חפש רק בנושא זה






איך שגלגל מסתובב – טור דה-פראנס 2011

פרסי הכסף הגדולים, השאיפה לשלמות והעומס השנתי, הם אלה שדוחפים את המשתתפים אל הקצה – במקרים לא מעטים מדובר גם בקצה של המחט. הפרופיל הפיזיולוגי של רוכבי תחרות הספורט הקשה והמפרכת מכולן, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  28/06/11
לאנס ארמסטרונג
לאנס ארמסטרונג




מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

היה מי שאמר, ויותר מפעם אחת, שהטור הוא מעל לכל. אולי זו אמירה פשטנית, אבל אין ספק שהיא נכונה, ועוד איך נכונה! למרות הטלטלות העזות שמלוות אותו מאז סוף שנות ה-90 הטור דה-פראנס נשאר חסין ופופולרי מתמיד. פרשיות הסימום שעברו על הטור במרוצת השנים האחרונות, הביכו לא מעט את הארגון הענק הזה. בשנה שעברה, היה זה המנצח אלברטו קונטאדור שנתפס על שרידי החומר האסור קלנבוטרול, פרשייה שטרם הגיעה לכדי סיום.
אבל מסתבר שכל-כך הרבה אנשים ברחבי העולם אוהבים את הענף הזה ולכן הם מוכנים לבלוע מדי שנה צפרדעים בגודל אימתני שכזה. אסור גם לשכוח שבטור מעורבים סכומי עתק, ואף אחד לא באמת רוצה לקלקל את החגיגה השנתית.
וכמו במחזורי הגאות והשפל, יש דברים שאינם משתנים. בשבת הראשונה של חודש יולי זה מתחיל בפעם ה-98: טור דה-פראנס, מהדורת 2011.

"עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה..."
ב-1 ביולי בשנת 1903 התייצבה על קו הזינוק ליד פריז קבוצת רוכבים חובבנים למרוץ אופניים חדש. המרוץ החדש היה תרגיל שיווקי שמטרתו לקדם את קצב המכירה של עיתון צרפתי. לימים הפך מרוץ זה לתחרות הסבולת הקשה ביותר בספורט – הטור דה-פראנס או בשמו המקוצר, הטור. 60 רוכבים, מרביתם איכרים ונפחים, התייצבו בנקודת הזינוק ליד הבירה, פריז. הקטע הראשון של המרוץ היה מפריז לליון ואורכו היה 467 ק"מ של כבישים לא סלולים.
בין הרוכבים היה מנקה ארובות צרפתי בשם Maurice Garin, שמקץ 17 שעות היה למנצח של הקטע הראשון בטור. מהירותו הממוצעת אגב הייתה 27 קמ"ש. לבסוף, אחרי 6 שלבים, 2,428 ק"מ, 94 שעות ו-33 דקות, הוכתר Garin למנצח הראשון של הטור. 21 רוכבים, מתוך ה-60 שהתחילו, סיימו את המרוץ המפרך בעיר הבירה פריז. אחרון המסיימים עשה זאת 65 שעות אחרי שהמנצח חצה את קו הסיום...
היום, 108 שנים לאחר המרוץ הראשון, מתייצבים על קו הזינוק של הטור ספורטאי הסבולת הטובים בעולם. לא עוד נפחים ומנקי ארובות אלא רוכבים מקצוענים, מאומנים היטב הממוקדים כולם במטרה אחת – הפגנת ביצועי שיא במהלך 21 הימים של הטור.

פרופיל מסע
הטור הראשון, מוריס גארן, המנצח, תמונה חופשית לשימוש ויקיפדיהבאופן מסורתי, תחילתו של הטור דה-פראנס היא בצרפת. הפעם הראשונה שבה הוזנק הטור מחוץ לגבולות צרפת הייתה ב-1954, אז נפתח המרוץ בבירת הולנד, אמסטרדם. מאז אירחו את קטע הפתיחה, בין השאר, גם בריסל, קלן, שרלרואה, לוקסמבורג, דבלין, ליאז' הבלגית וב-2007 לונדון. השנה יעבור הטור ב-15 ערים חדשות.
הטור דה-פראנס מהדורת 2011 יוזנק ב-2 ביולי מ-Passage du Gois בקטע רכיבה של 191.5 ק"מ. קטע הסיום ייערך ב-24 ביולי בהקפות המסורתיות של שער הניצחון בבירה הצרפתית. הטור כולל 21 קטעי רכיבה שיכסו מרחק כולל של 3,430.5 ק"מ.
פרופיל הרכיבה של הקטעים הוא כדלקמן:
• 10 קטעים שטוחים
• 6 קטעי טיפוס בהרים
• 3 קטעים הרריים מתונים
• קטע רכיבה אישי נגד השעון
• קטע רכיבה קבוצתי נגד השעון
 
מאפיינים נוספים: 4 קטעים יסתיימו בפסגות ההרים, במהלך הטור יהיו 2 ימי מנוחה, סך המרחק של הקטעים נגד השעון יהיה 65.5 ק"מ.

למפת המרוץ ולפירוט המקטעים  הקליקו כאן 

היבטים פיזיולוגיים
הטור הוא ללא ספק תחרות הספורט הקשה והמפרכת מכולן. לא פלא שעל מנת לעמוד בעומסים הגופניים העילאיים האלה, נעזרים הרוכבים בנפלאות הפרמקולוגיה, פשוט אי-אפשר אחרת. התחרות הגדולה, פרסי הכסף הגדולים, השאיפה לשלמות והעומס השנתי, הם אלה שדוחפים את המשתתפים אל הקצה. במקרים לא מעטים מדובר גם בקצה של המחט.
על מנת להבין מה עובר על הרוכבים במהלך האימונים ובמהלך הטור, שרטטתי את הפרופיל הפיזיולוגי הבא:
• קילומטראז' שנתי באימונים ובתחרויות – 35,000-30,000 ק"מ.
• גיל ממוצע של מנצחי הטור – 28
• גובה ממוצע של רוכב אופניים בטור – 185-180 ס"מ; המתמחים בטיפוס – 180-175 ס"מ
• משקל ממוצע של רוכב אופניים בטור – 75-70 ק"ג; המתמחים בטיפוס – 66-60 ק"ג
• אחוז השומן בגופו של רוכב אופניים בטור – 9%-6%
• נפח הרכיבה בטור – כ-3,400 ק"מ, ב-21 ימים (יומיים מנוחה), כ-100 שעות


לאנס ארמסטרונג

• ראש – מאמץ כל-כך ארוך ותובעני כמו הטור דה-פראנס, מצריך תעצומות נפש גבוהות מצדו של הרוכב ויכולת ריכוז גבוהה. ליכולת המנטאלי יש תרומה מכרעת להצלחת הרוכב. מי שקרא את ספריו של לאנס ארמסטרונג, יודע בוודאי על מה מדובר. במהלך קטעי הרכיבה השונים מקבל הרוכב הוראות ממנהל הקבוצה. רשת קשר אלחוטית מאפשרת תקשורת דו-כיוונית בין הרוכב ובין המנהל הנמצא ברכב המלווה. המנהל, הצופה בתחרות דרך מסכי טלוויזיה שנמצאים ברכב הליווי של הקבוצה, מעביר לרוכבים הוראות הקשורות לטקטיקה הקבוצתית. ציוד הטלמטריה (מדידה מרחוק) הנמצא על הרוכבים משדר למנהל הקבוצה נתונים רציפים על קצב הלב ועל ההספק אותו מייצר הרוכב במהלך הרכיבה. על סמך נתונים אלה מנחה המנהל את קבוצת הרוכבים שלו כיצד עליהם לנהוג לאורך הקטעים.

• עור וטמפרטורת הגוף – במהלך הטור דה-פראנס עוברים הרוכבים תנודות קיצוניות במזג האוויר. קור עז בהרי האלפים, חום כבד בעמקי הפירנאים, רוחות חזקות וגשם סוחף. טמפרטורת הגוף וטמפרטורת העור, משתנות בהתאם לסוג המאמץ שנדרש מן הרוכבים בכל אחד מן הקטעים ובהתאם לתנאי מזג האוויר והלבוש. טמפרטורת העור נעה בטווח 35-32 מעלות צלסיוס. טמפרטורת הגוף נעה בטווח 39-37 מעלות צלסיוס.

• ריאות – קצב הנשימה ונפח האוויר שעובר דרך הריאות בכל דקת מאמץ משתנה בהתאם לקטעי הרכיבה השונים. במהלך קטעי הרכיבה המישוריים וה"קלים" יחסית (רכיבה בדבוקה גדולה, חיסכון אנרגטי, נינוחות יחסית) נושם הרוכב כ-80-70 ליטר אוויר בדקה. במהלך הקטעים הקשים והתובעניים (מרוץ נגד השעון, קטעי הטיפוס) נושם הרוכב 150-130 ליטרים של אוויר בכל דקה של מאמץ. תדירות הנשימה של הרוכב בקטעי השיא מגיעה ל-60-50 נשימות בכל דקה. לשם השוואה, במצב מנוחה אנו נושמים 16-12 נשימות שמכניסות לריאותינו 8-6 ליטרים של אוויר.

• לב – קצב הלב (תדירות פעימות הלב בכל דקה) של הרוכב נתונה לשינויים רבים במהלך הרכיבה. בקטעי הרכיבה הנינוחים (מישור, רכיבה ב"פלטון" - הדבוקה) הדופק של הרוכב נע סביב 140-130 פעימות בדקה. הסיבה לדופק כה נמוך במהירות רכיבה גבוהה יחסית, היא החיסכון האנרגטי (30% בקירוב) המושג באמצעות הרכיבה בדבוקה הצמודה. בקטעים נגד השעון ובקטעי הטיפוס המפרכים, מטפס הדופק של הרוכב לערכים של 90% ויותר מן הדופק המרבי (185-175 פעימות בדקה).

• כושר אירובי (כושרם של הלב, הריאות, כלי הדם והשרירים) – צריכת החמצן המרבית ("נפח המנוע") של רוכב מקצוען בטור היא 6-5.5 ליטר חמצן בדקה. בקטעים מסוימים לאורך המסלול נדרש הרוכב לנצל 90% ויותר מערך זה. לשם השוואה, צריכת החמצן הממוצעת של שחקן כדורגל היא כ- 4.5-4 ליטרים בדקה.

• רגליים – קצב הדיווש הממוצע של רוכבי הטור נע סביב 100-90 סיבובים בדקה. בקטעי המרוץ נגד השעון מגיעים הרוכבים למהירות של מעל ל-50 קמ"ש ואילו במהלך הטיפוס על פסגות ההרים צונחת המהירות הממוצעת ל-20 קמ"ש בממוצע. שרירי הרגליים הם המנוע העיקרי של רוכב האופניים והם אלה שצורכים את מרבית האנרגיה לצורך ביצוע המאמץ. מרבית הדם המוזרם מן הלב מופנה לקבוצות שרירים אלה במטרה לספק חמצן וחומרי הזנה ובמטרה לפנות פסולת שנוצרת בתהליכי חילוף החומרים והפקת האנרגיה. במהלך הטיפוס במעלה מייצר הרוכב הספק מכאני של 7-6 ואט לכל ק"ג משקל גוף. רוכב במשקל 70 ק"ג יידרש להפיק הספק של כ-450-400 ואט במשך עשרות דקות בדרכו אל הפסגות שלאורך המסלול. אדם ממוצע יישבר בבדיקת מאמץ על גבי אופניים בעומס של 150-100 ואט.

• ידיים – הידיים אינן משמשות ככוח מניע, אולם יש להן חשיבות עצומה ברכיבה במעלה. במהלך הטיפוס מושך הרוכב בחוזקה את הכידון במטרה ליצור לחץ נגדי אל מול העבודה המאומצת של הרגליים. ברכיבה בעמידה (רכיבה לא חסכונית אותה מבצע הרוכב לעתים במהלך הטיפוס) משמשות הידיים לאיזון ולייצוב הגוף. מאמץ גבוה של שרירי הידיים גורם לעלייה בלחץ הדם. ברכיבה במישור פעילותן של הידיים קטנה.

• תזונה – קטעי הרכיבה המגוונים והארוכים (הארוך שבהם הוא למרחק 226.5 ק"מ והוא נמשך כ-6 שעות), המאמץ הגדול ושעות הרכיבה הרבות, גורמים להוצאה קלורית גבוהה ביותר. רוכב אופניים בטור דה-פראנס מוציא מדי יום כ-7,000-6,000 קלוריות. בפרק הזמן שנותר מסיום קטע רכיבה אחד ועד לתחילתו של הקטע הבא (כ-18 שעות) על הרוכב לאכול במטרה להשלים את כמות הקלוריות שהוציא. בנוסף, חייב הרוכב לאכול במהלך קטעי הרכיבה עצמם. את זה הוא עושה באמצעות משקאות אנרגיה ואכילת חטיפים עתירי אנרגיה. למעשה, 49% מהסך הקלורי היומי נצרכים במהלך הרכיבה עצמה. בכל שעת רכיבה אוכל הרוכב 94 גרם פחמימות. 30% מהסך הקלורי שמקורו בפחמימות מסופקים באמצעות משקאות ספורט.

• כליות – במהלך הרכיבה נפסק כמעט לחלוטין תהליך ייצור השתן. זרימת הדם לכליות במהלך המאמץ קטנה באופן משמעותי. במנוחה עובר דרך הכליות ליטר אחד של דם בדקה ואילו במאמץ עצים הכמות יורדת ל- 300-200 מיליליטר בלבד.


מולי אפשטיין
פיזיולוג,
יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

 



תגובות הוסף תגובה
1.הטורארדן ישראל23/07/11
יום פתוח לקורסים ולמסלולי הלימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן, יתקיים ביום שישי ה-6.3.20 בשעה 9:30. הירשמו עכשיו

הכנס השנתי של מכון וינגייט לפיטנס לתנועה יתקיים ב-3.4.20. מספר המקומות מוגבל

צפוניים? מוזמנים להפנינג הפתיחה של שלוחת ביה"ס החדשה ב-20.3.20, בקניון עזריאלי קריית אתא. ההרשמה באתר

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט