חפש רק בנושא זה






הפרופיל הפיזיולוגי בכדורגל

שחקן כדורגל מחזיק בכדור במשך דקה-דקה וחצי במהלך משחק של 90 דקות! וזה כל פרק הזמן שיש לשחקן לשנות את תמונת המשחק – זו הסיבה שעבודה ללא הכדור, הופכת לכל-כך חשובה, מאת מולי אפשטיין, פיזיולוג במרכז לרפואת ספורט ולמחקר בווינגייט
  19/09/11

 


מולי אפשטיין  מנהל פורום "חיים וספורט"

התוצאה במשחק הכדורגל נקבעת על-ידי אינטראקציה בין מכלול רחב של גורמים שקשה אפילו לכמתם: רמת מיומנות, טקטיקה, טקטיקה של היריב, התאמות אישיות בין שחקנים – כולם תורמים לתוצאה הסופית במשחק.
לפיזיולוגיה של משחק הכדורגל ובמיוחד להשפעתה של העייפות, חשיבות רבה. אם השחקן "קצר" ב-5% מן הרמה הנדרשת למשחק של 90 דקות, על כל המשתמע מבחינת הדרישות הפיזיולוגיות של המשחק, די בפיגור של חצי מטר או כמה עשיריות השנייה, על מנת לגרום ליריב לבצע פעולה שעשויה להכריע את המשחק. לרשותו של כל שחקן זמן מוגבל ביותר בו הוא יכול להשפיע על המשחק ומרחק בין ניצחון ובין הפסד נמדד לעתים במרווחים הקטנים האלה ולכן אין זה מפתיע שהבנת הדרישות הגופניות של המשחק תעזור למאמן לדעת מהי הרמה הפיזיולוגית בה השחקן אמור להיות במטרה למנוע עייפות.

הדרישות הפיזיולוגיות בכדורגל
באופן פשטני ניתן לאמור שבמשחק כדורגל שנמשך 90 דקות, השחקן נע בממוצע ב-70% מצריכת החמצן המרבית שלו, מוציא 18 קלוריות בכל דקה של משחק ומכסה כ-10 עד 15 ק"מ במהלך המשחק כולו. חישוב פשוט יגלה לנו שעל מנת לכסות 10 ק"מ ב-90 דקות אנו צריכים לנוע במהירות ממוצעת של 9 דקות לק"מ לכל אורך 90 הדקות. תנועה רציפה בקצב כזה שקולה להליכה מהירה, אבל ברור לכל שהתמונה האמיתית שונה לחלוטין.
הסיפור האמיתי הוא שהמשחק מורכב מכמות רבה של מאוצים, ניתורים, שינויי כיוון ואינטראקציה עם הכדור ומכאן גם הקושי והאתגר.
בגרף שלהלן מתוארת פעילותם של שחקני הכדורגל במהלך המשחק. הנתונים בגרף הם סיכום של כמה מחקרים והם מושווים לרמת הפעילות של שחקני רוגבי – שחקני הקו האחורי בירוק ושחקני הקו הקדמי באדום. מרבית הנתונים נאספו בשיטת צילום בה מוצבות מצלמות רבות בנקודות קבועות במגרש. תוכנה מתקדמת ושימוש באלגוריתמים מתמטיים מאפשרת לנתח את מיקומו של השחקן במגרש ואת מהירות תנועתו בכל רגע נתון. שיטת מעקב נוספת מבוססת על שימוש ביחידת GPS שמוצמדת לגופו של השחקן, בדומה לשעונים המתקדמים בהם משתמשים כיום הרצים.
מהירות התנועה של השחקן במגרש חולקה ל-4 קטגוריות של תנועה: הליכה, ריצה קלה, ריצה מהירה ומאוץ.


  
מתוך - The Science of Sport Dr. Ross Tucker Dr. Jonathan Dugas, June 2010


מרחק
כפי שניתן לראות בגרף סך המרחק אותו מכסה השחקן במגרש נע בין 10 ל-15 ק"מ. מרחק זה מורכב מדפוסי תנועה שונים (הליכה, ריצה) וממהירויות שונות. מתוך 90 דקות של משחק כ-60 דקות מוקדשות לעמידה או להליכה – במושגים של מרחק מדובר ב-3 ק"מ. שחקני הכדורגל רצים כ-5 ק"מ בריצה קלה ועוד כ-3 ק"מ בריצה מהירה – עד 20 קמ"ש (3 דקות לק"מ או 5.55 מטר/שנייה).
שיטת המדידה באמצעות המצלמות לוקה במעט משום שהיא אינה מספקת רזולוציה מדויקת באשר לקטעים קצרים ומתפרצים אותם מבצע השחקן. מבחינה זו עדיפה כמובן שיטת המדידה באמצעות מערכת GPS. מה שכן ניתן למדוד בדיוק זה את מספר הפעמים בהם השחקן מאיץ במהלך המשחק. על פי הנתונים מדובר ב80-110 האצות במהלך המשחק.

יחסי עבודה: מנוחה
האתגר האמיתי של המשחק הוא כמות המאוצים הגדולה לה נדרש השחקן והעייפות המצטברת שבעקבותיה. השאלה היא לכמה זמן מנוחה זוכה השחקן על מנת להתאושש. אחת הדרכים לחשב זאת היא לחבר את פרק הזמן אותו מבלה השחקן בריצה מהירה יותר מקצב של 12 קמ"ש ולחלק אותו בזמן בו מבלה השחקן בעמידה, הליכה ובריצה קלה. הערך אותו מקבלים מחישוב זה הוא יחס של 1:2. במילים אחרות, עבור כל 10 שניות של מאמץ עצים על המגרש זוכה השחקן בממוצע ל-20 שניות של מנוחה.
פרקי המנוחה המצטברת יכולים להיות מתורגמים במקרה אחד למנוחה מלאה של 3 דקות ובמקרה אחר לפעילות של מספר דקות בה השחקן לא זוכה כמעט לפרקי מנוחה.
האתגר הגדול של שחקני הכדורגל הוא להתאמן לקראת העצימות הגבוהה אותה הם נדרשים להפגין במהלך המשחק. העצימות הגבוהה נגזרת מביצוע חוזר ונשנה של קטעים קצרים ומתפרצים ושל האצות ובלימות שמעלות באופן ניכר את העלות האנרגטית. האתגר הפיזיולוגי למעשה הוא היכולת להתאושש ולבצע מאמץ בעצימות דומה לעתים כבר לאחר 30 שניות! מכאן שהמרכיב החשוב ביותר בכושרו של השחקן הוא היכולת להתאושש מביצוע של מאוצים חוזרים ונשנים. מהירות הריצה, יכולת ההאצה והיכולת לשנות כיוון – כולם עלולים להיפגע ברגע שהשחקן עייף. התאוששות מהירה היא המרכיב שמבדיל בין שחקנים טובים ולבין שחקנים גדולים. כמובן שיכולת זו היא חסרת משמעות עבור שחקנים שמשחקים 20 דקות.
אנליזה אחרת מראה ששחקן כדורגל מבצע כ-28 פעולות תכליתיות בכל 15 דקות, בממוצע 2 פעולות לדקה. פעולות אלה כוללות: פניות, כדרור, האצות, בלימות, תיקולים, מסירות וניתורים. שחקן כדורגל מבצע כ-550 פניות במהלך המשחק וכ-60 בלימות.

עם יחסי עבודה-מנוחה שכאלה ועם השקעה אנרגטית כה גדולה בפעולות במהלך המשחק, אין זה מפתיע שככל שעולה רמת העייפות במהלך המשחק כך יורדות העוצמה והמהירות.

עלות אנרגטית
סך העלות הקלורית עבור משחק כדורגל שלם מסתכמת בכ-1,400 קילוקלוריות. העלות הקלורית הזו דומה לזו המושקעת בריצה למרחק 21.1 ק"מ (חצי מרתון) עבור אדם במשקל 70 ק"ג. מכאן ניתן ללמוד שמדובר בהשקעה אנרגטית בלתי מבוטלת. התרומה לעלות הקלורית הגבוהה נובעת מביצוע של מאוצים חוזרים, משינויי כיוון וממאמצים מתפרצים למרחק של עד 5 מטרים.

פעילות ספציפית במהלך המשחק
אחרי הכול, משחק הכדורגל אינו רק ריצה אלא מתאפיין גם בפעולות ייחודיות:
• שחקני כדורגל מבצעים בממוצע 18 תיקולים במהלך המשחק. במקרים רבים מדובר "בצלילות" אל כר הדשא, חלקן מנוצלות להעמדת פנים ולביום פתיעה – אחת הרעות החולות של המשחק.
• שחקן כדורגל נוגח 15 פעמים בממוצע במהלך המשחק
• שחקן כדורגל מבצע כ-100 מאוצים במהירות גבוהה יותר מ-20 קמ"ש

אינטראקציה עם הכדור
החלק המכריע והמהותי של המשחק הוא ההתעסקות עם הכדור. נכון שהמשחק מוכרע על ידי התנועה והפעולות ללא הכדור, אולם בסופו של דבר מישהו צריך לתקל, למסור ולהבקיע.
כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן שחקני הכדורגל פוגשים בכדור כ-90 עד 140 פעמים במהלך המשחק.

 

פרק הזמן שמושקע לטיפול בכדור קצר ביותר! זכרו, מרבית הפעולות הן נגיעה אחת בלבד בכדור. שחקני עלית מקבלים את הכדור כשלרשותם רק 5-1 מטרים של מרחב תמרון. במושגים של זמן מדובר בכמחצית השנייה לביצוע המיומנות, פרק הזמן הנדרש "לסגירה" של שחקן יריב. במקרים נדירים ימצא עצמו השחקן נהנה מלוקסוס של החזקה בכדור לפרק זמן של 4-3 שניות!
באופן מעשי שחקן כדורגל מחזיק בכדור במשך 90-60 שניות במהלך משחק כדורגל שנמשך 90 דקות! מה שמדהים הוא שזה כל פרק הזמן שיש לשחקן לשנות את תמונת המשחק. פעולה מכרעת אחת עם הכדור – כדרור, מסירה ושער והכול מסתכם לדקה אחת של החזקה בכדור במשך 90 דקות של משחק. זו הסיבה שעבודה ללא הכדור הופכת לכל כך חשובה.

עייפות
לדברי ד"ר Ross Tucker מ־The Science of Sport העייפות של השחקנים הולכת ונבנית במהלך המשחק והיא הופכת לגורם משמעותי במהלך המחצית השנייה ובשלהי המשחק. ככל שהעייפות גדלה, כך המשחק הופך להיות פתוח יותר. אם בחלק הראשון של המשחק, כאשר השחקנים עדיין טריים, ניתן לראות הרבה סגירות וצמצום מרווח המחייה של השחקן, הרי שבחלקו השני הסיפור נפתח לחלוטין. שחקנים עייפים מתקשים להימצא קרוב לכדור ולכן האופציות למצוא שחקן בלתי מכוסה גדלות. חשוב להדגיש, שקצב ההתעייפות של השחקנים שונה ושלמרכיב העייפות השפעה גדולה יותר מאשר להבדלים ביכולת הטבעית של השחקנים וכאן באה גם לידי ביטוי חכמתם של המאמנים בעיתוי ביצוע החילופים.
מרכיב העייפות הופך לקריטי כאשר שחקנים נדרשים לשחק בעוצמות משחק אליהן הם לא מורגלים. התמודדות מסוג זה תגרום לעלייה חדה בעייפות ולירידה דרמטית ביכולת הביצוע. אפשר להמחיש זאת בדוגמה הבאה: אם שחקן מורגל לבצע 2 ק"מ של ריצה מהירה במשחק, מתוכם 75 מאוצים שמסתכמים ב־400 מטר ופתאום הוא נדרש לבצע 2.5 ק"מ בתנועה מהירה, מתוכם 100 מאוצים שמסתכמים ב־650 מטר – שחקן כזה יתקשה לשרוד משחק של 90 דקות. הדבר דומה לרץ 10,000 מטר שמסוגל לרוץ בקצב של 3:00 דקות לק"מ. אם הוא יתפתה וינסה לרוץ בקצב של 2:50 דקות לק"מ סביר להניח שלאחר 7 ק"מ התוצאה תהיה ברורה – דעיכה גדולה ביכולת הריצה.

מקור

Football analysed: Moments of truth, physiological profile and fatigue
The Science of Sport Dr. Ross Tucker Dr. Jonathan Dugas, June 2010

מולי אפשטיין – פיזיולוג מאמץ, מאמן ופרשן אתלטיקה, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

הקליקו לפרטים על קורס מאמני כושר גופני ופיתוח יכולות אתלטיות במשחקי כדור עם מולי אפשטיין.

צילום: אבי שי




תגובות הוסף תגובה
לא רשומות תגובות למאמר זה.
נקבע מועד חדש: טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בטוקיו יתקיים ב-23.7.21. בהצלחה!

אתכם גם בימי קורונה: אל תחמיצו את סדרת ההרצאות המקוונות של ביה"ס למאמנים ולמדריכים

נלחמים על הכושר: נבחרת השחייה הפראלימפית מתאמנת בבריכה הלאומית במכון וינגייט

המרכז לרפואת ספורט ולמחקר של מכון וינגייט, ממשיך גם בימים אלו לשרת את ספורטאי ההישג המגיעים למכון

שחקן הבדמינטון האולימפי, מישה זילברמן יתאמן בתקופה הקרובה במכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט

פעילות הספורט ההישגי במכון וינגייט נמשכת במתכונת מצומצמת בהתאם להנחיות משרד הבריאות ומשרד התרבות והספורט

בהתאם להנחיות משרד הבריאות, הלימודים בביה"ס למאמנים ולמדריכים ע"ש נט הולמן מושבתים מה-13.3.20 ועד להודעה חדשה

מנויים יקרים, בהתאם להוראות משרד הבריאות, מה-14.3.20, לא תתקיים פעילות במועדון הספורט: לא יתקיימו שיעורי סטודיו ומתקני הכושר, טניס השולחן, מגרשי הטניס והבריכות יהיו סגורים עד להודעה חדשה

נמשכת ההרשמה למגוון קורסים ומסלולי לימוד בביה"ס למאמנים ולמדריכים של מכון וינגייט