חפש רק בנושא זה






במקום ריטלין – תזונה טבעית ובריאה

לפני שאתם רצים למלא את הילדים בתרופות ולהדביק עליהם תוויות, נסו להזין אותם בדגנים מלאים ולרוקן את המזווה ממזונות עתירי סוכר, מלחים, קמח לבן וצבעי מאכל – ההתנהגות צפויה להשתפר פלאים וגם הבריאות הכללית, מאת מירה כהן שטרקמן, ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט
  12/09/11

 


מנהלת פורום נטורופתיה

"ג'אנק פוד" (Junk Food) כשמו כן הוא "מזון זבל" או ע"פ מילון אבן שושן: "כינוי למזון תעשייתי שערכו התזונתי – מועט". מחקרים רבים מראים שההשפעה של ג'אנק פוד וממתקים ניכרת ברמת הגוף הפיזי, ברמת התנהגות, ברמה הקוגנטיבית, ברמה הכלכלית וברמה הסוציאלית. הנושא רחב מאוד ובמאמר זה אצמצם את הדיון להשפעת המזון התעשייתי על ההתנהגות בלבד.

התזונאים בארץ ובעולם, חולקים גישות שונות להגדרת המושג "מזון זבל". מצדה האחד של הסקאלה, מצויים המצדדים במזון מהיר כחלק מאורח החיים המודרני. מבחינתם, פיצה הינה מקור טוב לסידן ובתנאי שלא תיאכל ביחד עם משקאות תוססים ("קלים"), כדי שלא לפגוע בספיגת הסידן. מצדה השני של הסקאלה, מצויה הרפואה הטבעית אשר מוציאה בנחישות מן התפריט מזונות מעובדים, תעשייתיים וממתקים. לתפיסתה, סוכר לבן, סירופ תירס, שוקולד, סוכריות וממתקי סוכר, פרוקטוז (למעט בפרי טרי שלם), סירופים למיניהם למעט סירופ מייפל, ריבות וג'לי – הם מזיקים ואינם רצויים בתפריט. המתוקים המומלצים הם שמרי בירה, סירופ אורז, כמות קטנה של דבש, סירופ מייפל טהור, סטיביה ומולסה ללא גופרית.
קיימת גישה נוספת הגורסת שהילדים יודעים מה טוב להם. מומחי תזונה בארה"ב יצאו בהכרזה בוועדת איגוד רופאי הילדים האמריקאי שנערכה בבוסטון ב-10.2002: "תנו לילדים לאכול מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים וכמה שהם רוצים – הזאטוטים ידעו לדאוג לתזונתם כי יש להם "שעון פנימי" המווסת את האכילה במעגלי תזונה מסודרים".
לגישתי, יש לפעול בתבונה עם התזונה: אפשר מהיר, טעים ובריא. על ה"איך" – במאמר נפרד.

חומרים מוספים למזון עלולים לגרום להיפראקטיביות או להתקפי זעם בקרב ילדים
לאחר קריאת חומר עיוני רב מצאתי שאין מחלוקת בין התזונאים כי חומרים וצבעי מאכל, המוספים במקרים רבים למזון מהיר, הופכים אותו למזון מזיק.
במחקר שנערך בבריטניה ודווח בבי בי סי, התברר כי תוספי המזון המצויים בחטיפים מלוחים ומתוקים, עשויים לגרום לפעלתנות יתר (היפראקטיביות) או להתקפי זעם בקרב ילדים. החוקרים ניתחו את השפעותיהם של חמישה סוגי תוספי מזון על 277 ילדים בני 3. בין התוספים שנבדקו: צבע מאכל טטרזין (102 E), קרמוזין (122 E) והחומר המשמר נתרן בנזואט (211 E). החומרים ניתנו לילדים במשקאות. לדברי החוקרים, ההורים דיווחו על שינויים משמעותיים בהתנהגות של ילדיהם לאחר ששתו את המשקאות. לטענת הגב' אנני שיילי, תזונאית שהשתתפה בצוות המחקר, "היצרנים משתמשים בצבע מאכל כדי שהמוצר ייראה מושך יותר לילדים. תוספים אלו קיימים כמעט בכל המוצרים הפופולריים".
סטטיסטיקות בארה"ב מראות שלמרות שרוב תוספי המזון מוספים למזון בכמויות קטנות מאוד, יש הערכה כי הלקוח האמריקאי משתמש ב-5 פאונד בערך של תוספי מזון לשנה. אם נכלול בכך גם סוכר – הכמות תקפוץ ל-135 פאונד בשנה.
במקרה הטוב, תוספי המזון מוסיפים ערך מסוים למזון ובמקרה הרע, הם מאיימים על הבריאות. ההיסטוריה של תוספי המזון מראה שתוספים שאסורים היום, הותרו בעבר, למשל מונסודיום גלוטמט ואספרטיים, שידועים כגורמים, בין היתר, כאבי ראש, בלבול ואבדן זיכרון.

ילדים רגישים פי 50 ממבוגרים להשפעות השליליות של צבעי מאכל
ילדים רגישים יותר להשפעת צבעי המאכל המוספים מהמזון המהיר בגלל שטח גופם הקטן. מזון צבעוני מושך את תשומת לבם ונתפש כאטרקטיבי יותר בעיניהם, אך ילדים רגישים פי 50 ממבוגרים להשפעות השליליות של צבעי המאכל. עפ"י הדיווח הנ"ל, בשנת 2004 פורסמו תוצאות מחקר שבדק 1873 ילדים בני 4, שחולקו לקבוצות לפי מידת ההיפראקטיביות שלהם. במשך שבוע קיבלו כל הילדים תזונה שלא הכילה צבעי מאכל או בנזואט (חומר משמר) ולאחר מכן קיבלו במשך שלושה שבועות משקה שהכיל צבעי מאכל או בזנואט ולחלופין משקה פלסבו. התנהגות הילדים נבחנה כעבור 3 שבועות ונמצא שבלי קשר למידת ההיפראקטיביות הראשונית, חלה עלייה בהתנהגות ההיפראקטיביות של הילדים שצרכו משקה שהכיל צבעי מאכל ובנזואט, לעומת הילדים שקיבלו משקה פלסבו. במהלך הניסוי צרכו הילדים 20 מ"ג צבעי מאכל – כמות שנחשבה לקטנה ביותר יחסית למוצרי מאכל צבועים.
צריכת יתר של סוכר נחשבת לגורם התורם ו/או יוצר היפרקטיביות/בעיות קשב וריכוז ויכולה ליצור חוסר איזון מינרלי: מחסור בכרום, הפרעה בספיגת סידן ומגנזיום, עלייה זמנית בסירוטונין, "קיבה חומצית" (היוצרת צניחה נוספת במינרלים), ירידה ביכולת האנזימים לתפקד כיאות, חוסר איזון הורמונלי, היפוגליקמיה, היפאקטיביות, מתח ורמות אדרנלין גבוהות אצל ילדים.

מה זה "ילד קשה"?
הגורמים להיפראקטיביות גורמים גם לתופעת ה"ילד הקשה". ילדים רבים הסובלים מבעיות התנהגותיות, מגיעים לבדיקת פסיכיאטר תחת הכותרת "ילד קשה". המושג אינו רפואי אלא שייך לשפה העממית. המאחד ילדים אלו הוא התנהגות בלתי נעימה, צורמת לסביבה היוצרת גירויים וחיכוכים. רובם, אם כי לא כולם, יהיו אלימים. רבים מביניהם יעברו את המסלול שבראשיתו יהיה להם קושי מסוים, ימשיכו כילדים מעצבנים טורדניים ויסיימו כילדים אלימים.
מחקרים הראו שמונסודיום גלוטאמט, המוסף לרבים מהמזונות המהירים, הנו גורם רעילות בגוף ובעיקר גורם לפגיעה במער' העצבים של ילדים שהיא הסיבה לבעיות התנהגות חמורות כגון היפראקטיביות, אגרסיביות, הפרעות קשב, וכישורי למידה לקויים.

תזונה לקויה משפיעה על איכות השינה
ילדים הסובלים מהפרעות בשנת הלילה סובלים בהכרח גם בתפקוד יומיומי ירוד המתבטאתבדפוסי התנהגות אופיינים: ישנוניות וחוסר ריכוז, אי יציבות רגשית ואי שקט. קיימות עדויות כי הפרעה בשינה עלולה לפגוע גם ביכולות ניירוקוגנטיביות.

על קצה המזלג תופעות לוואי נוספות של ג'אנק פוד

אסטמה
ג'אנק פוד יכול להיות גורם משמעותי לאלרגיה למזון, המוגדרת כתגובה אימונולוגית בלתי רצויה לרכיבי המזון. שיעור שכיחותה בתקופת הילדות: 8%-5%. על פי מחקרים, יש קשר בין אסטמה לאלרגיה ולמעשה אלרגיה למזון הינה גורם סיכון לפיתוח התקף אסטמה קשה, בנוסף לחוסר איזון טוב של האסטמה.

השמנה
ג'אנק פוד עלול להוביל להשמנה ולסיבוכים פסיכוסוציאליים שנגרמים לנער השמן. ילדים בגיל ביה"ס רואים בשמן שותף לא רצוי למשחק, שמנים נתפסים כמסורבלים ולא אטרקטיביים והופכים למקור ללעג וקנטור בחצר המשחקים. המצב פוגע בדימוי העצמי של הנער השמן. בארה"ב נמצא שלשמנים סיכוי נמוך יותר להתקבל למכללה מאשר לנער רזה גם אם שאר נתוניהם זהים לחלוטין. שמנים נישאים פחות, בעלי הכנסה פחותה מאנשים בעלי משקל תקין ואף מאנשים הסובלים ממחלות כרוניות אחרות.

מירה כהן שטרקמן – נטורופתית N.D ,R.Na. מתמחה בטיפול בצמחי מרפא מערביים, בתזונה טבעית, מנחת קבוצות בתחומי הרפואה הטבעית וההתפתחות האישית. ראש תחום לימודי נטורופתיה במכון וינגייט האתר של מירה.

היכנסו לפורום נטורופתיה בניהולה של מירה כהן שטרקמן.

ללימודי נטורופתיה במכון וינגייט, הקליקו על הקישור למילוי טופס לפגישת ייעוץ אישית. 

לפרטים על הספר בלי ריטלין בעריכה מדעית של מירה כהן שטרקמן הקליקו כאן

 




תגובות הוסף תגובה
1.המציאות , והסביבה, והמעשים שהילד עושה דורשים הבנה.שוקי ורדי18/09/11
אביב של בריאות וחג פסח שמח ממכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

אתכם גם בימי הקורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג שזכו להיתר מיוחד

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט