בדשא, קיבל תאוצה והכניע את השוער" – כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה במהלך שידור משחקי כדורגל, ובמיוחד כאשר המשחק משוחק על גבי משטח רטוב? הבה ונבחן את העניין הזה מבחינה פיזיקלית.

בזמן הבעיטה הכדור יוצא מן הרגל במהירות מסוימת. המהירות תלויה כמובן בעוצמת הבעיטה ובזווית בה נבעט הכדור. במהלך דרכו אל השער פועלים על הכדור כמה כוחות, ביניהם החיכוך של האוויר, והללו משפיעים על מסלול התקדמותו אל השער. כאשר הכדור פוגע בדרכו אל השער בקרקע הוא מאבד ממהירותו ולכן יגיע אל השער במהירות נמוכה יותר מזו אשר יצא ברגע הבעיטה. תאוצה? ממש לא. אם ההתנגשות היא אלסטית לחלוטין, דבר שקיים רק בתיאוריה, המהירות תישמר. במציאות, תמיד המהירות תקטן, ולכן הכדור לא מקבל תוספת לתאוצה הקווית.
כאשר הכדור פוגע בדשא, המהירות האנכית שלו דועכת מהר יותר מזו האופקית ולכן הוא יוצא בזווית נמוכה יותר. אנחנו רגילים להתנהגות מסוימת של הכדור ומה שהעין קולטת, זה שהכדור לאחר המפגש עם הדשא, מתקדם יותר קדימה ופחות למעלה. בפועל מדובר על הרבה פחות למעלה וקצת פחות קדימה.
כאשר הכדור פוגע במשטח רטוב הוא יוצא ממנו מהר יותר לעומת פגיעה במשטח יבש ועדיין, בהתייחס להסברים הקודמים, מהירותו תהיה נמוכה יותר בהשוואה למהירות יציאתו מן הרגל בזמן הבעיטה.
מה שהפרשן מנסה להסביר לנו הוא שפגיעת הכדור במשטח מציבה בפני השוער אתגר מסוג אחר בהשוואה לכדור שמגיע אליו מבעיטה ישירה. אך האם מדובר בתאוצה ובמהירות גבוהה יותר? ראינו כבר שלא. מה שיכול להגדיל את המסוכנות של כדורים שפוגעים במשטח, במיוחד במשטח רטוב, הוא קריאה לא נכונה של הנתונים מצדו של השוער. מוחו של השוער, שלצורך העניין נמשיל אותו למחשב-על מונחה GPS, מורגל באיסוף מידע ובשימורו בעקבות תרגול של מאות בעיטות שנבעטות אליו במהלך האימונים. במרבית המקרים האימונים מתבצעים על גבי משטח יבש והשוער מחשב את המסלול, הזווית והמהירות של הכדור. כאשר הכדור פוגע במשטח רטוב (לא ביצה שדווקא בולמת לחלוטין את הכדור) הוא מאבד פחות מהירות, זווית המעוף שלו משתנה ולכן השוער, שמוחו מורגל בחישוב הנתונים המתקבלים ממשטח יבש, מתקשה לעתים להעריך נכונה את מסלול מעופו של הכדור  – וסופג.

הריאות כמשל לבלוני צלילה
משפט נוסף אותו אנו שומעים בתדירות גבוהה, מתייחס לכושרם הגופני של השחקנים. איפשהו, סביב הדקה ה-70 של המשחק, נוהגים הפרשנים להשתמש במשפט הבא: "לשחקנים אין יותר כוח, נגמר להם האוויר בריאות". האם האוויר בריאות יכול להיגמר? ממש לא.
אני משוכנע שהביטוי "נגמר האוויר בריאות", בא לתאר מצב של עייפות. עייפות היא חלק בלתי נפרד ממשחק הכדורגל וככל שנוקפות להן הדקות כך גוברת העייפות. אם הפרשנים משתמשים במשפט הזה בתור מטאפורה זה נחמד, אבל אם מתייחסים למשמעות המילולית של המשפט הרי שמדובר בעובדה שגויה.
תפקידן של הריאות הוא לקלוט אוויר מן הסביבה החיצונית, למצות מתוכו חלק מן החמצן ולהעבירו באמצעות מחזור הדם אל הרקמות הפעילות – במקרה שלנו מדובר בשרירים. לריאות יש נפח מסוים, בדרך כלל סביב 5-4 ליטרים אצל אדם בוגר והן מסוגלות להתמלא ולהתרוקן בכל שאיפה ונשיפה. אגב, הריאות לא מתרוקנות לחלוטין, תמיד יישאר בהן נפח אוויר, בדרך כלל כליטר, על מנת למנוע קריסה והידבקות של נאדיות הריאה. הריאות הן לא מכלי צלילה שממלאים אותם באוויר טרם הירידה אל המים. בלוני הצלילה הולכים ומתרוקנים עם כל שאיפה שלנו ולכן לא יכולים להבטיח שהות אין קץ מתחת למים. הריאות לא מתרוקנות. אנחנו ממלאים אותם באוויר בכל שאיפה ומרוקנים אותן, יותר נכון את חלקן, בכל נשיפה. מכאן שאין מקום למשפט כמו – נגמר האוויר בריאות – זה פשוט לא נכון פיזיולוגית.

האם יש לנו שרירים אחרים?
משפט נוסף אותו אנו נוהגים לשמוע, מתייחס לדפוס מסוים של פעולות. זה יכול להיות מיומנויות כמו הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים או ביצועים משדה האתלטיקה, כמו קפיצות למיניהן. לא פעם שמעתי אנשי מקצוע או פרשנים שמסבירים שהפעולה האחת שונה מן הפעולה האחרת בכך שאנו מפעילים שרירים אחרים. כאשר מדובר במיומנויות שדורשות בעיקר את הפעלת פלג גוף עליון, בהשוואה למיומנויות שמערבות בעיקר את חלק הגוף התחתון, אפשר לקבל את ההסבר. אולם כאשר מדובר על הליכה לעומת ריצה או בקפיצה לרוחק לעומת קפיצה משולשת, הרי שההסבר תמוה ולא מובן.
ובכן, אין לנו שרירים אחרים. אותם השרירים יפעלו במרבית הפעילויות אותן אנו מבצעים. לעתים הם ישאו חלק גדול מן הנטל ולעתים הם ישאו רק חלק קטן. ריצה אינה מפעילה שרירים אחרים בהשוואה להליכה. היא מפעילה אותם בעצימות שונה, בטווחי תנועה שונים של המפרק, אבל בפירוש אינה מגייסת שרירים נעלמים ששמורים רק למיומנות כזו או אחרת. כאשר אנו רוכבים על אופניים, אנחנו מפעילים את שרירי הרגליים, בדיוק אותם שרירים שפועלים בריצה. השוני הוא במנח הגוף, במשקל אותו אנו נושאים, בחלוקת העומס בין קבוצות השרירים השונות ובהספקים אותם אנו מייצרים. השרירים הם אותם שרירים.

הגבירו את האימונים
האמרה הבאה לקוחה בדרך כלל מן העיתונות הכתובה ומתייחסת להכנות של קבוצות לקראת אירוע חשוב. לא פעם נוטים הכתבים להשתמש במשפט: "הקבוצות הגבירו את קצב האימונים לקראת משחק הגמר". האם הקבוצות אכן מגבירות את קצב האימונים לקראת משחק מטרה? או שהמשפט מבטא בעצם את ההתרגשות והתכונה הרבה של הסובבים את הקבוצות, ובכללם מקורבים ועיתונאים?
אם נבחן את הנושא בהיבט של תורת האימון, ניווכח לדעת שדווקא לקראת תחרויות מטרה או לקראת השלבים המכריעים של העונה נהוג להוריד מן העומס. הגברת עוצמת האימונים ותדירותם תיצור דווקא עלייה ברמת העייפות וירידה ברמת הטריות, הן הפיזית והן המנטאלית. אתלט שמתכונן לקראת תחרות חשובה, יפחית מעומס האימונים במטרה להביא לידי ביטוי את אפקט האימון אותו הוא צבר בזמן העבודה הקשה שגרמה למעמסה על הגוף. נכון שמבנה העונה של אתלט או של שחיין שונה ממבנה העונה של שחקן הכדור, אבל עדיין הפיזיולוגיה היא אותה פיזיולוגיה. לפני משחק חשוב שמתקיים בשלבים המכריעים של העונה (גמר גביע, אליפות, פיינל-פור), נהוג להקל מן העומס במטרה לגרום לשחקנים להיות יותר "חדים" ויותר טריים. האימונים בשלב הזה צריכים להיות קצרים יותר או כאלה שלא יגרמו להעמסה מטבולית על גופו של השחקן. אפשר גם להוסיף עוד יום חופש במהלך השבוע מה שיגרום להפחתה בעומס השבועי. אימון קצר ימנע התשה גופנית ונפשית ויכין את השחקן טוב יותר לקראת אירוע השיא. יש תקופות בהן נרצה דווקא להעמיס על הספורטאי ולשחוק אותו מתוך הבנה כי שחיקה זו תצמיח פירות בעתיד. זוהי בעצם הפריודיזציה – מושג הלקוח מתורת האימון. לעתים אנו מעמיסים ושוחקים ולעתים מקלים ונחים. מי שיודע לשחק עם משתנים אלה במהלך העונה כולה יגיע לשיא בעיתוי הנכון. כאשר מדובר בקבוצה הדבר קשה יותר משום שברגעי השיא אנו רוצים לקבל כמה שיותר שחקנים בריאים שנמצאים בכשירות מעולה. אז אם אתם מאמנים ואתם רוצים להגיע למצב הזה, אל תגבירו את קצב האימונים לקראת משחק מטרה...

מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט". 

צילום: אבי שי



תגובות הוסף תגובה
1."מתיחה" בשריר חזי ליברמן22/12/10
2.ואולי הפרשנים דןקא צודקים?דניאל רוטנברג22/12/10
3.לדניאלמולי אפשטיין22/12/10
4.שאלה לכותב הקטע ו/או לקוראיו המלומדיםזוהר23/12/10
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן