חפש רק בנושא זה






יש דין ויש דיין: אתיקה ברפואה משלימה

מהם העקרונות בבסיס זכויות האדם וזכויות החולה, עליהם צריך להקפיד כל מטפל גם בהיעדר חוק ספציפי? שחרור הדולה שנאשם בהטרדה מינית בשל "היעדר כללי אתיקה ברפואה משלימה", מוציא את עורכת הדין ממירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט, כדי להעמיד דברים על דיוקם
  21/03/11

מנהלת פורום נטורופתיה

בסופו של יום לא הוגש כתב אישום נגד הדולה והוא שוחרר... הפרקליטות סגרה את התיק ו-20 המתלוננות, רובן בהיריון או לאחריו, אשר העידו כי מצאו עצמן עירומות על מיטת הטיפולים כשהדולה נוגע בגופן תוך עיסוי, נותרו כעוסות ומתוסכלות.

לא אתייחס כאן למקרה לגופו כי הטענות לא הוכחו. ברצוני להתייחס אך ורק לכותרת המיותרת כאילו אין כללי אתיקה ברפואה משלימה, אשר פוגעת בשמם הטוב של מטפלים שעברו הכשרה מקצועית ראויה אשר פועלים במסגרת הכללים המחייבים ומעניקים מדי יום מזור מעולם הרפואה הטבעית לכלל הציבור הרחב, הן במסגרת קופות החולים, הן בבתי חולים והן בקליניקות פרטיות.

בטרם רכשתי ידע ומיומנות ברפואה משלימה הייתי שנים רבות עורכת דין מסחרית. זכור לי שבתחילת לימודיי, לפני כ-12 שנה, הטרידה אותי שאלת האחריות המקצועית של מטפלים ברפואה משלימה. באותה תקופה הנושא לא נכלל בתכנית הלימודים במכללות לרפואה משלימה בצורה ברורה ומקצועית.
משזכיתי להקים את מגמת הנטורופתיה במכון וינגייט, החלטתי לעגן את לימודי האתיקה בתכנית הלימודים כחלק מהידע האקדמי והקליני של כל סטודנט וסטודנטית בלימודי הנטורופתיה במכון וינגייט. ועדת ההוראה של מכון וינגייט קיבלה את הדברים בברכה כחלק מהאג'נדה המקצועית של ותק במצוינות ושמירה על רמה אקדמית גם בלימודי הנטורופתיה.

לשון החוק
אכן, אין כיום חוק ספציפי המתייחס לרפואה המשלימה ולכן יש החושבים שהנושא פרוץ, אבל בעולם המשפטים קובע הכלל שבהיעדר חוק ספציפי, חל החוק הכללי. לכן, נושא האחריות המקצועית ברפואה משלימה יונק מהחוקים הכלליים כגון: דיני הנזיקין הכלליים, דיני העונשין, דיני החוזים, דיני זכויות החולה ועוד.
במשך שנות חברותי בהנהלת האגודה הישראלית לנטורופתיה ותזונה טבעית ותקופת חברותי בוועדת חקיקה, עמלנו רבות לחקיקת חוק בנטורופתיה מתוך אינטרס של הגנת הציבור, אבל עדיין העבודה טרם נשלמה. לא ארחיב כאן על מצב הצעות החוק ברפואה משלימה אלא אביא מספר כללי עבודה בסיסיים מהחקיקה הכללית הקיימת כיום במדינת ישראל, המחייבים ביחסי מטפל מטופל ובאתיקה מקצועית בנטורופתיה ונועדו להגנת הציבור. בהכרת הכללים הבסיסיים האלו, אדם יכול לבחור מטפל באופן ראוי ולהיות בביטחון שהטיפול אותו הוא מקבל, אכן מקצועי וחוסה תחת אחריות מקצועית.

טיפ!

כלל ראשון – לוודא שהמטפל רשום/ה באגודה ישראלית מוכרת בתחום עבודתו. כך האדם הפונה לקבל שירות מקצועי יכול להיות סמוך ובטוח שהאיגוד המקצועי בדק את הכשרתו המקצועית של המטפל ווידא שהיא עומדת בקריטריונים המקצועיים הדרושים.

העקרונות בבסיס זכויות האדם וזכויות החולה
עיקרון חובת הגילוי:
בין מטפל ומטופל מתקיימים יחסים חוזיים. כבר עם הפנייה הטלפונית הראשונה נולדת חובת הגילוי, שמקורה בדיני החוזים: המטופל זכאי לקבל תשובות מלאות מהמטפל ביחס למהות הטיפול המוצע לו, תוכנו, מחירו, אופן התנהלותו וכן הסיכויים והסיכונים שבטיפול. בתי המשפט פרשו הפרת חובה זו על-ידי רופאים כביצוע עוולה של תקיפה, כאשר הסיכונים הטמונים בטיפול חמורים או כאשר הטיפול שניתן היה שונה במהותו מהטיפול שהמטופל הסכים לו או במקרים שבהם לא ניתן למטופל כל מידע על מהות הטיפול או על תוצאותיו הבלתי נמנעות. החובות החלות על רופא חלות גם על מטפל/ת ברפואה משלימה מכוח דיני ההיקש.

דרישת הסכמה:
החובה לקבל הסכמת המטופל לטיפול הינה חובה הנובעת, בין היתר מדיני החוזים. הפרת חובה זו מעמידה את המטפל בפני אפשרות לביצוע עוולת התקיפה הן במישור באזרחי והן במישור הפלילי, כאשר במישור הפלילי התקיפה מוגדרת כעבירה.

חובה למתן טיפול סביר:
אדם הפונה לטיפול רשאי לצאת מנקודת הנחה כי המטפל המציג בפניו שיטה טיפולית, אמון על השיטה ויש לו את המיומנות והידע ליישמה. לכן, על המטפל חלה חובה לטפל במטופל באופן סביר, מקצועי ומיומן הן מבחינת הכלים הטיפוליים המחייבים והן מבחינת התנהגותו האישית. סטנדרט התנהגות של "מטפל סביר" מיושם גם בבחינת השאלה האם יש בהתנהגות המטפל הטרדה מינית או תקיפה. לנושאים הנ"ל יש משמעויות אתיות, משמעתיות, אזרחיות ופליליות. במישור האזרחי, יש לכך השלכות כספיות. במקרה של הפרת חובת הגילוי או טיפול ברשלנות, על המטופל להוכיח שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מהתנהגותו של המטפל, כלומר יתכן מצב בו המטפל נהג ברשלנות, אך לא נגרם כל נזק. במצב כזה שאלת הפיצוי תהיה בספק.

ראוי גם לציין את חוק זכויות החולה התשנ"ו 1996 הניתן ליישום על יחסי מטפל-מטופל ברפואה משלימה לפחות מכוח דיני ההקשר ומקנה למטופל [=חולה] זכות לפיצוי בגין נזקים גופניים ורגשיים.
החוק הפלילי קובע אמות מידה להתנהגות בין אדם וחברו, החלים גם ביחסי מטפל מטופל: איסור התחזות, איסור תקיפה, איסור הטרדה מינית וכיו"ב, איסורים שהפרתם מביאה ענישה במאסר בפועל ו/או קנס כספי.

מצאתי לראוי להביא דברים קצרים אלו כדי לפתוח חלון פרקטי בפני העוסקים ברפואה טבעית – הוליסטית (באופן אישי אני מעדיפה מונחים אלו על פני ה"רפואה משלימה") והנדרשים לשירותים אלו, בפרט בימים אלו כאשר מתקיימת תכונה מיוחדת בכנסת בחקיקת חוקים בנושאי בריאות.

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D, R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה.

היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית. 

 



תגובות הוסף תגובה
1.מדוע אין לבית הספר "כללי אתיקה למטפל"עמי24/03/11
2.אתיקה מקצועיתדרור27/03/11
הוועד האולימפי הבין-לאומי החליט: המשחקים האולימפיים בטוקיו שיועדו ליולי 2020 נדחו לקיץ 2021

אתכם גם בימי קורונה: ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים יוצאות לדרך

נבחרת התעמלות המכשירים עם ארטיום דולגופיאט, ממשיכה לקיים את אימוניה במכון, בכפוף להנחיות משרד הבריאות

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט