חפש רק בנושא זה






איך אני יודע אם המשקל שלי תקין?

BMI, אחוזי שומן, היקף מותן – איך מתייחסים לנתונים אלו בהערכת המשקל שלנו ובאלו פרמטרים נוספים יש להתחשב? הדיאטנית איילת וינשטיין, ראש מדור תזונה במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, סוקרת את האפשרויות על יתרונותיהן וחסרונותיהן
  27/02/11
מאמרים נוספים בתחום
גנטיקה וספורט -האם יימצא פרופיל גנטי ייחודי אצל ספורטאי על?
מי מזיע יותר, גברים או נשים?
הצילו שפשפת!
בגדי לחץ מפיגי חום – יעיל או מסוכן?
מאמרים נוספים בתחום
שומן עולה, טסטוסטרון יורד, אולם יש תרופה!
שעתם הפרועה של הווירוסים – מה עושים כדי להימנע?
סוס צ'רלי - עווית שריר במאמץ
על חריקות, קליקים וקנאקים בברכיים
"בוטוקס" לטיפול בכאבי פיקה-ירך
חיישן זיעה לביש – חלופה למדדי דם
אלופים בגיל 80 – תעלומה
מחלות הסתיו – הנחיות מעשיות לספורטאים
המשותף לגולשי גלים, ליונקים ימיים ולטריאתלטים?
השפעת אמבט מי קרח על מסת השריר
אנקת גבהים – נעלי עקב מחלישות את מפרק הקרסול
שתייה ומאמץ גופני – לשתות רק כשצמאים
שכיחות גבוהה של בעיות לב בקרב ספורטאים אולימפיים
מאמצים גופניים חריגים עלולים לגרום להרעלת דם
מניעת פציעות בספורטאים צעירים
אצבע קלה על המלחייה: עודף מלח אינו משפר ביצועי סבולת
על פעילות גופנית מוגזמת
מתי לחזור להתאמן לאחר זעזוע מוח?
חידושים והמצאות ברפואת הספורט
תגובת לחץ הדם לתנאי גובה
לישון בפחזנית? על חשיבות השינה המתוקה
האם פעילות גופנית מאומצת עלולה להזיק ללב?
חיזוי דופק מרבי בגברים ובנשים – הנוסחה החדשה
המוח יודע מתי להפסיק לשתות
התאוששות ממאמץ: חלק בלתי נפרד מאימון ספורטאי הישג
משחקי וידאו בשירות חולי סוכרת
שימוש מוגזם במשככי כאבים בקרב ספורטאי נוער
פציעות גב בקרב ספורטאים צעירים
אקמול וביצועי סבולת באקלים חם
הדוור הקובני – משל לחשיבות רפואת הספורט
אמבט קרח out מיץ אבטיח in?
התאוששות ממאמצים גופניים בקרב נשים
לנגוח במוח
עכבר מרתון ועכבר כורסה
מכת חום – נורות אזהרה לרצים
"דורבן", סטרואידים, בוטוקס ומה שביניהם
חלית? מה עדיף, להתאמן או לנוח?
צריך לישון על זה! מחסור בשעות שינה ופציעות ספורט במתבגרים
הורמון המשמש לסימום בספורט, עשוי לשפר תפקודים מוחיים
"תכשיט" מציל חיים
נגיחות ונזק מוחי
הערובה לשמירת מסת השריר בגיל מבוגר
אצבע על הדופק
נפלאות היין
הפסיק לעשן וירד 10 ק"ג ב-4 חודשים עם "מבדק הזהב+" של מכון וינגייט
נמצא הבסיס הגנטי לסבולת השריר
לחולי סוכרת מסוג 1 יש יתרון בשריפת שומנים
ספורטאי סבולת נמצאים בסיכון גבוה לפתח בעיות בדרכי העיכול
הכנה נכונה של מערכת השלד והשריר לריצת מרתון
המפתח לניצחון – טסטוסטרון
איבוד 3% ממשקל הגוף בריצת מרתון מגדיל את סיכויי הזכייה
תרגול גופני כאמצעי לשיקום מפציעה בגיד אכילס
איך מושפע גופנו ממאמצי סבולת קיצוניים?
רצי מרתון שאינם מאומנים, עלולים לגרום נזק ללבם
אמבט קרח יכול להפחית מתועלות האימון
מודל מתמטי יעזור לרצי מרתון לכלכל צעדיהם
נחיתה רכה
אלכוהול ופעילות גופנית
האם חשיפה ממושכת לגובה פוגמת בביצועים הספורטיביים?
חדשות בתחום השיקום: Wii משפר שיווי משקל בחולי טרשת
סוד מעיין הנעורים – האם סטרואידים יגנו מפני מחלות לב?
הסוד לפיתוח מסת שריר בגיל מבוגר
טיפול 10,000
פחד גדול וחזק מהים
סטרואידים אנבוליים מחלישים את שריר הלב
סיכון או סיכוי?
זהירות! "זוללי אנרגיה"
רצי מרתון נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן עור
אולימפיאדת החורף: הגובה משפיע לא רק על מקצועות הסבולת
האתגר הפיזיולוגי של משתתפי אולימפיאדת החורף
נבחרת אנגליה מציגה: ויאגרה לשיפור הביצועים על המגרש
לקצר את זמן ההחלמה מפציעה
שימוש בסטרואידים אנאבוליים גורם להרס הכליות
למה הספורטאי תמיד אשם? על חובת ההוכחה במצבים תחרותיים
צום – היבטים תזונתיים ופיזיולוגיים
ה"אני במראה" – דימוי גוף ומוטיבציה לפעילות גופנית
אלופה או אלוף? הגדרת מין בספורטאים
פרופוליס עשוי להגן על ספורטאים מפני מכת חום
אפולו בכיסא גלגלים: דימוי גוף בספורטאים נכים
שנת לילה ארוכה יותר תורמת לשיפור הביצועים הספורטיביים
מה באמת חשוב לנו לדעת על מאזן נוזלים, מלחים ומאמץ גופני?
מסע השיקום של שחר פאר במכון וינגייט
פסיכולוג ספורט להורי הספורטאי – איך ומתי צריך?
לאמן את המאמן – פסיכולוג ספורט
המחזור הנשי והשפעתו על מפרק הברך
פסיכולוג ספורט, מה פתאום? אני בסדר!
הסיכון למוות פתאומי בקרב טריאתלטים לעומת רצי מרתון
בונים עצמות חזקות: אימוני ריצה יעילים יותר מאימוני התנגדות
שילוב מוסיקה באימונים מעלה את הסבולת ב־15%-20%
השפעת אורח החיים על בריאות העצם
פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס
פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לעשן
סוכרת – מניעה בשיטת "הזבנג"
גישת חמשת הצעדים לוויסות גורמי הלחץ
צום קל ובריא
אמון הדדי
למצות את הכושר ביום נתון
תזונה אולימפית
הניצחון מתחיל בראש
בשביל חומצת החלב
איפה כואב לכם? אלון קלרון משיב לשאלות בנושא: פציעות ספורט
תרגול באמצעות מכשירי רטט גבוה לחולי אוסטיאופורוזיס – רצוי?
פציעות ספורט
‏בקיץ רואים את...
אגרוף למוח
מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?
מכשיר GPS למדידת יכולת ההליכה המרבית של חולים במחלת עורקים היקפית
למתן את הכאב הכרוני בפעילות גופנית
פריקות כתף והטיפול בהן
אתם שואלים והמומחים של וינגייט עונים
עושים בית ספר לגוף
בדיקת מאמץ
תרופות, מזון ותוספי תזונה: ביחד או לחוד?
Shin splints - לחטוף שוק ולנוח
ספורטאיות - לא תמיד עשויות מברזל
סיבובים מסוכנים: על חובת הזהירות באימונים אירוביים
כמה צריכים לאכול ילדים ספורטאים?
עצם בריאה בגוף בריא
מפתח הדם
להרגיל את הגוף לחום
יעפת - המחלה של דור הסילון
עווית שריר: מה הוא קופץ?
זה אצלנו בדם
לכל הורמון יש כתובת
שתהיה לכם טיסה בריאה
פעילות גופנית ובריאות הלב וכלי הדם: שאלות ותשובות
אימון גופני ומחלות עונתיות: שאלות ותשובות
אסתמה ופעילות גופנית: אוויר לנשימה
להמתיק את המחלה המתוקה
הורמונים - סוכנים בשירות המכונה האנושית
סכנה במדרונות המושלגים
מהר יותר, גבוה יותר. גנטי יותר?
אימון יתר, עודף משקל והכוונה לאורח חיים בריא
למה לי לקחת ללב
תנו לגדול בשקט
רפואת העתיד: עם הפנים לאינטגרציה
מוות פתאומי בספורט: תופעה נדירה אבל ידועה
דיכאון משבת לשבת
בעיה כבדת משקל
קו-אנזים Q10: אתם יודעים על מה אתם משלמים?
בסיס קטן אבל חשוב
קפאין ופעילות גופנית: שורף השומן התגלה גם כמפחית כאב
החמרמורת השרירית: מהיכן מגיע הכאב, מה עושים נגדו
רפואת הספורט בעולם: חידושים ועדכונים מהכנס השנתי
תוספי התזונה בשירות המלחמה בהשמנת היתר
פעילות גופנית ובריאות: איך זה עובד באמת
על פציעות ספורט של ספורטאים בעלי נכות פיזית
מוות פתאומי: האפקט הקטלני של מכה בחזה
יתר הומוציסטאין: סכנה בריאותית שניתן לשלוט בה
מחלה ניוונית נדירה אצל כדורגלנים באיטליה
אוויר לח ושחייה – תרופה חדשה לחולי אסטמה
רפואת הספורט מתקדמת - אתונה קצת פחות
חומצות אמיניות: הנשק למלחמה בדלדול שריר
על המחקר הגנטי - ושיאי הספורט בעתיד
נכנס יין: על אלכוהול וביצועים גופניים
חשיבות השינה לקיום אורח חיים בריא
סיכום כנס האקדמיה האמריקאית לרפואת ספורט (ACSM) –סנט לואיס 2002
"לא הוכחה פגיעה במסת העצם של רקדניות צעירות"
מאמרים נוספים בתחום

שאלת המשקל מטרידה אותנו על בסיס קבוע, אולם המשקל הוא רק אחד הנתונים והוא אינו מספק לנו את כל המידע הדרוש – שינויים בערכי משקל הגוף קשורים בדרך כלל לשינויים במסת רקמת השומן וידועים כ"השמנה" או כ"הרזיה", אולם עשויים להתרחש גם בשל שינויים במסה הגוף הרזה (בעיקר מסת השרירים) כתגובה לדיאטות קיצוניות או לאימונים גופניים.
קיימות מספר שיטות מדידה בהן משתמשים כדי לעקוב אחר שינויים במדדים שונים של הרכב רקמות הגוף – במאמר זה אסקור חלק מהשיטות.

מדד ההשמנה (Body Mass Index)
מדד ההשמנה BMI: מחושב לפי גובה ומשקל הגוף. (ראה טבלה מס' 1).
BMI = משקל (ק"ג) ÷ גובה2 (מטר)
יתרון: השימוש במדד זה פשוט, נוח וזמין.
חיסרון: אין התייחסות להרכב הגוף, לדוגמה אדם שרירי (מפתח גוף עם % שומן נמוך) ואדם בעודף שומן שמשקלם זהה, גם ערך ה-BMI שלהם יהיה זהה. מדד זה אינו מתאים לעוסקים בפעילות גופנית, לספורטאים, לנשים הרות, לנכים ועוד...

טבלה מס' 1. הגדרת קטגוריות משקל עפ"י ערכי ה-BMI

מדד ההשמנה  המשמעות
פחות מ-18.5 תת משקל
24.9-18.5  משקל תקין
29.9-25  עודף משקל קל
35-30  עודף משקל
מעל 35  עודף משקל גבוה


 






מדידת היקף מותן
היקף המותניים מהווה מדד חשוב בניבוי הסיכון למחלות כבד, כלי דם ולב ולהשמנה. נמצא שקיים קשר בין ערכי היקף המותן ובין שינויים במסת השומן. מדידה זו קלה לביצוע ומאפשרת מעקב חיוני בתהליך ירידה במשקל. המותן הוא החלק הצר ביותר בבטן וממוקם בין הטבור ובין הצלע הכי נמוכה בבית החזה.
ערך תקין של היקף מותן:
גברים:
פחות מ-102 ס"מ
נשים: פחות מ-88 ס"מ 
 
חישוב/מדידת אחוזי השומן
הערכה מדויקת של הרכב הגוף תתאפשר ע"י מדידה לחישוב אחוז השומן. ערך זה יאפשר הפרדה בין שני רכיבים עיקריים של הגוף: שומן ומסת הגוף ללא שומן (הכוללת מסת שריר, עצם, אברים פנימיים, נוזלים ועוד). מידע על הרכב הגוף חיוני בעיקר כחלק ממעקב אחר תכניות לשמירה על משקל תקין, לעוסקים בפעילות גופנית ולספורטאים. תוצאות המדידה מושוות לערכי הנורמה עפ"י פרמטרים שונים כגון: גיל, מין, משקל, וערכים ייחודיים לענפי ספורט.
דיאטות קיצוניות שאינן כוללות פעילות גופנית, עלולות להביא לירידה משמעותית במשקל שעיקרה נובע מאיבוד של רקמת השריר, דבר שיש לו משמעות שלילית לבריאות. יתר על כן, ירידה זו עלולה לגרום להורדה של קצב חילוף החומרים של הגוף ובעקבות כך להקשות על שמירה של משקל המטרה.

טבלה מס' 2. ערכים רצויים של % שומן באוכלוסייה הכללית עפ"י גיל ומגדר

גיל גברים  נשים
18-49  17%-20% 20%-25%
מעל 50 20%-22% 22%-28%
 

שיטות להערכת % שומן
שיטות מעבדה: מבוססות על ערכי צפיפות הגוף ומשמשות בעיקר לצורכי מחקר ומטרות קליניות, באמצעות שקילה תת-מימית ובליעת קרינת קרני איקס (DEXA). 
שיטות שדה: מדידה של עובי קפלי עור, ועכבה ביו-חשמלית (BIA).
שיטות המעבדה כרוכות בעלות גבוהה, בדרך כלל אינן נגישות, דורשות מיומנות טכנית גבוהה ואינן מתאימות לכל סוגי האוכלוסייה. בשל כך פותחו שיטות שדה שונות המבוססות על שיטות המעבדה.

מדידת עובי קפלי עור מתבססת על ההנחות הבאות: 
• כמות השומן התת-עורי נמצאת בקשר ישיר לסה"כ כמות השומן בגוף.
• אין הבדל בין נבדקים שונים בדפוסי פיזור השומן בגוף. הנחה זו אינה נכונה לגבי נשים וגברים ולכן קיימות נוסחאות שונות לשתי אוכלוסיות אלו. מסתבר שהפיזור משתנה גם עם הגיל ולכן נוסחת חישוב אחוז השומן מתייחסת גם לגיל הנבדקים.
• ערכי עובי קפלי העור שנמדדים במספר אתרים בגוף, משקפים את ממוצע עובי קפלי העור בגוף

איך מודדים % שומן בעזרת קליפר
המדידה כרוכה ב"צביטה" בעזרת מצבט (קליפר) מכויל ב-5-2 אתרים בגוף. בשוק קיימים סוגי קליפר שונים הנבדלים בדרגת הדיוק, בעלות ובעמידות. האתרים השכיחים למדידה הם: מעל שריר הדו-ראשי, בחלקה האחורי של הזרוע מעל לשריר התלת-ראשי, מתחת לעצם השכמה ומעל עצם האגן. השיטה יעילה גם למדידה של שומן תת עורי בפלג גוף העליון – השמנה מעל האגן ("השמנת תפוח").

מגבלות: המדידה מצריכה מיומנות בודק ולפיכך, השונות בין בודקים שונים ובין מדידה למדידה של אותו בודק, עשויה להיות גבוהה. לכן, חשוב להקפיד שלצורכי מעקב, כל ספורטאי ייבדק תמיד על-ידי אותו בודק. השיטה אינה מתאימה לאנשים בעודף משקל קיצוני, ולאנשים עם שומן תוך בטני ("כרס").

השימוש בשיטת העכבה הביו-חשמלית (BIA)
השימוש בשיטה זו הוא פשוט ולכן היא פופולרית מאוד. השיטה מודדת את מהירות הולכת זרם חשמלי דרך רקמות הגוף ומבוססת על ההיגיון שזרם חשמלי עובר מהר יותר ברקמה דלת שומן בהשוואה לרקמה עשירה בשומן. המעבר המהיר יותר נובע מכך שתכולת המים והאלקטרוליטים בה גבוהה ולכן מוליכה זרם חשמלי ביתר קלות מאשר רקמה עם תכולת שומן גבוהה. ערכים גבוהים של התנגדות לזרם החשמלי מעידים על כמות שומן גבוהה.
מכשיר BIA מדויק (כגון RJL 101A) כולל 4 אלקטרודות המחוברות ל-4 הגפיים של הנבדק והמדידה מתבצעת בד"כ כאשר הנבדק שוכב פרקדן. נוסחאות חיזוי שונות מתבססות על ערכי המדידה כדי להעריך את אחוז השומן בגוף. לאחרונה פותחו מכשירים זולים יותר המצויים בחדרי כושר ובקליניקות שונות, המבוססים על אותו עיקרון. המדידות מבוצעות ע"י מדידת המוליכות החשמלית בין הידיים האוחזות במאחז או בין שתי הרגליים (עמידה על משקל מיוחד).
יתרון: פשוטה לשימוש, אינה דורשת מיומנות טכנית גבוהה, ויעילה למדידה של שומן תוך בטני והשמנה של פלג גוף תחתון ( "השמנת אגס").
חיסרון: למאזן הנוזלים בגוף יש השפעה משמעותית על התוצאה, ערכים שונים של אחוזי שומן יתקבלו באותו נבדק במהלך היממה בשל שינויים בתכולת הנוזלים בגוף, כאשר תכולת נוזלים גבוהה תבטא בצורה אמינה יותר את הערך הקרוב למציאות. שימוש בשיטה זו אינו מומלץ לאחר ביצוע פעילות גופנית, בזמן המחזור החודשי, בהיריון, בהנקה ובתקופה של נטילת תרופות שונות.

סיכום: יש להתאים שיטת מדידה בהתאם לנתוני הנבדק ולמטרות המדידה. לקבלת מידע מדויק מומלץ להצליב בין השיטות השונות, אולם להשוות תמיד רק תוצאות שהתקבלו מסוג מדידה  אחד ובתנאי מדידה זהים.

הקליקו לפרטים על בדיקת הרכב גוף - מדידת אחוזי השומן
הקליקו לפרטים על ייעוץ תזונתי

איילת וינשטיין
– ראש מדור תזונה, דיאטנית המשלחת האולימפית והפראולימפית והאקדמיה למצוינות בספורט, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר, מכון וינגייט.

צילום: אבי שי




תגובות הוסף תגובה
1.אשמח לקבל תשובה..מדריכה16/09/11
20.10.17 יום פתוח ללימודים במכון וינגייט

משתלם להשתלם

מבדק הזהב
הדרך לבריאות טובה הנשמרת לאורך זמן