חפש רק בנושא זה






המרוץ ללונדון של אוסקר פיסטוריוס

פיסטוריוס, המנהל מזה שנים מאבקים משפטיים מול ההתאחדות הבינלאומית, יהפוך לאצן קטוע הרגליים הראשון שמשתתף באליפות העולם באתלטיקה. לטענת המבקרים, הגפיים המלאכותיים של פיסטוריוס מעניקים לו יתרון ביחס לאצנים בריאים – מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  02/08/11
אוסקר פיסטוריוס, צילום: Elvar Freyr's
אוסקר פיסטוריוס, צילום: Elvar Freyr's

 


מולי אפשטיין
  מנהל פורום "חיים וספורט"

בסוף החודש תיפתח בדאגו שבדרום קוריאה, אליפות העולם באתלטיקה. מטבע הדברים, את העניין הגדול ביותר יספק שיאן העולם ואלוף העולם בריצות ל-100 ו-200 מטר יוסיין בולט מג'מייקה. המסע של בולט להגנה על תאריו יחל כבר בערב הפתיחה של האליפות ב-27 באוגוסט. האם תהיה זו שוב הופעה היסטורית של הפנומן הג'מייקני? קשה לדעת, בוודאי לאור כושרו הנוכחי של שיאן העולם.
מי שירשום בוודאות הופעה היסטורית ודרמטית, יהיה האצן קטוע הרגליים אוסקר פיסטוריוס מדרום אפריקה. פיסטוריוס, המנהל מזה שנים מאבקים משפטיים מול ההתאחדות הבינלאומית. זה יקרה ב-28 באוגוסט, 11:15 בבוקר שעון קוריאה, עת יחל הסיבוב הראשון בריצה ל-400 מטר. לאחר שכשל בניסיונותיו להגיע למשחקים האולימפיים בבייג'ין, מנסה עתה האתלט הדרום אפריקני לסלול את דרכו לאלה של לונדון 2012.

מינוף המוגבלות
אוסקר פיסטוריוס נולד ב-22 בנובמבר 1986 ביוהנסבורג, דרום אפריקה. לאחר הלידה הבחינו הרופאים כי הוא סובל ממום נדיר – היעדר עצם השוקית - Fibula, אחת מעצמות השוק - בשתי רגליו. בגיל 11 חודשים החליטו הוריו בעצת הרופאים לקטוע את שתי רגליו באזור שבין אמצע השוק לבין הקרסול. פיסטוריוס הצעיר למד לתפקד באמצעות פרוטזות שהותקנו ברגליו ובגיל 11-13 הוא שיחק בנבחרת הרוגבי של בית הספר. בנוסף הוא שיחק טניס וכדורמים בקבוצות אזוריות והתאמן בהיאבקות. לאחר שנפצע באופן רציני בברכו במהלך משחק רוגבי הוא הופנה בינואר 2004 לשיקום ושם התוודע בפעם הראשונה לריצה. מאז הוא לא הביט יותר לאחור. פיסטוריוס בחר בקריירת ריצה תוך שהוא נאמן למוטו: "אתה אינך נכה בגלל המוגבלויות שלך, אתה מסוגל בגלל היכולות שלך".

Blade Runner
אוסקר פיסטוריוס ידוע בכינוי Blade Runner או "כאדם המהיר בתבל ללא רגליים". במשחקים הפראלימפיים באתונה 2004 הוא ניצח וקבע שיא עולם בריצה ל-200 מטר – 21.97 שניות. בריצה ל-100 מטר הוא זכה במדליית הארד. בשנת 2005 הוא קבע שיא עולם בריצה ל-400 מטר – 47.34 שניות. באותה שנה הוא זכה בזהב בריצות ל-100 ו-200 מטר בגביע העולם לפראלימפיים תוך שהוא משפר את שיא העולם ב-200 מטר. באליפות העולם באתלטיקה לפראלימפיים ב-2006 זכה פיסטוריוס בזהב בריצות ל-100, 200 ו-400 מטר תוך שהוא משפר את שיא העולם ב-200 מטר.
ב-2007 השתתף באליפות דרום אפריקה באתלטיקה ושבר את שיא העולם בריצה ל-400 מטר לנכים – 46.56 שניות. באותה שנה אף שבר את שיאי העולם בריצות ל-100 ו-200 מטר לנכים – 10.91 שניות ו-21.58 שניות, בהתאמה.
הפעם הראשונה בה הוזמן פיסטוריוס להשתתף בתחרות מטעם התאחדות האתלטיקה הבינלאומית (IAAF) הייתה ב-2005. פיסטוריוס הוזמן לתחרות הגראן פרי בהלסינקי, אולם בשל מחויבויות ללימודים נבצר ממנו להגיע.
החל מ-2007 משתתף פיסטוריוס בתחרויות הגדולות, ביניהן ליגת הזהב באתלטיקה. שאפתנותו של האצן להשתתף בתחרויות גדולות אחרות, ובמיוחד במשחקים האולימפיים, החלה בשנה שקדמה למשחקי בייג'ין 2008. בסופו של דבר הוועד האולימפי הדרום אפריקני לא כלל אותו במשלחת, אולם מבחינתו של פיסטוריוס המטרה כבר סומנה.

מכשולים ומגבלות
השתלבותו של האצן קטוע הרגליים בתחרויות האתלטיקה הבינלאומיות גררה ביקורת לא מעטה. לטענתם של המבקרים הגפיים המלאכותיים של פיסטוריוס מעניקים לו יתרון ביחס לאצנים בריאים בעלי מפרק קרסול וכף רגל. פיסטוריוס משתמש בפרוטזות דמויות האות J שעשויות מסיבי פחמן ומכונות "Cheetah Flex–Foot". הפרוטזות מיוצרות על ידי חברה איסלנדית בשם OSSUR.
בחודש מרץ 2007 תיקנה התאחדות האתלטיקה הבינלאומית את חוקי התחרות שלה וקבעה כי אסור להשתמש בכל התקן טכני המשלב קפיצים, גלגלים או כל אמצעי אחר המקנה יתרון למשתמש על פני ספורטאי שאינו משתמש בציוד זה. לטענת ה-IAAF התיקון בחוק לא כוון באופן אישי לפיסטוריוס – אשרי המאמין!

במטרה לבחון את הטענה האם פיסטוריוס אכן נהנה מיתרון לא הוגן, ניתחה ההתאחדות הבינלאומית את סרטי הריצה של האצן מרומא ומשפילד (13 ו-15 ביולי 2007). ממצאי הניתוח של ה-IAAF הראו חלוקת קצב בלתי שגרתית בריצה. בעוד כל האצנים בעולם רצים את ה-200 השני ב-400 מטר לאט יותר מן ה-200 הראשון פיסטוריוס מצליח לרוץ את חצייה השני של הריצה מהר יותר. לדברי ה-IAAF הסבר אפשרי לתופעה נעוץ בפרוטזות הצ'יטה בהן משתמש האצן הדרום אפריקני.

בנובמבר 2007 גייסה לעזרתה ההתאחדות הבינלאומית לאתלטיקה את פרופסור ברוגרמן, מדען גרמני ומומחה לביומכניקה. תוצאות המחקר של ברוגרמן היו חד משמעיות – הפרוטזות של אוסקר פיסטוריוס מעניקות לו יתרון על פני אצנים אחרים. בינואר 2008 ובהסתמך על המסקנות של המדען הגרמני החליטה ה-IAAF כי הפרוטזות של פיסטוריוס אינן עומדות בתקן והוא אינו יכול להשתתף בתחרויות המאורגנות תחת חסותה, כולל המשחקים האולימפיים בבייג'ין. פיסטוריוס כינה את ההחלטה "סובייקטיבית ובלתי בוגרת" והחליט להמשיך להיאבק למען החלום.

מאי 2008: החלום האולימפי שוב בהישג יד
מגובה ברוח גבית שנשבה מצדם של מדענים אמריקאים, החליט פיסטוריוס לעתור לבית הדין המיוחד לערעורים בספורט בלוזאן – CAS. לדברי המדענים האמריקאים דו"ח המחקר של פרופסור ברוגרמן לא כלל די משתנים עליהם ניתן לבסס את מסקנותיו.
במאי 2008 הפך ה-CAS את החלטת ה-IAAF וקבע כי פסטוריוס יכול להמשיך ולנסות לקבוע את המינימום האולימפי לבייג'ין. בהחלטתו קבע ה-CAS כי אין די עובדות היכולות להצביע על כך שפיסטוריוס נהנה מיתרון מטבולי בהשוואה לאצנים בריאים. לדברי בית הדין יתכן והיתרון ממנו נהנה האצן מתקזז עם הזינוק האטי ולכן לא ניתן להצביע על יתרון. עוד קבע בית הדין כי החלטתו מתבססת על מחקר אחד וכי אם בעתיד יתגלו ממצאים חדשים, הנושא יהיה פתוח לדיון חוזר.

הרכבת האחרונה ללונדון
ניסיונותיו החוזרים ונשנים של פיסטוריוס להתחרות בזירות המרכזיות נשאה פרי. ב-19 ביולי בתחרות ל-400 מטר באיטליה, השיג האצן את הקריטריון הבינלאומי להשתתפות באליפות העולם. קריטריון A המחמיר עומד על 45.25 שניות. פיסטוריוס עצר את השעון על 45.07 שניות תוך שהוא משפר את שיאו האישי ביותר מחצי שנייה! תוצאתו של פיסטוריוס היא ה-18 בטיבה השנה בעולם. החלום הפך לעובדה ובמשרדי ה-IAAF במונקו נרשמו תזוזות של חוסר נינוחות בכורסאות העור המרופדות. מי שחשב שמדובר בגימיק, לא יכול להתעלם כבר מן העובדות. אוסקר פיסטוריוס יהיה לקטוע הרגליים הראשון בהיסטוריה שמשתתף באליפות עולם באתלטיקה.
קביעת הקריטריון מצדו של פיסטוריוס העלתה מחדש את הדיון בנוגע ליתרון ממנו נהנה כביכול האצן. ממצאי מחקר שלא הוצגו בפני הרכב בית הדין של ה-CAS, קובעים חד משמעית כי הפרוטזות של פיסטוריוס מעניקות לו יתרון בהשוואה לרצים בריאים. ממצאיהם של צמד חוקרים מאוניברסיטת וויומינג שבארה"ב פורסמו ב-2009 במגזין היוקרתי Journal of Applied Physiology.

לדברי החוקרים להבי הפרוטזות קלים וקפיציים ולכן צריך להשקיע כוח מופחת בהרבה על מנת לשמור על אותה מהירות. משקלן של הפרוטזות קל בהרבה ממשקלן של הגפיים האנושיות ולכן מסה נמוכה יותר מאפשרת תנועת רגליים מהירה יותר תוך השקעת אנרגיה פחותה. לדבריהם אלמנט הקפיץ של הפרוטזה מעניק לאצן אנרגיה אלסטית מבלי להשקיע כוח שרירי. הפרוטזות מאפשרות לרץ להמיר את הכוח האנכי לתנועה לפנים מבלי להשקיע כוח. צריך לזכור שהגפה האנושית אינה מאפשרת העברת אנרגיה פסיבית ותמיד דרושה מעורבותם של שרירים.
לדברי החוקרים, היעדרו של גיד אכילס ומפרק קרסול אצל פיסטוריוס, מתבטל על ידי היתרון אותו הוא משיג בזכות מסה קטנה יותר של הרגליים.
פיסטוריוס עסוק עתה בהכנות לקראת אליפות העולם. קריטריון A למשחקים האולימפיים עומד על 45.25 שניות, תוצאה אותה כבר השיג. על מנת להיות בלונדון עליו לחזור על תוצאה זו פעם או פעמיים נוספות, תלוי בדרישות הוועד האולימפי הדרום אפריקני. הרכבת ללונדון כבר יצאה מן התחנה, השאלה האם יערימו בדרכה מכשולים שימנעו ממנה להגיע ליעדה הסופי.

לחוות דעת של מולי אפשטיין בנושא פיסטוריוס אצל לונדון וקירשנבאום, הקליקו כאן

מולי אפשטיין – פרשן אתלטיקה, פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".  



תגובות הוסף תגובה
1.כתבה מאלפת, אבל...מני02/08/11
2.מי מפסיד מנצחון נכה?אלישע שלו19/08/11
3.לא פוליטקלי-קורקטדודי29/08/11
מדליית ארד לפיטר פלצ'יק בגרנד פרי זאגרב

מדליית זהב לטוהר בוטבול (73 ק"ג) בגרנד פרי זאגרב, קרואטיה

מדליית כסף לשחקן הבדמינטון, מישה זילברמן ב"גביע האתגר" בלאגוס, ניגריה

מדליית זהב לאדיסו גואדיה בריצת 3000 מ' בתוצאה 8:35:04 דקות במשחקים האולימפיים האירופאיים לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל למירון חירותי ב-50 מ' חופשי בתוצאה 22:01 שניות באליפות העולם בשחייה בדרום קוריאה

שיא ישראל לתומר פרנקל ב-100 מ' פרפר בתוצאה 52.15 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

קריטריון לטוקיו 2020 ושיא ישראל לנבחרת השליחים: גל כהן-גרומי, תומר פרנקל, דניאל תמיר ודניס לוקטב, ב-200*4 מ' חופשי בתוצאה 7:11:99 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

שיא ישראל וקריטריון קבוצתי לטוקיו 2020 לנבחרת השליחים: אנסטסיה גורבנקו, אנדראה מורז, תומר פרנקל ואיתי גולדפדן, ב-100*4 בתוצאה 3:48:06 ד' באליפות העולם בדרום קוריאה

מדליית ארד לאדם מראענה ב-100 מ' גב בתוצאה 56.63 שנ' בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער בבאקו, אזרבייג'אן

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 ללונה צ'מטאי סלפטר בריצת 5000 מ' בתוצאה 14:59:02 ד' בליגת היהלום בלונדון

שיא ישראל חדש למירון חירותי (מכבי חיפה) ב-50 מ' פרפר בתוצאה 23.49 שניות באליפות העולם בדרום קוריאה

נבחרת הדקר של ישראל סיימה במקום ה-8 באליפות העולם בסיוף בבודפשט, הונגריה

שיא ישראל וקריטריון לטוקיו 2020 לאנסטסיה גורבנקו (מכבי קריית ביאליק) ב-200 מ' מ.א בתוצאה 2:11:92 דקות באליפות העולם בדרום קוריאה

2019 שנת המפנה של מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט: ייבנה בניין התעמלות רב תכליתי ורחב ידיים וייסלל מחלף חדש לכביש החוף