חפש רק בנושא זה






סרטן – צמחוני או לא?

מחקרים מראים שצמחונים וטבעונים לוקים פחות בסרטן – מאמר זה מנסה להתחקות אחר הקשר בין אכילת בשר או הימנעות ממנו ובין סרטן, מאת ד"ר שרון מאור Ph.D , דיאטנית קלינית, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר במכון וינגייט
  27/04/11

ד"ר שרון מאור95%-90% ממקרי הסרטן כוללים גורמים הקשורים לסביבה ולאורח החיים, כגון עישון, חשיפה לשמש, זיהום אוויר, אינפקציות, חוסר פעילות גופנית, השמנה ודיאטה (1).
ההערכה היא שמתוך הגורמים הסביבתיים כ-35%-30% מכלל התמותה מסרטן קשורים בגורמים תזונתיים (המספרים הם כלליים ומשתנים לפי סוג הסרטן).



הגורמים התזונתיים המקושרים לסרטן הם (2,3):

• קרצינוגנים – כגון אמינים הטרוציקליים הנוצרים בזמן בישול בשר.
• תרכובות פחמן – כגון פירוליזטים הנוצרים בזמן עישון בשר או צלייה על פחמים.
• ניטריטים וניטרטים – חומרי שימור המשמשים בין השאר, לשימור בשרים.
• תוספי מזון מסוימים – שחשודים כקרצינוגנים.
• שומן, בעיקר רווי, סוכרים פשוטים, תפריט דל בסיבים וכן אלכוהול.

הבחנה בין מינוחים שונים המתייחסים לנמנעים מאכילת בשר (4):
Vegan
(טבעוני) – אינו אוכל בשר, דגים, עופות, מוצרי חלב וביצים.
Lacto-ovo (צמחוני) – אינו אוכל בשר, עופות ודגים. אוכל ביצים ומוצרי חלב.
Pesco-vege – אינו אוכל בשר ועופות. אוכל דגים, מוצרי חלב וביצים.
Semi vege – אדם שאוכל מעט מאוד בשר, עופות ודגים, כמו כן אוכל מוצרי חלב וביצים.
None-vege – אוכל תזונה מערבית קלאסית כולל בשר, עופות, דגים ומוצרי חלב וביצים.

במחקרים שלא עשו חלוקה כזו, צריך להיזהר בפירוש התוצאות: האם אדם שדיווח על עצמו כצמחוני אוכל דגים או לא? האם האדם שהצהיר שהוא אוכל בשר, אוכל מספר מנות שבועיות או שרק בשישי שבת ובפועל הוא סמי-צמחוני?

שכיחות סרטן בקרב צמחונים
בשלב ראשון, בחנתי האם אכן יש נתונים ממחקרים שמצביעים על הפחתה בסיכון לסרטן אצל צמחונים. מחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-Am J Clin Nutr ב 2009 ועקב אחר כ-64,000 גברים ונשים מרחבי אירופה במשך 7 שנים הציג שכלל מקרי הסרטן נמוך יותר אצל צמחונים וטבעונים (כולל אוכלי דגים) מאשר אצל אוכלי הבשר (5) יוצא דופן היה סרטן מעי גס- שם לא נצפה שיעור נמוך יותר אצל צמחונים במחקר זה (מחקרים אחרים מצאו קשר). מחקר נוסף שפורסם באותה שנה ב-British J of Cancer ושעקב אחר יותר מ 61,000 אנשים בבריטניה במשך 12.5 שנים בממוצע, מצא שהיארעות מקרי הסרטן נמוכה יותר אצל צמחונים כולל צמחונים אוכלי דגים, לעומת אוכלי בשר (6). באופן כללי בסקירה של מחקרים רבים יש ירידה כללית בשיעור מקרי הסרטן אצל טבעונים גם אצל צמחונים.

מהם המנגנונים היכולים להסביר הפחתה בסיכון לסרטן אצל צמחונים/טבעונים (7):
• מזון עשיר בקטניות פירות וירקות – צמחונים אוכלים יותר קטניות, פירות וירקות, שנמצאו כגורם מגן מפני סרטן ריאות, פה, ושט, שד, פרוסטטה וקיבה (ירקות מוחמצים ומשומרים נמצאו כמגבירי סיכון לסרטן).
 יותר סיבים תזונתיים – צמחונים צורכים לעתים אף פי 3-2 מאוכלי בשר. סיבים כידוע, מגנים מפני סוגי סרטן מסוימים.
• פחות שומנים ושומן רווי – צמחונים אוכלי ביצים ומוצרי חלב, צורכים כ- 10% פחות שומן מאוכלי בשר. טבעונים צורכים כ-20% פחות שומן.
• תפריט המכיל פחות קרצינוגנים – הקשורים בבישול, עיבוד ושימור בשר (שמקושרים באופן חזק במחקרים רבים לסרטן בעיקר לסרטן קולון).
• אין חשש לעודפי ברזל בדיאטה צמחונית – בהנחה שעודפי ברזל יכולים לקדם פעילות של רדיקלים חופשיים.
• פיטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים שונים – תזונה צמחונית לרוב עשירה בגורמים כמו פיטוכימיקלים ואנטיאוקסידנטים שונים: בטא קרוטן, ויטמין C, ליקופן, כלורופיל ועוד...
• BMI נמוך יותר – אצל צמחונים.

השאלה היא: אם אוכלי הבשר יוסיפו עוד ירקות, פירות וסיבים ולא יאכלו בשר מעושן או משומר – האם יהיו מוגנים יותר מפני סרטן או שיש גורם נוסף שמקשר בין אכילת בשר וסרטן שאינו קשור בבישול או בשימור בשר, ואינו קשור ברכיבים הצמחיים שצמחונים אוכלים, אלא באכילת הבשר לכשעצמו? לשם כך יש להכיר את מערכת ה-IGF.

הקשר בין מערכת ה-IGF ובין סרטן
מערכת ה Insulin like Growth Factors (IGF) הכוללת ליגנדים (IGF1, IGF2), רצפטורים וחלבוני קישור (BP) ממלאת תפקיד חשוב בגדילה ובהתפתחות נורמלית ביונקים. רוב הפעילות הביולוגית של IGFs מתווכת באמצעות ה-IGF-I Receptor (IGF-IR), רצפטור ממברנלי בעל פעילות טירוזין קינאז הדומה במבנה לרצפטור לאינסולין. הליגנדים בעלי 50%-40% הומולוגיה לאינסולין, מיוצרים בעיקר בכבד ומופרשים לזרם הדם כמתווכים אנדוקרינים של GH בעיקר בפלטות הגדילה. רמות IGF1 עולות מהלידה עד לבגרות והוא משמש כליגנד העיקרי. 1IGI מיוצר ע"י כמעט כל הרקמות (לא רק בכבד) ובעל תפקיד אוטוקריני ופרקריני, בנוסף לתפקיד האנדוקריני הקלאסי.

מעורבותה של מערכת ה-IGF בסרטן נחקרה רבות. מחקרים פרוספקטיבים ורטרוספקטיבים שנערכו באוכלוסיות נשים בגילאים שונים מצאו קשר חיובי בין ריכוז IGF1 בזרם הדם וסיכון לפתח סרטן שד בעיקר בנשים לפני גיל 50. בנוסף, נמצאו רמות גבוהות של IGF1 גם בסרטן פרוסטטה ובסרטן קולורקטלי.

הפעילות הביולוגית של IGF1 תלויה ביחס בין IGF1 חופשי, ובין כזה שקשור לחלבוני הקישור. IGF1 חופשי בסירקולציה (פחות מ 5%) הוא הפעיל ותפקידו העיקרי הוא לקדם גדילת תאים והישרדות. אם כן, ככל שיהיה יותר IGF1 חופשי וזמין שיקשר לרצפטור וישפעל אותו, כך יעלה הסיכון לקרצינוגנזיס, אנטיאפופטוזיס וטרנספורמציה – תהליכים שמובילים להתפתחות סרטן.

גם לאינסולין השפעה על מערכת ה IGF: אינסולין מעלה את רמות הרצפטור ל-GH, (ולכן הפרשת IGF1) וכן מוריד רמות BPs, והתוצאה היא העלאת כמות וזמינות IGF1 לתאים. בנוסף, אינסולין דרך שפעול הרצפטור לאינסולין ודרך ה IGF-IR מגרה מסלולים תוך תאיים הקשורים לפעילות מיטוגנית ואנטיאפופטוטית.

אם כן, אינסולין ו-IGF1 הנם מקדמי גדילת תאים והישרדות, וחשיפה כרונית לגורמי גידול אלה תזרז קרצינוגנזיס. השמנה (בעיקר אבדומינלית) וחוסר פעילות גופנית גורמים לעמידות לאינסולין ולהיפראינסולינמיה כרונית. אינסולין מעלה כמות וזמינות IGF1 וכן זמינות הורמוני מין. בנוסף, מחקרים מראים שפעילות גופנית אירובית מפחיתה רמות IGF. כלומר, השמנה וחוסר פעילות גופנית מעלים סיכון לסרטן. לפי מודל זה כל תבנית אכילה (כולל תפריט עשיר בשומן רווי, עתיר בסוכרים פשוטים ודל סיבים) שתשפיע על אינסולין ותוביל להיפראינסולינמיה יכולה להעלות סיכון לסרטן.

ומה לגבי תפריט צמחוני?
מחקר שפורסם ב-2002 (8) בחן רמות IGF ו-BP בקרב 300 נשים שחולקו ל- 3 קטגוריות: אוכלות בשר, צמחוניות וטבעוניות. המחקר מראה שתפריט טבעוני קשור לרמות נמוכות יותר של IGF1 (ב-13%) ולרמות גבוהות יותר של BP1,2 (ב-40%) לעומת תפריט צמחוני או רגיל. החוקרים מצאו שהסיבה היא כמות החלבון, כלומר ככל שכמות החלבון שנאכלה הייתה גבוהה יותר, כך רמות IGF היו גבוהות יותר. ההשפעה הגדולה ביותר על עלייה ברמות IGF הייתה אצל אוכלי חלבון מהחי ואצל אוכלי חלבון סויה. כלומר, טבעונים שצרכו הרבה סויה היו בעלי רמות IGF גבוהות יותר מטבעונים שלא צרכו סויה. אכילת כמות גבוהה של חלבון ממקור צמחי שאינו סויה, לא העלתה רמות IGF. החוקרים הסיקו שכמות החלבון העשיר בח"א חיוניות כמו שיש בבשר ואפילו בסויה היא זו שמעלה רמות IGF. השפעה נוספת אפשרית על רמות IGF היא דרך השפעה על אינסולין לפי המודל שתיארתי: תפריט טבעוני עשיר יותר בסיבים ודל בשומן רווי ולכן מפחית רמות אינסולין ובעקיפין מקטין רמות IGF. מחקרים נוספים רבים הראו קשר ישר בין כמות החלבון הכללית וכמות חלבון מהחי בתפריט לרמות IGF. רק במספר מחקרים קטן רמות IGF עלו כאשר מקור החלבון היה צמחי (9).

כאשר נבדקה כמות החלב הנצרך בין הצמחונים ואוכלי הבשר לא נמצאה השפעה על רמות IGF (8). מחקרים אחרים מצאו קשר בין כמות החלב הנצרך לרמות IGF אך לא כולם בדקו את היחס עם ה BP (10). מחקר שפורסם ב-2003 ובחן הרגלי צריכה של 753 גברים הציג שצריכת חלב הייתה בקורלציה חיובית ומובהקת עם רמות גבוהות של IGF1. אבל, גברים אלה היו גם בעלי רמות גבוהות יותר של BP כך שהיחס נשמר ולכן רמות IGF1 חופשי לא היו שונות בין רמות הצריכה שונות של החלב. במחקר שתואר לעיל (8) צריכה גבוהה של חלב סויה הראתה עליה ברמות IGF אצל הטבעונים. כלומר, טבעונים שצורכים כמויות גבוהות של סויה, הנם בעלי רמות IGF גבוהות יותר. כלומר, הקשר הוא לא לחלב עצמו ולא לבשר עצמו אלא לכמויות החלבון בתפריט.

לפי דעת חוקרים מסוימים הקשר בין חלבון ל-IGF ולסרטן הוא דרך חומצת האמינו מתיונין. כלומר, תפריט דל במתיונין, כפי שנצפה אצל טבעונים, הוא זה שמפחית רמות IGF ואולי מפחית סיכון לסרטנים מסוימים. מניסויים שנערכו בחולדות, תפריט דל במתיונין האריך חיים (11,12). תיאוריה זו לא כל כך מסבירה מדוע סויה גרמה לעלייה בסרטן שהרי היא אינה עשירה במתיונין דווקא.

שילוב בין עיסוק בספורט ותפריט דל קלוריות וחלבון שעיקרו מהצומח
מחקר מעניין (13) בדק רמות של גורמי גדילה והורמונים בפלסמה של 3 קבוצות (בכל קבוצה 21 אנשים): אנשים שאכלו תפריט דל קלוריות וחלבון שעיקרו מהצומח בממוצע 4.4 שנים (כ- 2,000 קק"ל ו- 0.73 ג' חלבון לק"ג), אנשים שעוסקים בריצות ארוכות מעל 5 שנים (2,634 קק"ל ו- 1.6 ג' חלבון לק"ג) ואנשים שאוכלים תזונה מערבית ולא עוסקים בספורט (2,346 קק"ל ו- 1.23 ג' חלבון לק"ג). התוצאות הראו שתפריט דל קלוריות, דל חלבון וספורט מפחיתים רמות IGF-1 , אינסולין, CRP ולפטין יחסית לאנשים לא שמנים שלא עוסקים בספורט ואוכלים תפריט מערבי טיפוסי. הפחתה משמעותית מאוד של IGF-I הייתה אצל בעלי הדיאטה יותר מאצל הספורטאים עם הבדל סטטיסטי ביניהם. בנוסף בעקבות הדיאטה או הספורט הייתה גם הפחתה ברמות הורמוני המין ועלייה רצויה בחלבוני הקשירה שלהם שמורידים את זמינותם. והמסקנה היא שתפריט דל חלבון וקלוריות או ספורט אירובי מורידים באופן כרוני את כל הגורמים שהעליתי כחשודים בהעלאת סיכון לסרטן: אינסולין, IGF1, הורמוני מין ולפטין.

רוב המחקרים בדקו מניעה של סרטן, מחקרים בודדים בלבד מראים שדיאטה טבעונית משנה את הביולוגיה של הגידול כאשר קיים כבר סרטן וביטוי גנים מסוימים הקשורים להתקדמות הסרטן. אחד המחקרים הציג שדיאטה טבעונית למשך 6 חודשים הפחיתה את קצב עליית (PSA (15, 14.

לסיכום
לכאורה, תפריט טבעוני מכיל את כל הגורמים האידיאלים למניעת סרטן: תפריט עשיר בסיבים, דל שומן, עשיר בפיטוכימיקלים, דל בקרצינוגנים הקשורים לבישול ועיבוד בשרים וכו'. זאת כמובן במידה והתפריט מאוזן וללא חסרים. אכן, בספרות מחקרים רבים מראים שתפריט טבעוני מפחית במידה מסוימת סיכון לסרטן ע"י המנגנונים שהצגתי. חשוב להזכיר גם את השונות הגנטית (פולימורפיזם) שקיימת בין אנשים: לא כל אדם מגיב בצורה דומה לגורמים תזונתיים. חלק מהאנשים יכולים להפיק תועלת מגורם תזונתי מסוים בעוד שאחרים לא ולכן צריך לקחת זאת בחשבון לפני שנותנים המלצות גורפות (16).

המסקנה היא שיש קשר חזק בין כמות חלבון גבוהה בתפריט ובין הסיכון לפתח סרטן, בעיקר כאשר החלבון הנו מהחי או חלבון סויה, ללא קשר לחלבון מהצומח שאינו סויה. כך שלמעשה תפריט עשיר בחלבון (שלרוב נצפה אצל אוכלי הבשר) הוא זה שיש להימנע ממנו ולא עצם אכילת הבשר...

הערות:
1. Anand P. et al. Pharm Research 2008; 25: 2097-116.
2. Diuisi D. et al. Acta Biomed 2006; 77: 118-23.
3. Cronin K.A. et al. Cancer Causes & Control 2001; 12: 305-16.
4. Fraser G.E. Am J Clin Nutr 2009; 89: 1607s-12s.
5. Key T.J. et al. Am J Clin Nutr 2009; 89: 1620s-6s.
6. Key T.J. et al. B.J.C. 2009; 101: 192-7.
7. Craig W.J. Am J Clin Nutr Am J Clin Nutr 2009; 89: 1627s-33s.
8. Allen N.E. et al. Cancer Epidemiol Bio Prev 2002; 11: 1441-8.
9. Glovannucci E. et al. Cancer Epidemiol Bio Prev 2003; 12: 84-9.
10. Holmes M.D. et al. Cancer Epidemiol Bio Prev 2002; 11: 852-61.
11. McCarty M.F. Med Hypotheses 2003; 60: 784-92.
12. McCarty M.F. et al. Med Hypotheses 2009; 72: 125-8.
13. Fontana L. et al. Am J Clin Nutr Am J Clin Nutr 2006;84: 1456-62.
14. Freedland S.J. & Aronson W.J. Curr Opin Urol 2009; 19: 263-7.
15. Saxe G.A. et al. Integr. Cancer Ther. 2008; 7: 130-8.
16. Lampe J.W. Am J Clin Nutr 2009; 89: 1553s-7s.

ד"ר שרון מאור – בעלת תואר ראשון במדעי התזונה, ותואר שני ושלישי (Ph.D.) מהחוג לגנטיקה מולקולרית וביוכימיה של האדם, ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב. דיאטנית ספורט קלינית, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט.



תגובות הוסף תגובה
1.נתון משמעותי שלא מוסבריוסי28/04/11
2.תודה על המאמר (לת)אורית28/04/11
3.קשר סטטיסטי לא יוצר קשר סיבתי.....2202/05/11
4.עוד נתון סותר מאמר...........2202/05/11
5.סיבה ותוצאהרובי מור07/05/11
6.תשובה לכל המגיביםד"ר שרון מאור11/05/11
נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן. במקרה הצורך, תתאפשר למידה מקוונת בהתאם להנחיות משרד הבריאות

בדיקות ארגומטריה, מבדקים פיזיולוגיים, טיפולי פיזיותרפיה וייעוץ תזונתי במרכז לרפואת ספורט ולמחקר. לייעוץ ולקביעת תור התקשרו 09-8639420