חפש רק בנושא זה






התאמות תזונה דינמיות לחולי סוכרת מטיפוס 1 העוסקים בספורט

שיטת ה-Ex-carb מאפשרת עצמאות לספורטאי הסוכרתי תוך שמירת איזון ריכוזי הסוכר בדם גם במצבים דינמיים כמו אימון. האם לאכול לפני הפעילות? או אולי רצוי להפחית את מינון האינסולין המוזרק? על אלה ועוד, מאת איילת וינשטיין, ראש מדור תזונה, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין בווינגייט, וד"ר יצחק וינשטיין
  23/06/11




על אף היתרונות הרבים הטמונים בעיסוק קבוע בפעילות גופנית ובספורט, חוששים סוכרתיים רבים שהפעילות תגרום לצניחה חדה מדי בריכוז הסוכר (היפוגליקמיה), ולכן לעתים קרובות נמנעים מעיסוק בפעילות גופנית. לכן, חשוב להבחין בין פעילות גופנית מובנית, המתבצעת בעצימות ובזמנים קבועים במהלך היממה לעומת פעילות ספונטנית, המאפיינת יותר ילדים צעירים, וזו דורשת התאמות מיוחדות.
ספורטאים הישגיים זקוקים להתייחסות מיוחדת כי תכנית האימונים שלהם משתנה בהתאם ללוח האירועים והתחרויות בכל עונה. שינויים אלו מחייבים התאמה דינמית של התמיכה באינסולין מחד ותוספת פחמימות מאידך.
תזמון האכילה מהווה גורם חשוב בוויסות ריכוז הסוכר בדם, ולכן תפריט המטופל הסוכרתי חייב להיבנות בהתאם לריכוזי הסוכר בדם, ואלה נמדדים לפני האימון, מייד אחריו וכשעה לאחריו, תוך התחשבות בתכנית האימונים, עצימותו ומשכו של האימון – מאמר זה מתייחס לסוכרת מטיפוס 1 (IDDM).

מה זו סוכרת ומה ההבדל בין סוכרת מטיפוס 1 לסוכרת מטיפוס 2
סוכרת הינה מחלה בה נפגע מנגנון ויסות הסוכר בדם בשל פגיעה בפעילותה של בלוטת הלבלב. קיימים שני סוגים של סוכרת: סוכרת מטיפוס 1 (תלויה באינסולין, IDDM), מכונה "סוכרת נעורים" בשל שכיחותה הגבוהה בגיל הילדות והנעורים. בסוכרת מסוג 1 חלה פגיעה בהפרשה האנדוגנית (הפנימית) של אינסולין מהלבלב, וכתוצאה מכך נוצרת תלות בהספקת אינסולין אקסוגני (ממקור חיצוני). הטיפול המקובל הוא הזרקה ישירה של אינסולין לשריר או בעזרת משאבות אינסולין שמזריקות אינסולין עפ"י תכנית שנקבעה מראש עם אפשרות להתאמות במהלך היום. סוכרת מטיפוס 2, שבמרבית המקרים אינה תלויה באינסולין ולכן מכונה NIDM), אולם במקרים קיצונים של אי יכולת לוויסות הסוכר בדם נעזרים באינסולין אקסוגני. בעבר כונתה "סוכרת מבוגרים", אולם בשנים האחרונות עולה שכיחות המחלה כבר בגילאים הצעירים, וניתן לזהותה אף בילדים ובבני נוער, כפי הנראה בשל העלייה בשיעורי ההשמנה והירידה בפעילות גופנית ספונטנית בקרב אוכלוסייה זו.

סוכרת ופעילות גופנית
ב-20 השנים האחרונים נעשה שימוש גובר בפעילות גופנית כאחת מדרכי הטיפול (והמניעה) האפקטיביות והחשובות ביותר במחלת הסוכרת. הפעילות הגופנית עשויה לשפר את מצבו הבריאותי של המטופל הן בהיבט הפיזי- גופני והן בהיבט הרגשי.

היתרונות של ביצוע פעילות גופנית בקרב חולי סוכרת כוללים:
1. שיפור באיזון ריכוזי הסוכר בדם עקב העלייה בניצול הסוכר בתאים ושיפור רגישות התאים לאינסולין, וכתוצאה מכך, בטווח הארוך, הפחתת מינון התרופות, הפחתת מתחים ושיפור באיזון ריכוז הסוכר בדם.
2. סיוע בירידה במשקל וע"י כך מתקבל שיפור ברגישות התאים לאינסולין, עודף משקל גורם להיענות נמוכה של התאים לאינסולין ומהווה אחד מגורמי הסיכון לחלות בסוכרת מסוג 2.
3. הפחתה משמעותית של סיבוכים הקשורים להיעדר איזון סוכר בדם הכוללים: רטינופתיה פגיעה ברשתית של העין, נוירופתיה- פגיעה במערכת העצבים ההיקפית מתבטאת בהפחתה של תחושה בעיקר באצבעות הרגליים והידיים ונפרופתיה- פגיעה בתפקוד תקין של הכליות.

המלצות כלליות לחולי סוכרת המבצעים פעילות גופנית:
• מעקב ותיעוד – יש לבצע בדיקת סוכר לפני אימון ואחריו, באימונים ממושכים או כאשר משנים תכנית אימון יש לשקול בדיקת סוכר גם במהלך האימון.
יש להקפיד על תיעוד של ריכוזי הסוכר הנמדדים במהלך היממה (ראה דוגמה, טבלה מס' 1) תוך שימת דגש על רישום ריכוזי הסוכר ב-3 הימים הראשונים לפעילות גופנית חדשה, כדי לבחון את השפעתה על ריכוזי הסוכר בדם, ובהתאם על מינוני האינסולין והפחמימות שיש להתאים. מומלץ לקיים התייעצות עם איש מקצוע עם הכשרה קלינית לגבי וויסות של ריכוזי הסוכר ולמינוני האינסולין.



טבלה מס' 1: דוגמה למעקב אחר ערכי פחמימות ואינסולין בסמוך לפעילות גופנית
   
    
• שגרה – יש להקפיד, ככל הניתן, על סדר יום קבוע, כולל זמני פעילות קבועים. שינויים בזמני הפעילות ובעצימותם, מחייבים התאמה של השלמת הפחמימות ומינון האינסולין המוזרק.
• כל שינוי בתכנית האימונים חייב להיות הדרגתי ובהתאמה, יש להקפיד על שינוי התמיכה התזונתית ו/או מינון האינסולין המוזרק.
• פעילות מתונה לעומת פעילות עצימה – שמירה על איזון סוכר במהלך פעילות אירובית מתונה כגון רכיבה על אופניים והליכה קלה, בהשוואה לאימון הכולל פעילות עצימה. במהלך אימון עצים יש לעקוב אחר השפעתו על ריכוזי הסוכר. בעת ביצוע אימוני ספרינט או הרמת משקולות או מחול קצבי (וכד') קצב הובלת הגלוקוז ממאגרי הגליקוגן לצורך אספקת דלק לדם מהיר מאוד ועולה על קצב הפרשת האינסולין, זה מביא לעליית ריכוזי הסוכר בדם שעלולים לגרום לחמצת ולהתייבשות. פעילות בעלת אופי מתפרץ מחייבת התייעצות ומעקב קפדניים.
• אביזרים – מומלץ על ביצוע אימון גופני הכולל הליכה או ריצה עם נעלי ספורט עם בלמי זעזועים (או מדרסים ייחודיים לחולי סוכרת), על משטחים מיוחדים ועם גרבי כותנה כדי למנוע פצעים ששכיחותם גבוהה יותר בקרב סוכרתיים, בשל הפגיעה בזרימת הדם לכפות הרגליים.
• שמירה על כפות הרגליים – בשל הפגיעה בתחושה בכפות הרגלים החולה הסוכרתי לא מרגיש בפצע בעת היווצרותו ולכן חשוב לבדוק את כפות הרגליים כל יום כדי לוודא שאין פצעים חדשים. אם מתגלה פצע, יש לטפל בו מייד גם אם הופעתו לא מלווה בכאב או באי נוחות.
• יש לנקוט באמצעי זהירות המקובלים בתנאי מזג אוויר קיצוניים (חום או קור) כדי לשמור על טמפרטורת גוף תקינה.
• מתי להימנע מפעילות גופנית – בזמן מחלת חום, מספר שעות אחרי היפוגליקמיה. מומלץ להתחיל פעילות גופנית כאשר ריכוזי הסוכר נמצאים בין 160-130 מ"ג/ ד"ל, ובמיוחד להימנע מביצוע פעילות גופנית כאשר ריכוזי הסוכר בדם לפני הפעילות גבוהים מ-250 מ"ג/ד"ל. וזאת מפני שבמהלך ביצוע פעילות גופנית, ובמיוחד פעילות עצימה, עשויים ריכוזי הסוכר לעלות בשל מחסור יחסי באינסולין והסכנה העיקרית כתגובה לערכי סוכר גבוהים בדם היא חמצת שעלולה לגרום להתייבשות.
• נוזלים – יש להקפיד על שתיית מים לפני האימון הגופני, במהלכו ואחריו.
• תזונה מספר שעות לפני האימון – יש לאכול ארוחה הכוללת פחמימות בעלות אינדקס גליקמי נמוך (דגנים מלאים בשלוב עם קטניות וירק, ובתוספת של מזון עשיר חלבון כגון עוף, ביצים, דגים, גבינות)
• תזונה מספר דקות לפני האימון – מומלץ לאכול מזון המכיל פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה- בינוני בהתאמה לריכוזי הסוכר שנמדדו בדם.
• תזונה כאשר משך האימון מעל שעה – יש לשקול תוספת פחמימות בעלות אינדקס גליקמי גבוה- בינוני במהלך האימון, כגון הוספה של משקה איזוטוני, תמרים, בננה ועוד....
• "עזרה ראשונה" – לקראת האימון מומלץ להצטייד במזון המכיל סוכר פשוט (סירופ גלוקוז, סוכריה, קוביית סוכר וכד') למקרה של הופעת היפוגליקמיה במהלך האימון.
• איפה מזריקים אינסולין לפני אימון – לפני ביצוע פעילות גופנית יש להימנע מהזרקת אינסולין לאותו איבר שאתם עומדים להפעיל בזמן האימון הגופני.

שיטת ה-Ex-Carb
ריכוז הסוכר בדם מושפע מדפוסי פעילות גופנית, הן בעיסוק ספורטיבי יזום ומובנה והן בפעילות גופנית שגרתית וספונטנית, כגון הליכה לקניות, ניקיון, עבודה בגינה, צביעה, משחקי חצר, משחקי ים ובריכה ועוד. ביצוע פעילות גופנית עלול לשבש את האיזון העדין שהושג בריכוזי הסוכר ועלול ליצור חוסר ודאות אצל מתאמנים סוכרתים.
שיטת ה- Ex-Carb ( Extra carbs for exercise) פותחה ע"י רוכבי אופניים מקצועיים סוכרתיים, Walsh &Roberts. השיטה נועדה לסייע בתכנון התאמות דינמיות לצרכים המשתנים של האימונים, ומאפשרת עצמאות של הספורטאי הסוכרתי, תוך שמירה על איזון ריכוזי הסוכר בדם על אף השינויים החלים כתוצאה מהאימון. בשיטה זו האיזון מתאפשר באמצעות שינויים במינון הפחמימות ו/או האינסולין.
איזון ריכוזי הסוכר בדם בהתאמה לפעילות הגופנית מתאפשר ב-3 דרכים:
1. תוספת פחמימות- Ex-Carb בלבד.
2. הפחתה במינון האינסולין במקום תוספת פחמימות – נדרש ליווי רפואי.
3. שילוב של תוספת פחמימות-Ex-Carb והפחתת מינון האינסולין – נדרש ליווי רפואי.

הפחמימות המנוצלות במהלך הפעילות גופנית מקורן מהמזון וממאגרי הפחמימות בשרירים ובכבד (גליקוגן). תוספת מזון המכיל פחמימות גורמת לעלייה בריכוזי הסוכר בדם. לפני ובמהלך אימון אספקת הפחמימות חיונית לאיזון ערכי סוכר רצויים בדם. אספקת מזון המכיל פחמימות אחרי אימון, יאפשר את חידוש מאגרי הגליקוגן בשרירים ובכבד, כחלק מהתאוששות תקינה שלאחר המאמץ הגופני.
שיטת ה-ExCarb כוללת טבלאות מפורטות עם הנחיות לתוספת פחמימות ו/או הקטנה של מינון האינסולין בהתאם למשך האימון, עצימותו וריכוזי הסוכר הנמדדים בדם של הספורטאי בסמוך לפעילות הגופנית – ראה דוגמה טבלה מס' 2.


טבלה מס' 2: המלצות לתיסוף פחמימות לשעת פעילות גופנית, בהתאם לסוג הפעילות ומשקל הגוף

לדוגמה, תוספת הפחמימות לאדם שמשקלו 45 ק"ג אשר מבצע הליכה של שעה בקצב של 7 קמ"ש, היא כ-30 גרם פחמימה, בעוד שעבור אותה פעילות בדיוק, אם משקל גופו 68 ק"ג, נדרשת תוספת של 45 גרם פחמימות.
מומלץ לאכול כ-1/3 מהפחמימות לפני הפעילות ואת 2/3 הנותרים אחרי הפעילות. באימון שמשכו מעל שעה, יש לחלק את הפחמימות: 1/3 לפני הפעילות, 1/3 במהלך ו-1/3 בארוחה שאחרי הפעילות.
עבור הליכה בקצב של 7 קמ"ש במשך שעה לאדם ששוקל 45 ק"ג, מומלץ לאכול לפני ההליכה כ-10 גרם פחמימות (בננה קטנה או 2 תמרים), אחרי ההליכה להוסיף כ- 20 גרם פחמימות (פרוסת לחם)
לעתים קיים צורך בשילוב של תוספת פחמימות ובהורדת מינון האינסולין – (ראה טבלה מס' 3).

טבלה מס' 3: המלצות לשילוב תוספת פחמימות והורדת מינון Insulin למאמצים שונים. הנתונים מחושבים עבור ילד במשקל 45 ק"ג. הערה: לאדם במשקל 68 ק"ג יש להכפיל את תוספת פחמימות פי 1.5.

הטבלה מתארת שילוב של תוספת פחמימות והפחתה של אינסולין. שילוב זה מתאים רק כאשר האינסולין מוזרק בעזרת משאבת אינסולין או כאשר משתמשים באנלוגיים קצרים. שילוב תוספת פחמימות והפחתה של אינסולין הקצר (בולוס/ אנלוג קצר) מתאים לפעילות מעל 45 דקות מתונה או מעל 30 דקות כאשר הפעילות עצימה. שינוי הקצב הבאזלי של האינסולין יהיה רק כאשר הפעילות עצימה וארוכה מ-60 דקות רצופות של פעילות.
יש לבצע הפחתה של מינון האינסולין רק בליווי מקצועי של רופא/ה ו/ או דיאטן/ית קליני/ת המתמחים בפעילות גופנית ובטיפול במחלת הסוכרת.

סיכום – מומלץ שאיזון התפריט לסוכרתי שכולל תוספת פחמימות והפחתת מינון האינסולין, יתבצע תוך התאמות אישיות עם התייחסות לשונות האישית בתגובה לאימונים, בכושר הגופני, בסדר היום ובגורמים אישיים וסביבתיים נוספים העשויים להשפיע על התגובה של הסוכרתי לפעילות הגופנית המתבצעת.
השיטות הנ"ל מאפשרות התאמות אישיות למצבים משתנים ובכך מאפשרות התמדה בפעילות גופנית ובריאות נוכחית ועתידית טובה יותר. יש להתייעץ עם איש מקצוע עם הכשרה קלינית (רופא, תזונאי וכד') כאשר שוקלים שינויים במינוני אינסולין.

מקורות מומלצים:

  1. edwards HT, R Margaria, and DB Dill (1934): Metabolic rate, blood sugar, and the utilization of carbohydrate. Am. J. Physiol. 108: 203-209.
  2. G. Bray (1974). The acute effects of food intake on energy expenditure during cycle ergometry. Am. J. Clin. Nutr. 27: 254.
  3. Franz MJ (1991). Nutrition: Can it give athletes with diabetes a boost? Diab. Ed. 17:163-171.
  4. Walsh, J, R Roberts, V Chandrasekhar and T Bailey (2009). Using Insulin: Everything You Need For Success With Insulin. The Diabetes Mall, San Diego, CA, USA (316 p).
  5. Colberg, SR, RJ Sigal, B Fernhall et al. (2010). Exercise and Type 2 Diabetes. The American College of Sports Medicine and the American Diabetes Association: joint position statement. Diabetes Care 33:2692-2696.


6. לימור מאור, אירה שולמן, רות משה. ספירת פחמימות הדרך לאיזון הסוכרת. אפריל 2010

איילת וינשטיין, דיאטנית המשלחות האולימפית והפראולימפית והאקדמיה לטיפוח ספורטאים צעירים בספורט, ראש מדור תזונה, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין, מכון וינגייט. ayeletw@wingate.org.il
ד"ר יצחק וינשטיין, פיזיולוג של המאמץ, ראש מדעי החיים במסלול לחינוך גופני, המכללה האקדמית אוהלו בקצרין והחוג לתזונה, המכללה האקדמית בתל חי itzw@macam.ac.il



תגובות הוסף תגובה
1.תודה מאמר מעניין וחשוב מאוד (לת)רוני24/06/11
2.מאוד מעניין.יגאל רחמים13/08/11
3.יצירת קשר אריאל שניר 06/05/15
4.יצירת קשר - תשובה לאריאליהודית06/05/15
נבחרת הנשים של ישראל בכדורמים הובסה ע"י נבחרת ספרד 18-2. זהו הפסדה השלישי ברציפות של הנבחרת באליפות אירופה המתקיימת בבודפשט

נבחרת הבייסבול האולימפית של ישראל הגיעה למבדקי המעטפת הרפואית במכון וינגייט

נבחרת הנשים בכדורמים של ישראל פתחה את אליפות אירופה בהפסד 22:3 לנבחרת הולנד, אלופת אירופה. מרים בוקצ'נקו כבשה צמד

מקום חמישי ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 10 ק"מ בתוצאה 31:04 דקות במרתון ולנסיה

מדליית כסף לנועה סזולוס במקצה המשולב בסקי אלפיני בתוצאה 1:34:69 דקות, במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

מדליית ארד היסטורית לנועה סזולוס בסקי אלפיני במקצה ה-Super G ספרינט במשחקי החורף האולימפיים לנוער בלוזאן

יום פתוח לקורסים ולמסלולי הלימוד בביה"ס למדריכים ולמאמנים של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט, יתקיים ביום שישי, ה-24.1.2020

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט

אליפות ישראל בשחייה פראלימפית תתקיים ב-24.1.20 בבריכה הלאומית במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט